מערכת COL | יום כ"א טבת ה׳תשס״ה 02.01.2005

בירורי הלכה ומנהג: 'היכר ציר' בהלכות מזוזה

כידוע, אצלנו קובעים את המזוזה על פי היכר ציר (מלבד הכניסה הראשית של החצר או של הבנין) ולא כפי שנוהג כל העולם לקבוע את המזוזה בימין. תיאורטית, הדבר נשמע די פשוט, אך כאשר באים בפועל לקבוע מזוזה ונתקלים בכל מיני מצבים, עולה השאלה מהי ההגדרה של היכר ציר ומהו ביאורה. והדבר חשוב מאוד, משום שלפי ההלכה, כאשר אמורים לקבוע בצד ימין וקובעים בצד השני הרי זה פסול ויש להסיר את המזוזה ולקובעה מחדש. כן, מהם סדרי העדיפות במידה ולא קיים 'היכר ציר', כגון, כאשר מדובר בפתח ללא דלתות, או בציר שנמצא במרכז רוחבה של הדלת (דלתות שנפתחות לשני צדדים), דלת הזזה וכו'. המשך ב'כתבה מלאה'. נשמח לפרסם את תשובות הגולשים. ניתן לשלוח תגובות באמצעות מערכת התגובות שבאתר. באם יש לכם שאלות וענינים נוספים לבירור - אתם מוזמנים לשלוח אותם באמצעות האיימל האדום, ואנו נפרסם אי"ה, באתר.
בירורי הלכה ומנהג: 'היכר ציר' בהלכות מזוזה
מהי ההגדרה של 'עיקר תשמישו'. ואסביר את שאלתי: פתח שבין מטבח לחדר האוכל, הרי שעיקר תשמישו של המטבח הוא לבישול ועיקר תשמישו של חדר האוכל הוא לסעוד בו. אם כן, מהי ההגדרה של 'עיקר תשמישו'.

האם הכוונה למקום שאליו סטטיסטית נכנסים יותר אנשים. אודה מאוד על הפניית השאלה, משום שלענ"ד, יש בלבול גדול בתחום זה, ויתכן מאוד שבסופו של דבר, חלק מאתנו קובע את המזוזה – נישט אהין און נישט אהער.





תשובה שנתקבלה בעידכון: לחצו כאן.


Examples of uncertainties may arise -  when considering an entrance without any doors,  when an entrance contains two doors opening both ways - with the hinge in the center or when considering  the case of sliding doors.


Also there may be confusion in determining which of two connected  rooms can be considered the one of  most usage (ikar tashmisho). For example if a kitchen is adjacent to a living room, the main usage of the kitchen is cooking etc. while the main usage of the living room is dining etc. In this case which is the one to determine the side the mezuzah should be posted on? Is this determined by comparing the number of people statistically occupying each room?


Seemingly, many of us overlook these laws simply out of ignorance. So, if you have any substantial rulings regarding these questions please send your comments.


COL would be glad to publicize halachic questions and comments. Please use the red link to enter your remarks.

הוסף תגובה
56 תגובות
1.
היכר ציר.
כ"א טבת ה׳תשס״ה
כעיקרו של דבר קיימים ארבעה כללים עקרוניים וכאשר הראשון לא מתקיים אזי עוברים לכלל הבא. 1. כניסה לבית (ראשית או מישנית) תותקן המזוזה בימין הנכנס ללא התחשבות בהכר ציר ובתנאי שזוהי כניסה מחוץ לבית. (כניסה ממרפסת תלויה או ממרפסת שיש לה קירות עד גובה עשרה טפחים ואין אדמה לאחריה באותו הגובה נחשבת כמרפסת לכל דבר וקביעת המזוזה לא תהיה ביחס לחוץ פנים אלא "היכר ציר"). 2. בתוך הבית "היכר ציר" (אשר יבואר מיד). 3. כשאין "היכר ציר" בתוך הבית - "דרך הליכה". 4. כשאין "היכר ציר" ולא "דרך הליכה" בתוך הבית - "עיקר וטפל" ("עיקר תשמישו"). חשוב לציין כי חיוב מזוזה הינו חיוב פתח ולא חיוב חדר או דלת גם חשוב לציין כי אם אין "צורת הפתח" אך יש דלת ג"כ קיים חיוב מזוזה לפי הכללים המובאים. וכמובן אם יש צורת פתח (וזהו עניין ארוך ולדיון הלכתי אחר) ואין דלת אזי ג"כ קיים חיוב מזוזה באור המושגים : "היכר ציר" - החלל שאליו נפתחת הדלת (ולא מיקומו של הציר) הווי אומר אם הדלת נפתחת לתוך המטבח מהמרפסת אזי תותקן המזוזה בימין הנכנס למטבח מהמרפסת (גם אם הציר הוא בשמאל הדלת) כנשאל אחד הרביים ואיך ניכנס למרפסת ענה שיעלה אפילו בסולם - אבל "היכר הציר" קובע. כאשר מדובר בדלת הזזה אזי אם הדלת נכנסת לתוך חלל הקיר שבין שני החדרים לא מתקיים הכלל של היכר ציר אלא "דרך הליכה" (אשר יבואר מיד). אולם אם הדלת מעבר לקיר אזי המזוזה תותקן בימין הנכנס לתוך החדר בו נמצאת הדלת מאחר ועובדת קיומה של הדלת באותו החדר ומחוברת לציר העליון (ציר ההזזה) נחשב כאילו זהו הציר, וכן לו היינו שמים ציר בכזו תצורה אזי הרי הדלת ברורות הייתה נפתחת לתוך החדר בו נמצאת הדלת ונחשב בכהאי גוונא כהיכר ציר. "דרך הליכה" : כאשר כלל אין דלת ואזי לא קיים כלל היכר ציר אזי המזוזה תותקן בימין הנכנס לחדר, כאמור המדובר אם אין