ארבע עשרה הקצינים הישראלים שהגיעו לקורס באקדמיה לכבאות בעיר רנגוויד שבשבדיה לא האמינו שדווקא שם יוכלו הם לשמוח בחג החנוכה כמו שצריך, בלי להגיע לאירועים השכיחים בחנוכה ומונעים מהכבאים זמן פנוי. במרחק חצי שעת נסיעה ממקום שהותם, ממוקם השליח הרב שניאור-זלמן קסלמן בעיר מלמו וכששמעו אל המצאותו של רב יהודי באיזור, מיהרו ליצור עמו קשר כדי שיוכלו לחוג את החנוכה כהלכתו. השליח הגיע מצוייד, כל כבאי זכה לחנוכיה משלו ואפילו סופגניות ולביבות היו בשפע. השירים והריקודים בארץ הנכר היו חגיגה מיוחדת ודברי השליח הרב קסלמן על מהות החג היו כמים קרים על נפש עייפה. הרב קסלמן קישר בין הסמליות של הדלקת נרות ע"י כבאים (שבדרך כלל מכבים אש) ובין נרות החנוכה שמסמלים על האש והחום היהודי, ועל כך שצריכים להדליק ולחזק. רובם סיפרו בהתלהבות על זכרונות משירותם הצבאים בעת שחב"ד הגיעו בחנוכה, ועשו להם את החג.