תלמידי ישיבה גדולה חב"ד במלבורן, אוסטרליה, הוציאו לאור קובץ עטרת לוי יצחק - 'בן יכבד אב' - ובו עיונים וביאורים בתורת ר' לוי יצחק נ"ע, כפי שמתבארים בתורת בנו, הרבי, וכן תוכן קצר של השיחות הק' של רבינו על תורת אביו, וכמובן שרק הספקנו 'טיפה מאוקינוס' מתורת רבינו על תורת אביו, ובחרנו להתמקד על עניני דיומא – דהזמן גרמא, ענינים על ימים הנוראים וזמן שמחתינו – דחדשי 'אלול' ו'תשרי'. קובץ זה יוצא לאור עולם ע"י התלמידים השלוחים, המערכת של 'הערות תמימים ואנ"ש' דישיבה גדולה -זאל מלבורן.

להורדת הקובץ - לחצו כאן

פתח דבר

ברוך שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה! הנה מתוך שבח והודי' להשי"ת הננו מתכבדים להגיש לקהל לומדי התורה ושוחריה, אנ"ש ותלמידי התמימים בכל רחבי תבל, קובץ עטרת לוי יצחק - 'בן יכבד אב' - והוא עיונים וביאורים בתורת כ“ק הרה"ג הרה"ח המקובל ר' לוי יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שניאורסאהן (לשון השוה“ג לשיחת ש“פ עקב כ‘ מנ“א ה‘תש“נ)) , כפי שמתבארים בתורת בנו - כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, וגם תוכן קצר של השיחות הק' של רבינו על תורת אביו. וכמובן שרק הספקנו 'טיפה מאוקינוס' מתורת רבינו על תורת אביו, ובחרנו להתמקד על עניני דיומא – דהזמן גרמא, ענינים על ימים הנוראים וזמן שמחתינו – דחדשי 'אלול' ו'תשרי'. קובץ זה יוצא לאור עולם ע"י התלמידים השלוחים, המערכת של 'הערות תמימים ואנ"ש' דישיבה גדולה -זאל מלבורן.

"בן יכבד אב כגון ר' אלעזר דאיהו אוקיר לי' לאבוי בהאי עלמא ובההוא עלמא "דאע"ג דמית אתחייב ביקרי' יתיר" השתא אסגי שבתא דר"ש כו' יתיר מחיוהי כו'" (זהר ח"ג בסופו, ראה לקוטי לוי"צ לזח"ג ס"ע דשמ ואילך – נתבאר בשיחות ש"פ בחוקותי תשד"מ, תשמ"ו ועוד). והנה מאמר זה מתאים גם לתוכנו של קובץ "עטרת לוי יצחק - 'בן יכבד אב'" שבו נלקטו ביאורי כ"ק אדמו"ר על תורת אביו, וגם עיונים ביאורים מאת תלמידי התמימים 'דעם רבי'נס קינדער' של תות"ל ובפרט ה"בני בית" - התלמידים השלוחים (עיין בספר 'ונכבשה הארץ' ע' פ"ה) – לכבוד אבינו כ"ק אדמו"ר לקראת יום הילולא דאביו כ' מנ"א תשע"ד – שנת השבעים.

שנת השבעים להסתלקות של הרה"ג הרה"ח המקובל ר' לוי יצחק ז"ל

קובץ זה יצא לאור עולם לקראת שנת השבעים להסתלקות של הרה"ג הרה"ח המקובל ר' לוי יצחק ע"ה שניאורסאהן, (כ' מנחם אב ה'תש"ד – ה'תשע"ד), ובקשר עם שנת החמישים להסתלקות זוגתו הרבנית - "אם המלכות", מרת חנה ע"ה שניאורסאהן (ה'תשכ"ה – ה'תשע"ד), אשר, כדברי כ"ק אדמו"ר פעמים רבות, סייעה לבעלה הדגול בכתיבת חידושיו, ובפרט בזמן גלותו, ולאחר מכן מסרה את נפשה ע"מ להוציאם בפועל 'מאחורי מסך הברזל'.