עוד דלת אחרת או פתח אחר לחלל (חדר) זה. ואם ישנה עוד דלת או פתח אחר אזי עוברים לכלל הבא... "טפל ועיקר" כאשר קיים חלל (חדר) אשר יש בו יותר מפתח אחד ובאחד הפתחים לא מתקיים כלל "היכר ציר" ומאחר ולפתח המודבר ניתן להגיע משני כיוונים וא"א לקבוע את הימין ה"הלכתי", וע"כ גם הכלל של "דרך הליכה" לא מתקיים בו, על כן נבחן את "עיקר תשמישו" /"טפל ועיקר". ואכן משמע כי מטבח טפל לחדר אוכל כי הרי האוכל נעשה במטבח כדי שיאכן בחדר האוכל וג"כ אינו עומד לכל בני ובאי הבית (כאורחים), וכן מרפסת טפלה לחדר, מסדרון טפל לחדר אורחים ועוד וכד' (כמובן לאחר שלא התקיימו בפתחים אלו לא "היכר ציר" ולא "דרך הליכה"). ישנם מקרים שמחברים בין שתי דירות מקבילות ומחברים בניהן ע"י שבירת קיר סלון ואזי יוצרים דירה סימטרית ובאמצע החדר המרכזי פתח, וכן שאר מקרים של פתחים אשר אינם לשימוש אלא לנוי ויופי, וכאשר משני צדי הפתח קיימים חללים (חדרים) החשובים כאחד, ואין דלת וציר, וממילא אין "היכר הליכה" וכבר אמרנו כי אין "טפל ועיקר" בכנ"ל. נראה ע"פ דין כי ניתן לשים המזוזה היכן שהדעת נוטה (וצ"ע). דעת החזו"א כי תמיד מרפסת טפלה לחדר אף אם יש "היכר ציר" ואין מנהגנו כך. דעת העולם כי "דרך הליכה" קודמת להיכר ציר (כדוגמת חדרי ממ"ד) ובמקומותינו נוהגים אנו כשיטת אדמה"ז המקדימה "היכר ציר" על כולנה (מלבד כניסה ראשית - ולדוגמה הכניסה ל 770 הרי לא מתקיים בה "היכר ציר" ובכ"א המזוזה בימין הנכנס). אך כאשר מגיעים אנו לבתי "העולם" ומוצאים אנו מזוזה ע"פ "דרך הליכה" ולא ע"כ "היכר ציר" (כבממ"ד) אזי ניתן לסמוך על שיטת שאר העולם (ב"י, רבי שלמה גנדצפיד ועוד) ולהשאירה שם (ובמיוחד אם נכנסים לשאלת ברכה חוזרת ובכלל לשכנע את בני הבית) (יצוין כי אם ישנו ספק על הברכה וממילא מתקינים עוד מזוזות שאין ספק בברכתן הרי יכולים לכוון בברכה אחת (שאינה ספק) על שאר המזוזות / שאר ההתקנות) ואף על אלו שיש בהן ספק. מבלי להיכנס לעומק העניין רק יצויין כי קיימת מחלוקת גדולה למיקומה של המזוזה במעליות ויש הבדל גדול בין פתח כניסת המעלית ובין שאר הקומות ויש ג"כ מחלוקת היכן תותקן המזוזה במעלית, האם בדלת המתכת/ביטחון אשר נשארת על עומדה או בקופסה העולה ויורדת, וד"ל. (אך אין כלל ספק כי מעלית חייבת במזוזה, ודוגמת "מעשה רב" - 770) "להגדיל תורה ולהאדירה..." (מ"מ : שו"ע אדמה"ז, קצור שו"ע, "שכל טוב" "חוב הדר" ועוד...) ו.ש.
2.
הוספה ל1.
כ"א טבת ה׳תשס״ה
כל הנאמר ב 1 הרי הוא הלכה, אולם חשוב ויעקר להתייעץ על כל נושא הבנ"ל עם רב מורה הוראה, ומה טוב להביאו לבית ולבקש ממנו לפסוק ולסמן פתח פתח היכן לשים המזוזה כנאמר "ככל אשר יורוך..."
3.
תיקון ל 1
כ"א טבת ה׳תשס״ה
בסעיף 1 לתגובה אחד בסוגריים אודות מפרסת תלויה צריך להיות כתוב "שיש לה קירות מגובה עשרה טפחים" ולא "עד גובה עשרה טפחים"
4.
תגובה ל 1
כ"א טבת ה׳תשס״ה
על הנאמר לגבי חדר גדול שיש בו פתח (גדול) באמצעו ואין בו אחד מכל הכללים ובצד אחד אוכלים והצד השני הינו סלון או מקום לימוד אזי מקום לימודו נחשב כחשוב יותר. בהתייחס לשאלה מה חשוב מטבח או חדר אוכל הרי שיש מקום להגיד כי מקום אכילה הינו מקום חשוב מעצם שימושו וכ"ש בבית חסידי ששם מקום התוועדות חסידים. ישנה דיעה כי חשיבות גם נקבעת לפי דעת הדרים בבית. ובכולם וצ"ע.
5.
תגובה ל 1
כ"א טבת ה׳תשס״ה
ב"מ"מ בטח התכוונת ל"חובת הדר" ולא ל"חוב הדר" ישר כוח
6.
מעניין לעניין באותו העניין
כ"א טבת ה׳תשס״ה
מכיון שמיקומה של החנוכיה הינו ממול למזוזה (במנהגנו) ע"כ חבל כי לא הובא דיון זה לפני חנוכה
7.
בתגובה ל-6...
כ"א טבת ה׳תשס״ה
ומענין לענין באותו ענין.. אם כבר הזכרת העניין דהחנוכיה בפתח החדר ממול המזוזה, רציתי להוסיף ולברר בענין, שכן יצא לי לראות כמה פעמים שמוזכר בכמה מקומות (לא חב"דיים) הענין דמוקף במצוות. אודה לכם באם תוכלו להזים מעט מידע בנושא. בתודה מראש!
8.
שאלה ל 1 תגובה ל 7
כ"א טבת ה׳תשס״ה
שאלה ל 1: היכן מוזכר ענין זה בשו"ע אדה"ז? תגובה ל 7: ענין זה מבואר בספר המאמרים תרנ"ט עמ' ריח. ודברי הסבר נוכל למצוא בבאור מאמר זה המופיע בספר "שנאת חינם ודרכי מניעתה" (של הרב גרין) בסוף פרק ח'.
9.
גליון על 1 בקשר לדלת הזזה
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
לאחר שהסתפקתי פעם בעניין זה שאלתי את הרב ירוסלבסקי שיחי' מנחלת הר חב"ד, פסקו היה שבדלת הזזה לא קיים כלל העניין דהיכר ציר (ללא חילוק בין מיקומה)ולכן צריכים ללכת לתנאים הבאים כפי שציינת. יישר כוח על הדברים ובאם יש השגה מוכחת על עניין ספציפי זה נשמח אם תעלהו על גבי האתר. ב.מ.ק
10.
