מאת שלומית

קובנה הינה העיר השניה בגודלה בליטא המשתרעת במפגש הנהרות 'נמונאס' ו'נריס'. היא היתה עיר הבירה של ליטא בין שתי מלחמות העולם לתקופה קצרה. בעיר התגוררו לפני השואה כ-20,000 יהודים, רובם ליטאים. היהודים העניים שבהם גרו בעיקר בסלבודקה, שכונה המנותקת ומרוחקת מעט מהעיר, מעבר לנהר. סלבודקה הייתה מיושבת כולה ביהודים, וזאת בעקבות סיפוח שטח העיר לרוסיה וכתוצאה מכך האיסור ליהודים להתיישב במרכזי הערים הגדולות ("גזירת תחום המושב").

בקובנה חיה קהילת חב"ד מפוארת, שנכחדה כמעט כולה בשואה, בגטו היהודי שהוקם בקובנה. בעיר התגוררו כמאה משפחות חב"דיות, מבנה גבוה ומפואר בן שלוש קומות ששימש כבית הכנסת ובית מדרש של חסידי חב"ד עמד במרכז העיר, ובו היה גם חדר מיוחד לחסידים שנהגו להתפלל באריכות (חדר שני). בית הכנסת הזה, שימש גם את כלל החסידים בעיר, והתפללו בו מידי יום קבוצות קטנות של חסידי גור, אלכסנדר קוידנוב ועוד. חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש לאדמו"ר הריי"צ, והיו מהם שנסעו תדיר כדי להסתופף בצילו במועדי השנה ובימים מסוגלים ובעיקר- בעיתים בהם חסיד זקוק להתייעץ עם רבו.

בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד המשפיע הרב יהושע אייזיק ברוך הי"ד. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב סנדר בלוי. למרות שרוב היהודים בקובנה השתייכו לחוגים הליטאיים, השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר.

בקיץ תש"א פלשו הנאצים לליטא, ובכ"ט בסיון נכנסו לקובנה. חודש ימים לאחר מכן, הקימו הגרמנים גטו בסלבודקה.

דפי ההיסטוריה הרבים מימי השואה הארורה מעידים כי אזרחי ליטא היו בעלי אכזריות רבה ו"ניחנו" באנטישמיות הגדולה אף מזו של האוקראינים. יהודי ליטא סבלו אפוא, מידו של הצורר הנאצי וכן משנאתם של שכניהם הגויים שששו נוכח כל הזדמנות להרע ליהודים ולשתף פעולה עם הפולשים הגרמנים.

גטו קובנה

חסידי חב"ד ששהו בגטו קובנה, מסרו נפשם על קיום מצוות למרות ועל אף התנאים המחפירים בימי המלחמה. בספר 'יהדות ליטא', מתאר הרב אלחנן פרסון, מניצולי גטו קובנה, על אודות מנייני תפילה שהתארגנו בגטו קובנה ובהם מניין חב"די:

"עם הקמת הגטו נפתחו מניינים. מניין גדול היה ברחוב ויטניו 7, מניין שני היה אצל החסיד הרב פייביש זיסמן, שם היה מניין של אנשי חב"ד בגטו. ביום שישי לפני קבלת שבת, היו לומדים שם תניא. בשבת היו עורכים שלוש סעודות ואומרים חסידות"" .
חסידי חב"ד היו מאלו שעסקו באפיית המצות בגטו, ומהבודדים שהקימו סוכה בחג הסוכות.

שיטת ההשמדה בקובנה וסביבותיה, התבצעה ב'פורטים' - מצודות שנבנו סביב קובנה על ידי ממשלת ליטא כהגנה מפני איום מהצד הרוסי. ה'אקציה הגדולה' בקובנה החלה ביום ח' בחשוון תש"ב. בשעה חמש לפנות בוקר החלו הגרמנים להוציא את היהודים מגטו קובנה.

כתשעת אלפים יהודים, אנשים נשים וטף, ובהם המשפיע ר' יהושע אייזיק ברוך ועוד מחסידי חב"ד, נלקחו ל'פורט התשיעי', שם נרצחו הי''ד.

