מערכת COL
|
יום ט' חשוון ה׳תשע״ו
22.10.2015
איך ומה מסבירים לילדים? ● שיחה מרתקת עם פסיכולוג חב"די
ילדינו נחשפים גם הם, למצב המתוח בגל הטרור הנוכחי. אם נרצה, אם לאו, הם שומעים, רואים, ובעיקר – מרגישים ● איך מסבירים להם? על מה כן מדברים, ועל מה לא, ואיך מתנהלים כשהמידע החדשותי זורם בכל מקום? ● הפסיכולוג ר' שמעון מלוב בשיחה מרתקת ל-COL ● חובה לכל הורה! ● מגזין שישי איך מסבירים לילדים
צילומי אילוסטרציה: ישראל ברדוגו. בעיגול: הפסיכולוג ר' שמעון מלוב
משה בן-חיים
עם ישראל נמצא בתקופה לא קלה. הילדים, בעלי 'אנטנות' רגישות, חשים את המתח מסביב. מה מספרים, מה לא? ואם הילד שמע משהו והוא מגלה תסמיני חרדה, ומתבטא שהוא מפחד לצאת מהבית? האם זה נורמטיבי?
הפסיכולוג הקליני הרב שמעון מלוב, חסיד חב"ד המתגורר באלעד, 'עושה סדר', ומסביר כמה תובנות בנושא הרגיש, במיוחד בימים אלו.
איך מסבירים לילד בצורה נכונה על המצב?
"יש כמה דברים שחשוב להבהיר: א. יש להעביר מידע בצורה פשוטה, התואמת לרמת הילד. ב. כשהילד שואל שאלה שמטרידה אותו על המצב, יש לענות בצורה פשוטה, תמציתית וכנה, אך מאידך לא להוסיף על מה שהילד לא שאל.
ג. חשוב להבין, שתופעות של פחד, קושי להירדם, שאלות חוזרות, אלו דברים אופייניים לתקופה בנו אנו נמצאים, ולא צריך להיבהל מזה. חשוב מאוד להבהיר זאת לילד, שהוא לא ב'קטגוריה חריגה'. אם הוא חושש לצאת לרחוב, שילך וייעזר בחבר, או בבן משפחה".
(אילוסטרציה: ישראל ברדוגו)
"ד. חשוב מאוד להגביל את העיסוק בנושא, כי זה עלול להביא להעצמה. מסבירים, מתייחסים, אך בלי דרמטיזציה מיותרת".
איך מרפים את המתח, ומשרים אוירה רגועה יותר בבית?
"דיבור על הנושא בצורה עניינית עשויה להפיג ולהרפות את המתח בו שרויים ילדים. אנו עוברים כעת דברים לא פשוטים ורצוי מאוד לתת 'כלים' להתמודדות של הילד. אם באמצעות הוספת פרקי תהילים לפני השינה, או לקרוא אגרת עידוד של הרבי. יש גם קטעי וידאו רבים שהרבי מתייחס לעניין הביטחון, המסוגלים לעודד ולהרגיע".
איך מתפקדים תחת לחץ?
"יש לחץ הנובע מגורמים אובייקטיביים כלומר אמיתיים, ויש לחץ הנובע מתחושות, או ייחוסים פסיכולוגיים שאינם בהכרח קשורים למציאות. לדוגמה, צפירת אמבולנס החולף ברחוב, היא לא באמת גורם מאיים. אבל אם אדם נקלע לאירוע ביטחוני או שוהה במקומות עתירי סיכון תחושת החרדה אכן משקפת פחד ממשי.
"היות ולילדים משאבים רגשיים וקוגניטביים דלים משל מבוגר, הם לא צריכים להיחשף לעודף אינפורמציה, היות שהם לא יכולים לעמוד בלחץ כמו אדם מבוגר. לפעמים לחצים שכאלו עלולים לגרום לשינוי שגרת היום של הילד ולהשפיע עליו".
פעולות מרגיעות
במידה וילד מגיב בצורה חריגה?
"אם מישהו כן נכנס ללחץ, חשוב לדבר איתו על זה, ובמקביל גם לעשות איתו פעולות מרגיעות, כמו: אמירת תהילים – מלבד התועלת הרוחנית שיש בעניין - יש בזה המון נתינת כח.