צד הימין במוסדות חב"ד
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
לדאבוני ביקרתי בעשרות בתי חב"ד במרחבי תבל והמזוזות אינם בצד הנכון וכו' וכשהערתי ע"כ טענו שהרבה רבנים בעלי שם היו במקום ולא העירו על זה, תבינו שכבודם במקומם מונח אבל הם לא מתעסקים עם מבצע מזוזה יום ביומו ואינם שמים לב לזה רק אם מתעסקים בזה בקביעות שמים לב למיקום המזוזה בצד הנכון. ולמגיבים הנכבדים אי אפשר לפסוק בנושאי קביעת המזוזה אם לא נמצאים במקום ורואים את מצב הפתח עם כל השאלות בזה לכן אני מציע שכאו"א יבקש מרב מורה הוראה בפועל שמבין טוב מאוד בהלכות מזוזה שיבוא לביתו או למשרדו וכו' ויפסוק איפוא צריך לקבוע באיזה צד ובאיזה פתח חייב וכו' זה נוגע לדיני נפשות וכל אחד צריך להקפיד בזה תזכרו שהב"י פוסק שאם קבעה משמאלה פסולה וה' ירחם.
11.
הערה ל-1
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
אם זכרוני אינו מטעה אותי, הרי שמתשובות רבנו זי"ע משמע שאף בכניסה משנית יש להתחשב בהיכר ציר. נדמה לי שהתשובה הובאה גם ב"שערי הלכה ומנהג", אלא שאינו תח"י כרגע. כדאי שמישהו יעתיק את תשובת רבנו שם.
12.
הערה לתגובה 1
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
ראשית, תודה על התשובה הבהירה והמפורטת. מש"כ: "כשנשאל אחד הרביים וכו'", לכאורה כוונתך לסיפור שכתב הגר"י לנדא לכ"ק אדמו"ר זי"ע, ונדפס באגרו"ק חי"ב ע' תלו בהערה, אלא ששם מסופר אודות חדרו של כ"ק אדמו"ר נ"ע, וענה כ"ק המהר"ש נ"ע שיכנסו דרך החלון, עיי"ש. מש"כ בענין היכר ציר בדלת הזזה, צ"ע הדין בדלת הזזה שאינה נכנסת לתוך הקיר ואף לא לתוך החדר, אלא שיש ב' דלתות הזזה המותקנות בעובי הקיר (כמו בחלון), והדלת עוברת מצד אחד של הפתח למשנהו, שלכאו' בזה לא שייך כלל היכר ציר, והיות שהדבר נוגע לי כרגע למעשה, אשמח לשמוע את תגובתך ותגובות הקוראים.
13.
לא ראינו לא הווי ראיה
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
התשובה הנענית ע"י כל מי שהוא שהיו בביתו או בבית חב"ד(ו) רבנים ולא העירו ע"ז איננה ראיה לפסק הלכה (ואף יותר מזה זו סתם "עמרציות" (מלשון "עם הארץ"), כי אולי לא הבחינו בדבר ולא ראינו כי גדר זה הינו הלכה, והרי אין זה מעשה רב כלל שגדר זה נלמד ממעשים בפועל בביתו של הרב (או רבי) אלא זוהי סתם אי שימת לב או אולי יותר מזה זהו בגדר "כשם שמצווה לומר כך מצוהה.. וכו'...
14.
מענה ל9
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
כך שמעתי מהרב בלינוב ומהרב גרין וכמדומני אף מהרב מארלו ז"ל
15.
On the side of the hinges
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
I noticed that in the article, at least in the english one you wrote about the side of the hinges. If I'm not mistaken it depends on which way the door opens, into which room does the door open and not which side the hinges are on.
16.
looks good
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
It feels good to see discusions here about Torah, and not politics. May the Rebbe have lots of nachas!
17.
המשך הדיון
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
א. האם יציאה מהבית לגינה (יציאה אחורית) נחשבת גם כן כניסה ראשית שיש לקבוע את המזוזה בימין, או שמא הולכים לפי היכר ציר. ב. האם המושג 'דרך הליכה' שהוזכר ב-1 אינו זהה ל'עיקר תשמישו'? ג. כיצד יש לנהוג כשמזוזות הפתח (המשקופים) רחבים מאוד. האם יש לקבוע שתי מזוזות, או די באחת. ואם כן, היכן יש לקובעה. ד. האם מותר לקבוע בברכה, מזוזה שנצמדת למשקוף באמצעות מגנט (יש דבר כזה). ה. האם בית כנסת, וכן מוסדות חינוך, חייב בקביעת מזוזה בברכה?
18.
תגובה ל-10
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
צודק בהחלט, את הכותרת 'צד הימין במוסדות חב"ד' עלולה להטעות כביכול מדובר בהמצאה של מוסדות חב"ד. כפי הידוע, אנו סומכים בענין זה על מכתב מפורש של הרבי כמו גם על שולחן ערוך אדמוה"ז שהוזכר לעיל, בענין ה'היכר ציר'. אכן, על פי הבית יוסף ההלכה שונה אך כבר נאמר 'אלו ואלו דברי אלקים חיים. אלא, שיש להקפיד להיות עקבי וללכת לפי אחת השיטות באופן קבוע, כי אז יש על מי לסמוך. אך בודאי ובודאי שאין לקבוע לפי הדמיון, ה' ירחם.
19.
מענה שסותר לכאו' לדברי תגובה 1
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
בלקוטי שיחות חכ"ד ע' 374 מועתק מענה כ"ק אדמו"ר זי"ע: במענה לשאלה איך מתנהגים כשיש ב' דלתות לכניסה מהחוץ, דלת צדדית ודלת ראשית - "יש להתחשב בהכניסה צדדית בהיכר ציר". וזהו לכאו' היפך דברי הכותב שבכל "כניסה לבית ראשית או משנית תותקן המזוזה בימין הנכנס ללא התחשבות בהיכר ציר".
20.
מענה לתגובה 13 ו-19
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
בשערי הלכה ומנהג ח"ג עמוד שמ מובן שיש לקבוע בדלת צדדית עפ"י היכר ציר ובעמוד הבא עמ' שמא מכתב מכ"ט תשי"ז משמע ההיפך "לבד הדלת היוצאת לחוץ"שכנראה משמע כל דלת צדדית לא צריך להתחשב בהיכר ציר אלא תמיד לקבוע מצד ימין מהחוץ לבפנים. שאלתי שאלה זאת לעשרות רבנים מאנ"ש ונאמר לי מכיון שב-770 בכל הדלתות החיצוניות לא קובעים ע"פ היכר ציר לכן צריך לנהוג כמו ב-770 ואולי יש לומר ששם כל הדלתות החיצוניות הם משומשים בתור דלתות ראשיות משום כמות האנשים הנכנסים בהם אבל בדלת היוצאת לחוץ מתחת חדרו של הרבי א"א לפתוח הדלת מבחוץ כשהיא סגורה והיא נקראת דלת חירום ובכל זאת המזוזה נקבעה בצד ימין מבחוץ.אם למישהו יש עוד מקורות בנושא זה נשמח לדעת.
