מערכת COL | יום י"ד כסלו ה׳תשע״ו 26.11.2015

ייחודיות תורת הרבי בעבודת ה' ● ראיון לרגל י"ט כסלו

בקשר לחודש כסלו חודש החסידות פנינו לרב מנחם מענדל אשכנזי, העומד בראש "מכון גוטניק" - "ביאורים במאמרי רבינו", הפועל בחסות הנגיד הרב יוסף יצחק גוטניק, והצגנו בפניו מספר שאלות על עבודת המכון בכלל ועל מאמרי הרבי בפרט "מטרת הספרים הינה לאפשר לכל אחד לקחת מאמר של הרבי, אם זה בשבתות ומועדים או בסתם יום חול, וללמדו מתחילתו ועד סופו בחכמה בינה ודעת", הוא אומר ראיון לרגל ראש השנה לחסידות י"ט כסלו מגזין שישי  תורת הרבי בעבודת ה'
ייחודיות תורת הרבי בעבודת ה' ● ראיון לרגל י
הרב מנחם מענדל אשכנזי לצד ביאורים במאמרי רבינו
יצחק שושן

בקשר לחודש כסלו חודש החסידות פנינו לרב מנחם מענדל אשכנזי, העומד בראש "מכון גוטניק" - "ביאורים במאמרי רבינו", הפועל בחסותו האדיבה של הנגיד הרב יוסף יצחק גוטניק, והצגנו בפניו מספר שאלות על עבודת המכון בכלל, ועל מאמרי הרבי בפרט.

בפתח השיחה נרצה לשמוע על פעילות המכון ועבודתו.

הרבי התבטא פעם, שהפצת המעיינות חוצה היא כאשר בעמוד הראשי של עיתון מתנוססת ידיעה על שיעור חדש בחסידות. שכן הכתבות בעיתון, סיווגן והבלטתן נעשים בהתאם לתחומי העניין של הקוראים. כך שההתעניינות בחסידות צריכה להיות גדולה עד כדי כך בקרב הציבור, שזו תהפוך לכותרת הראשית בעיתון.

מטבע הדברים שבחודש כסלו ולקראת ראש השנה לחסידות, חסידים נמצאים במעמד מעין זה, כך ששיעור חסידות, התוועדות חסידית וספר חסידות, תופסים מקום של כבוד בימים אלו והופכים לכותרת ראשית במחננו, וזה בהחלט מרנין את הלב.

המכון פועל מזה כמה שנים ומפרסם ביומי דפגרא מאמר מבואר של הרבי. במהלך השנה האחרונה יצאו לאור על ידינו הספרים "ביאורים במאמרי רבינו" (שני חלקים), הכוללים 31 מאמרים נבחרים של הרבי על מעגל השנה, מבוארים ומפורשים, עם קיצורים וסיכומים והסבר מהלך המאמר. אלו מאמרים שפירסמנו בעבר, אולם לקראת הוצאת הספרים הם נערכו שוב מחדש.

כידוע, המאמרים המוגהים של הרבי כתובים בצורה מתומצתת הדורשת תוספת ביאור. הם גם בנויים שלב ע"ג שלב, כאשר כל קטע מהווה נדבך נוסף בבנין, ולכן נדרשת שימת לב לסדר הענינים ומהלך המאמר.

מטרת הספרים הינה אפוא לאפשר לכל אחד לקחת מאמר של הרבי, אם זה בשבתות ומועדים או בסתם יום חול, וללמדו מתחילתו ועד סופו בחכמה בינה ודעת. הרחבת הביאור נמצאת בשולי הגליון, כך שהלומד יכול תמיד לבחור אם להאריך או לקצר.

האם מתוך עבודתך על מאמרי הרבי, עמדת על יחודיותם ביחס למאמרי הרביים הקודמים?

חלק בלתי נפרד מענינו של חסיד והתקשרותו, הוא שימת דגש על לימוד תורת רבו. וכמבואר בכמה מקומות גודל מעלת תורת הרבי שהיא עצמות ומהותו ממש, ומכך גם מובן גודל ההתקשרות ע"י לימוד תורתו.

