מערכת COL
|
יום י"ד אלול ה׳תשע״ד
09.09.2014
בית המשפט העליון הצדיק את פעולת הרב החב"די
שופטי בית המשפט העליון קיבלו את ערעורם של שני תובעים מייצגים, אזרחים שביקשו לתבוע את חברת "פריניר" בעקבות שיווק מוצרים שהיה בהם לכאורה "חשש חמץ" כ"כשרים לפסח", לפני כעשר שנים ● ראשיתה של הפרשה בשנת תשס"ד, אז התברר לרב המועצה האזורית גליל תחתון, הרב יוסף חיים רוזנבלט, כי רסק עגבניות ששווק כ"כשר לפסח" בהשגחתו, על פי תעודת כשרות שהוציא, יוצר בין היתר באמצעות חומר גל מחו"ל שיש בו "חשש חמץ", זאת לאחר שהמשגיח התריע על קליטת חומר הגלם ללא אישורו לסיפור המלא
הרב יוסף חיים רוזנבלט
ערוץ 7
שופטי בית המשפט העליון קיבלו את ערעורם של שני תובעים מייצגים, אזרחים שביקשו לתבוע את חברת "פריניר" בעקבות שיווק מוצרים שהיה בהם לכאורה "חשש חמץ" כ"כשרים לפסח", לפני כעשר שנים.
ראשיתה של הפרשה בשנת תשס"ד, אז התברר לרב המועצה האזורית גליל תחתון, הרב יוסף חיים רוזנבלט,כי רסק עגבניות ששווק כ"כשר לפסח" בהשגחתו, על פי תעודת כשרות שהוציא, יוצר בין היתר באמצעות חומר גל מחו"ל שיש בו "חשש חמץ", זאת לאחר שהמשגיח התריע על קליטת חומר הגלם ללא אישורו.
לאחר שלטענת הרב רוזנבלט הופרו סיכומים שהושגו אתו בנושא, הוא פרסם הודעה מטעמו שהופצה על ידי מחלקת הכשרות ברבנות הראשית, לפיה יש חשש חמץ ברסק העגבניות של פריניר, אולם בפועל שווקו ברחבי הארץ מוצרים שכאלו, ולכאורה נעשה בהם שימוש גם על ידי מי שמקפידים להימנע מאכילת חמץ בפסח.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה להגשת תובענה יצוגית, למרות שקיבל את טענות התובעים היצוגיים על הטעיה, ואילו בית המשפט העליון הפך את ההחלטה וקיבל את הבקשה להגשת תובענה, שתחזור כעת לבית המשפט המחוזי לדיון בתביעה היצוגית לגופה.
אולם, במסגרת החלטת בית המשפט העליון דחו השופטים טענה שהועלתה מצד חברת "פריניר", וקבעו כי בית המשפט איננו צריך להכריע בשאלה האם רסק העגבניות היה כשר לפסח, וכי לעניין זה ההכרעה הקובעת היא הכרעת הרב המוסמך לתת את הכשרות.
"תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית, או כיתוב על גבי מוצר כי הוא 'כשר', או 'כשר לפסח' – כמוהו, בעיני הציבור, כ"תו תקן" המעיד על כשרותו של המוצר. ציון בדבר כשרותו של מוצר מזון 'בהשגחת הרבנות' יוצר בפני הציבור מצג שלפיו התקיימה השגחה פוזיטיבית, מטעם הרבנות, על רכיביו של המוצר – ועל פי רוב די לצרכן המקפיד על צריכת מזון כשר בגושפנקא זו", ציין השופט חנן מלצר שכתב את חוות הדעת העיקרית בתיק.
לדבריו, "כפועל יוצא מגישתי האמורה – אין הכרח להידרש כאן, במסגרת בחינת אחריותה של פריניר, לסוגיית פרשנותו של המושג 'חשש חמץ' מבחינה הלכתית, ולסוגיית כשרותם לפסח של המוצרים, מושא התובענה, לפי דין תורה".
הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, בירך על פסק הדין, "האחריות המוטלת עלינו להבטיח את כשרות המזון בישראל אינה פשוטה והגשמתה רצופה מהמורות. אולם הרבנות הראשית והרבנויות עומדות בכך. הסיפור שבתביעת פריניר, מעבר לקביעה החשובה של בית משפט, הוא סיפור של רבנות מקומית שעשתה עבודה טובה למרות לחצים לא פשוטים - ובמקרה הזה סיפור פריניר הוא בהחלט מקרה מייצג".
מנכ"ל המשרד לשירותי דת ומנכ"ל הרבנות הראשית בפועל, אלחנן גלט, ציין בתגובה לפסק הדין, כי "אכן, רוב הציבור סומך על הכשרות של הרבנות. אני משבח את הרבנות גליל תחתון ומברך על הקביעות הנחרצות של בית המשפט העליון בעד מערך הכשרות הממלכתי".
שופטי בית המשפט העליון קיבלו את ערעורם של שני תובעים מייצגים, אזרחים שביקשו לתבוע את חברת "פריניר" בעקבות שיווק מוצרים שהיה בהם לכאורה "חשש חמץ" כ"כשרים לפסח", לפני כעשר שנים.
ראשיתה של הפרשה בשנת תשס"ד, אז התברר לרב המועצה האזורית גליל תחתון, הרב יוסף חיים רוזנבלט,כי רסק עגבניות ששווק כ"כשר לפסח" בהשגחתו, על פי תעודת כשרות שהוציא, יוצר בין היתר באמצעות חומר גל מחו"ל שיש בו "חשש חמץ", זאת לאחר שהמשגיח התריע על קליטת חומר הגלם ללא אישורו.
לאחר שלטענת הרב רוזנבלט הופרו סיכומים שהושגו אתו בנושא, הוא פרסם הודעה מטעמו שהופצה על ידי מחלקת הכשרות ברבנות הראשית, לפיה יש חשש חמץ ברסק העגבניות של פריניר, אולם בפועל שווקו ברחבי הארץ מוצרים שכאלו, ולכאורה נעשה בהם שימוש גם על ידי מי שמקפידים להימנע מאכילת חמץ בפסח.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה להגשת תובענה יצוגית, למרות שקיבל את טענות התובעים היצוגיים על הטעיה, ואילו בית המשפט העליון הפך את ההחלטה וקיבל את הבקשה להגשת תובענה, שתחזור כעת לבית המשפט המחוזי לדיון בתביעה היצוגית לגופה.
אולם, במסגרת החלטת בית המשפט העליון דחו השופטים טענה שהועלתה מצד חברת "פריניר", וקבעו כי בית המשפט איננו צריך להכריע בשאלה האם רסק העגבניות היה כשר לפסח, וכי לעניין זה ההכרעה הקובעת היא הכרעת הרב המוסמך לתת את הכשרות.
"תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית, או כיתוב על גבי מוצר כי הוא 'כשר', או 'כשר לפסח' – כמוהו, בעיני הציבור, כ"תו תקן" המעיד על כשרותו של המוצר. ציון בדבר כשרותו של מוצר מזון 'בהשגחת הרבנות' יוצר בפני הציבור מצג שלפיו התקיימה השגחה פוזיטיבית, מטעם הרבנות, על רכיביו של המוצר – ועל פי רוב די לצרכן המקפיד על צריכת מזון כשר בגושפנקא זו", ציין השופט חנן מלצר שכתב את חוות הדעת העיקרית בתיק.
לדבריו, "כפועל יוצא מגישתי האמורה – אין הכרח להידרש כאן, במסגרת בחינת אחריותה של פריניר, לסוגיית פרשנותו של המושג 'חשש חמץ' מבחינה הלכתית, ולסוגיית כשרותם לפסח של המוצרים, מושא התובענה, לפי דין תורה".
הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, בירך על פסק הדין, "האחריות המוטלת עלינו להבטיח את כשרות המזון בישראל אינה פשוטה והגשמתה רצופה מהמורות. אולם הרבנות הראשית והרבנויות עומדות בכך. הסיפור שבתביעת פריניר, מעבר לקביעה החשובה של בית משפט, הוא סיפור של רבנות מקומית שעשתה עבודה טובה למרות לחצים לא פשוטים - ובמקרה הזה סיפור פריניר הוא בהחלט מקרה מייצג".
מנכ"ל המשרד לשירותי דת ומנכ"ל הרבנות הראשית בפועל, אלחנן גלט, ציין בתגובה לפסק הדין, כי "אכן, רוב הציבור סומך על הכשרות של הרבנות. אני משבח את הרבנות גליל תחתון ומברך על הקביעות הנחרצות של בית המשפט העליון בעד מערך הכשרות הממלכתי".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
