מערכת COL
|
יום כ"ח כסלו ה׳תשע״ו
10.12.2015
התגלית ההיסטורית של חריטת המנורה: הרב פרץ בלוי עושה סדר
השבוע התפרסמה תגלית ארכיאולוגית שהסעירה את החוקרים: בעיצומו של חנוכה, דווח על ממצא ממפעל סינון העפר מהר הבית - חריטה של מנורה התואמת את דברי הרבי, שקני המנורה נמשכים ועולים באלכסון - כדעת הרמב"ם, ורש"י ● מה משמעות התגלית? ומדוע בכל זאת רווח בציבור שקני המנורה היו עגולים? הרב פרץ בלוי, חוקר תורני, עורך ראשי של הוצאת הספרים 'חזק', ומנהל תיכון בית חנה בי-ם, שופך אור על הנושא ועל היבטים הלכתיים הנוגעים גם לימינו ● וגם: איך הרבי הגיב לראשונה כששינו את צורת חנוכייה הגדולה שהוצבה ב-770? ● מגזין שישי צורת המנורה
הרב פרץ בלוי מדליק בביתו בחנוכייה בדוגמת זו שמוצבת ב-770, בעלת קנה מידה מדוייק על פי הלכה ועל פי הרמב"ם וכוללת עוד מחידושי הרבי
משה בן-חיים
במהלך השבוע דיווחנו על תגלית ארכיאולוגית ממפעל סינון העפר מהר הבית שמסעירה את החוקרים: חריטה של מנורה התואמת את דברי הרבי, שקני המנורה נמשכים ועולים באלכסון - כדעת הרמב"ם ורש"י. תגלית זו, מצטרפת לשורת ממצאים כמו שפירסמנו כאן, לצד תגלית דומה שפורסמה בזמנו, לפני למעלה מעשרים שנה, בשער שבועון 'כפר חב"ד' - של פסיפס המנורה שנמצא אז, עם קנים באלכסון.
כידוע, בשיחתו המפורסמת של הרבי בנושא בשבת פרשת מטות מסעי תשמ"ב, הרבי הקדיש ביאור נרחב ביותר לבאר את הנושא, כאשר הרבי מוכיח בבירור, כי מוכרח להיות שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשמע מרש"י, ומציור הרמב"ם שהתגלה באותה תקופה, שצייר בכוונה תחילה את מנורת בית המקדש כאשר הקנים היו באלכסון. באותה שיחה הרבי גם ביאר ותירץ את כל הקושיות בנידון.
למרות הממצאים השונים, עדיין מושרשת בחלק ציבור הכללי, הדעה שקני המנורה היו עגולים. גם המנורה שהוצבה בעיר העתיקה אל מול הכותל המערבי, נעשתה עם קנים עגולים. כדי להבהיר את הנושא על צדדיו, שוחחנו עם מי שהתמחה בעניין ההלכתי והמעשי, ואף הוציא חוברת מיוחדת על הנושא, החוקר והסופר הרב פרץ בלוי:
מה דעתכם על התגלית שנחשפה אתמול?
"מה שחשוב לדעת קודם כל, שתגלית ארכיאולוגית יכולה להתפרש לכאן או לכאן. הרי מחר גם יכולים למצוא ציורים אחרים של קנים עגולים. מה שחשוב מבחינתנו, הוא שכל המפרשים, הרש"י והרמב"ם קבעו שהקנים היו באלכסון (חוץ מה"מעשה חושב", הרבה אחרי תקופת הרמב"ם ורש"י). יש לציין שציור הרמב"ם התגלה רק לאחרונה באופן מופלא עם פירושו על המשניות. גם קודם לגילוי, רוב המפרשים כתבו שקני המנורה היו דווקא באלכסון, רק שהציור התגלה, זה חיזק את מה שהיה ידוע כבר קודם".
למעלה: הרב פרץ בלוי מדליק בביתו בחנוכייה בדוגמת זו שמוצבת ב-770, בעלת קנה מידה מדוייק על פי הלכה ועל פי הרמב"ם וכוללת עוד מחידושי הרבי, כגון: "הקשות קורנוס משוקדים על כולה". למטה: הוראה של הרבי בנושא, בלקו"ש חלק כ"א עמוד 169 הערה 44
מדוע נשתרש בחלקים גדולים מהציבור שהקנים היו עגולים?
