מערכת COL
|
יום י"א תשרי ה׳תשע״ו
24.09.2015
מה צריך לעשות חב"דניק שנוסע לרבי עם הד' מינים שלו?
האם בלולב יש קדושת שביעית?, ומה הדין בהדס שמשתמש בו גם לריח? האם אתרוג מאוצר בית דין ניתן לקנות בדרך הרגילה ללא הבלעה?, באיזה תנאי מותר להוציא ארבעת המינים לחו"ל? ומה יעשה חסיד שנוסע לרבי עם אתרוג מארץ ישראל? ● הלכות ארבעת המינים בשמיטה מאת הרב מרדכי ביסטריצקי רב קהילת חב"ד בצפת אתרוג בשמיטה
הרב מרדכי ביסטריצקי
רב קהילת חב"ד בצפת
קדושת שביעית בארבעת המינים
א. לולב: אין עליו קדושת שביעית, ומותר לקנות לולב גם אם גדל על עץ שנמכר לפי היתר מכירה (אבל יש שכתבו שלולב שנעבד בשביעית אין ראוי שישתמשו בו למצווה, וכן יש כאלו שמחמירים לנהוג בלולב קדושת שביעית). היות ואין בלולב קדושת שביעית לכן מותר לעשות טבעות וכד' מעלי הלולב.
ב. הדס: גדל למצווה בלבד ואין עליו קדושת שביעית, אך אם משמש גם לריח כגון לבשמים, חלים עליו דיני קדושת שביעית.
אלו המחמירים בהדסים שיש בהם קדושת שביעית (שלא כמבואר לעיל), צריכים לקנות הדסים עם השגחה שלא נעשו בהם עבודות אסורות בשמיטה.
בשניהם: אם המגדל הסתמך על דעות מקילות, גם המחמירים יכולים להקל על ידי סוכן משנה. אבל אם המגדל עיבד את העץ באיסור גמור, יש לקנות ממקום שיש בו השגחה כדי לא להיות מסייע לידי עוברי עבירה.
ג. אתרוג: יש בו קדושת שביעית, ומשום כך יש לזכור לנהוג בו בקדושה גם לאחר חג הסוכות.
אופן קניית האתרוג:
א. יש לשלם עליו בהבלעה ע"י שיקנה עוד דברים שאין בהם קדושת שביעית (ולפי הדעות המקלות גם לולב והדסים) - וישלם עליהם קצת יותר ואת האתרוג ייקח ללא תשלום. וכן יכול לשלם בהקפה ע"י צ'ק שתאריכו מאוחר יותר.
ב. הבלעה אינה נקראת אם משלם על ההובלה בלבד או על הנרתיק או הערבות, היות והם טפלים לאתרוג (וצריך לולב או הדסים).
ג. יש המחמירים שאינו מועיל הבלעה באתרוג מהודר כיון שמחירו הינו פי כמה וכמה ממחיר שאר המינים.
ד. אתרוג מאוצר בית דין ניתן לקנות בדרך הרגילה היות ואין כאן מסחר בשביעית משום שכל מה שמשלם לבית הדין הוא עבור הוצאות הגידול וללא רווח.
אין לקחת אתרוג שמור (=שלא הופקרו) או נעבד (שעשו בו מלאכות האסורות בשנת השמיטה).
אסור להוציא פירות שביעית לחו"ל, ולמעשה נפסק שבמקרה ואינו יכול למצוא אתרוגים מהודרים כמותם בחו"ל, שמותר להוציאם, אבל אך ורק בכמות קטנה. ואחרי החג צריכים להחזירם לארץ כדי לקיים בהם מצוות ביעור.
לכן מותר לאדם הנוסע לחג הסוכות או במשך חול המועד ל770, לקחת עימו את הד' מינים שלו גם כשהאתרוג הוא מאוצר בית דין וקדוש בקדושת שביעית. אך עדיף להחזירו לארץ.
יש לשמור על קדושת האתרוג לאחר חג הסוכות, אין לתת לילדים לשחק בו, אין לנעוץ בו ציפורן לצורך בשמים להבדלה כי על ידי זה פוסל אותו מאכילה.
אך מותר לעשות ממנו מרקחת פירות מפני שכך הדרך לעשות מאתרוג מרקחת פירות ואינו נחשב כמשתמש באתרוג שלא כדרכו. וכן אם לא יעשה ממנו מרקחת פירות, האתרוג אינו ראוי לכלום ונמצא שהוא משביח את האתרוג ואינו מבזה אותו.
לשיטת המחמירים שיש מצוות ביעור באתרוג (מ3 אתרוגים ויותר), יש לזכור לבער את האתרוג כשיגיע זמן מצוות ביעור, והוא בדרך כלל בחודש שבט.
ד. ערבה: אין בה קדושת שביעית.
