מערכת COL
|
יום י"ט חשוון ה׳תשע״ו
01.11.2015
הצ"צ על נכדו הרבי הרש"ב: "הוא לא נולד חסיד. הוא נולד רבי"
פניני-הוד מיוחדים על כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, לצד שביבים מהנהגות הרבי ביום כ"ף מר-חשוון - יום הולדתו של אדמו"ר הרש"ב ● מרתק כ' מר-חשוון
רבותינו נשיאנו, הצמח-צדק והרבי הרש"ב (ציורים: האומנית מרים טלישבסקי)
משה כהן
אימו של הרבי הרש"ב נ"ע, הרבנית רבקה – אשת אדמו"ר המהר"ש – סיפרה שעוד בהיותו תינוק ניכרו בו תכונות מיוחדות: כשהיה תינוק - לא בכה מעולם! תמיד חייך וצחק לכולם. פעם, הדליקה הרבנית את הנר בחדר בנה, והתינוק החל לצחוק כדרכו. העירה על כך הרבנית: הוא נולד חסיד... הרבי מהר"ש חזר על אימרתה זו של הרבנית לפני אביו, הרבי ה'צמח צדק'. נענה הרבי ואמר: "הוא לא נולד חסיד. הוא נולד רבי"...
כאשר מלאו לאדמו"ר הרש"ב ג' שנים, ביקש סבו הגדול הרבי ה'צמח צדק' מהוריו, לעשות לו את ה'תספורת' בחשאי, וביקש שבליל יום הולדתו יביאוהו לחדרו וילון שם. וכך הווה.
למחרת בבוקר, ציווה הרבי ה'צמח צדק' למשרתו ר' חיים-בער, שיטול את ידיו של הילד, והרב ה'צמח צדק' אמר עם נכדו ברכות השחר, כשהוא עונה 'אמן' אחר הברכות שאמר.
בסיום תפילת שחרית, קרא הרבי ה'צמח צדק' לבנו הרבי מהר"ש ולכלתו הרבנית רבקה לחדרו, ואמר להם: "פך השמן הרוחני שנתן מורנו הבעל-שם-טוב לתלמידו, מורנו הרב המגיד ממזריטש, למשוח את רבינו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכוח זה נמשח חותני אדמו"ר האמצעי, ואני הנה בכוח זה משחתי אותך, ובכוח זה אני מושח עכשיו את הילד".
עוד סיפרה הרבנית רבקה: בני - הרבי הרש"ב - מתנהג כמו שלושה אנשים שונים: לפני התפילה - הרי הוא כ'מתנגד' - לא טועם כלום; בעת התפילה – הוא חסיד אמיתי, ומאריך מאוד בתפילתו; בעת האכילה - הוא נוהג כאחד מצדיקי פולין וממעט באכילתו...
'אירועי' כ"ף במרחשוון והימים הסמוכים לו – ה'תנש"א
ומ-120 ל-130...
בשנת תנש"א מלאו 130 שנה בדיוק ליום הולדתו של הרבי הרש"ב נ"ע. בשעות הבוקר של יום חמישי, כ"ף במרחשוון נודע שבערב, עם שובו מה'אוהל' ולאחר תפילת ערבית ייחלק הרבי את "קונטרס עץ-חיים", של בעל יום ההולדת – הרבי הרש"ב נ"ע.
קונטרס זה הוא אחד מהחיבורים הנפלאים שכתב הרבי הרש"ב בשנת תרס"ז, והוא יועד בעיקר לתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש, בו מבאיר הרבי נ"ע מה הן סדרי הלימוד בישיבה, הן בש"ס ובפוסקים והן בלימוד החסידות.
תוכנו של הקונטרס: ביאור נרחב בזכות והחובה של דורנו בדבר לימוד תורת החסידות, שבאמצעות לימוד זה ניתן להגיע לידי אהבת ויראת ה'.
בטרם שה הרבי ל'אוהל' היה בית-הכנסת ובית-המדרש ב-770 מלא מפה לפה. במהלך היום פשטה השמועה כנפיים, ורבים מכל רחבי ניו-יורק הגיעו ל-770 כדי לזכות ולרבל את הקונטרס מידו הק' של הרבי.