למשמע השאלה, הרב בלוי ממש מזדעק ומפריך את הטענה מכל וכל: "יש רב שהקים מעבדה לבנות את כלי המקדש. היות ולא הצליח להרכיב את המנורה כפי ההלכה עם קנים אלכסונים, הוא עשה את המנורה עם קנים עגולים.
"אותו רב הסתבך עם הכתוב מפורש בתורה - 'קנים' (כמו קני סוף) שהכוונה לישרים! כפי שרש"י מפרש בפשש"מ - ולכן הרב הנ"ל נגרר לפרש שהכוונה שהם היו חלולים כקנים, ובכך נפל לטעות הלכתית. שהרי נפסק ברמב"ם בפ"ג הלכות ביה"ב שאין להכשיר חלול רק בשאר מתכות (שזה בדיעבד) ומכאן נגרר גם לעשיית מנורה של 7 קנים שזה איסור מפורש וכל ההיתר שהתיר לעצמו זה כי זה ממש לצורך בית המקדש, אך כאמור, לא יוכלו להשתמש בה כי היא חלולה.
"כל הממצאים הארכיאולוגים אי אפשר להסתמך עליהם מבלי לדעת (ואי אפשר לדעת) את הרקע שהם נוצרו, ובמיוחד נגד מסורת ופסקי דין ברורים ופסוקים מפורשים.
"אף אחד לא טען שעגול זה פסול , ובדיעבד מנורה כזו היא כשרה. ידוע לנו שיש קושי אמיתי בביצוע של המנורה, כפי שמסופר במדרש ורש"י מביא שאפילו משה רבנו התקשה, והקב"ה בכבודו ובעצמו סייע למשה להכינה. וכפי שהרב הנ"ל ניסה בעצמו להכין מנורה בגודל אמיתי עם קנים ישרים, ונוכח שזה קשה!...
"מבחינה אמנותית לכל הדעות העיגול הוא יותר מאפשר התערבות אמנותית, ובמיוחד שידוע שבסוף בית שני האומנות היא שהכריעה, כשהורדוס שיפץ את בית המקדש עם מוטיבים בעלי השפעה אדריכלית זרה. העגול במנורה לא נפסל, ומאידך גם ייתכן שלא ידעו את סוד היצירה הישרה - ייתכן בהחלט שגם נעשו בתקופות מסויימות בבית שני מנורות עגולות - אבל ברור שזה רחוק מלהיות אידאלי על פי המסורת והידור ההלכה!".
מה באמת לגבי דגם המנורה מזהב שהוצב בעיר העתיקה מול הכותל המערבי? האם היא אכן כשרה להדלקה לעתיד לבוא?
"מבחינה הלכתית המנורה בעיר העתיקה, יתכן וצריך לשאול רב מה דינה, כיוון שהיא חלולה, בניגוד לדעת הרמב"ם, ה'כסף משנה', האבן עזרא, המלבי"ם ועוד, שהמנורה היתה מלאה 'מקשה', ולא חלולה.
"יש שמתייחסים לתבליט בשער טיטוס ברומא, כ'הוכחה' לכך שהמנורה היתה עגולה (הרבי התייחס לכך גם בשיחה כאמור לעיל)
"מובא שבחנוכה, הדליקו בשיפודים של ברזל. ההלכה אומרת, שאם מדליקים במנורה של זהב, הכל חייב להיות מדוייק. ואם לא, כל מנורה אחרת כשרה להדלקה. חשוב להדגיש, שמצוות המנורה היא מיוחדת מהבחינה הזו לעומת מצוות אחרות, שיש או את הכי מהודר ומדוייק, או בהדלקה כשרה בכלי שאינו מזהב".
הרב בלוי ממשיך ומפריך אחת לאחת את טענות אותו רב ואותם מצדדים, שטוענים שקני המנורה היו מעוגלים:
"עוד טענו, ש'המשקל לא מתאים' ובנו מנורה חלולה שלא כהלכה. הרי גם הרמב"ם ידע על שער טיטוס ברומא, ובכל זאת שירטט את צורת המנורה בדיוק נמרץ. לומר ח"ו שהרמב"ם התקשה לצייר קו עגול, ולכן שרטט קווים ישרים? זה מגוחך. הרי את בסיס המנורה עצמו, הרמב"ם צייר עגול?! ועוןד איורים רבים של הרמב"ם באותו פירוש בכתב ידו על המשניות!