לגופו של ענין, הדבר דורש אריכות יתירה, ואסתפק כאן בציון נקודות מסויימות המייחדות את מאמרי רבינו:

א. הרבי מפרש ומפרט כל ענין בדא"ח בהרחבה ובעומק גדול מבדורות הקודמים. הדבר מודגש במאמרים אותם אמר הרבי כביאור על מאמרי הרביים הקודמים, הרבי מוסיף מפרש ומפרט בהם כל ענין בדא"ח, ומכל מילה בונה בנין שלם, בגמר הלימוד ניתן להיווכח שללא המאמר של הרבי קשה היה להבינם.

די אם נזכיר את המאמרים הידועים כמו ד"ה אני לדודי המבארים ד"ה זה מלקו"ת (המלך בשדה), או ד"ה ואתה תצווה המבאר את ד"ה וקבל היהודים תרפ"ז, או את מאמרי באתי לגני המבארים את ד"ה באתי לגני ה'שי"ת. וכך בעוד ריבוי מאמרים.

ב. ישנו ווארט שרשב"י יצר סולם בין העולם לאלוקות, האריז"ל בנה מדריגות, ואילו הבעש"ט גילה שלא צריך לבנות מאומה שכן אלוקות היא כאן...

דרך זו מאוד מודגשת בתורת רבינו, שכן הרבי מסביר עניני דא"ח באופן המובן גם בשכל אנושי. לדוגמה, בהזדמנות מסויימת אמר הרבי שהפצת המעיינות אינה רק חזרת חסידות, אלא כאשר העניינים הגבוהים ביותר מובנים בשכלו של ילד קטן. כדוגמה לכך נתן הרבי משל על ג' דרגות באור האלוקי מג' אופנים בבכי של ילד קטן.

אופן א' הוא שמצליחים להרגיע את בכיו של הילד על ידי שמסבירים לו מדוע אין טעם לבכות. אופן ב' שלא מצליחים להרגיע אותו כי הבכי שלו אינו עפ"י טעם ודעת, אבל הילד לפחות מאזין ושומע להסבר מדוע לא לבכות, אלא שאותו אין זה מרגיע. באופן הג' הבכי כל כך חזק עד שאינו שומע מאומה, וכאשר מנסים להרגיע אותו הוא מביט על המרגיע כעל משוגע המדבר דברים חסרי טעם. וכך הוא בנמשל, באור שלפני הצמצום אין מושג כזה של מציאות עולם. באור נמוך יותר יש מושג של מציאות העולם אבל המציאות מופרכת לגמרי ואין צורך בהסברים והוכחות על כך. ואילו באור נמוך יותר מציאות העולם נעשית מופרכת על ידי הסברים והוכחות.

אדמו"ר הרש"ב הרי רצה שילמדו חסידות כמו נגלה. כלומר, כשם שלומדים בנגלה סברא של "המוציא מחבירו עליו הראיה" ומבינים אותה היטב, כך יהיה גם בלימוד החסידות. ברם הרבי חידש מעבר לכך, לא זו בלבד שהשכל משתכנע ומבין, אלא יתירה מזו טבע העולם עצמו מראה את אחדות ה' (ראה לקו"ש חט"ו שיחה לשבת נח). וכמו שהרבי אמר פעם לפרופסור ברנובר ביחידות - לא רק שעל כל שאלה מהמדע על התורה יש תירוץ, אלא כל דבר בעולם מוכיח על אלוקות.

ג. נקודה נוספת המודגשת בתורת הרבי היא שני הקצוות בעבודת ה'. ולדוגמא בד"ה מרגלא בפומיה דרבא, הרבי מבאר שם מצד אחד שכל העבודות כמו השכלה ואהבה שעל פי טעם ודעת, השגת השלילה, רעותא דליבא שהיא אהבה ורצון שלמעלה מטו"ד, קבלת עול, אין להן ערך לגבי העצמות ורק המצוות שהן הרצון של העצמות יכולות להמשיך העצמות. ומצד שני לאחמ"כ מסביר שלצורך המשכת העצמות בגילוי נדרשות כל העבודות הנ"ל.