בסיומה של תפילת ערבית, ירד הרבי מבימת התפילה וניגש ליד הבימה המיוחדת לחלוקה ומשם, במהלך שעות רבות, חילק הרבי לעוברים את הקונטרס. (יש לזכור שבמשך היום עמד הרבי במשך שעות ב'אוהל' הק' ומיד שחזר משם יצא לתפילת מנחה ומעריב והחל את החלוקה...).
על-פי הוראת הרבי – כמה ימים לפני כ"ף במרחשוון – הודפס הקונטרס בהוצאה מיוחדת ובעטיפה מרהיבת עין. תחילה חולק הקונטרס עם העטיפה הנ"ל כלתוכו מצורף דולר אחד לצדקה.
במהלך החלוקה נגמרו הקונטרסים עם העטיפה, והמשאית שהייתה אמורה להגיע מהדפוס עם הקונטרסים הנוספים טרם הגיעה. הרבי פנה למזכיר הרב יהודה-לייב גרונר שבדעתו להמשיך לחלק את הקונטרסים דווקא בבית-הכנסת הגדול למטה.
בד-בבד נודע כי המשאית עם הקונטרסים הגיעה, ועד שהארגזים הוכנסו לבית הכנסת ונפתחו, עמד הרבי שעון בידיו על השולחן והביט לשמאלו לעבר החלון שממנו הביאו את הארגזים.
תוך כדי החלוקה נראו כבר אנ"ש והתמימים לומדים בקונטרס שחילק הרבי. בסיום החלוקה הניח הרב 2 קונטרסים בתוך סידרו ויצא מבית-הכנסת שהורה מורה בידו הק' להגברת ניגון ההכנה של הרבי הרש"ב. בדרכו, חילק עוד קונטרסים לאחרונים שזה עתה הגיעו...
אבל 'מאורעות' אותו קונטרס לא הסתיימו ביום חמישי, וביום השבת קודש כאשר נכנס הרבי לתפילת שחרית היה הקונטרס – עץ-החיים – מונח בתוך סידורו; גם להתוועדות נכנס הרבי כשהקונטרס בידו הק'.
התוועדות השבת נסבה בעיקר על הרבי הרש"ב נ"ע ליום הולדתו ה-130. בשיחה השניה דיבר הרבי על הקונטרס שחולק ביום חמישי ואמר כי חלוקתו והפצתו נועדו ללמוד מתוכו על-מנת לעשות.
בתוך הדברים על הקונטרס שחולק בישר הרבי על ...חלוקה נוספת! בימים אלו, גילה הרבי, נמצא כתב-יד של מאמר חסידות של הרבי הרש"ב – ד"ה אנכי מגן לך תרע"ח – שעד היום היה נעלם. היות ודווקא כעת נתגלה כתב-היד בהשגחה פרטית, אמר הרבי – יחלקו ויפיצו את המאמר את המאמר לאחר השבת. הודעת הרבי גרמה להתרגשות גדולה בין השומעים וביום שני, שוב טרם נסיעתו ל'אוהל' נודע שהלילה יחלק הרבי את המאמרים.
יש לציין - היות ודבר החלוקה נודעה יומיים קודם לכן - הצליחו להגיע שלוחים רבים מערי השדה לצד קהל רב שהגיע מקרוב ומרחוק. ההתרגשות והשמחה היו גדולים מאוד, והדבר התבטא בעובדה שרבים מהעוברים הגיעו עם בגדי השבת שלהם, ואפילו הילדים והטף...
גם מאמר זה הודפס בעטיפה מיוחדת, עליה הודפס תחת החותמת של קה"ת: "כ"ף מרחשון ה'תנש"א" – כשהחלוקה מתבצעת, יש לזכור, בכ"ד במרחשוון... - ובעמוד הראשון צורף דולר אחד לשליחות מצווה.
בחלוקה זו – בשל פרסומה המוקדם, כאמור – עברו למעלה משבעת אלפים! איש, אנשים נשים וטף...