"כך לגביי הטענה שהרמב"ם כביכול 'לא דייק' בציור וסימן את הכוסות שעל המנורה הפוכים. הרי יש הוכחה ברורה מהתוספתא שהכוסות אכן היו הפוכים! יש להוסיף ולציין, שהרמב"ם כתב שאסור לעשות מנורה כמו בבית המקדש. כשאותו רב התיר את עשיית המנורה, הוא טען שהיא עתידה לשמש בבית המקדש. אבל היא חלולה, ולא מתאימה כפי ההלכה!".
"אגב", מוסיף הרב בלוי, כשאנו מדברים על כך שכשעושים מנורה בת 7 קנים צריך מאוד להיזהר, ונכנסים לחששות של דאורייתא ושל איסורים חמורים – ואנו מצביעים על כך שמי שנגרר ל"וויכוח" נגד מסורת והלכה ברורה ברמב"ם עלול להיכשל בזה – אני רוצה לספר סיפור מדהים על הרבי שלא כ"כ ידוע, שנוכחתי בו. ייתכן ובפער הזמן של למעלה משלושים שנה אינני זוכר ומדייק בכל הפרטים אבל הסיפור הוא סיפור מדהים בעיני:
"זה היה בשנת תשמ"ג כמדומני. בסוף שנת תשמ"ב הרבי הרעיש אודות העניין הזה של העיוות בציור המנורה כעגולה, ודיבר בחריפות שזה נובע מנמיכות רוח והיצמדות למה שחקוק על שער טיטוס שבו כתובת גנאי שמבזה כל יהודי "יהודה בשבי" וכו'. הרבי גם הוסיף – מה שנכנס אח"כ גם בשיחה המוגהית – שראוי שגם החנוכייה תהיה עם קנים ישרים ו"משולשת".
"התמימים ב770, כמדומני שהרוח החיה בזה היה הרב חיים ניסלביץ שהיום שליח בדרום ירושלים, נקטו ויוזמה והחליטו שאם כך – חובה להחליף את החנוכייה שהייתה עד אז בזאל הגדול ב770, ולעשות אותה "כרצון העליון" שתהיה "משולשת". ואם כבר – אז כבר, לעשותה בדיוק בדומה למנורת המקדש (אשר אין בזה איסור כמובן בגלל עודף של 2 קנים).
"לא ניכנס לכל פרטי ההיסטוריה, שהיא מעניינת כשלעצמה, אבל כך הם גייסו את האומן החסידי הרב פקר מקראון-הייטש, ועם כל הנשמה הכינו את "חנוכיית המקדש" שנמצאת היום ב770 ,עם כל הדרישות ההלכתיות. ד.א. זה בדיוק בגודל שהיה בבית המקדש. תכל'ס, החבר'ה עבדו "סביב לשעון" כדי שהמנורה המפוארת הזו תהייה מוכנה לחנוכה, כמתנה לרבי ומתוך רצון לעשות לו קורת רוח.
"בקיצור, מה לעשות שעם כל המאמץ הגיע חג החנוכה והחנוכייה לא הייתה מוכנה, אך החברה לא נואשו ובשביל זה חנוכה מכילה 8 ימים... עבדו בקדחתנות (זה פרוייקט מורכב ביותר) והנה סוף סוף לקראת היום השישי של חנוכה ה"מנורה" מוכנה...
"המתח היה גדול, כיצד יגיב הרבי וכו'. והנה, ר' אשר ששונקין מדליק את המנורה בהתלהבות (כדרכו) וכשמגיע לסיום ההדלקה, הרבי מסמן משהו בתנועת ידו לר' אשר כעין תנועת הנחייה וביקורת על ההדלקה. ההנחייה לא הובנה, הריל"ג פנה אל הרבי והרבי הורה לו שאת השמש יניח במקום אחר ולא על החנוכייה. היה מתח גדול והתמימים ממש התאכזבו ולא הבינו "מה לא בסדר"? יש לציין שככלל האירוע עצמו היה מלא הוד וקדושה ושמחה ודווקא הייתה ניכרת קורת רוח מהרבי, אך הסיפור הזה העיב קצת (הושקעו המון משאבים וזמן להגיע אל הרגע המיוחל הזה). הבחורים לחצו והריל"ג שאל אצל הרבי מה פשר ההוראה, ואז התברר משהו מרתק, וכאן ניתן לראות את זהירותו הגדולה של הרבי בחשש-חשש-חשש של 'פרשנות' שעלולה "לפגוע" בדבר ה' זו הלכה.