21.
תגובה ל-18
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
אני התכוונתי לומר רק את ההלכה הכללית מהב"י שצריך לקבעה מצד הימין הנכנס ואם קבעה משמאלה פסול. ההלכה הזאת מתייחסת לכל הנידון פה איפוא הוא צד ימין שלפי אדמו"רי חב"ד יש לקבוע בכל הדלתות בפנים הבית לפי היכר ציר, לדאבונינו אינו בנמצא הלכות מזוזה מאדמוה"ז ולכן ב"ה יש לנו כמה הלכות מפורשות מהרבי באג"ק, אבל ההלכות הכלליות שהרבי לא כתב בנידון צריך לפסוק כהבית יוסף. צריך להדגיש עוד הפעם לאנ"ש והשלוחים וחבל שלא שמים לב לזה יצאו מהרבי עשרות תשובות פרטיות בבדיקת המזוזות שהכוונה האם הם נקבעו בצד הנכון לכן חייב כל אחד ואחד לבקש מרב הוראה מומחה בהלכות מזוזה לבוא ולהראות בבתים וכו' איפוא צריך לקבוע ואיפוא לא וה' ירחם. א' מהשלוחים בצפון אה"ק
22.
ההוראות לדלתות החיצוניות
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
בנוגע לשתי תשובות הרבי, בנוגע לדלת הכניסה הצדדי, האחת במכתבו מי"ח ניסן תשטז והשניה המובאת בלקו"ש כד-374, נראה שכל אחת מדברת על מציאות אחרת, כדלהלן: במכתב מי"ז ניסן תשט"ז, כותב הרבי במפורש, שבכל הדלתות היוצאות לחצר או לרשות הרבים, תהיה המזוזה בימין הכניסה לבית. ובנוגע למובא בל"ש כד 374 מדובר כאשר שתי הכניסות לבית מבחוץ, אינן לא מהחצר ולא מרשות הרבים. אלא הן בתוך הבנין, כדוגמת בית משותף שיש בו דירות רבות, כאשר בכניסה הראשית לבנין ישנה מזוזה, ולאחת הדירות הפרטיות שבבנין ישנן שתי כניסות אחת ראשית ואחת צדדית, וכפי שהיה בדירתו של הרבי הריי"צ שהיתה בבנין של 770 בקומה השניה. וכפי שביררתי, כנראה על מצב זה באה התשובה בל"ש הנ"ל שבכניסה הראשית של הדירה קובעים בימין הנכנס ובכניסה הצדדית של הדירה קובעים לפי היכר ציר יקותיאל גרין.
23.
מענה ל 17
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
ביחס לשאלה א' - הרי השקלו"ט לפניך "יתברו ויתלבנו..." ביחס לשאלה ב' - כאמור הרי שאם אין היכר ציר ויש םתח אחד בלבד לכדר ששימושו טפל לקודמו הרי שנקבע בימין הנכנס אליו ע"פ "דרך הליכה" ולא ללפי "עיקר תשמישו" ורק כאשר יש שני פתחים לחדר אחד ואין להם (או לאחד מהם) "היכר ציר" אזי נבחן העניין ע"פ "עיקר תשמישו" וע"כ אין זה דומה לזה. ביחס לשאלה ג' - במסדרון שלשני צידיו יש "צורת הפתח" הרי שני צידיו צריכים במזוזה וא"א לקבוע שרירותית היכן יקבעו שתיהן כי כל עניין לגופו ע"פ הכללים (וכדי שאכן אחד העונים ידע כמה המידה הצריכה כדי שנחייב בשני הצדדים מזוזה). ביחס לשאלה ד' - אכן יש מזוזות הנדבקות במגנט וגם ללא ברכה לא ניתן לקובעה כי אין בזה קביעות (מאחר ובקל היא ניטלת משם) ומאחר וחייבים לקובעה (דרך קביעה/קביעות) ע"כ אין בהתקנה כזו מאום, וממילא אין לברך כלל. ביחס לשאלה ה' - אין לי כרגע המקור אבל מעשה רב הוא שמברכים גם על ביהכנ"ס וביהמדר"ש וכו'.. ביחס לשאלה
24.
היכר ציר במרפסת סגורה
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
יישר כח לכל המגיבים ובפרט לתגובה מס' 1 על התשובה הברורה מאוד, וכמובן גם לבעלי אכסניה – הנהלת האתר. בהמשך לדיון, ב'שערי הלכה' ח"ג ע' שמא, מובאים שני מכתבים מהרבי בענין היכר ציר ובהם שתי לשונות: במכתב א' "...הולכים אחרי היכר ציר, ואפילו ... יציע... שהכניסה אליו רק דרך אחד מחדרי הבית. ואומרים בזה שעל השאלה איך יכנס, ענו, שיטפס דרך הגג... ובמכתב ב': "...אם כל הדלתות שבחדר היכר ציר שלהם לחדר אחר, ... וענו ע"ז, יכנס דרך החלון... האם ניתן לדייק מכך, שבכדי ללכת במרפסת אחר היכר ציר חייב להתקיים אחד התנאים: א. יש אפשרות כניסה מהגג. ב. יש אפשרות כניסה דרך החלון. כלומר, כאשר מדובר במרפסת מקורה עם גג קבוע, ושאין בה אפשרות של כניסה מהחלון (כשיש סורגים קבועים וכדו'), עפ"י המכתבים הנ"ל, במקרה זה יתכן, שלא אזלינן בתר היכר ציר. או שמא מדובר בביטוי שכוונתו לבטא עד כמה מוחלט העקרון של היכר ציר, ולמעשה, בכל ענין הולכים אחרי היכר ציר?
25.