"בשידוכים, אין מקום לחישוביים שכליים"
פרשת השבוע – "חיי שרה" - עוסקת בשידוכי וחתונת יצחק ורבקה. היתה זו החתונה הראשונה אצל בני-ישראל (משא"כ החתונה של אברהם ושרה שהייתה קודם כל העניינים), שלכן לומדים מפרשה זו כמה וכמה דינים הקשורים לנישואין.
כיצד להתייחס למדובר או למדוברת, גם אם לא רוצים להשתדך עמם? סיפר ר' ישראל גורדון, שהיה לתקופה קצרה, נהגו של הרבי: פעם, בסיום היחידויות הליליות, ביקש ממני הרבי באמצע הנסיעה לביתו, לקחת קודם את הרב חודקוב הביתה, וכך עשיתי. הרבי גר אז ברחוב ניו יורק.
הגענו לבית, ולרבי היה קושי מסויים לצאת מהרכב. לא ידעתי מה לעשות, ולבסוף הצעתי לרבי את ידי כעזרה, אך הרבי סירב באומרו: "א דאנק, ישראל, איך וועל זיך אוספררווען" (תודה, ישראל, אני אסתדר).
בסופו של דבר הרבי יצא בכוחות עצמו ואני נשארתי לעמוד ליד הרכב. הרבי עמד ושוחח אתי מספר דקות. הרבי ידע שאני עמדתי בפרק "האיש מקדש" ועסקתי בחיפוש שידוך. כמו כן ידע שלא רציתי שידוך מסוים, כי חשבתי שהמדוברת לא מסודרת דיה.
הרבי העלה את נושא השידוך, ואמר לי: "אתה חושב שאהבת ישראל זה רק כלפי זר שאתה מקרב? זה גם לאנשים שאתה עוסק אתם בכל מישורי החיים"...
ידועה דעתו של הרבי כי בהחלטת השידוך – חייבים שיהיה רגש. להלן מענה הרבי לאחת שכתבה לרבי על לבטיה בעניין זה: "כיון שלאחרי פגישות רבות כ"כ ובזמנים שונים וכו' (וככתבה) אינה יכולה לומר "YES" [=כן] מובן, אשר: 1) אין לה לומר YES, 2) פגישות סתם בעלמא אינן מדרכי צניעות (וגם בטח מעוררות תקוות אצל השני – שפירוש הפגישה היינו "הן" ובמילא) מבלבלות וכו'.
"ובפרט שסגנון כתבה ותוכנו מורה על חישובים שכליים ואין כאן ענין של רגש מעורב. אזכיר עה"צ.
ובמקום אחר משיב הרבי לשואל "(1) כיון שיש כ"כ ספקות – מובן שאין לומר 'הן'. (אגרות קודש כרך כח מ' י'תתקלז).
ואם אין משיכת הלב - אין טעם להמשיך ולהיפגש. הנה מענה הרבי: פגישות סתם בעלמא אינן מדרכי צניעות (וגם בטח מעוררות תקוות אצל השני – שפירוש הפגישה היינו "הן" ובמילא) מבלבלות וכו'". באגרת אחרת מוסיף הרבי: .. מובן – שפגישות בחשאי וכיו"ב אינן רצויות כלל". ועוד: פגישות סתם בעלמא אינן מדרכי צניעות (וגם בטח מעוררות תקוות אצל השני – שפירוש הפגישה היינו "הן" ובמילא) מבלבלות וכו'.
לאחת ש"הסתייגה קצת מהשידוך – כתב הרבי: "הצעת הנכבדות בשביל בתם תחי' (עם האברך..שי') - בכלל נכונה היא, אלא, כיון שמזכירה ש (בתחלה) קצת הסתייגה וכו' אין כדאי שהם יתערבו עוד בזה, ותמשיך בתם כפי הנראה לה, כפי המשך הלב וכו', והרי (כנ"ל) ה' משגיח בהשגחה פרטית". )תשורה).