כבר כשנת הארבעים להסתלקות כ' אב ה'תשד"מ – כ"ק אדמו"ר עשה ’שטורעם‘ גדול בקשר לשנה זו, ורק לתת מושג נציין כמה פרטים: במכתב כללי פרטי (מוצאי ת"ב תשד"מ בשולי המכתב. נדפס בלקו"ש חל"ט ע' 231) עורר רבינו "כ"ף במנ"א, יום היא"צ וההילולא של אאמו"ר לוי"צ ב"ר אא"ז ברוך שניאור ז"ל – זה ארבעים שנה. ועלי החוב והזכות גדול להציע ולבקש וכו' – ללמוד בההתועדות מתורתו".

בהמשך לזה בהתוועדות דשבת פרשת עקב – כ' מנ"א נשא כ"ק אדמו"ר שיחה מיוחדת על משמעות שנת הארבעים להסתלקות. בהמשך אמר שהיות שנמצאים בשנת הארבעים יש למצוא קשר בין שנת הארבעים לביאורים השבועיים בפרש"י, הערות רלוי"צ על הזהר דפרשת השבוע והביאור השבועי על פרקי אבות ואכן בכל אחת מהשיחות על הנ"ל התמקד על עניין בקשר לשנת הארבעים. למרחתו ביום א' בלילה – ליל כ"ב מנ"א התוועד כ"ק אדמו"ר בקשר ליארצייט וקישר לשנת הארבעים את שמו של הרמב"ם ואת כמות הנתינה להמגבית שיהי במספר דארבעים. בהמשך בשיחה על עניינו דכ' מנ"א בגמרא, אמר שכמדובר בשבת שבכל דבר משתדלים למצוא את הקשר עם "ארבעים שנה", יבאר עניין זה ג"כ בקשר ליובל הארבעים, את השיחה הנ"ל סיים כ"ק אדמו"ר בהצעה שקה"ת יורידו את מחיר הספרים 40 אחוז פחות... וכו'.

כחסידום ומקושרים יודעים אנו שאת חיינו עלינו לבסס ולהנהיג ע"פ מה שראינו וחווינו אצל אבינו – כ"ק אדמו"ר ובראותינו את החביבות והחשיבות שרחש כ"ק אדמו"ר לאביו בכלל ולפעולות שנעשו לזכרו ולציון יום הסתלקותו בפרט (עיין התוועדויות תשמ"ה ח"ה ע' 2747) והרעש הגדול שעורר כ"ק אדמו"ר לציון יום הסתלקותו בשנה מיוחדת, חובה עלינו כבנים נאמנים ללכת בדרכיו אשר הורנו ולעשות ה‘שטורעם‘ הכי גדול בעניין זה בעמדינו בשנת השבעם להסתלקות. בהתאם לזה וכחלק מה‘שטורעם‘ העולמי אצל אנ"ש בכלל ואצל התמימים – דעם רבינ'ס קינדער בפרט , יוצא לאור קובץ זה לכבוד שנת השבעים להסתלקותו.

* * *

וידוע, הוראת כ"ק אדמו"ר בריבוי מקומות, שתלמידי התמימים ש"תורתן אומנותם" יהגו בתורה עד לאופן ד"לאפשה לה", ויעלו חידושיהם על הכתב, ומזמן לזמן יוציאו קובצי חידושי תורה, על מנת לעודד ולחזק לימוד התורה ופילפולא דאורייתא, מתוך חיות ותענוג. ובהתאם לכך מוציאים אנו לאור חיבור זה על מנת לעורר ולחזק בין כתלי הישיבה ובכל העיר את לימוד התורה בכלל, ובפרט כתיבת חידושי תורה. ובמיוחד בנדו"ד, שאמר כ"ק רבינו לתלמידים השלוחים לישיבה גדולה מלבורן ביחידות - "איינעמען אוסטרליא דורך לימוד התורה!"

