מערכת COL | יום א' טבת ה׳תשע״ה 23.12.2014

כתב התקשרות ירושלמי ● כתב ההתקשרות שנשלח אל הרבי

בספר "אבני חן" היוצא לאור בימים אלו, מתפרסם נוסח כתב ההתקשרות שנשלח אל הרבי, מירושלים עיר הקודש. כתב ההתקשרות נכתב על ידי הרב אברהם חן, בנו של הרב דוד צבי חן מחשובי רבני חב"ד ● ר' שניאור זלמן ברגר מעורכי הספר, שיגר אלינו את תמליל כתב ההתקשרות בליווי הסברים, מתוך הספר החדש לסיפור המלא
כתב התקשרות ירושלמי ● כתב ההתקשרות שנשלח אל הרבי
היה זה במלאת "שלושים" להסתלקות אדמו"ר מוהריי"צ, כאשר יצא כתב התקשרות מיוחד מחשובי רבני חב"ד בירושלים ובו מספידים את אדמו"ר מוהריי"צ ומבקשים להמשיך את "שרשרת הזהב" הלא היא שלשלת חסידות ליובאוויטש ורומזים באופן ברור למי כוונתם – את האחד מחתניו של הרבי מוהריי"צ, הלוא הוא הרבי, מבקשים למנות לרבי והשני, היינו חתנא דבי נשיאה הרש"ג שניהל עד כה את הישיבות ימשיך בזאת.

למכתב הארוך והמפורט מצורף עוד מכתב קצר בו נכתב מפורשות כי הרמ"ש הוא הראוי להיות רבי. המכתב המפורט, רווי הרגש, עליו חתומים שלושה רבנים חשובים: הרב שלמה יוסף זווין, הרב שמריהו ששונקין והרב אברהם חן, נוסח בידי האחרון. ולמכתב עצמו נקדים רקע קצר;

חודש לאחר ההסתלקות כינסו ראשי כולל חב"ד; הרב חיים נאה, הרב שלמה יוסף זווין והרב עזריאל זעליג סלונים את חשובי חסידי חב"ד בירושלים לאסיפה מיוחדת שנערכה בי' באדר תש"י במשרדי כולל חב"ד ושם דובר כי "הרמ"ש" הוא צריך למלאת את מקום אדמו"ר הריי"צ ובעקבות אסיפה זו שוגר המכתב שהוא בעצם כתב ההתקשרות לרבי.

והנה הכתב עליו חתומים כאמור הרב זווין, הרב ששונקין והרב אברהם חן:

בשלושים להסתלקותו של האדמו"ר לגנזי מרומים הכ"מ, נתוודענו יחד חבורה שלימה מהמקושרים אליו ביותר, ואשר ביניהם לא מעטים אשר יצקו מים על ידו, נתוודענו להתייחד עם נשמתו הגדולה הוא ועם חשבון נפשנו אנו הנורא. – עם מה שהיה לנו ואין לנו עוד. וכי האתמול המזהיר על כל גילוי אורותיו הזדקר והשתטח לפנינו וגם כל האור הנעלם על כל בעיותיו ושאלותיו פירכס לנגד עינינו.

בכולל חב"ד התוודענו [התוועדנו?], בירושלים הקדושה, תובב"א, ובאותו מעמד הוטל עלינו השלושה להביא לפניכם מערכי לב העם החב"די השוכן בציון, ובשיעור ידוע גם של הישוב חרד עם אל ועם קדושיו נאמן בכלל.

והנה הקולמוס נופל מיד, הלב מתאלם והדמעה נחנקת בגרון. כל מילה הוא להב וכל היקום חילול התהום הוא, וגם הדעה תפֵלה. חיסרון לא יכול להימנות גם איבודו של הקברניט לספינה המטורפת בים זועף ברגע המכריע, ואולם מה מידה להיעדרו של היחיד – ההכל?

קנה מידה מיוחד ומאזנים מיוחד לרבי שבעצם ולא שבמקרה לא באותה אמת המידה ולא באותן אבני המשקלות, שגדולים וצדיקים שבהם נמדדים ונשקלים, נמדד זה. לא סכומים הם הקובעים את ערכו הוא. לא סכום של ידיעות ואפילו לא זה של מעשים.

עצם הוא ומהות.

והגדרה עיקר זו עוברת כחוט ארגמן על פני כל משנתו של התניא, ומפורשת ביחוד ובפרט בפרקים א, יג, טוב. וההדגשה המיוחדה לדבר והשנותו כל כך רבות הן כדי להוציא מליבם של הטועים.

ורמז יש לדבר במקורות קדומים, אמר הקב"ה לישראל, חייכם כל התורה וכל החכמה דבר קל הוא, כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו (מדרש רבא, ברכה יא, ד).

"עושה" דברי תורה זכה כבר מה מיוחד, לא שחוזר על הנעשה, וכל התורה בו בלבו ולא באפונדתו ולא בילקוטו, לא אסופה תורתו של זה, לא שאולה ולא גבובה. תורה דיליה הוא. עשיותיו של זה לא מלאכות ידן הן ודרשותיו לא חכמות פה, קרני הודו הן מעשיו ואלומות אור מדברותיו.

אינו מורה ומלמד כדרך המורים והמלמדים ומכל שכן, שאינו מטיף ומרצה כדרך המטיפים והמרצים, את הנשמה הוא ידליק והתורה ממילא מוארת וגם העולם כולו, את התעלומה שבאדם הוא מרעיד והעלומה ההעלומות שבהויה ממילא מורעדת.

מי האיר ממזרח צדק, באר חפרוה שרים.

