משה בן-חיים

מספר אחד מבני משפחת ברנדלר: "אבינו, ר' משה שיחי', סיפר שבשנת תש"ד, בתקופה בה אביו של הרבי, הגאון הקדוש רבי לוי-יצחק, שהה במקום גלותו באלמא אטא והיה חלש וחולה, התגייסו הוא ועוד יהודי יקר לסייע לו. ר' משה היה אז בחור צעיר ופעלתן. באותם ימים, היה מאוד קשה להשיג שם שוחט ירא שמים. הם הלכו מספר פעמים להשיג עוף כשר והכינו תבשילים כדי לחזק את ר' לוי יצחק, דבר שהיה כרוך במאמץ לא פשוט.

"בשנת תשמ"ט נסעו ר' משה וזוגתו לרבי. היה זה בשנה שבה הרבי התפלל עדיין בביתו ברחוב פרזידנט (לאחר פטירת הרבנית). אחד החסידים שהכיר את אבי, אמר לו: "תספר לרבי שהכרת את רבי לוי יצחק. לרבי תהיה קורת רוח מכך". בתחילה ר' משה סרב, אולם החסיד הנ"ל לא וויתר.

"לבסוף ניגש ר' משה למזכיר הרב יהודה-לייב גרונר וסיפר לו על כך. בחלוקת הדולרים לצדקה שהיתה אחרי התפילה, הרב גרונר אמר לרבי שר' משה עזר לרבי לוי יצחק במקום גלותו. הרבי הודה לר' משה על כך ואמר לו 'יישר כוח' (לא זכור בדיוק המילים המדוייקות)".