דברי כ"ק אדמו"ר על הלימוד והעיון בתורת אביו רלוי"צ ז"ל

ובמיוחד בכגון דא, והרי פעמים רבות עורר רבינו על הצורך בלימוד תורתו של אביו, רבי לוי יצחק. למשל, אמר (תרגום חפשי משיחו"ק תשל"ז ח"ב עמ' 297): "דובר כמה פעמים שאאמו"ר כתב בהערותיו רק את העניינים שיש בהם חידוש, אבל בשאר העניינים הוא סמך שהלומדים יעמדו עליהם בעצמם. ובפרט שהי' צמצום בדיו ובנייר, ועד שהוא נאלץ לכתוב על גיליונות ספר הזוהר, ולפיכך הוא כתב בקיצור ורק את העניינים הכי מוכרחים, והוא סמך על כך שאת שאר העניינים יבארו [המעיינים] לבד ע"פ המבואר בספרי קבלה ובספרי נגלה." ופעם אחר אמר כ"ק אדמו"ר "כתב אאמו"ר ז"ל רק החידוש שבדבר כו' ובסגנון ע"ד הקבלה ויש להוסיף ולבאר הענין ע"ד החסידות וההוראה בעבודת ה' וכיו"ב".

מדברים אלו - ועוד פעמים רבות אחרות (ראה למשל: לקו"ש חי"ט עמ' 393. חכ"ב עמ' 16. חכ"ה עמ' 259. תו"מ תשמ"ב ח"א עמ' 489 .393 .308. תשד"מ ח"ד עמ' 2615 .2498. שיחו"ק תשל"ב ח"ב עמ' 348. ועוד פעמים רבות) - משמע, שנוסף על כל מקצועות התורה, שמוטלת על כאו"א החובה ללמדה באופן ד'לאפשה לה', לחדש חידושים בתורה, הנה בנדו"ד הדבר הוא ביתר שאת, היות שר' לוי"צ כתב את הערותיו בקיצור, ולכן דווקא ע"י העיון בדבריו הק' ניתן להבין את העניינים ביתר עמקות וביתר הרחבה.

ורבינו אף ביאר כמ"פ את סגנון כתיבתו של אביו, אשר "כל חיותו של אאמו"ר הייתה – לימוד התורה באופן ד'לאפשה לה', ובמיוחד – בפנימיות התורה, באופן של "יתפרנסון", ע"פ תורת חסידות חב"ד" (תו"מ תשמ"ו ח"א עמ' 68), וכן פירט בהרחבה את דרכי הלימוד שלו (ראה: שיחו"ק תשל"ה ח"ב עמ' 405, תו"מ תשמ"ה ח"א עמ' 660 (עיסוקו בקבלה); סה"ש תש"נ ח"ב עמ' 617 הערה 4, תו"מ תשמ"ז ח"ג עמ' 202, תשמ"ט ח"ד עמ' 176 (דיוקו במספרים ובגימטריות); תו"מ תשמ"ח ח"ב עמ' 375( לימודו בדרך ר"ת); התוועדויות תשמ"א ח"ד עמ' 474 (רמזים בתורה). ועוד), כאשר המטרה היא לגרום לעיון ופלפול בתורתו.

"מעשה רב" – ביאוריו של כ"ק רבינו על תורת אביו

וגדולה מזה מצינו דהנה "מעשה רב" – שכן ראינו בפועל, אשר מידי שבת בשבתו נהג רבינו לבאר ולפלפל בהערותיו של אביו כשהספר "לקוטי לוי יצחק" מונח על שולחנו הק' במשך ההתוועדות (נדפסו אח"כ בספרים: תורת מנחם – תפארת לוי יצחק (ג' כרכים); לקו"ש על ביאורי ר' לוי"צ באגה"ת (נדפסו גם כהוספה ללקו"ש חל"ט). ובכ"מ), ואשר בביאורים אלו ניתן לראות את העומק הנפלא והעצום שחידש ר' לוי יצחק בתורתו.

