ב"היום יום" מסופר, שלקראת יום הולדתו ה-20 של אדמו"ר האמצעי (שחל בט' כסלו תקנ"ד), אמר אביו אדמו"ר הזקן מאמר חסידות, שכלל חלק מפרק נ"ג של "ספר של בינונים" הוא חלקו הראשון של התניא. ולמחרת (בי' בכסלו), אמר אדמו"ר הזקן מאמר נוסף, שכלל את סיום הפרק הנ"ל עד סופו. כשלמעשה, בזה סיים מיסד חב"ד ר' שנאור זלמן מליאדי לסדר את חלקו הראשון של התניא (דבר שנמשך למעלה מארבע שנים, החל מראש השנה תק"ן).

והנה, לאור דעתם של הפוסקים, שעם סיום כתיבת חיבור תורני שנכתב לשם שמים, יש לברך ברכת "שהחיינו", יש להניח שהתאריך י' בכסלו היה אצל אדמו"ר הזקן כיום חג (עוד הרבה לפני שיום זה נחוג כחג הגאולה של אדמו"ר האמצעי שיצא ממאסר ביום זה בשנת תקפ"ז).

במשך למעלה משנתים, לאחר סיום החיבור של ה"ספר של בינונים", התפרסם התניא בעולם, מתוך העתקים של "קונטרסים" כתב ידם של סופרים. עד שהתברר, שבשוק מופצים קונטרסים עם טעויות רבות. טעויות שנגרמו מעצמם, ללא שום כונה מיוחדת, עם התרבותם של "הסופרים השונים". וטעויות, הכוללים זיופים מכוונים, מעשה ידיהם של "סופרים משונים".

ואז נאלץ מחבר התניא להביא את חיבורו לדפוס, דבר שהיה מקובל בימים ההם, רק בכתבים שבהבעתם יש תועלת ברורה גם לדורות הבאים. וזאת הוא עשה , לא לפני שקיבל את הסכמתם של שנים מידידיו, זקני תלמידי המגיד ממזריטש, ר' זוסיא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן. שכתבו את הסכמתם "ביום ג' שנכפל בו כי טוב פרשת תבא שנת תקנ"ו" (שכפי שמתברר, תאריך זה באותה השנה, חל בערב ח"י אלול, יום הסטורי, יום הולדתם של המאורות הגדולים, הבעש"ט ואדמו"ר הזקן). ויצוין, כי השנים אף הוסיפו דברי הערכה בעל פה. ר' יהודה לייב אמר, ש"ספר התניא הוא הקטרת לכל המגפות הרוחניות דעקבתא דמשיחא". ור' זוסיא אמר, ש"עם ספר התניא ילכו ישראל לקראת משיח צדקנו".

עם קבלת ההסכמות, נמסר ספר התניא להדפסה (שכלל במהדורתו הראשונה את שני חלקי התניא הראשונים "לקוטי אמרים" ו"שער היחוד והאמונה"). ההדפסה נגמרה כעבור שלשה חדשים, בכ' כסלו תקנ"ז.

לאור הנ"ל, יובן הפתגם שנשמע על ידי הרבי הריי"צ, ש"התאריך י' כסלו הוא זמן הלידה של חסיד וי"ט כסלו הוא הברית". שכן, את היום י' כסלו שבו גמר אדמו"ר הזקן לסדר את ג"ן הפרקים של לקוטי אמרים (בשנת תקנ"ד) שהוא התורה שבכתב של חסידות חב"ד, יש לראות כיום שבו נולד חסיד. ואילו את י"ט כסלו, שבו יצא מיסד חב"ד ממאסרו (עקב הלשנת המתנגדים לשלטונות שאדמו"ר הזקן בוגד במלכות, שהרי הוא שולח כספים ליושבי ארץ הקודש, שהיתה תחת שלטון הטורקים שלחמו ברוסים), בשנת תקנ"ט, לאחר גילויו של התניא והסרת המקטרגים על תורת החסידות ופירסומה, יש לראות כיום הברית שבו מסירים את הערלה המכסה ומעלימה על מערכות הקדושה.

נציין, כי לפתגמו הנ"ל מוסיף הרבי הריי"צ, שבין י' לי"ט כסלו היא הלידה של החסיד המתחילה בי'. וההתועדות החסידית היא לידתו של חסיד.