מערכת COL
|
יום כ"ו כסלו ה׳תשע״ה
18.12.2014
עץ חסון או חולות נודדים ● עמדה שבועית
העם היהודי קיים אך ורק בזכות הנחישות ואי הכניעה ללחצים. העמידה העקשנית תגבר על הסערות החולפות ● המאמר השבועי מאת הרב מנחם ברוד המתפרסם ב"שיחת השבוע" למאמר המלא
צילום: מנדי הכטמן, COL
הרב מנחם ברוד
החיים מלאים עימותים בין האמונות הפנימיות שלנו ובין הלחצים מצד העולם הסובב אותנו. הלחצים האלה מעמידים במבחן את ערכינו ואת דבקותנו באמונתנו. בנקודה הזאת יכול להישמע קולו של ההיגיון ה'פרגמטי' האומר שאי-אפשר 'ללכת עם הראש בקיר' ושחובה להגמיש את האמונות והערכים לנוכח המציאות. מנגד לוחש קול פנימי בנפשנו שזה בדיוק רגע המבחן, שבו עלינו להוכיח את נחישותנו ואת דבקותנו במערכת הערכים שבה אנחנו מאמינים.
אם תרצו, זה ההבדל בין חולות נודדים ובין עץ חסון בעל שורשים עמוקים. החולות נכנעים לרוח ומתפזרים לכל עבר. הם 'פרגמטיים', אבל לא נשאר מהם דבר. לעומתם, העץ החסון נאחז באדמה בכל נימי שורשיו, מוכן לעבור סערות וטלטלות, ודווקא הרוחות הסוערות גורמות לו להעמיק את שורשיו ולחזק את אחיזתו. וכאשר הסערה חולפת מתברר שהחולות נעלמו, אבל העץ נשאר על עומדו.
המיעוט הנחוש
זה למעשה סיפורם של ימי החנוכה. גם בימים ההם טענו בשם ה'פרגמטיות' כי אי-אפשר לעם ישראל להיות מנותק מהעולם המודרני. השקפה זו גרמה למקצת העם להכניע ראש לפני התרבות ההלניסטית, ולמקצתו אף לאמצה ולהכניסה לתוך ירושלים. אלה נקראו מתייוונים.
ההתקוממות נגד האימפריה היוונית הייתה אף היא מעשה חסר סיכוי במונחים פרגמטיים. החשמונאים היו מעטים מול רבים לא רק לעומת היוונים, אפילו בתוך העם היהודי הם היו מיעוט חלש. העילית השלטונית, החברתית והתרבותית, בתוך העם היהודי, נמנתה עם המתייוונים. בידי החשמונאים לא היו כוח, עוצמה ואהדה ציבורית.
אבל לחשמונאים היו אמונה ונחישות. היה ברור להם שכניעה לרוחות הזמן פירושה חיסולו של העם היהודי. הם לא שקלו שיקולים פרגמטיים, אלא דבקו באמונתם והפגינו עמידה עקשנית ונחושה, בלי לוותר על קוצו של יו"ד. הם הוכיחו שכאשר יהודים עומדים על אמונתם בנחישות ובמסירות נפש, מתחולל הנס, והקב"ה מתייצב לימינם של המעטים והחלשים ומנחיל להם ניצחון על הרבים והגיבורים.
אתגרים בימינו
גם בימינו נדרשים צאצאי החשמונאים לעמוד בפני לחצים. לפעמים אלה לחצים מצד העולם, התובע מאיתנו לוותר על ארצנו ועל נחלת אבותינו ולמוסרה לזרים. לעיתים הלחץ בא מתוכנו, מיהודים שאיבדו את אורך הנשימה והם רוצים 'שקט', בלי להבין שדווקא הוויתורים והנסיגות מרחיקים את השקט.
רבים מתמודדים עם לחצים מעין אלה בחייהם הפרטיים. האם לדבוק ברמת ההקפדה על הכשרות בשעה שהחברים לעבודה מזמינים אותך להצטרף? האם לקום באמצע פגישה כדי להתפלל תפילת מנחה? האם לשמור על שפה נקייה או להתפתות לאמץ את סגנון הדיבור המקובל בקרב החבר'ה?