תגובה ל-23
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
ראשית, יישר כחכם! מתשובתכם לשאלה ג' אני למד שלא הובנתי בשאלה. מדובר בפתח ברוחב של מטר בערך, ובו שתי דלתות, שיחדיו הם סוגרים את הפתח, כך שיש צירים משני הצדדים. השאלה היא, האם עקב מידתו הרחבה של הפתח יש צורך במזוזה נוספת (על אותו צד שכבר נקבעה מזוזה), או שמא די במזוזה אחת ואין חילוק מהו רוחב הפתח.
26.
תגובה ל 24
כ"ב טבת ה׳תשס״ה
משמע כי אין הכוונה שבפועל צריך שתהיה גישה אלא אף אם יש סורגים הקביעה היא ע"פ היכר ציר (והרי לא התכוון הרבי כי אכן יכנסו דרך החלון...) ואכן הכוונה היא להדגיש עד כמה עיקרון "היכר ציר" כ"כ חשוב
27.
לא שמים לב לדבר
כ"ג טבת ה׳תשס״ה
צריכים לדייק שקביעת המזוזה יהי' בטפח ראשון של חלל הפתח. ז"א שבאם רוחב חלל הפתח הוא 20 סמ. - 30 סמ. או יותר אז צריכים לקבוע את המזוזה ב10 סמ. ראשונים ובאם לאו אין כאן קביעת מזוזה ר"ל. צ"ע באם בנין הדלת הוא באופן שבולטת קצת בתוך חלל הכניסה, איפה הוא טפח ראשונה? ואולאי אם בולט פחות מטפח (לחי) אז התחלת חלל הכניסה הוא ט"ר. ובאם יותר אולאי רק מקום הבליטה נחשב לפתח. וא"כ אולאי יחשב ציור כזה לפתח לפנים מפתח ונצריך לקבוע המזוזה בפתח ראשונה - היינו התחלת החלל?
28.
תגובה ל 17 (ו 25)
כ"ג טבת ה׳תשס״ה
ברור לכל כי בכל פתח תותקן רק מזוזה אחת ולא שתיים מבלי להתחשב ברוחבו כלל. ויותר מכך הרי אסור לשים שתי מזוזות על שני הפתחים מאיסור "בל תוסיפו..." (והרי אם היה מותר לשים עוד מזוזה על הצד הנגדי (ה"שמאלי") הרי כל השאלות המובאות כאן וכל השקלא וטריא לא היו נדרשות כי היינו כולנו קובעים שתי מזוזות על שני הפתחים ויוצאים ידי חובת כל הדעות - כמו בספק איטר המניח תפילין על היד הספק חזקה לאחר שהניח על היד הספק חלשה). על כן יודגש שוב את הנאמר בתגובה 1 : באומרנו "היכר ציר" אין הכוונה שהמזוזה תותקן בסמוך לציר (וממילא שאלתך לא נשאלת כלל). משמע כי סברת ההלכה ל"היכר ציר" היא מאחר והציר פותח את הדלת לתוך חלל (חדר) מראה לנו היכן עיקר ההליכה ומשמע כי לשם הולכים (ובדוגמה אם נעיין בתרשים אדריכלי נראה כי האדריכל מסמן פתח עם דלת ע"י שירטוט של זווית בת 90 מעלות. ויש לנו שני פרמטרים בסירטוט : האחד להיכן נפתחת הדלת, והשני האם פתיחתה היא שמאלית או ימנית. מה שחשוב לנו בכדי להכיר "היכר ציר" הוא להיכן נפתחת הדלת ולא מיקומו של הציר (שמאלי או ימני). על כן מובן ומובהר כי אם יש פתח ולו שתי דלתות (שתי כנפים) הרי שמה שחשוב לנו זהו רק הפרמטר הראשון של האדריכל - ז.א. להיכן הדלת נפתחת האם לתוך החלל או לחוץ החלל. חשוב להבהיר כי אם ישנו פתח גדול שהותקנו לו מספר דלתות ובין דלת לדלת ישנה קורה אנכית אשר נועדה לתמוך בפתח או בדלתות אבל לא נוצרה כדי להגדיר פתח, אזי הדעת נוטה להגיד כי לא כל פתח מהפתחים שכזה יזקק למזוזה כי בעצם אינם פתחים "אמיתיים" אלא תותקן מזוזה אחת לכל הנ"ל (וראה בדוגמה הכניסה הראשית של ביהכנ"ס בית מנחם בכפ"ח בו מותקנת מזוזה אחת בכניסה בה יש שלוש דלתות - הכניסה הסמוכה וצמודה לפינת נטילת הידיים). ויש המהדרים לשים בכהאי גוונא בכל פתח ופתח (ובבית מגורים - המחמיר תבוא עליו ברכה).
29.
תגובה ל 9
כ"ג טבת ה׳תשס״ה
עיין בלינק הקיים לפני תחילת השאלות בסעיף 2 ואצטט את הנוגע בענינינו "דין דלת זזה נידון בשאילות יעב"ץ (ח"א סי' ע). והוא מורה שהצד של הקיר שבו נמצא הדלת הוא הפנימי, וכדין היכר ציר ממש. " עכ"ל
30.
תגובה ל 27
כ"ג טבת ה׳תשס״ה
אם הבנתי נכון מדבריך - אזי התשובה היא שמזוזה חייבת להיות קרובה לפתח לכל הפחות 24 ס"מ (ג' טפחים) ורצוי כמה שיותר קרוב. וצודק אתה בדבריך בעניין 10 ס"מ (אך נכון להגיד טפח שזהו 8 ס"מ) וע"כ כאשר עומדים אנו למול דלת ראשית של בניין שפעמים הפרופילים והקונסטרוציה יוצרים מצב בו הדלת ההלכתית רחוקה מהלחי המדוברת אזי טועים בזה רבים וקובעים המזוזה על הלחי ולא בסמוך לדלת ואכן אם המרחק גדול מ ג' טפחים אזי אינו נחשב להתקנה נכונה (ג' טפחים - כלבוד דמי כבהלכות ערוב/גדר חצר בשבת). וכן ישנן חנויות שהדלת היא חלק מכל הוויטרינה ויש טועים (ואף רבים מהעוסקים במבצע מזוזה) וקובעים המזוזה בימינה של הוויטרינה על הקיר כאשר בעצם ההתייחסות ההלכתית לחלון הוויטרינה היא כקיר של זכוכית, והמקום הנכון של המזוזה הוא על הזכוכית מימין לדלת (הזכוכית) והיום בנקל ניתן להתקין ע"ז. (אגב עיצה יעוצה למתקינים על כגון דא להדביק המזוזה בפנים החנות ולא בחוצה לה מחשש המזיקים (החמדנים) אך חשוב לוודא כי ה"ש-ד-י-" יפנו כלפי חוץ.)