"הריל"ג הסביר בשם הרבי שכיוון שה"חנוכייה-מנורה" שהתמימים הכינו בהתלהבות של התקשרות דומה להפליא למנורת המקדש, ואכן הרבי מאוד מאוד נהנה ממנה, אך כיוון שמדובר ביום השישי של חנוכה, וביחד עם השמש נוצר מצב שדולקים 7 נרות על מנורה שדומה לשל בית המקדש, אז למרות שאין בזה ח"ו שום חשש הלכתי בגלל שיש למנורה 8 קנים. אבל כיוון שמרחוק זה יכול להתקבל כמנורה עם 7 קנים (מספר הנרות שדולקים ביום השישי של חנוכה, עם השמש) – לכן רצוי להתרחק מזה, וכיוון שהשמש בדגם שהכינו לא היה מספיק בולט כלפי מעלה [ה"ראש" של הבחורים היה שצריך לעשות ככל האפשר שיהיה דומה למנורת המקדש, ולכן את השמש, שהוא נמצא בקנה המרכזי, הם עשו במוט אלכסוני, כפי שרואים בהרבה חנוכיות, שהוא מרוחק משורת הנרות, כך שיבלוט שאיננו מסדרת הנרות, ועשו רק הגבהה קטנה, בכך הם גם ענו על הדרישה ההלכתית לשנות את מקום השמש מהנרות לגבי חנוכה, וגם, כך סברו, יצרו מצב אופטימלי שהחנוכייה דומה מאוד למנורת המקדש], ולכן הורה להניח את השמש למטה מהנרות על מקום נמוך כדי שח"ו לא יווצר "תדמית" של "מנורת מקדש"!
"כמובן, שמיד תקנו את חנוכיית 770 והאומן שינה את הקנה האמצעי באופן שהוא בולט מאוד מאוד למעלה וגם נמצא במצב מאונך כמו כל הנרות, וכך אנו היום רואים בחנוכייה של 770 כיום. "מה שאנו לומדים מהסיפור הזה, עד כמה הרבי נזהר שלא לגעת ב'אבק' של האיסור של "לא תעשון איתי" של עשיית מנורה כצורת המקדש!".
הרב פרץ בלוי מסכם: "שנזכה תיכף ומיד ממש לביאת משיח צדקינו בגאולה האמיתית והשלימה, ובחנוכה הזה נזכה כבר לראות את המנורה הטהורה דולקת ומאירה בבית המקדש".
במהלך השבוע דיווחנו על תגלית ארכיאולוגית ממפעל סינון העפר מהר הבית שמסעירה את החוקרים: חריטה של מנורה התואמת את דברי הרבי, שקני המנורה נמשכים ועולים באלכסון - כדעת הרמב"ם ורש"י. תגלית זו, מצטרפת לשורת ממצאים כמו שפירסמנו כאן, לצד תגלית דומה שפורסמה בזמנו, לפני למעלה מעשרים שנה, בשער שבועון 'כפר חב"ד' - של פסיפס המנורה שנמצא אז, עם קנים באלכסון.
כידוע, בשיחתו המפורסמת של הרבי בנושא בשבת פרשת מטות מסעי תשמ"ב, הרבי הקדיש ביאור נרחב ביותר לבאר את הנושא, כאשר הרבי מוכיח בבירור, כי מוכרח להיות שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשמע מרש"י, ומציור הרמב"ם שהתגלה באותה תקופה, שצייר בכוונה תחילה את מנורת בית המקדש כאשר הקנים היו באלכסון. באותה שיחה הרבי גם ביאר ותירץ את כל הקושיות בנידון.
למרות הממצאים השונים, עדיין מושרשת בחלק ציבור הכללי, הדעה שקני המנורה היו עגולים. גם המנורה שהוצבה בעיר העתיקה אל מול הכותל המערבי, נעשתה עם קנים עגולים. כדי להבהיר את הנושא על צדדיו, שוחחנו עם מי שהתמחה בעניין ההלכתי והמעשי, ואף הוציא חוברת מיוחדת על הנושא, החוקר והסופר הרב פרץ בלוי:
מה דעתכם על התגלית שנחשפה אתמול?