ומסופר על בחור שעמד להשתדך, נכנס לרבי הריי"צ ושאל האם לסגור השידוך. שאלו הרבי הריי"צ: האם יש לך המשכת הלב אליה? "איני יודע", ענה הבחור". נענה הרבי הריי"צ ואמר לבחור: "אם-כן, עזוב הצעה זו, וחפש לך הצעה אחרת. כי בנוגע לשידוך צריכה להיות המשכת הלב".
אימו של הרבי הרש"ב נ"ע, הרבנית רבקה – אשת אדמו"ר המהר"ש – סיפרה שעוד בהיותו תינוק ניכרו בו תכונות מיוחדות: כשהיה תינוק - לא בכה מעולם! תמיד חייך וצחק לכולם. פעם, הדליקה הרבנית את הנר בחדר בנה, והתינוק החל לצחוק כדרכו. העירה על כך הרבנית: הוא נולד חסיד... הרבי מהר"ש חזר על אימרתה זו של הרבנית לפני אביו, הרבי ה'צמח צדק'. נענה הרבי ואמר: "הוא לא נולד חסיד. הוא נולד רבי"...
כאשר מלאו לאדמו"ר הרש"ב ג' שנים, ביקש סבו הגדול הרבי ה'צמח צדק' מהוריו, לעשות לו את ה'תספורת' בחשאי, וביקש שבליל יום הולדתו יביאוהו לחדרו וילון שם. וכך הווה.
למחרת בבוקר, ציווה הרבי ה'צמח צדק' למשרתו ר' חיים-בער, שיטול את ידיו של הילד, והרב ה'צמח צדק' אמר עם נכדו ברכות השחר, כשהוא עונה 'אמן' אחר הברכות שאמר.
בסיום תפילת שחרית, קרא הרבי ה'צמח צדק' לבנו הרבי מהר"ש ולכלתו הרבנית רבקה לחדרו, ואמר להם: "פך השמן הרוחני שנתן מורנו הבעל-שם-טוב לתלמידו, מורנו הרב המגיד ממזריטש, למשוח את רבינו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכוח זה נמשח חותני אדמו"ר האמצעי, ואני הנה בכוח זה משחתי אותך, ובכוח זה אני מושח עכשיו את הילד".
עוד סיפרה הרבנית רבקה: בני - הרבי הרש"ב - מתנהג כמו שלושה אנשים שונים: לפני התפילה - הרי הוא כ'מתנגד' - לא טועם כלום; בעת התפילה – הוא חסיד אמיתי, ומאריך מאוד בתפילתו; בעת האכילה - הוא נוהג כאחד מצדיקי פולין וממעט באכילתו...
'אירועי' כ"ף במרחשוון והימים הסמוכים לו – ה'תנש"א
ומ-120 ל-130...
בשנת תנש"א מלאו 130 שנה בדיוק ליום הולדתו של הרבי הרש"ב נ"ע. בשעות הבוקר של יום חמישי, כ"ף במרחשוון נודע שבערב, עם שובו מה'אוהל' ולאחר תפילת ערבית ייחלק הרבי את "קונטרס עץ-חיים", של בעל יום ההולדת – הרבי הרש"ב נ"ע.
קונטרס זה הוא אחד מהחיבורים הנפלאים שכתב הרבי הרש"ב בשנת תרס"ז, והוא יועד בעיקר לתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש, בו מבאיר הרבי נ"ע מה הן סדרי הלימוד בישיבה, הן בש"ס ובפוסקים והן בלימוד החסידות.
תוכנו של הקונטרס: ביאור נרחב בזכות והחובה של דורנו בדבר לימוד תורת החסידות, שבאמצעות לימוד זה ניתן להגיע לידי אהבת ויראת ה'.
בטרם שה הרבי ל'אוהל' היה בית-הכנסת ובית-המדרש ב-770 מלא מפה לפה. במהלך היום פשטה השמועה כנפיים, ורבים מכל רחבי ניו-יורק הגיעו ל-770 כדי לזכות ולרבל את הקונטרס מידו הק' של הרבי.