31.
Chiyuv or not
כ"ג טבת ה׳תשס״ה
What about a walk -in closet that the door has hinges on the left side when walking into the closet, and the closet is between the Bedroom and the bathroom .you go through the closet into the Bathroom Is it Mechuyav Mezezah
32.
שאלה ל-28
כ"ג טבת ה׳תשס״ה
בבית הכנסת בו אני מתפלל, שתי הדלתות הסוגרות את חלל הפתח נפתחות כלפי חוץ ולא לתוך ה'זאל'. האם זה אומר שהמזוזה צריכה להקבע בימין היוצא מבית הכנסת (ליתר דיוק, מאולם התפילה)? להשלמת השאלה, אציין כי ל'זאל' יש רק פתח כניסה אחד. פתח זה מופיע אחרי פרוזדור שתחילתו אף היא בפתח עם דלת (הכניסה הראשית לבנין).
33.
תגובה 31
כ"ג טבת ה׳תשס״ה
אם הבנתי נכון את שאלתך (ואחזור עליה בעברית : חדר ארונות המוביל לחדר שרותים) נראה כי אכן דלת חדר הארונות צריכה מזוזה ומיקומה יהיה ע"פ "היכר ציר" (וביחס לברכתה הרי שיש להסתפק בה באם חדר הארונות המדובר איננו 4X4 אמות {3.6 מ"ר} ונכון לצאת ידי חובת ברכה על מזוזה שאין ספק בברכתה ולכוון בברכה גם על המדובר כאן). במידה ואין דלת המפרידה בי חדר הארונות לבין חדר השרותים אזי אם כשסוגרים את דלת חדר הארונות נמצאת המזוזה בתוך חדר השינה והדלת חוצצת (מבדילה) בין המזוזה לבין חדר הארונות וממילא גם בין השרותים אזי יש לקובעה, ואם המזוזה פנימית (כשהדלת של חדר הארונות הנ"ל נפתחת לתוך החדר וממילא יש מקום לקובעה מחדר הארונות לתוך חדר השינה) אזי יש מקום גדול להסתפק בחיוב המזוזה כי נכון להגיד שחדר הארונות והשרותים חד הם וממילא פטור בכלל ממזוזה - וצ"ע ונכון לשאול רב מומחה בזה.
34.
שליש עליון
כ"ג טבת ה׳תשס״ה
בציור המופיע בתחילת הדיון נמצאת המזוזה בשליש העליון ואף נראה סימון שכזה, ונראה האדם מנשק המזוזה. אם הציור התכוון לילד אזי אין בדברי מאום, אולם אם מדובר במבוגר אזי צריך להעיר על הציור הנ"ל כי ע"פ קבלה לא קובעים המזוזה יותר מגובה הראש והמזוזה צריכה להיות בגובה העיניים (תרתי משמע) וע"כ אם הפתח גבוה יותר משני מטר לא מעלים המזוזה יותר מגובה אדם ממוצע (גובה ראש) וכל זה הוא לכתחילה אך בדיעבד כשר. וכמו שצריך לדייק במיקומה גם הציור הנ"ל דורש תיקון שלא נעבור על "לפני עיוור..."
35.
to 31
כ"ג טבת ה׳תשס״ה
if i remember correctly: I had a door to a small with a sink and from that hall there were two doors. one to a toilet and one to a walk in closet I was told not to put a mezuzo on the hallway door since it is exactly fcaint the tiolet (it was like 4 -6 feet between the two) , the walkin closet , i think had a mezuzo, though u should measure since most closet that seem big enough are very often not. I have since learned that in the rebbe's home there were no mezuza's on wlak in closet's which are a hiddur apparently. the story is well known when zirking wrote to the rebbe asking him why the mezuzas weren't exactly at the bottom of the top third, the rebbe wrote to him, I was waiting for someone to take charge of the mezuza situation in 770, when he finished 770 he asked if to go thru the rebbe's home and the reply was no.
36.
תשובה ל32
כ"ג טבת ה׳תשס״ה
אם זהו פתח פנימי בתוך מבנה שכולו בבעלות אחת הרי שנכון להיתיחס אליו כאל פתח פנימי ע"פ "היכר ציר". אבל יכול להיות כי נקבע לשים שם את המזוזה בימין הנכנס שלא ע"פ "היכר ציר" כי אולי דנו את דינו של ה"זאל" כמציאות נפרדת לכל המבנה ואזי אולי יש מקום לעשות כך - וכמובן שהכל צריך להיות ע"פ פסק רב. אם תוכל להגיד באיזה ישיבה מדובר ואולי היא מוכרת יקל הדבר על מענה התשובה, ואקוה כי לפחות הנאמר פה ענה על השאלה
37.
בקשה מ 35
כ"ג טבת ה׳תשס״ה
מאחר ושליטתי באנגלית מוגבלת ע"כ אבקש לתרגם את הנאמר (ואולי מאוחר יותר אמצא זמן לתרגם שאלתך ולענות עליה)
38.
תגובה ל33
כ"ד טבת ה׳תשס״ה
"אם כשסוגרים את דלת חדר הארונות נמצאת המזוזה בתוך חדר השינה" - אם זה חדר שינה של זוג צריכים שתי מעטפות.
39.
תגובה ל35.
כ"ד טבת ה׳תשס״ה
כמו שהבנתי מדבריך : מחדר השינה יש כעין מסדרון (hallway) וממנו יש שתי דלתות האחת מובילה לחדר הארונות (walk -in closet) והשניה לשרותים (tiolet), ועל כן כמו נראה ומסתבר ע"פ עיון בהלכה כי גם הפתח של המסדרון חייב המזוזה וגם הפתח של חדר הארונות חייב במזוזה ואין כלל חשיבות מה המרחק בין דלת החייבת במזוזה לבין שרותים. (ולדוגמה : כניסה ראשית הסמוכה לשרותים או מטבח הסמוך לשרותים {כשרותי אורחים} הרי אין הווי אמינא לפוטרו ממזוזה). אינני מכיר את הסיפור מהרבי אולם למיטב ידיעתי חדר ארונות חייב במזוזה ללא כל עוררין. אולם בניו יורק ובכלל בבתים ישנים בארה"ב ובארופה ישנו מושג אחר והוא ארון המובנה בתוך קירות הדירה שאומנם יש לו דלת והוא חלק מהמבנה אבל איננו חדר ממש, ובכזה אכן אין צריך למזוזה כי אינו חדר כלל. מה שאין כן בחדר ארונות שהוא ממש חדר שניתן להיכנס אליו צריך המזוזה. (בארץ יותר מקובלים חדרי ארונות ממש)
40.