וכמו הסיפור עם הבחור התמים זלמן דוד האמלינער שהיה מאלו שהשקיעו הרבה בעבודת ה', הוא היה מתפלל באריכות במשך כל היום כולו ועל כל צעד ושעל היה עושה אתכפיא, מתענה ומסגף את גופו כדי שלא יפריע לו בעבודת ה', אבל השתדלותו זו היתה מעל ומעבר וכך הלך גופו ונחלש יותר ויותר, עד שבגיל צעיר מאוד הוא חלה במחלה קשה והוא החזיר את נשמתו ליוצרה.

טרם מותו בעודו שוכב על ערש דווי, ידע כי מצבו הוא בשל האתכפיא והסיגופים שעשה, אך היה מאוחר מדי בכדי לתקן את הדבר ולרפא את גופו החולה והנוטה למות. בכה התמים זלמן דוד ואמר: מה התועלת בכל העבודה ובכל הסיגופים אם בגלל זה צריכים להחזיר את הפיקדון. הרי למעלה בעולם האמת אי אפשר לקיים מצוות מעשיות, והנחת תפילין יחידה בעולם הזה שווה יותר משנים רבות של סיגופים ואתכפיא. אילו הייתי חושב שאלו תהיינה התוצאות הייתי מוותר על כל העבודה ובלבד שאוכל לקיים מצוות מעשיות יום אחד נוסף.

משנודעו דבריו של התמים זלמן דוד לר' דוד האראדאקער נענה ואמר: אכן כנים הדברים, פעם אחת של הנחת תפילין ומצוות מעשיות בכלל, היא באין ערוך משנים רבות של אתכפיא ועבודה, אבל כדי לחוש ולהגיע להכרה זאת זקוקים להרבה שנים של אתכפיא ועבודה!

מהי ייחודיות תורת הרבי בעבודת ה'?

בכלל, בכל דור משתנים הקשיים והנסיונות – הרבי מדבר למצב שלנו. וכפי שהרבי כותב באג"ק "וכמו בחולי הגוף כאשר מתחדשת מחלה חדשה אין מסתפקים בתרופות הישנות. וזהו הביאור על תופעת תוספת גילוי של תורתינו הקדושה מדור לדור".
נקודה המוצאת דגש רחב בתורתו של הרבי היא 'המעשה הוא העיקר': בכל השיחות הן בנגלה והן בחסידות, עמוקות ככל שיהיו, ישנה הוראה הנוגעת לחיי היום-יום, לעבודה עם עצמו או עם הזולת. ומרגלא בפומיה הביטוי ברוסית 'טאפארו דא פלאחו' (=הגרזן על העץ).

כמו כן, הרבי נותן דגש מיוחד על עשה טוב. בדורות קודמים עסקו מאוד בסור מרע, אתכפיא, חשבון הנפש ומרירות. ואחזו שכאשר חסר ב'סור מרע' אזי גם הלימוד אינו לימוד והתפילה אינה תפילה. אם הלימוד נותן לך ישות שאתה מצליח להבין ולחדש, אל תלמד, קודם תבטל את הישות שלך ולאח"ז תלמד. יש לך גשמאק בחסידות תלמד נגלה. ברם גישת הרבי היתה שונה.

סיפר המשפיע הר"ז גופין: הרבי אמר לי פעם ביחידות, במענה לשאלתי שהלימוד גורם אצלי ליישות. "יש לך ישות מהלימוד והתפילה תנצל אותה כדי ללמוד יותר". יישות ז"א שלנפש הבהמית יש אינטרס בלימוד שלך, א"כ תנצל אותה כדי ללמוד יותר. והוסיף "עד שהנפש הבהמית תראה שלא שווה לה, ותעזוב אותך".
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.