חורף כבר בניו-יורק. למזלי אני לא צריך הפעם לחפש את הרכב שהזמנתי בחניון הקפוא של חברת ההשכרה. היום אני מחכה לנהג של חברת פורד שמגיע עם רכב מחומם. אנו מקפלים את המושבים האחוריים בלחיצת כפתור חשמלית, מכניסים את המזוודות וממהרים להתיישב ברכב, עשר דקות של נסיעה וזה הזמן לעצור. השלכת בניו-יורק בעיצומה ומהווה חגיגה לצלמים חובבים.
הבטחתי לשמואל להתייחס גם לעיצוב החיצוני ואני משתדל למלא את חלקי בעיסקה... הפלקס הגיע בשני צבעים וקל להבחין שבפורד הלכו על משהו אחר וממש לא מדובר בעוד מיניוואן אמריקאי, שאם לא יורדים לפרטים, כולם נראים קופסאות ארוכות ושבלוניות.
מה שהכי תופס את העין, זה העיצוב הקובייתי שכל כך לא אופייני לסגמנט. הוסיפו לכך את הגג שמגיע בצבע שונה, חלונות הזכוכית בגג ופנסי ההלוגן וקבלו את רכב שבעה המקומות הכי מקורי ושונה.
אני מבקר לא מעט בחו"ל ושוכר מכוניות בכל מיני תצורות ורמות ואפילו מרצדס וולוו וכדו' וחייב להגיד שמעולם לא קיבלתי כל כך הרבה תשומת לב והתעניינות מצד מכרים וידידים. כולם רצו לדעת "מה זה הרכב הזה" ?
אז הפלקס הוא יותר רכב פנאי מעוצב. מאשר מיניוואן. בא ונראה מה זה אומר. אין לו דלתות הזזה, הישיבה של הנוסעים נמוכה וקרובה לכביש, מרחב הראש גבוה אפילו ביחס למיניוואנים, ידית ההילוכים נמצאת בין הנהג לנוסע כמו ברכב רגיל, המושבים בשורה שנייה לא זזים על מסילה אלא מקובעים למקום והמרווח לברכיים גדול.
הילדים שהתלוו אלי הפעם לנסיעה לכבוד שנת הקהל, כינו את הרכב לימוזינה גם בשל המרחבים וגם בשל תאורת האווירה שניתנת להחלפה ומופיעה בשמונה צבעים!
הכניסה לשורה השלישית מאד קלה ופשוטה אבל רק מצד ימין.
המרווח בשורה השלישית לא מאד גדול, תא המטען גם הוא נופל בגודלו בהשוואה למיניוואנים הרגילים.
רמת האיבזור גבוהה והתחושה בתא הנוסעים עשירה (הרכב הגיע בגירסת למיטיד שמוסיפה למחירו 7.000 דולר אבל נותנת את הפיצ'רים הכי עכשוויים!)
המושבים עטויי עור שחור והכיוון של ההגה, המושבים ואפילו הדוושות הינו חשמלי.
הפעלת המיזוג, מערכת השמע, מערכת הניווט והמצלמה האחורית, נמצאים כולם על מסך מרכזי ומאד קל לתפעל את המערכות . הכל פועל באופן הרמוני והסנכרון עם מערכת הניווט מוצלח.
מערכת החנייה האוטומטית היתה אטרקציה והצלחתי להחנות את הרכב מבלי לגעת בהגה! באמת גימיק חביב, אך אני סקפטי עד כמה הוא שימושי ביומיום.
שתי מערכות בטיחות מעניינות, תפסו את תשומת ליבי. הראשונה היא בלימה עצמאית עד 30 קמ"ש שתופעל אם תתקרבו במהירות לרכב שלפניכם, היא גם מדליקה נורה ענקית בדשבורד ומתלווה אליה צפצוף חזק שיעיר גם מישהו שלא ישן לילה... השנייה היא מערכת בקרת השיוט האדפטיבית שמתאימה את עצמה למהירות בה נוהג הרכב שלפניכם ואפילו תבלום את הרכב.
תחת מכסה המנוע שתלו פורד, מנוע מסוג אקו-בוסט בנפח 3.500 סמ"ק. המנוע חזק מאד ועוצמתי אפילו ביחס למנועים אמריקאים. דווקא התיבה שכוונה להעברת הילוכים ארוכה הפרה מעט את השקט המופתי ששרר ברכב בימי המבחן. צריכת הדלק הייתה באופן טבעי גבוהה, אבל זה לא נראה לי ממש מפריע במדינה שבה ליטר דלק עולה 0.60 סנט ...
בזמן שאני ממתין לנהג שמגיע כדי לאסוף את הרכב אני מתבונן בתא הנוסעים של מיניוואן חדיש שעומד קרוב, עושה רושם שהמדף בין הנהג לנוסע ומתקן הכוסות הונחו בו קצת ברשלנות ... חוזר לפלקס ומתרשם עד כמה עשו עבודה מרשימה בפורד בכל מה שקשור להנדסת אנוש.
מחירו של הפלקס הבסיסי עולה בארה"ב רק 29.000$ שזה אומר פחות ממחירה של מאזדה 3 בישראל .
בארצות הברית כידוע נוהגים הרבה מאד ובמהלך ימי המבחן צברנו קרוב ל750 מייל. הפלקס התגלה כפרטנר מרשים, הוא מאד נח, מרווח ומאובזר. אני נפרד מהפלקס ומהרהר אם אפשר לייבא בכלל לארץ כזה מיניוואן (אבל עם דוד עשיר שמשלם את הדלק)...