מערכת COL
|
יום כ"א תמוז ה׳תשע״ה
08.07.2015
מאבק הכשרות – איפה הכסף? ● מנחם ברוד
הצביעות הגדולה: ביד אחת בעלי העסקים גורפים את רווחיה של תעודת הכשרות, ובַשנייה הם מטילים בוץ בגוף שמביא להם את הלקוחות ● הרב מנחם ברוד, עורך 'שיחת השבוע' ודובר חב"ד, במאמר נוקב מאבק הכשרות - איפה הכסף?
תעודת כשרות (צילום אילוסטרציה, לתעודה אין כשר לנכתב)
מנחם ברוד
תופעה מוזרה: ככל שעולה שיעורם של שומרי הכשרות באוכלוסייה היהודית בארץ, גוברים הניסיונות לקעקע את המערכת המפקחת על הכשרות והמבטיחה שצרכני המזון הכשר אכן יקבלו את המוצר שהם חפצים בו. בדיון שהתעורר בעת האחרונה על התיקון לחוק הכשרות היה אפשר להבחין בנקל כי המתנגדים לתיקון מוּנעים ממגמה ברורה – להחליש את כוחה של הרבנות.
התקשורת, כדרכה, התגייסה כאיש אחד למאבק ברבנות. שוב ושוב השמיעה את קולם של בעלי עסקי מזון הנאנקים כביכול תחת עול הרבנות. שוב ושוב מפריחים לחלל האוויר את הססמא "הכול עניין של כסף ושליטה". וזו כמובן תעמולה שקרית, שכל מטרתה להילחם ברבנות.
תלונות ואינטרסים
דברו עם מנהלי מפעלי מזון על הדרישות שמציג להם משרד הבריאות, ותשמעו מסכת ארוכה של תלונות. הם יתלוננו על מחיר האגרות, על דרישות חדשות שצצות מעת לעת והכרוכות בעלויות עצומות, על התעמרות מצד פקחים וכדומה. ייתכן שברמה הנקודתית יש צדק בטענה זו או אחרת, אבל לא יעלה על הדעת לטעון שאין צורך בפיקוח של המשרד הממונה על בריאות הציבור.
גם במערכת הכשרות יכולים להתרחש כשלים נקודתיים, ואותם צריך לתקן, אבל קיומה של המערכת אינו עניין של כסף או שליטה, אלא זה הכלי המבטיח לציבור שהוא אכן מקבל את המוצר הרצוי לו – מוצר כשר. אם כל אחד ואחד יוכל להנפיק תעודות הנחזות כתעודות כשרות, זו תהיה פִרצה שתפתח פתח להונאת הציבור בממדי ענק.
כל מי שעוסק בכשרות יוכל לספר לכם על אין-ספור ניסיונות מצד בעלי עסקים לרמות את המשגיחים ולהכניס מוצרים שאינם כשרים. יש בעלי עסקים ישרים והגונים, ולצידם לא מעטים שתאוות הבצע לנגד עיניהם. הם ינסו להגניב בשר פיגולים או מוצרים לא כשרים אחרים, כדי להגדיל את רווחיהם. אם הם מנסים לעשות זאת תחת עיני המשגיחים, שווּ בנפשכם מה יעשו בהעדר השגחה.
חשוב לזכור שרוב הציבור אינו בקי בנבכי הכשרות. רבים בודקים דבר אחד בלבד – אם יש 'תעודה'. אם הם רואים תעודה החתומה בחותמת מסולסלת, אין הם מבררים מי הגוף העומד מאחוריה. אפשר לכתוב בחותמת 'השגחה פרטית', 'השגחה רפואית', ואף 'אשפוז להשגחה' – הציבור לא יפשפש באותיות הקטנות. זו הונאה ברורה של הלקוחות.
לחזק ולבצר
בעלי העסקים מזילים דמעות תנין בהתגוללותם על הרבנות. וכי מישהו מאלץ אותם לבקש תעודת כשרות? למרבה הצער יש הרבה בתי אוכל ומפעלי מזון שאינם כשרים. אבל הללו רוצים למכור את מוצריהם גם לצרכנים שהכשרות חשובה להם, כדי להגדיל את רווחיהם.