ההשמדה נמשכה על פני יותר משנתיים, כשבמהלך תקופה זו רצחו הגרמנים כשלושים אלף יהודים שאכלסו את הגטו הקובנאי; רבים אחרים נשלחו למחנות עבודה והשמדה. בקיץ תש"ד עם התקרבות הצבא האדום העבירו הגרמנים את אוכלוסיית הגטו למחנות בתוככי גרמניה. אלה שהתחבאו בבונקרים אולצו לצאת באמצעות כלבים, פצצות תבערה ורימוני עשן. קרוב למאה איש הצליחו לשרוד ונשארו עד שהגיעו כוחות הברית.

רק כאלפיים יהודים (כ-8% מכלל יהודי קובנה) שרדו מכל הרבבות שאכלסו את הגטו. מתוך הנערים הבודדים שנשארו בחיים, היה ר' לייב זיסמן.

בחנוכה תש"ו הגיע ר' לייב יחד עם אחיו דובער לארצות הברית, ונכנסו ל'יחידות' אצל הרבי הריי"צ. באותה תקופה היה הרבי חולה, וליחידויות היה נכנס גם המזכיר כדי לעזור בהבנת הדברים. יחד איתם נכנס ר' משה לייב ראדשטיין, ידידו של אביהם, אך הרבי הורה לו לצאת החוצה. לאחר שהרבי ווידא כי הוא סגר את הדלת עד הסוף, פנה אליהם הרבי ובמבט חודר תקע את מבטו עליהם, והחל לבכות. יחד איתו התחילו לבכות האחים. לאחר כמה דקות שאל הרבי לגורל הרב יהושע אייזיק ברוך והרב סנדר בלוי, משפיעים בקהילה בקובנה, וחסידים נוספים שנספו בשואה הארורה.

אותו ר' לייב זיסמן, נצר ושריד לקהילת חב''ד בקובנה שאודותיו ישנם סיפורי מסירות נפש במהלך שנות המלחמה בהם החביא את התפילין שלו במגפיים גדולות שנתן לו אביו, שב להיות בצל רבו בארה''ב שם התעשר עם השנים ונעשה ל'גביר' חב''די המעניק הון רב לביסוס מרכז חב''ד העולמי שעבר לניו-יורק, ישיבות חב''ד ומוסדות באמריקה ובארץ ישראל.

המתכון: ורניקס - כיסוני בצק במילוי תפ''א ובצל

מצרכים למתכון (38 מנות/יחידות)

הבצק:
● קמח לבן - 272.5 גרם, 200 גרם לבצק + חצי כוס לקימוח.
● ביצה - 2
● מים - 2 כפות
● מלח - קורט
● תפוח אדמה - יחידה בינונית (169 גרם), מבושל ומרוסק לפירה.

המילוי:
● תפוח אדמה - 2 יחידות בינוניות - מבושלים ומרוסקים לפירה.
● בצל 1 קצוץ
● שמן קנולה - כף
● מלח - קורט, לפי הטעם
● פלפל שחור - קורט, לפי הטעם

לבישול הכיסונים:
● מים עם מלח - לבישול הכיסונים

להגשה:
● בצל - 1 פרוס
● שמן קנולה - 2 כפות - לטיגון.
● פלפל שחור - קורט, לבזיקה מעל - לפי הטעם

אופן ההכנה:

1. הכנת הבצק: במעבד מזון או בקערה מאחדים את כל החומרים לבצק אחיד (חוץ מהקמח לקימוח).

2. מניחים למנוחה כרבע שעה ומכינים בינתיים את המלית.

3. מטגנים את הבצל בשמן עד להשחמה, מרסקים את תפוחי האדמה לפירה ומוסיפים בצל ותבלינים.

4. מקמחים היטב משטח עבודה. מרדדים את הבצק לעובי דק של כ- 2 מ"מ (כמו בצק לפסטה).

5. קורצים עיגולים עם כוס, מניחים חצי כפית מהמלית, סוגרים לחצי ירח, מבשלים במים עם מלח בערך 2-3 דקות ומעבירים למסננת.

6. להגשה: מטגנים את טבעות הבצל בשמן, מפזרים מעל הכיסונים ובוזקים מעט פלפל שחור.

הרי לכם ורניקס טעים ביותר - לבריאות (: