איך צריך להיזהר מאיסור 'סחורה בפירות שביעית'?
שאלה: בקניית ירקות בשוק איך צריך להיזהר מאיסור 'סחורה בפירות שביעית'?
תשובה: כל ירק שנקטף בשדה של יהודי לאחר ראש השנה של שנת השמיטה קדוש בקדושת שביעית. אסור למוכרו בדרך הרגילה, משום שנאמר (ויקרא כה,ו): "והייתה שבת הארץ לכם לאוכלה", ודרשו חז"ל "לאוכלה – ולא לסחורה". על-כן אין לקנות ירקות אלה במשקל או במניין, אלא באומד בלבד.
הבעיה השנייה היא למנוע החלת קדושת שביעית על התשלום תמורת הירקות הללו. יש לזה שני פתרונות: א) הקפה – לא לשלם מיד אלא לרשום את הסכום כחוב, ולשלם אותו לאחר מכן. תשלום בצ'ק או בכרטיס אשראי נחשב קנייה בהקפה. ב) הבלעה – לקנות נוסף על הירקות האלה גם פירות או כל מוצר אחר שאין בו קדושת שביעית, ולשלם בעבור הקנייה כולה.
מובן שיש לנהוג בירקות האלה את כל ההלכות הקשורות לקדושת שביעית, וחשוב ללומדן היטב.
כל הירקות שנבטו בשמיטה ייאסרו בחודשים הבאים באיסור ספיחין. למשל: חסה, לפת – תחילת תשרי. קישוא – אמצע תשרי. פטרוזיליה עלים, צנונית – סוף תשרי. מלפפון, צנון, שמיר – אמצע מרחשוון. סלק עלים, פול ושעועית בתרמילים, תפו"א, תרד – סוף מרחשוון. קולרבי – אמצע כסלו. עגבנייה – סוף כסלו.
בבוא התאריך מותר לקנות ירקות אלה אך ורק ב'חנות שמיטה' בפיקוח טוב, המוודא שאכן אלה ירקות בלי איסור, כגון מגידולי השנה השישית, או משטחים שלא נתקדשו, כמו הערבה, חו"ל, או מיבול נכרים.
מקורות: 'פירות שביעית' פ"א ס"ד; פ"ה, וש"נ. לוחות 'מכון התורה והארץ'.
מאפשרים לכם לקבל