(אילוסטרציה: ישראל ברדוגו)
"בנוגע לשיחה עם הילד: באותה מידה שחשוב לדבר על התכנים שהוא מעלה, באותה מידה - לא פחות חשוב לא לדבר על דברים שהוא לא מעלה.
"חשוב להדגיש את הנסים וההשגחות הפרטיות שרואים. כמו כן, יש להתייחס אל התקופה הנוכחית ולמסגר אותה כתקופה חולפת ושכוחות הביטחון עושים מאמצים לטפל בזה".
כל אחד יכול לעצור את השרשרת
יש לך 'טיפ' להתמודדות נכונה במוסדות החינוך?
"למוסדות החינוך הייתי ממליץ דווקא שלא לערוך 'יום עיון מיוחד'. יש מה שנקרא בלשון מקצועית 'חרדתיים סמויים', וברגע שעושים כנסים כאלה, זה מגביר אצלם את החרדה. אבל כן הייתי מתייחס במסגרת מצומצמת יותר, למשל ברמת הכיתה.
"רצוי מאוד שהמחנך בכיתה, יקדיש בתחילת שיעור כמה דקות התייחסות כללית למצב, כללי זהירות וכדומה.
"בה בעת, חובה עליו להיות דומיננטי, ולא לתת לתלמידים כל-כך אפשרות לנהל את הדיון, שלא יגלוש להכרזות לא רצויות מצידם (שעלולות להשיג תוצאה הפוכה בהפחדה של תלמידים אחרים). יש למחנך לשלב בשיחה מספר פעולות, שכאמור, זה חשוב מאוד.
"על המחנך להיות רגיש, ולשים לב אם במהלך השיחה משיהו מגיב בצורה חריגה, כגון: 'המורה בבקשה אל תדבר על זה', או התבטאויות אחרות, ועליו לשוחח בפרטנות בהפסקה עם אותו ילד".
לסיום, מתייחס מלוב על החשיפה המזיקה של הסרטונים שמופצים מזירות הפיגועים.
"מעבר לשמועות, יש גם סרטונים שמסתובבים מזירות פיגוע ל"ע. במסגרת עבודתי נתקלתי במטופלים שנחשפו לסרטונים שכאלה ושבעקבות כך הורעה הרגשתם - לא רק בילדים, זה גם בקרב מבוגרים.
"חשוב להדגיש שלילדים אסור שתהיה חשיפה כלשהי לתכנים אלו ושכל הורה ייקח על עצמו את האחריות לכך.
"לגביי המידע שמתגלגל, כל אחד יכול לעצור את השרשרת הזאת".
עם ישראל נמצא בתקופה לא קלה. הילדים, בעלי 'אנטנות' רגישות, חשים את המתח מסביב. מה מספרים, מה לא? ואם הילד שמע משהו והוא מגלה תסמיני חרדה, ומתבטא שהוא מפחד לצאת מהבית? האם זה נורמטיבי?
הפסיכולוג הקליני הרב שמעון מלוב, חסיד חב"ד המתגורר באלעד, 'עושה סדר', ומסביר כמה תובנות בנושא הרגיש, במיוחד בימים אלו.
איך מסבירים לילד בצורה נכונה על המצב?
"יש כמה דברים שחשוב להבהיר: א. יש להעביר מידע בצורה פשוטה, התואמת לרמת הילד. ב. כשהילד שואל שאלה שמטרידה אותו על המצב, יש לענות בצורה פשוטה, תמציתית וכנה, אך מאידך לא להוסיף על מה שהילד לא שאל.
ג. חשוב להבין, שתופעות של פחד, קושי להירדם, שאלות חוזרות, אלו דברים אופייניים לתקופה בנו אנו נמצאים, ולא צריך להיבהל מזה. חשוב מאוד להבהיר זאת לילד, שהוא לא ב'קטגוריה חריגה'. אם הוא חושש לצאת לרחוב, שילך וייעזר בחבר, או בבן משפחה".
(אילוסטרציה: ישראל ברדוגו)
"ד. חשוב מאוד להגביל את העיסוק בנושא, כי זה עלול להביא להעצמה. מסבירים, מתייחסים, אך בלי דרמטיזציה מיותרת".
איך מרפים את המתח, ומשרים אוירה רגועה יותר בבית?