בסיומה של תפילת ערבית, ירד הרבי מבימת התפילה וניגש ליד הבימה המיוחדת לחלוקה ומשם, במהלך שעות רבות, חילק הרבי לעוברים את הקונטרס. (יש לזכור שבמשך היום עמד הרבי במשך שעות ב'אוהל' הק' ומיד שחזר משם יצא לתפילת מנחה ומעריב והחל את החלוקה...).
על-פי הוראת הרבי – כמה ימים לפני כ"ף במרחשוון – הודפס הקונטרס בהוצאה מיוחדת ובעטיפה מרהיבת עין. תחילה חולק הקונטרס עם העטיפה הנ"ל כלתוכו מצורף דולר אחד לצדקה.
במהלך החלוקה נגמרו הקונטרסים עם העטיפה, והמשאית שהייתה אמורה להגיע מהדפוס עם הקונטרסים הנוספים טרם הגיעה. הרבי פנה למזכיר הרב יהודה-לייב גרונר שבדעתו להמשיך לחלק את הקונטרסים דווקא בבית-הכנסת הגדול למטה.
בד-בבד נודע כי המשאית עם הקונטרסים הגיעה, ועד שהארגזים הוכנסו לבית הכנסת ונפתחו, עמד הרבי שעון בידיו על השולחן והביט לשמאלו לעבר החלון שממנו הביאו את הארגזים.
תוך כדי החלוקה נראו כבר אנ"ש והתמימים לומדים בקונטרס שחילק הרבי. בסיום החלוקה הניח הרב 2 קונטרסים בתוך סידרו ויצא מבית-הכנסת שהורה מורה בידו הק' להגברת ניגון ההכנה של הרבי הרש"ב. בדרכו, חילק עוד קונטרסים לאחרונים שזה עתה הגיעו...
אבל 'מאורעות' אותו קונטרס לא הסתיימו ביום חמישי, וביום השבת קודש כאשר נכנס הרבי לתפילת שחרית היה הקונטרס – עץ-החיים – מונח בתוך סידורו; גם להתוועדות נכנס הרבי כשהקונטרס בידו הק'.
התוועדות השבת נסבה בעיקר על הרבי הרש"ב נ"ע ליום הולדתו ה-130. בשיחה השניה דיבר הרבי על הקונטרס שחולק ביום חמישי ואמר כי חלוקתו והפצתו נועדו ללמוד מתוכו על-מנת לעשות.
בתוך הדברים על הקונטרס שחולק בישר הרבי על ...חלוקה נוספת! בימים אלו, גילה הרבי, נמצא כתב-יד של מאמר חסידות של הרבי הרש"ב – ד"ה אנכי מגן לך תרע"ח – שעד היום היה נעלם. היות ודווקא כעת נתגלה כתב-היד בהשגחה פרטית, אמר הרבי – יחלקו ויפיצו את המאמר את המאמר לאחר השבת. הודעת הרבי גרמה להתרגשות גדולה בין השומעים וביום שני, שוב טרם נסיעתו ל'אוהל' נודע שהלילה יחלק הרבי את המאמרים.
יש לציין - היות ודבר החלוקה נודעה יומיים קודם לכן - הצליחו להגיע שלוחים רבים מערי השדה לצד קהל רב שהגיע מקרוב ומרחוק. ההתרגשות והשמחה היו גדולים מאוד, והדבר התבטא בעובדה שרבים מהעוברים הגיעו עם בגדי השבת שלהם, ואפילו הילדים והטף...
גם מאמר זה הודפס בעטיפה מיוחדת, עליה הודפס תחת החותמת של קה"ת: "כ"ף מרחשון ה'תנש"א" – כשהחלוקה מתבצעת, יש לזכור, בכ"ד במרחשוון... - ובעמוד הראשון צורף דולר אחד לשליחות מצווה.
בחלוקה זו – בשל פרסומה המוקדם, כאמור – עברו למעלה משבעת אלפים! איש, אנשים נשים וטף...
"בשידוכים, אין מקום לחישוביים שכליים"
פרשת השבוע – "חיי שרה" - עוסקת בשידוכי וחתונת יצחק ורבקה. היתה זו החתונה הראשונה אצל בני-ישראל (משא"כ החתונה של אברהם ושרה שהייתה קודם כל העניינים), שלכן לומדים מפרשה זו כמה וכמה דינים הקשורים לנישואין.