"מה שחשוב לדעת קודם כל, שתגלית ארכיאולוגית יכולה להתפרש לכאן או לכאן. הרי מחר גם יכולים למצוא ציורים אחרים של קנים עגולים. מה שחשוב מבחינתנו, הוא שכל המפרשים, הרש"י והרמב"ם קבעו שהקנים היו באלכסון (חוץ מה"מעשה חושב", הרבה אחרי תקופת הרמב"ם ורש"י). יש לציין שציור הרמב"ם התגלה רק לאחרונה באופן מופלא עם פירושו על המשניות. גם קודם לגילוי, רוב המפרשים כתבו שקני המנורה היו דווקא באלכסון, רק שהציור התגלה, זה חיזק את מה שהיה ידוע כבר קודם".
למעלה: הרב פרץ בלוי מדליק בביתו בחנוכייה בדוגמת זו שמוצבת ב-770, בעלת קנה מידה מדוייק על פי הלכה ועל פי הרמב"ם וכוללת עוד מחידושי הרבי, כגון: "הקשות קורנוס משוקדים על כולה". למטה: הוראה של הרבי בנושא, בלקו"ש חלק כ"א עמוד 169 הערה 44
מדוע נשתרש בחלקים גדולים מהציבור שהקנים היו עגולים?
למשמע השאלה, הרב בלוי ממש מזדעק ומפריך את הטענה מכל וכל: "יש רב שהקים מעבדה לבנות את כלי המקדש. היות ולא הצליח להרכיב את המנורה כפי ההלכה עם קנים אלכסונים, הוא עשה את המנורה עם קנים עגולים.
"אותו רב הסתבך עם הכתוב מפורש בתורה - 'קנים' (כמו קני סוף) שהכוונה לישרים! כפי שרש"י מפרש בפשש"מ - ולכן הרב הנ"ל נגרר לפרש שהכוונה שהם היו חלולים כקנים, ובכך נפל לטעות הלכתית. שהרי נפסק ברמב"ם בפ"ג הלכות ביה"ב שאין להכשיר חלול רק בשאר מתכות (שזה בדיעבד) ומכאן נגרר גם לעשיית מנורה של 7 קנים שזה איסור מפורש וכל ההיתר שהתיר לעצמו זה כי זה ממש לצורך בית המקדש, אך כאמור, לא יוכלו להשתמש בה כי היא חלולה.
"כל הממצאים הארכיאולוגים אי אפשר להסתמך עליהם מבלי לדעת (ואי אפשר לדעת) את הרקע שהם נוצרו, ובמיוחד נגד מסורת ופסקי דין ברורים ופסוקים מפורשים.
"אף אחד לא טען שעגול זה פסול , ובדיעבד מנורה כזו היא כשרה. ידוע לנו שיש קושי אמיתי בביצוע של המנורה, כפי שמסופר במדרש ורש"י מביא שאפילו משה רבנו התקשה, והקב"ה בכבודו ובעצמו סייע למשה להכינה. וכפי שהרב הנ"ל ניסה בעצמו להכין מנורה בגודל אמיתי עם קנים ישרים, ונוכח שזה קשה!...
"מבחינה אמנותית לכל הדעות העיגול הוא יותר מאפשר התערבות אמנותית, ובמיוחד שידוע שבסוף בית שני האומנות היא שהכריעה, כשהורדוס שיפץ את בית המקדש עם מוטיבים בעלי השפעה אדריכלית זרה. העגול במנורה לא נפסל, ומאידך גם ייתכן שלא ידעו את סוד היצירה הישרה - ייתכן בהחלט שגם נעשו בתקופות מסויימות בבית שני מנורות עגולות - אבל ברור שזה רחוק מלהיות אידאלי על פי המסורת והידור ההלכה!".
מה באמת לגבי דגם המנורה מזהב שהוצב בעיר העתיקה מול הכותל המערבי? האם היא אכן כשרה להדלקה לעתיד לבוא?
