הארגון דרש לבטל את ההקצבות הכספיות למוסדות במגזר החרדי, שאינם מקיימים את "תוכנית הליבה" שמקנה ידע בסיסי שכל תלמיד בישראל חייב לרכוש. הסכום השנתי המשוער של ההקצבות למוסדות החרדיים עומד על כ-180 מיליון שקלים והעותרים טענו כי הקצבת הכספים פוגעת בעקרון השוויון, כיוון שהסכומים הללו מוצאים מהסכום שמוקצב למוסדות שפועלים על-פי דין ומקיימים את תוכנית הליבה. עתירת ארגון המורים הוגשה על רקע קיצוצים נרחבים במערכת החינוך שבעקבותיהם נאלצו מוסדות החינוך הממלכתיים לפטר אלפי מורים, להפחית אלפי שעות לימוד שבועיות. ראשי מערכת החינוך החרדית החליטו לפני כמה חודשים להורות לכל בתי הספר להחרים את "תוכנית הליבה" שמחייב משרד החינוך, לפיה נדרשים התלמידים ללמוד מקצועות יסוד. ח"כ גפני מיהדות התורה: "בלאו הכי החינוך החרדי גבר על הממלכתי בכל פרמטר". "הפתרון בדרך" המדינה הודתה בבעיות ההסדר הנוכחי במימון מוסדות המגזר החרדי, אך אמרה כי הדבר נמצא בשלבי פתרון, וכי הפיקוח על המוסדות יורחב כך שיובטח כי כל תלמיד בהם יזכה ללמוד מערכת תכנים בסיסית. בנוסף טענה המדינה כי הוועדה המקצועית גיבשה שיטת תיקצוב חדשה. המדינה טענה כי 26 אלף תלמידים לומדים כיום במוסדות חינוך על יסודי במגזר החרדי, והפסקה מיידית של ההקצבה תנתק את המוסדות מפיקוחו של משרד החינוך ותסכן את רווחת התלמידים, ולכן הם מבקשים להשלים את תוכנית הפיקוח ואת היערכות מוסדות המגזר החרדי לעמידה בדרישותיו של משרד החינוך. השופט לוי: חשש לפגיעה בעקרון השיוויון בפסק הדין כתב השופט אדמונד לוי: "כאשר הרשות המינהלית בוחרת להזרים תקציבים למוסד פלוני, היא אינה מחלקת את כספיה שלה, אלא את הכספים שהיא מחזיקה לטובת הציבור. הזרמת כספים למוסדות אשר אינם מקיימים את התנאים שעוגנו בחוק ואשר אינם מגשימים את מטרות החינוך הממלכתי, מהווה חריגה מהסמכות שנאצלה על-ידי המחוקק, וכן הפרה של חובת הנאמנות אשר חבה הרשות לציבור ממנו היא שואבת את כוחה". יתרה מזאת, קובע השופט לוי: "מימון מוסדות חינוך, אשר אינם עומדים בדרישות החוק והתקנות מעורר חשש לפגיעה בעקרון השוויון". השופט לוי כותב כי משמעות חלוקת תקציבים שלא כדין היא הפחתת התקציב שעומד לרשות המוסדות, שכן ממלאים אחר הוראות החוק. פרוש: בג"ץ הכריז שהמדינה לא יהודית חבר הכנסת מאיר פרוש (יהדות התורה) אמר בתגובה לקביעת בג"ץ בנוגע לתקצוב מוסדות החינוך החרדים כי "אנחנו מתביישים כי בג"ץ של מדינת ישראל הכריז שהמדינה איננה מדינת היהודים". חבר הכנסת רומן ברונפמן (יחד) אמר בתגובה להחלטת בג"ץ בנוגע לתקצוב מוסדות החינוך החרדיים המלמדים רק לימודי קודש: "אני מברך על הפסיקה, אשר מהווה צעד גדול קדימה לאחדות העם. כמו כן, היא תקבע חלוקה שווה של משאבי המדינה בין כל המגזרים". רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, אומר כי במצב בו תקציב מערכת החינוך מקוצץ בהתמדה, קיצוץ שמשמעו הפחתת אלפי שעות לימוד לתלמידים, פיטורי אלפי מורים, פגיעה בחינוך הטכנולוגי ומניעת חינוך והשכלה ראויים, בעיקר מן השכבות החלשות, אין מקום להקצות כספים למוסדות אשר אינם עומדים בתנאי הסף הנדרשים לקבלת תקציבים מהמדינה. "אני מברך על פסיקה זו של בג"ץ", אמר. תוכנית "הליבה" לפני שמונה חודשים השיקה שרת החינוך לבנת את תוכנית הליבה. התוכנית נועדה לפתור פערים ברמות החינוך בין בתי הספר היסודיים במגזרים השונים, ולעצור את הירידה הניכרת בהישגי התלמידים, כפי שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות. תוכנית הליבה מגדירה את תכני הידע הבסיסיים המחייבים את בתי-הספר, תוך הקניית מיומנויות וערכים. היא מורכבת מ"אשכולות ידע", כגון: אשכול מורשת, רוח וחברה, שיכלול את המקצועות מולדת, חברה, אזרחות, היסטוריה וגיאוגרפיה; אשכול מתמטיקה ומדעים; אשכול שפות וספרות, אשכול אמנויות הגוף ועוד. מודעה את ההחלטה אילו מן המקצועות ילמדו בבית-הספר יקבלו המנהלים והמורים, בהתאם להגדרות התוכנית. במקביל, יוקנו ערכים כגון זהות יהודית או ערבית דמוקרטית, תרבות יהודית או ערבית כללית והומניסטית, כבוד האדם, חשיבה עצמית, מודעות עצמי, אתיקה, הגינות, צדק חברתי, סובלנות וכדומה. מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי, הכוללים את רשת "מעיין" החינוך התורני של ש"ס, ואת בתי-הספר העצמאיים, נדרשים לאמץ 75% מן התוכנית, ויקבלו תקצוב מלא. מוסדות ה"פטור" של החינוך החרדי, אשר הסירו מעצמם את חובת הפיקוח של משרד החינוך, ותוקצבו עד כה במסגרת הסכמים קואליציוניים, יידרשו לאמץ 55% מן התוכנית, ובלבד שהתלמידים בהם ילמדו עברית ומתמטיקה לצד אנגלית או מדעים. ynet