כיצד להתייחס למדובר או למדוברת, גם אם לא רוצים להשתדך עמם? סיפר ר' ישראל גורדון, שהיה לתקופה קצרה, נהגו של הרבי: פעם, בסיום היחידויות הליליות, ביקש ממני הרבי באמצע הנסיעה לביתו, לקחת קודם את הרב חודקוב הביתה, וכך עשיתי. הרבי גר אז ברחוב ניו יורק.
הגענו לבית, ולרבי היה קושי מסויים לצאת מהרכב. לא ידעתי מה לעשות, ולבסוף הצעתי לרבי את ידי כעזרה, אך הרבי סירב באומרו: "א דאנק, ישראל, איך וועל זיך אוספררווען" (תודה, ישראל, אני אסתדר).
בסופו של דבר הרבי יצא בכוחות עצמו ואני נשארתי לעמוד ליד הרכב. הרבי עמד ושוחח אתי מספר דקות. הרבי ידע שאני עמדתי בפרק "האיש מקדש" ועסקתי בחיפוש שידוך. כמו כן ידע שלא רציתי שידוך מסוים, כי חשבתי שהמדוברת לא מסודרת דיה.
הרבי העלה את נושא השידוך, ואמר לי: "אתה חושב שאהבת ישראל זה רק כלפי זר שאתה מקרב? זה גם לאנשים שאתה עוסק אתם בכל מישורי החיים"...
ידועה דעתו של הרבי כי בהחלטת השידוך – חייבים שיהיה רגש. להלן מענה הרבי לאחת שכתבה לרבי על לבטיה בעניין זה: "כיון שלאחרי פגישות רבות כ"כ ובזמנים שונים וכו' (וככתבה) אינה יכולה לומר "YES" [=כן] מובן, אשר: 1) אין לה לומר YES, 2) פגישות סתם בעלמא אינן מדרכי צניעות (וגם בטח מעוררות תקוות אצל השני – שפירוש הפגישה היינו "הן" ובמילא) מבלבלות וכו'.
"ובפרט שסגנון כתבה ותוכנו מורה על חישובים שכליים ואין כאן ענין של רגש מעורב. אזכיר עה"צ.
ובמקום אחר משיב הרבי לשואל "(1) כיון שיש כ"כ ספקות – מובן שאין לומר 'הן'. (אגרות קודש כרך כח מ' י'תתקלז).
ואם אין משיכת הלב - אין טעם להמשיך ולהיפגש. הנה מענה הרבי: פגישות סתם בעלמא אינן מדרכי צניעות (וגם בטח מעוררות תקוות אצל השני – שפירוש הפגישה היינו "הן" ובמילא) מבלבלות וכו'". באגרת אחרת מוסיף הרבי: .. מובן – שפגישות בחשאי וכיו"ב אינן רצויות כלל". ועוד: פגישות סתם בעלמא אינן מדרכי צניעות (וגם בטח מעוררות תקוות אצל השני – שפירוש הפגישה היינו "הן" ובמילא) מבלבלות וכו'.
לאחת ש"הסתייגה קצת מהשידוך – כתב הרבי: "הצעת הנכבדות בשביל בתם תחי' (עם האברך..שי') - בכלל נכונה היא, אלא, כיון שמזכירה ש (בתחלה) קצת הסתייגה וכו' אין כדאי שהם יתערבו עוד בזה, ותמשיך בתם כפי הנראה לה, כפי המשך הלב וכו', והרי (כנ"ל) ה' משגיח בהשגחה פרטית". )תשורה).
ומסופר על בחור שעמד להשתדך, נכנס לרבי הריי"צ ושאל האם לסגור השידוך. שאלו הרבי הריי"צ: האם יש לך המשכת הלב אליה? "איני יודע", ענה הבחור". נענה הרבי הריי"צ ואמר לבחור: "אם-כן, עזוב הצעה זו, וחפש לך הצעה אחרת. כי בנוגע לשידוך צריכה להיות המשכת הלב".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