כאן הצביעות הגדולה: ביד אחת בעלי העסקים האלה גורפים את הרווחים שתעודת הכשרות מעניקה להם, וביד השנייה הם מטילים בוץ באותו גוף שמביא להם את הלקוחות ומגדיל את רווחיהם. אסור ללכת שבי אחר תעמולת הכזב הזאת. הכשרות חשובה לכולנו, וצריך לחזק את המוסד המופקד על הפיקוח עליה.
תופעה מוזרה: ככל שעולה שיעורם של שומרי הכשרות באוכלוסייה היהודית בארץ, גוברים הניסיונות לקעקע את המערכת המפקחת על הכשרות והמבטיחה שצרכני המזון הכשר אכן יקבלו את המוצר שהם חפצים בו. בדיון שהתעורר בעת האחרונה על התיקון לחוק הכשרות היה אפשר להבחין בנקל כי המתנגדים לתיקון מוּנעים ממגמה ברורה – להחליש את כוחה של הרבנות.
התקשורת, כדרכה, התגייסה כאיש אחד למאבק ברבנות. שוב ושוב השמיעה את קולם של בעלי עסקי מזון הנאנקים כביכול תחת עול הרבנות. שוב ושוב מפריחים לחלל האוויר את הססמא "הכול עניין של כסף ושליטה". וזו כמובן תעמולה שקרית, שכל מטרתה להילחם ברבנות.
תלונות ואינטרסים
דברו עם מנהלי מפעלי מזון על הדרישות שמציג להם משרד הבריאות, ותשמעו מסכת ארוכה של תלונות. הם יתלוננו על מחיר האגרות, על דרישות חדשות שצצות מעת לעת והכרוכות בעלויות עצומות, על התעמרות מצד פקחים וכדומה. ייתכן שברמה הנקודתית יש צדק בטענה זו או אחרת, אבל לא יעלה על הדעת לטעון שאין צורך בפיקוח של המשרד הממונה על בריאות הציבור.
גם במערכת הכשרות יכולים להתרחש כשלים נקודתיים, ואותם צריך לתקן, אבל קיומה של המערכת אינו עניין של כסף או שליטה, אלא זה הכלי המבטיח לציבור שהוא אכן מקבל את המוצר הרצוי לו – מוצר כשר. אם כל אחד ואחד יוכל להנפיק תעודות הנחזות כתעודות כשרות, זו תהיה פִרצה שתפתח פתח להונאת הציבור בממדי ענק.
כל מי שעוסק בכשרות יוכל לספר לכם על אין-ספור ניסיונות מצד בעלי עסקים לרמות את המשגיחים ולהכניס מוצרים שאינם כשרים. יש בעלי עסקים ישרים והגונים, ולצידם לא מעטים שתאוות הבצע לנגד עיניהם. הם ינסו להגניב בשר פיגולים או מוצרים לא כשרים אחרים, כדי להגדיל את רווחיהם. אם הם מנסים לעשות זאת תחת עיני המשגיחים, שווּ בנפשכם מה יעשו בהעדר השגחה.
חשוב לזכור שרוב הציבור אינו בקי בנבכי הכשרות. רבים בודקים דבר אחד בלבד – אם יש 'תעודה'. אם הם רואים תעודה החתומה בחותמת מסולסלת, אין הם מבררים מי הגוף העומד מאחוריה. אפשר לכתוב בחותמת 'השגחה פרטית', 'השגחה רפואית', ואף 'אשפוז להשגחה' – הציבור לא יפשפש באותיות הקטנות. זו הונאה ברורה של הלקוחות.
לחזק ולבצר
בעלי העסקים מזילים דמעות תנין בהתגוללותם על הרבנות. וכי מישהו מאלץ אותם לבקש תעודת כשרות? למרבה הצער יש הרבה בתי אוכל ומפעלי מזון שאינם כשרים. אבל הללו רוצים למכור את מוצריהם גם לצרכנים שהכשרות חשובה להם, כדי להגדיל את רווחיהם.
כאן הצביעות הגדולה: ביד אחת בעלי העסקים האלה גורפים את הרווחים שתעודת הכשרות מעניקה להם, וביד השנייה הם מטילים בוץ באותו גוף שמביא להם את הלקוחות ומגדיל את רווחיהם. אסור ללכת שבי אחר תעמולת הכזב הזאת. הכשרות חשובה לכולנו, וצריך לחזק את המוסד המופקד על הפיקוח עליה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