והוא סוד הקסם המיוחד של הרבי וסגולתו להפוך את האדם בבת אחת מן הקצה אל הקצה, בדיבור אחד במבט אחד. מדרגות רבות לבחינה זו, והסולם ארוך מאוד וגבוה, וממעל לראשו המגיע השמיימה היה משה רבינו בלבדו, מי שמחציו ולמטה איש ומחציו ולמעלה אלוקים. משעלה למעלה, מעשה איש ומשירד למטה, מעשה אלוקים (ילקוט שמעוני, תהילים, תתכא). דוקא כשירד למטה, אבל כבר הורה רבנו הזקן, צור המשפחה המשוחה הזאת, שבכל דור ודור יורדין נצוצין מנשמת מרע"ה ומתלבשים בגוף ונפש של חכמי הדור, עיני העדה ללמד דעת את העם ולידע גדולת ה' (תניא מב).

ומעיסה זו הוא שנילוש רבינו הגדול, הכ"מ, וממחצב זה הוא שנחצבה נשמתו.

וכאבותיו הקדושים מקדשים נטע בעולם, מוקדים לתורה ולחסידות, והמקדש הגדול מאלו אשר נטע היה הוא בעצמו, נבג"מ.

ומקצועו המיוחד היתה מסירות נפש, בעל מסירות נפש מקצועו היה. מזבח חי שהקריב תמיד את נפשו וגופו עליו, בעד כל כלל גדול וכל פרט קטן.

ממידת קונו היתה בו, המיחד מלכותו על עם ישראל בכלל ועל כל אחד ואחד בישראל בפרט, הוא יחד את אבהותו על כל ישראל בכל מקום שהם ועל כל אחד ואחד בכל מדריגה שהוא. על כל מחסוריו הרוחניים והגשמיים. כל אחד ואחד מהמקושרים אליו חושב שהרבי הוא כולו שלו ואך שלו בלבד. מה שמאפיין אותו אולי יותר מכל.

ואם יש תנחומין להסתלקותו מאתנו הנה האחת והיחידה היא, שהוא עומד ומשמש שם, כמו ששמש כאן. ואולם דווקא תעלה ההתבוננות באי תמורתו של רבנו הגדול הכ"מ, שעזב אותנו פתאום, היא שמחייבת אותנו תלמידיו ומעריציו ואת כל מי שקדוש לו שמו וזכרו לדור דור, להמשיך את פתיל חייו – את עבודתו האדירה והמסועפה שנתן נפשו עליה:

לקיים לבצר ולשגשג את כל מצודות התורה והעבודה והחסידות, שהקים בכל מדינה ומדינה ובארץ ישראל בפרט. לקיים ולחזק את אחוות ישראל בכלל ואת אחוות החסידים בפרט, שנטע בלבבות כל המסורים אליו באמת. ובעיקר וביחוד ומשם כל האמור להמשיך את שרשרת הזהב ולהחזיק אותה שלא תנתק חלילה. ולא יעדי שלטון מבית רבי, ולא יתערער חלילה וחלילה המרכז החב"די היחידי בכל העולם כולו.

וכל אלה הוא שמחייבים להושיב את האחד על כסא קדשו של האדמו"ר הכ"מ ובשם כולם את אשר היה בישיבה [בירושלים, במלאת שלושים] ואת אשר לא היה, אנו פונים לועד המסדר ולבית רבי בעצמו, במגילה זו הכתובה בדמעה ובתקוה כאחד.

ואנו תקוה ותפילה כי גדול יהיה גם כבוד הבית הזה, אשר יקום, והאחד אשר ישב בבית המקודש ועל כסא הקדוש ירום וישכיל למעלה, למעלה וגם הוא יהיה לאב מסור ולרועה נאמן ולכל ישראל ולכל אחד מישראל, כקודמיו, אבותיו הקדושים ורבותינו הנצחיים והשני ינהל את כל עניני הישיבות ומוסדות התורה כמקדם.

וכוס תנחומים מיוחדת בזה לרבנית הכבודה, אצילית הרוח ואלמנתו של מלך, ולהבנות הנסיכות בנפש ולחתניו דבי נשיאה המוזכרים כאן.

המכתב הזה נשלח גם אל 'ועד המסדר של אנ"ש בארה"ב', ולמכתבם צירפו מכתב קצר אל ועד המסדר:

"המכתב הרצוף בזה יגלה לפניכם את הלך הרוח והמחשבה של אנ"ש בעה"ק, עם הסתלקות כבוד קודש אדמו"ר נ"ע זיע"א, והיות ואנו חושבים שסכנה גדולה היא לכללות אנ"ש מצד הרבה בחינות שיפסק החבל המרתק של שושילתא דבי נשיאה ואנ"ש יהיו כולם כצאן בלי רועה... הרמ"ש שליט"א, הוא גם מגזע של בית רבי, בן אחר בן על כן מהראוי ומהרצוי להפציר בו שהוא יהיה ממלא מקומו של כ"ק נ"ע... בחרו בשלושתנו הח"מ שאנחנו נפנה אל ועד המסדר בארה"ב.

והיה אם תמצאו לנכון, ולמתאים שמכתבנו הרצוף יפורסם ולא יוגרם עי"ז איזו אי נעימות וכדומה – תעשו כן, ואם תראו שעדיין מוקדם הדבר מטעמים שונים – תעשו כתבונתכם.

ובזה אנו ממלאים את השליחות שהוטלה עלינו ומבקשים אתכם להשיבנו דבר.

ש.י. זווין, נחום ש. ססנקין, א. חן.
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.