חנוכה מאיר לפנינו את הדרך ומלמד כי העם היהודי קיים אך ורק בזכות הנחישות ואי הכניעה ללחצים. העמידה העקשנית תגבר על הסערות החולפות. עץ האמונה היהודית יוסיף לעמוד גם ברוחות בנות ימינו, כשם שעמד בטלטלות אלפי שנות הקיום היהודי.
החיים מלאים עימותים בין האמונות הפנימיות שלנו ובין הלחצים מצד העולם הסובב אותנו. הלחצים האלה מעמידים במבחן את ערכינו ואת דבקותנו באמונתנו. בנקודה הזאת יכול להישמע קולו של ההיגיון ה'פרגמטי' האומר שאי-אפשר 'ללכת עם הראש בקיר' ושחובה להגמיש את האמונות והערכים לנוכח המציאות. מנגד לוחש קול פנימי בנפשנו שזה בדיוק רגע המבחן, שבו עלינו להוכיח את נחישותנו ואת דבקותנו במערכת הערכים שבה אנחנו מאמינים.
אם תרצו, זה ההבדל בין חולות נודדים ובין עץ חסון בעל שורשים עמוקים. החולות נכנעים לרוח ומתפזרים לכל עבר. הם 'פרגמטיים', אבל לא נשאר מהם דבר. לעומתם, העץ החסון נאחז באדמה בכל נימי שורשיו, מוכן לעבור סערות וטלטלות, ודווקא הרוחות הסוערות גורמות לו להעמיק את שורשיו ולחזק את אחיזתו. וכאשר הסערה חולפת מתברר שהחולות נעלמו, אבל העץ נשאר על עומדו.
המיעוט הנחוש
זה למעשה סיפורם של ימי החנוכה. גם בימים ההם טענו בשם ה'פרגמטיות' כי אי-אפשר לעם ישראל להיות מנותק מהעולם המודרני. השקפה זו גרמה למקצת העם להכניע ראש לפני התרבות ההלניסטית, ולמקצתו אף לאמצה ולהכניסה לתוך ירושלים. אלה נקראו מתייוונים.
ההתקוממות נגד האימפריה היוונית הייתה אף היא מעשה חסר סיכוי במונחים פרגמטיים. החשמונאים היו מעטים מול רבים לא רק לעומת היוונים, אפילו בתוך העם היהודי הם היו מיעוט חלש. העילית השלטונית, החברתית והתרבותית, בתוך העם היהודי, נמנתה עם המתייוונים. בידי החשמונאים לא היו כוח, עוצמה ואהדה ציבורית.
אבל לחשמונאים היו אמונה ונחישות. היה ברור להם שכניעה לרוחות הזמן פירושה חיסולו של העם היהודי. הם לא שקלו שיקולים פרגמטיים, אלא דבקו באמונתם והפגינו עמידה עקשנית ונחושה, בלי לוותר על קוצו של יו"ד. הם הוכיחו שכאשר יהודים עומדים על אמונתם בנחישות ובמסירות נפש, מתחולל הנס, והקב"ה מתייצב לימינם של המעטים והחלשים ומנחיל להם ניצחון על הרבים והגיבורים.
אתגרים בימינו
גם בימינו נדרשים צאצאי החשמונאים לעמוד בפני לחצים. לפעמים אלה לחצים מצד העולם, התובע מאיתנו לוותר על ארצנו ועל נחלת אבותינו ולמוסרה לזרים. לעיתים הלחץ בא מתוכנו, מיהודים שאיבדו את אורך הנשימה והם רוצים 'שקט', בלי להבין שדווקא הוויתורים והנסיגות מרחיקים את השקט.
רבים מתמודדים עם לחצים מעין אלה בחייהם הפרטיים. האם לדבוק ברמת ההקפדה על הכשרות בשעה שהחברים לעבודה מזמינים אותך להצטרף? האם לקום באמצע פגישה כדי להתפלל תפילת מנחה? האם לשמור על שפה נקייה או להתפתות לאמץ את סגנון הדיבור המקובל בקרב החבר'ה?
חנוכה מאיר לפנינו את הדרך ומלמד כי העם היהודי קיים אך ורק בזכות הנחישות ואי הכניעה ללחצים. העמידה העקשנית תגבר על הסערות החולפות. עץ האמונה היהודית יוסיף לעמוד גם ברוחות בנות ימינו, כשם שעמד בטלטלות אלפי שנות הקיום היהודי.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