"מבחינה הלכתית המנורה בעיר העתיקה, יתכן וצריך לשאול רב מה דינה, כיוון שהיא חלולה, בניגוד לדעת הרמב"ם, ה'כסף משנה', האבן עזרא, המלבי"ם ועוד, שהמנורה היתה מלאה 'מקשה', ולא חלולה.
"יש שמתייחסים לתבליט בשער טיטוס ברומא, כ'הוכחה' לכך שהמנורה היתה עגולה (הרבי התייחס לכך גם בשיחה כאמור לעיל)
"מובא שבחנוכה, הדליקו בשיפודים של ברזל. ההלכה אומרת, שאם מדליקים במנורה של זהב, הכל חייב להיות מדוייק. ואם לא, כל מנורה אחרת כשרה להדלקה. חשוב להדגיש, שמצוות המנורה היא מיוחדת מהבחינה הזו לעומת מצוות אחרות, שיש או את הכי מהודר ומדוייק, או בהדלקה כשרה בכלי שאינו מזהב".
הרב בלוי ממשיך ומפריך אחת לאחת את טענות אותו רב ואותם מצדדים, שטוענים שקני המנורה היו מעוגלים:
"עוד טענו, ש'המשקל לא מתאים' ובנו מנורה חלולה שלא כהלכה. הרי גם הרמב"ם ידע על שער טיטוס ברומא, ובכל זאת שירטט את צורת המנורה בדיוק נמרץ. לומר ח"ו שהרמב"ם התקשה לצייר קו עגול, ולכן שרטט קווים ישרים? זה מגוחך. הרי את בסיס המנורה עצמו, הרמב"ם צייר עגול?! ועוןד איורים רבים של הרמב"ם באותו פירוש בכתב ידו על המשניות!
"כך לגביי הטענה שהרמב"ם כביכול 'לא דייק' בציור וסימן את הכוסות שעל המנורה הפוכים. הרי יש הוכחה ברורה מהתוספתא שהכוסות אכן היו הפוכים! יש להוסיף ולציין, שהרמב"ם כתב שאסור לעשות מנורה כמו בבית המקדש. כשאותו רב התיר את עשיית המנורה, הוא טען שהיא עתידה לשמש בבית המקדש. אבל היא חלולה, ולא מתאימה כפי ההלכה!".
"אגב", מוסיף הרב בלוי, כשאנו מדברים על כך שכשעושים מנורה בת 7 קנים צריך מאוד להיזהר, ונכנסים לחששות של דאורייתא ושל איסורים חמורים – ואנו מצביעים על כך שמי שנגרר ל"וויכוח" נגד מסורת והלכה ברורה ברמב"ם עלול להיכשל בזה – אני רוצה לספר סיפור מדהים על הרבי שלא כ"כ ידוע, שנוכחתי בו. ייתכן ובפער הזמן של למעלה משלושים שנה אינני זוכר ומדייק בכל הפרטים אבל הסיפור הוא סיפור מדהים בעיני:
"זה היה בשנת תשמ"ג כמדומני. בסוף שנת תשמ"ב הרבי הרעיש אודות העניין הזה של העיוות בציור המנורה כעגולה, ודיבר בחריפות שזה נובע מנמיכות רוח והיצמדות למה שחקוק על שער טיטוס שבו כתובת גנאי שמבזה כל יהודי "יהודה בשבי" וכו'. הרבי גם הוסיף – מה שנכנס אח"כ גם בשיחה המוגהית – שראוי שגם החנוכייה תהיה עם קנים ישרים ו"משולשת".
"התמימים ב770, כמדומני שהרוח החיה בזה היה הרב חיים ניסלביץ שהיום שליח בדרום ירושלים, נקטו ויוזמה והחליטו שאם כך – חובה להחליף את החנוכייה שהייתה עד אז בזאל הגדול ב770, ולעשות אותה "כרצון העליון" שתהיה "משולשת". ואם כבר – אז כבר, לעשותה בדיוק בדומה למנורת המקדש (אשר אין בזה איסור כמובן בגלל עודף של 2 קנים).
"לא ניכנס לכל פרטי ההיסטוריה, שהיא מעניינת כשלעצמה, אבל כך הם גייסו את האומן החסידי הרב פקר מקראון-הייטש, ועם כל הנשמה הכינו את "חנוכיית המקדש" שנמצאת היום ב770 ,עם כל הדרישות ההלכתיות. ד.א. זה בדיוק בגודל שהיה בבית המקדש. תכל'ס, החבר'ה עבדו "סביב לשעון" כדי שהמנורה המפוארת הזו תהייה מוכנה לחנוכה, כמתנה לרבי ומתוך רצון לעשות לו קורת רוח.
