משה בן-חיים

לפי סדר הא' ב':

כיצד חסיד צריך להתקשר לרבי ביום הגדול י' שבט?

המשפיע הרב מנחם מנדל גרונר: כל חסיד צריך לקבל על עצמו לקיים את התקנות של הרבי. חת"ת רמב"ם ו"מבצעים". ללמוד את השיחות והמאמרים של הרבי, לחנך את הילדים שלו על הרבי. באמצעות דברים אלו הוא נהיה קשור לרבי.


הרב מנחם-מענדל גרונר

י' שבט זה הכתרת המלך. כמו שבראש השנה מקבלים עול מלכות שמיים ומכתירים את הקב"ה למלך, כך י' שבט מקבלים את הנשיאות של הרבי. צריך להמשיך לכתוב לרבי, להמשיך לבוא ולבקר את הרבי, לקיים את התקנות של הרבי, וללמוד את תורתו, ובכך מתקשרים אל הרבי.

המשפיע הרב שמעון גופין: באופן כללי, ישנן דרכי התקשרות רבות, המופיעות בהיום-יום ובמקומות נוספים וכולן מהוות חבל המקשר בין חסיד לרבי. אולם חסיד אמיתי, מכיר את עצמו ויודע את חולשותיו וקשייו.

לאחד קשה יותר ללמוד חסידות של הרבי ולאחר קשה לקיים את ההוראות של הרבי. לשלישי קשה לכתוב לרבי, ולאחר ללכת למבצעים וכו'.


הרב שמעון גופין

כאשר מגיע י' שבט, ראש-השנה לחסידות, ניתנים לכל חסיד כוחות להתגבר על הקשיים. לכן כל אחד צריך לקבל החלטה טובה דוקא באותם קשיים. שתהיה לכולם שנה של התקשרות עם הרבי ושנזכה להתראות עם הרבי תיכף  ומיד ממש.

המשפיע הרב מיכאל טייב: השאלה מתאימה לכל השנה. בי' שבט מקבלים תוספת כח לעניין ההתקשרות. ב"יום יום" כתוב פעמיים על העניין הזה: בכ"ד סיוון ובט' באדר. בכ"ד סיוון במענה לחסיד ששאל איך להתקשר לרבי, זה ע"י לימוד השיחות והמאמרים שלווע"י ששומר על זמני הלימוד ובט' אדר כתוב שגודל הצימאון וההתקשרות יוכל לרוות בלימוד השיחות והמאמרים, כי ראיית פנים לא מספיקה להתקשרות אמיתית.

ולמה העניין מופיע פעמיים? שמעתי מחסיד אחד בהתוועדות הסבר על כך: בט' אדר הגיע הרבי הריי"צ לארה"ב. אלפי חסידים נשארו ברוסיה שבורים ועצובים. לכן ביום הזה נכתב שלהרוות הצימאון זה ע"י ההתקשרות בלימוד השיחות והמאמרים, כי רק ראיית פני הרבי זה לא מספיק להתקשרות אמיתית. זו הנקודה, אנו חיים בתקופה ש"לא רואים, ולא שומעים". ע"י לימוד השיחות והמאמרים מתקשרים לרבי.


הרב מיכאל טייב (צילום: דוד קוטלר)

בתרע"ב, כשהרבי הרש"ב שלח את החסיד הנודע ר' חאצ'ה פייגין לחברון לסייע בייסוד ישיבת תומכי תמימים, הוא חש ניתוק מליובאוויטש, וחש מכך חולשה. הוא ישב בישיבה, וחשב באותיות המחשבה את המאמר "המשך תרס"ד", במשך 40 (!) פעם ברציפות. הוא סיפר, שבפעם הארבעים הוא החל לחוש את הרבי.

הרב יואל כהן שיחי' פעם בהתוועדות: כשביהמ"ק היה קיים, כל אחד היה מביא קרבן לפי מצבו הכלכלי. זה מביא כבש, זה יונה, או סולת. ואילו היום כשאנו בגלות, כולם "ונשלמה פרים..." מדוע? כי לדבר זה לא עולה כסף... צריך לקבל את הנשיאות של הרבי בפועל, ולא רק בדיבורים.

איך מתקשרים בפועל? מה זה אדמו"ר? שמעתי פעם: אדונינו מורינו ורבינו. כל אחד צריך לשאול את עצמו האם באמת אני מתנהג כעבד בפני אדונו, במחשבה דיבור ומעשה. ומורינו – האם אני באמת לומד את תורתו? רבינו – האם אני באמת הולך בדרכיו? באגרת התשובה בתניא מובא המשל על החבל שבנוי מחוטים דקים. יום בלי חת"ת, מנתק חוט אחד, יום בלי מבצעים, עוד אחד וכן הלאה. עד שח"ו אפשר לגמרי להתנתק מהרבי!

הרבי הביא פעם סיפור על רב אחד בשם "חכם צבי", שהגיעה לפתחו שאלה על עוף, שלא מצאו לו לב. ענה ה"חכם צבי": "אפילו בע"ח לא יכול לחיות בלי לב – חייב להיות שיש לו לב". הנקודה בסיפור היא פשוטה:
"אפילו אם אתה בע"ח, אין דבר כזה שאין לך רבי!"

כשמגיע י' שבט צריך לקבל את עול המלכות של הרבי. בלימוד, מבצע תפילין, נש"ק, שיעורים ובכל המבצעים של הרבי. הרבי עושה אותנו שותפים בשליחות להדליק את העולם באור. צריך להחליט: אני חבדני"ק! לא בלבושים סרטוק וגארטל, אלא לעסוק בשליחות וללמוד את תורתו של הרבי.

פעם סיפר המשפיע הנודע ר' מנדל פוטרפס במטוס: "כשמתרוממים, העולם נראה קטן יותר." הנקודה: שמקושרים לרבי, הגלות נראית קטנה יותר".