הרב ירחמיאל גורליק

"היום מתקשר אלי איגור. אני שמח לראות שהוא מוצא סיבות לשמור איתי איכשהו על קשר.

אני מאוד מייחל שיום אחד הוא יתקרב יותר לאידישקייט, ליהדות אמיתית. בקביעות אני מזכיר אותו לתפילה ולברכה גם בפ"נים שאני כותב לרבי.

איגור 'נשמה טובה' בסך הכל, עם הרבה כוונות טובות, אך עדיין חזק בעמדתו. תקוע עמוק בשיטה שגיבש לעצמו. שיטה כביכול שכלתנית וכמה שפחות אמונתית.

אבל אפשר לראות מידי פעם ש'ווארט חזק' מהרבי תופס אותו. אפילו מרגש אותו. אני מנסה בדרך כלל לנווט איכשהו את השיחות איתו למקומות מסויימים. לנושאים מסויימים. אולי בכל זאת משהו יגע בו יעורר אותו.


(אילוסטרציה)

עברו כמה חודשים שלא יצא לנו להיפגש ולשוחח. היום כאמור הוא מתקשר אלי. מישהו הביא אליו לבדיקה איזה כתב יד של ספר עתיק והוא מבקש את עזרתי לפענח, שואל אם יש באפשרותי להיפגש.

הייתי בדיוק באזור וקפצתי אליו. אני פותח את הספר העתיק כתוב כולו בכתב יד "ספר עץ חיים המכונה ספר תולדות אדם והוא מבוא שערים", אחד מספרי קבלה הידועים מספריו של רבי חיים ויטאל תלמידו של האריז"ל, בהם כתב והסביר את תורות רבו האר"י.

ישבנו במשך שעתיים שלמות לנסות לפענח מי הוא המעתיק, באיזו שנה, ולמי היה שייך הספר אחר כך.

בין לבין כבר דברנו בכללות על קבלה ועל חסידות על תניא ועל אחד העניינים המפורסמים והעקריים המובאים בתחילת התניא מספריו של הרח"ו בספר שער הקדושה ובספר בעץ חיים "שלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות.. נפש אחד מצד הקליפא וסטרא אחרא... ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש..."

השיחה התארכה. אף פעם לא הייתה לי הזדמנות לשוחח איתו ככה לעומק על נושאים כאלו. ביום רגיל אוזנו לא מאוד קשבת לענינים כאלו, אבל היום, כחלק מפענוח ספר עתיק שנפל לידיו זה משהו אחר. אני מפענח מסביר והוא רושם הכל. בלהט בהתלהבות.

הייתם צריכים לראות את ההתפעלות בפניו כששמע ממני שבהשגחה פרטית היום ממש יום ה' לחודש מנחם אב זהו יום בו מציינים בכל העולם כולו את יום ההילולא של האריז"ל, וברגעים אלו ממש רבבות של יהודים נוהרים על קברו שבצפת.

שוב ושוב הוא שינן את המושג החדש שלמד היום "השגחה פרטית".

קשה לי לדעת מה באמת פעלו עליו השעתיים של השיחה שלנו, אבל יש לי הרגשה שנוצר היום סדק נוסף ב'מחיצה של ברזל'.


הכנסת ספר תורה בטיומן, סיביר. מצד שמאל: הרב ירחמיאל גורליק (ארכיון)

ננקב היום בנשמתו פתח חדש גם אם רק כחודו של מחט, שבעזרת ה' עוד יתרחב עד לכפתחו של אולם.

יום אחד, כשהוא כבר יהיה ממש חסיד, אני אזכיר לו את היום הזה. סתם יום רגיל באמצע השבוע בו הוא קיבל ד"ש חם מבעל ההילולא.

ד"ש חי - מהאר"י החי.