"בקיצור, מה לעשות שעם כל המאמץ הגיע חג החנוכה והחנוכייה לא הייתה מוכנה, אך החברה לא נואשו ובשביל זה חנוכה מכילה 8 ימים... עבדו בקדחתנות (זה פרוייקט מורכב ביותר) והנה סוף סוף לקראת היום השישי של חנוכה ה"מנורה" מוכנה...
"המתח היה גדול, כיצד יגיב הרבי וכו'. והנה, ר' אשר ששונקין מדליק את המנורה בהתלהבות (כדרכו) וכשמגיע לסיום ההדלקה, הרבי מסמן משהו בתנועת ידו לר' אשר כעין תנועת הנחייה וביקורת על ההדלקה. ההנחייה לא הובנה, הריל"ג פנה אל הרבי והרבי הורה לו שאת השמש יניח במקום אחר ולא על החנוכייה. היה מתח גדול והתמימים ממש התאכזבו ולא הבינו "מה לא בסדר"? יש לציין שככלל האירוע עצמו היה מלא הוד וקדושה ושמחה ודווקא הייתה ניכרת קורת רוח מהרבי, אך הסיפור הזה העיב קצת (הושקעו המון משאבים וזמן להגיע אל הרגע המיוחל הזה). הבחורים לחצו והריל"ג שאל אצל הרבי מה פשר ההוראה, ואז התברר משהו מרתק, וכאן ניתן לראות את זהירותו הגדולה של הרבי בחשש-חשש-חשש של 'פרשנות' שעלולה "לפגוע" בדבר ה' זו הלכה.
"הריל"ג הסביר בשם הרבי שכיוון שה"חנוכייה-מנורה" שהתמימים הכינו בהתלהבות של התקשרות דומה להפליא למנורת המקדש, ואכן הרבי מאוד מאוד נהנה ממנה, אך כיוון שמדובר ביום השישי של חנוכה, וביחד עם השמש נוצר מצב שדולקים 7 נרות על מנורה שדומה לשל בית המקדש, אז למרות שאין בזה ח"ו שום חשש הלכתי בגלל שיש למנורה 8 קנים. אבל כיוון שמרחוק זה יכול להתקבל כמנורה עם 7 קנים (מספר הנרות שדולקים ביום השישי של חנוכה, עם השמש) – לכן רצוי להתרחק מזה, וכיוון שהשמש בדגם שהכינו לא היה מספיק בולט כלפי מעלה [ה"ראש" של הבחורים היה שצריך לעשות ככל האפשר שיהיה דומה למנורת המקדש, ולכן את השמש, שהוא נמצא בקנה המרכזי, הם עשו במוט אלכסוני, כפי שרואים בהרבה חנוכיות, שהוא מרוחק משורת הנרות, כך שיבלוט שאיננו מסדרת הנרות, ועשו רק הגבהה קטנה, בכך הם גם ענו על הדרישה ההלכתית לשנות את מקום השמש מהנרות לגבי חנוכה, וגם, כך סברו, יצרו מצב אופטימלי שהחנוכייה דומה מאוד למנורת המקדש], ולכן הורה להניח את השמש למטה מהנרות על מקום נמוך כדי שח"ו לא יווצר "תדמית" של "מנורת מקדש"!
"כמובן, שמיד תקנו את חנוכיית 770 והאומן שינה את הקנה האמצעי באופן שהוא בולט מאוד מאוד למעלה וגם נמצא במצב מאונך כמו כל הנרות, וכך אנו היום רואים בחנוכייה של 770 כיום. "מה שאנו לומדים מהסיפור הזה, עד כמה הרבי נזהר שלא לגעת ב'אבק' של האיסור של "לא תעשון איתי" של עשיית מנורה כצורת המקדש!".
הרב פרץ בלוי מסכם: "שנזכה תיכף ומיד ממש לביאת משיח צדקינו בגאולה האמיתית והשלימה, ובחנוכה הזה נזכה כבר לראות את המנורה הטהורה דולקת ומאירה בבית המקדש".
הוסף תגובה
0 תגובות