לידי כ"ק אדמו"ר הגיע רק חלק קטן מכתבי אביו ז"ל וכך כותב ב"פתח דבר" לספרי לקוטי לוי"צ "ת"ל שזכיתי זכות רבה ונפלאה והגיעו לידי כמה מכתבי אאמו"ר וכן ספרים אחדים ומהם אשר רשם הערות קצרות על גליון הספר", וזיכה כ"ק אדמו"ר את עולם התורה בהתגלות תורת אביו בסדרת ספרי לקוטי לוי יצחק.

ביאורי כ"ק אדמו"ר לתורת אביו ז"ל פתחו גם את השער ללימוד ועיון בספרי לקוטי לוי"צ עבור אלה שמצד עצמם אולי לא היו מעיינים בספר שכולו מלא רמזים וסודות ע"ד הקבלה וליקוט הביאורים המפוזרים ברשימות רבות לספר אחד יוסיף עוד יותר גם בהלימוד והעיון בספרי לקוטי לוי"צ כך שאפשר להמליץ על זה מאמר הזהר "בן יכבד אב השתא אסגי שבתא כו'".

והאי שתא במיוחד שהוא שנת השבעים להסתלקות של ר' לוי יצחק ע"ה (ועיין במכתב כללי מת.ב ה'תשד"מ שציינו לעיל) עאכו"כ שצריכים לעיין ולפלפל בתורתו.

* * *

פותחין בדבר מלכות – ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר "שיודפס בכל חוברת וחוברת איזה מאמר חסידות ושיחה (מאלו המאמרים והשיחות השייכים לבני הישיבות)" – (אג"ק ח"ז ע' שלה), אי לזאת הדפסנו בראש הקובץ ובמקום הקדמה - רשימת ר' לוי"צ אודות מאסרו, ושניים מביאוריו של כ"ק אדמו"ר על רשימה זו.

כהוספה הדפסנו שיחתו הק' של כ"ק אדמו"ר שנאמרה בו' תשרי ה'תש"נ, ובה מבאר הרבי בהרחבה את מעלתה של אמו הרבנית חנה ע"ה, שסייעה לאביו ר' לוי"צ בכתיבת חידושיו ובפרט בהיותו בגולה, ומסיים הרבי שע"י הלימוד בתורתו של ר' לוי"צ - יפעלו את הפדיה והשחרור של שאר כתביו שנתונים עדיין בשביה. וגם הוספנו את מאמר הערכה לדמותו של ר' לוי"צ, מאת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (נדפס ב'קובץ ליובאויטש' לאחר הסתלקותו).

* * *

ואנו תפילה שקובץ חידו"ת זה, יגרום נח"ר רב לכ"ק אדמו"ר – ובפרט שהוא מוקדש לביאוריו על תורת אביו, ויה"ר שתיכף ומיד ממש "יחיש ה' גאולתנו ופדות נפשנו" ויוציאנו מהגלות הגשמי והרוחני המר הזה, ונזכה לחזור ולראות באור פני מלך חיים, "מלך ביופיו תחזינה ענינו", וישמיענו נפלאות מתורתו, "תורה חדשה מאיתי תצא" בתורתו של משיח כשתתקיים תפלתה של חנה "וירם קרן משיחו", ו"נזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ן דא למטה אין א גוף ולמטה מעשרה טפחים". ותקויים משאלת נפשו – שבזה עסק תמיד כל הימים, "להביא לימות המשיח", ונצא מן הגלות – מתוך בריאות הנכונה ושמחה אמיתית לקראת משיח צדקינו עם מלכנו בראשנו, בגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו ממש, אמן.