תגובה ל 38
כ"ד טבת ה׳תשס״ה
בימי המשנה נהוג היה ליצור מגרעת בקיר - כמין חריץ ושם להניח המזוזה, ו(ואפשר לראות זאת במוחש במצדה ובסוסיא וכן בעוד מבנים שנשתמרו מימי המשנה) ע"כ נאמר בהלכה אכן כי יש לכסות המזוזה באם היא בפנים חדר העומד לתשמיש. ודינה של מזוזה הוא כמו דינו של ספר קודש הנמצא בחדר שינה. ויש צדק בדבריך, אך היום ממילא מקובל כי המזוזות עטופות בניילון להגן עליהן מתנאי אקלים וכד' ובנוסף לזאת המזוזה נתונה בתוך בית מזוזה נוסף והרי לך שני כיסויים. חשוב להדגיש וכאן המקום לציין זאת כי מקובל שלא להשתמש בפנים הבית בבתי מזוזה שקופים למיניהם בגלל עניין הצניעות הכללי ואין הבדל בין בית הנוהג ע"פ שו"ע לבין "מבצעים" כי גם בבית שומר תומ"צ הרי קורה והילד קטן "בורח" מהאמבטיה "כביום הוולדו" ואף זה אינו כבוד למזוזה ואינו כבוד לשם "ש-ד-י" אשר נראה לעין בבית מזוזה שקוף. וע"כ רק בכניסה לבית ניתן להשתמש בבית מזוזה שקוף. חשוב להזהיר כי אם משתמשים בבית מזוזה שקוף (כמבחנה וכד') מחוץ לבית במקום הגלוי ישירות לשמש אזי המזוזה עלולה להיפסל בנקל עד כדי מצב של כוויה לעור/לקלף או אפילו להירקב כתוצאה מאפקט החממה המתרחש בתוך בית מזוזה שקוף החשוף לשמש.
41.
תשובה ל-36
כ"ד טבת ה׳תשס״ה
מדובר בחוץ לארץ.
42.
תגובה ל 41
כ"ד טבת ה׳תשס״ה
כולי תקווה כי תשובתי בתגובה 36 ענתה על שאלתך
43.
ל 36 ו- 32
כ"ד טבת ה׳תשס״ה
יש את התשובה בבית רבינו שבבל -770-
44.
explen
כ"ה טבת ה׳תשס״ה
iy wil like dat you shul doo a faver en explen clear wats heker tsir ime not from chabad soo iy dont anderstand in ivrit is olso good
45.
בקשה ל-43
כ"ה טבת ה׳תשס״ה
נא לציין, לאיזה פתח ב-770 כוונתך. זאת, בכדי שאוכל לערוך השוואה האם המקרים זהים. תודתי מראש!
46.
ל23 ל36 ול44
כ"ה טבת ה׳תשס״ה
ב נוסף לכך שאינכם מפרטים. אולי גם יש לחלק אם יש בפרוזדור כדי לרבע 4 על 4 אמות. או שלפנינו פרוזדוק קטן, שכל החיוב שלו במזוזה הוא רק מחתמת שדרכו נכנסים אל החדר הגדול. יקותיאל
47.
תגובה ל 46
כ"ו טבת ה׳תשס״ה
ישר כוח לכב' הרב גרין שטורח להאיר ענינו, ולוואי וכל רבני חב"ד אכן יאמצו להם נוןהג זה של לטפח במקום הראוי להטפיח
48.
תגובה ל-
כ"ז טבת ה׳תשס״ה
בקיצוש"ע הל' מזוזה סעיף ד':"...הכר ציר פרוש, במקום שנעשים הצירים להדלת שהדלת נפתח לתוכו..." אם היכר ציר הכוונה היא שהקובע הוא הכיוון שאליו נפתחת הדלת, לשם מה נכתבו המילים 'במקום שנעשים הצירים להדלת'. לכאורה זה אומר שיש גם להתחשב במיקום של הצירים, ולא רק להיכן נפתחת הדלת. אם אמנם כן, נשאלת השאלה כיצד יש לנהוג כאשר הצירים קבועים לימין היוצא מהחדר (או לשמאל הנכנס אל החדר), ומאידך, הדלת נפתחת אל מחוץ לחדר. במקרה כזה, אם נלך על פי פתיחת הדלת, הרי שהיא נפתחת לחוץ, ואז יש לקבוע את המזוזה בימינו של היוצא מהחדר, ואילו אם נתחשב במיקום הצירים, הרי שיש לקבוע את המזוזה בצד שממול, משום שאם הצירים נמצאים בפנים החדר, משמע שהכניסה היא לתוכו ולא ממנו. אודה על חידוד נוסף למושג היכר ציר.
49.
תגובה ל 48
כ"ח טבת ה׳תשס״ה
הרי אתה עצמך ציטטת את סוף השורה המבארת "שהדלת נפתח לתוכו" וזהו עיקרו של הסעיף. מה גם שההמשך מחזק את הקביעה מהו "היכר ציר" : "וזהו עיקר הבית ונותנים את המזוזה בצד הימין שנכנסים לתוכו". וע"כ אין הצורך לבאר מה עושים בדוגמה ששאלתה עליה כי הנ"ל כבר בואר בהרחבה בתגובה 1 ואף בחלק מהבאות אחריה. חשוב להדגיש כי רבי שלמה גנצפריד קובע בהמשכו של הסעיף כי לא תמיד אזלינן בתר "היכר ציר" ואין מנהגנו כפסקו זה.
50.
תגובה ל-49
כ"ח טבת ה׳תשס״ה
ראשית, תודה רבה. עדיין, לענ"ד, המילים 'במקום שנעשים הצירים לדלת' יוצרים אפשרות להבנה שלא רק כיוון פתיחת הדלת הוא הקובע אלא יש גם משקל למקום קביעת הצירים, שאם לא כן, די היה בכתיבת המילים 'שהדלת נפתח לתוכו', אם הפרטי היחיד שבו יש להתחשב, הוא כיוון פתיחת הדלת. מאידך, יתכן שאין מקובל לדייק כל כך בלשונו של רבי שלמה גנצפריד, ואז מלכתחילה בטלה ההערה.
51.