מקורות לעיון בהרחבה: שו"ת מנח"י ח"ו סימן ק"ל אות ג', שו"ת מנחת שלמה ח"א סימן נ"א אות כ"ג, שו"ת שבה"ל ח"א סימן קפ"א, שו"ת משנת יוסף ח"א סימנים ט', כ"ח – ל, ח"ח סימן כ"ב, ספר הלכות שביעית, ספר שמיטה כהלכה פ"ב סי"ב, ועוד ספרי אחרונים.
רב קהילת חב"ד בצפת
קדושת שביעית בארבעת המינים
א. לולב: אין עליו קדושת שביעית, ומותר לקנות לולב גם אם גדל על עץ שנמכר לפי היתר מכירה (אבל יש שכתבו שלולב שנעבד בשביעית אין ראוי שישתמשו בו למצווה, וכן יש כאלו שמחמירים לנהוג בלולב קדושת שביעית). היות ואין בלולב קדושת שביעית לכן מותר לעשות טבעות וכד' מעלי הלולב.
ב. הדס: גדל למצווה בלבד ואין עליו קדושת שביעית, אך אם משמש גם לריח כגון לבשמים, חלים עליו דיני קדושת שביעית.
אלו המחמירים בהדסים שיש בהם קדושת שביעית (שלא כמבואר לעיל), צריכים לקנות הדסים עם השגחה שלא נעשו בהם עבודות אסורות בשמיטה.
בשניהם: אם המגדל הסתמך על דעות מקילות, גם המחמירים יכולים להקל על ידי סוכן משנה. אבל אם המגדל עיבד את העץ באיסור גמור, יש לקנות ממקום שיש בו השגחה כדי לא להיות מסייע לידי עוברי עבירה.
ג. אתרוג: יש בו קדושת שביעית, ומשום כך יש לזכור לנהוג בו בקדושה גם לאחר חג הסוכות.
אופן קניית האתרוג:
א. יש לשלם עליו בהבלעה ע"י שיקנה עוד דברים שאין בהם קדושת שביעית (ולפי הדעות המקלות גם לולב והדסים) - וישלם עליהם קצת יותר ואת האתרוג ייקח ללא תשלום. וכן יכול לשלם בהקפה ע"י צ'ק שתאריכו מאוחר יותר.
ב. הבלעה אינה נקראת אם משלם על ההובלה בלבד או על הנרתיק או הערבות, היות והם טפלים לאתרוג (וצריך לולב או הדסים).
ג. יש המחמירים שאינו מועיל הבלעה באתרוג מהודר כיון שמחירו הינו פי כמה וכמה ממחיר שאר המינים.
ד. אתרוג מאוצר בית דין ניתן לקנות בדרך הרגילה היות ואין כאן מסחר בשביעית משום שכל מה שמשלם לבית הדין הוא עבור הוצאות הגידול וללא רווח.
אין לקחת אתרוג שמור (=שלא הופקרו) או נעבד (שעשו בו מלאכות האסורות בשנת השמיטה).
אסור להוציא פירות שביעית לחו"ל, ולמעשה נפסק שבמקרה ואינו יכול למצוא אתרוגים מהודרים כמותם בחו"ל, שמותר להוציאם, אבל אך ורק בכמות קטנה. ואחרי החג צריכים להחזירם לארץ כדי לקיים בהם מצוות ביעור.
לכן מותר לאדם הנוסע לחג הסוכות או במשך חול המועד ל770, לקחת עימו את הד' מינים שלו גם כשהאתרוג הוא מאוצר בית דין וקדוש בקדושת שביעית. אך עדיף להחזירו לארץ.
יש לשמור על קדושת האתרוג לאחר חג הסוכות, אין לתת לילדים לשחק בו, אין לנעוץ בו ציפורן לצורך בשמים להבדלה כי על ידי זה פוסל אותו מאכילה.
אך מותר לעשות ממנו מרקחת פירות מפני שכך הדרך לעשות מאתרוג מרקחת פירות ואינו נחשב כמשתמש באתרוג שלא כדרכו. וכן אם לא יעשה ממנו מרקחת פירות, האתרוג אינו ראוי לכלום ונמצא שהוא משביח את האתרוג ואינו מבזה אותו.
לשיטת המחמירים שיש מצוות ביעור באתרוג (מ3 אתרוגים ויותר), יש לזכור לבער את האתרוג כשיגיע זמן מצוות ביעור, והוא בדרך כלל בחודש שבט.
ד. ערבה: אין בה קדושת שביעית.
מקורות לעיון בהרחבה: שו"ת מנח"י ח"ו סימן ק"ל אות ג', שו"ת מנחת שלמה ח"א סימן נ"א אות כ"ג, שו"ת שבה"ל ח"א סימן קפ"א, שו"ת משנת יוסף ח"א סימנים ט', כ"ח – ל, ח"ח סימן כ"ב, ספר הלכות שביעית, ספר שמיטה כהלכה פ"ב סי"ב, ועוד ספרי אחרונים.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