"דיבור על הנושא בצורה עניינית עשויה להפיג ולהרפות את המתח בו שרויים ילדים. אנו עוברים כעת דברים לא פשוטים ורצוי מאוד לתת 'כלים' להתמודדות של הילד. אם באמצעות הוספת פרקי תהילים לפני השינה, או לקרוא אגרת עידוד של הרבי. יש גם קטעי וידאו רבים שהרבי מתייחס לעניין הביטחון, המסוגלים לעודד ולהרגיע".
איך מתפקדים תחת לחץ?
"יש לחץ הנובע מגורמים אובייקטיביים כלומר אמיתיים, ויש לחץ הנובע מתחושות, או ייחוסים פסיכולוגיים שאינם בהכרח קשורים למציאות. לדוגמה, צפירת אמבולנס החולף ברחוב, היא לא באמת גורם מאיים. אבל אם אדם נקלע לאירוע ביטחוני או שוהה במקומות עתירי סיכון תחושת החרדה אכן משקפת פחד ממשי.
"היות ולילדים משאבים רגשיים וקוגניטביים דלים משל מבוגר, הם לא צריכים להיחשף לעודף אינפורמציה, היות שהם לא יכולים לעמוד בלחץ כמו אדם מבוגר. לפעמים לחצים שכאלו עלולים לגרום לשינוי שגרת היום של הילד ולהשפיע עליו".
פעולות מרגיעות
במידה וילד מגיב בצורה חריגה?
"אם מישהו כן נכנס ללחץ, חשוב לדבר איתו על זה, ובמקביל גם לעשות איתו פעולות מרגיעות, כמו: אמירת תהילים – מלבד התועלת הרוחנית שיש בעניין - יש בזה המון נתינת כח.
(אילוסטרציה: ישראל ברדוגו)
"בנוגע לשיחה עם הילד: באותה מידה שחשוב לדבר על התכנים שהוא מעלה, באותה מידה - לא פחות חשוב לא לדבר על דברים שהוא לא מעלה.
"חשוב להדגיש את הנסים וההשגחות הפרטיות שרואים. כמו כן, יש להתייחס אל התקופה הנוכחית ולמסגר אותה כתקופה חולפת ושכוחות הביטחון עושים מאמצים לטפל בזה".
כל אחד יכול לעצור את השרשרת
יש לך 'טיפ' להתמודדות נכונה במוסדות החינוך?
"למוסדות החינוך הייתי ממליץ דווקא שלא לערוך 'יום עיון מיוחד'. יש מה שנקרא בלשון מקצועית 'חרדתיים סמויים', וברגע שעושים כנסים כאלה, זה מגביר אצלם את החרדה. אבל כן הייתי מתייחס במסגרת מצומצמת יותר, למשל ברמת הכיתה.
"רצוי מאוד שהמחנך בכיתה, יקדיש בתחילת שיעור כמה דקות התייחסות כללית למצב, כללי זהירות וכדומה.
"בה בעת, חובה עליו להיות דומיננטי, ולא לתת לתלמידים כל-כך אפשרות לנהל את הדיון, שלא יגלוש להכרזות לא רצויות מצידם (שעלולות להשיג תוצאה הפוכה בהפחדה של תלמידים אחרים). יש למחנך לשלב בשיחה מספר פעולות, שכאמור, זה חשוב מאוד.
"על המחנך להיות רגיש, ולשים לב אם במהלך השיחה משיהו מגיב בצורה חריגה, כגון: 'המורה בבקשה אל תדבר על זה', או התבטאויות אחרות, ועליו לשוחח בפרטנות בהפסקה עם אותו ילד".
לסיום, מתייחס מלוב על החשיפה המזיקה של הסרטונים שמופצים מזירות הפיגועים.
"מעבר לשמועות, יש גם סרטונים שמסתובבים מזירות פיגוע ל"ע. במסגרת עבודתי נתקלתי במטופלים שנחשפו לסרטונים שכאלה ושבעקבות כך הורעה הרגשתם - לא רק בילדים, זה גם בקרב מבוגרים.
"חשוב להדגיש שלילדים אסור שתהיה חשיפה כלשהי לתכנים אלו ושכל הורה ייקח על עצמו את האחריות לכך.
"לגביי המידע שמתגלגל, כל אחד יכול לעצור את השרשרת הזאת".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