תגובה ל50
א' שבט ה׳תשס״ה
דרך הלימוד היא מהרישא לסיפא, וכל מטרת הרישא היא לתמוך ולהסביר ולבאר את הסיפא שהיא לבסוף ההלכה הפסוקה, ואולי אפשר להגיד כי בימי רש"ג היו הצירים דרך קבע בימין הדלת שלא כהיום שאין בזה מקובלות, אבל ברור הוא כי דבריו בתחילת הסעיף באו לבאר את סופו הקובע מהו "היכר ציר".
52.
תגובה ל-51
א' שבט ה׳תשס״ה
יישר כח גדול. ההסבר - שבעבר היו הצירים דרך קבע בימין הדלת - נשמע הגיוני ומניח את הדעת. אגב, לפי זה יוצא לכאורה, שכיום משתמשים במושג 'היכר ציר' בהשאלה. משום שמעשית, קביעת הימין נעשית לפי כיון פתיחת הדלת וכו', ובכל אופן, לא לפי מיקום הציר, שכיום אבד ממשמעותו. שהרי כנכתב לעיל, אין קשר בין מיקום הצירים וכיון פתיחת הדלת. יש מקרים רבים של צירים בימין והדלת נפתחת לחוץ, וכן להיפך.
53.
תגובה לכ-ו-ל-ם
ד' שבט ה׳תשס״ה
א. אגרוייסע ישר כוח על ההארות המאירות (תורה מלשון הוראה), הן לשואלים, הן לעונים (ובמיוחד ל תגובות 1, 4, 19, 22, 23, 26, 28, 29, 33, 34, 36, 38, 39, 40, 46, 49, 51, וכמובן לרב גרין שנכנס ונתן גם הוא את דבריו קצרים ולעניין (אגב - האם הרב גרין כתב גם את תגובה 1 ?) ב. מאחר ואני מעיין הרבה באתר ובמיוחד באגף זה של האתר ("בירור מנהג והלכה") שמחתי לראות את הדיון ההלכתי בעניין זה, ולשמחתי לא נכנסו בדיון זה כל השאלות הפוליטיות המטופשות אשר מצליחות להידחק אף לשאר הדיונים ההלכתיים (כמו איפה לקנות בשר או האם להיפגש עם אנשי דת מדתות אחרות או האם ללמד גויים ומתגיירים בתחילת דרכם וכו'...). והלוואי שלפחות אגף זה שבאתר ישאר נקי מכל המיותר. ישר כוח לכולם.
54.
תגובה ל-53
ד' שבט ה׳תשס״ה
אני הקטן חולק על כבודו בענין השאלות המטופשות. מדובר בנושאים מהותיים ועקרוניים מאוד ביהדות. יתכן שהתמונות או הכותרות שמותאמות על ידי מאן דהוא משוות מראה פוליטי לשאלה. אך הנושאים עצמם הם נושאי-יסוד בדת היהודית, וראו גם ראוי לקיים עליהם דיון מקיף וענייני. יתכן מאוד, שהנכם גרים בתוך בועה חרדית ואינכם מכירים את הבעיות האמיתיות שמתמודדים עמם יהודים חרדים ובעיקר שלוחים, הגרים במדינות חוץ לארץ. אכן, יש להימנע מפגיעה אישית שאינה תורמת לדיון ההלכתי.
55.
תגובה ל 54
ו' שבט ה׳תשס״ה
1. אם הינך שליח אזי מראש אינני מקבל את הפתיח שלך "אני הקטן" כי שליח פועל ומתקיים מכוחו של המשלח -כ"ק נשיא דורנו. 2. גם אני לא גר בתוך הבועה החרדית. 3. לא התכוונתי בדברי לשלול דיונים הלכתיים בכל אשר נאמר כאן, אלא שדברי כוונו לכל התגובות שאינן דנות במהות הנושא אלא בהבטים החברתיים הפוליטיים תוך כדי סגירת חשבונות אישיים. ואולי לא הבהרתי דברי כראוי - לא השאלות והנושאים הנדונים הם הטפשיים אלא התגובות שאינן דנות בנושא אלא בהבטים אישיים של בעלי חנויות ועסקים כאלו או אחרים או בעלי אינטרסים שונים אשר מפורטים בכל התגובות, וכל שמחתי על דיון זה הייתה על כי לפחות בדיון זה לא נכנסו כל מיני אמירות שאינן קשורות כלל למהות הדיון. וברור כי כל הנושאים שמועלים חשובים מאין שכמותם
56.
4 אמות וגג
כ"ח שבט ה׳תשס״ה
הדיון מאד לעינין ומאד יפה ראיתי להוסיף כמה פרטים: מרפסת או חדר ארון בגדים, שאין בו כדי לרבע ד' אמות [שהוא 3.53 מטר מרובע על חשבון 47 לאמה לחומרא] הרי אין בו התנאים לחייב בפתח במזוזה. כמו כן לכמה שיטות מקום שאינו מקורה פטור ממזוזה. ולכן חצר וגינה ומרפסת פטור ממזוזה לשיטות אילו. יש לדון מה הדין בפתח שבין מקום חיוב למקום פטור. צד אחד חדר גדול וצד השני חדר קטן. לאיזה חדר שייך הפתח, כדי לדון אם הוא חייב או פטור במזוזה? דוגמא מרפסת שאין לו ד' אמות ואינו מקורה, שיש בינו לבין הבית פתח, נדון אותו לצד הבית וחייב במזוזה, או נדון אותו לצד המרפסת ונפטור ממזוזה, יש פוסקים שאמרו שכיון שדרכו בכך לדור בלי תיקרה ובלי ד' אמות לכן חייב במזוזה. האם פוסקים הלכה ככה? לי ניראה שנדון זה יש בכל בית ! הרחוב פטור ממזוזה, הבית חייב במזוזה. ובין הרחוב לבין הבית ישנו פתח, והתורה חייבו במזוזה בלי שום ספק. ולכן בנידון זה בלי ספק קביעת המזוזה בימין כניסה בלי להסתכל על היכר ציר. אבל באם יש פתח ודלת בין שני חדרים ששניהם חייבים במזוזה, אז בנידון זה הדלת והפתח שייך לחדר שבו יש ההיכר ציר [שבו ניכנס הדלת] לחדר זה שייך הפתח ובכניסה לו בצד ימין יקבע המזוזה. אני מקוה שדברי יתנו קצת אור להבין דברי רבותינו, ולכן כל דלת שבין רשות הרבים לבית לא הולכים אחר היכר ציר. כדברי הרבה חכמים שכתבו לעיל.
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.