מערכת COL
|
יום י"ח כסלו ה׳תשס״ה
01.12.2004
הצופה: דברי הרבי על זקנים וזקנה
שאול שיף אמש במאמרו "רוב שנים יודיעו חכמה" מביא משיחת הרבי ליום הולדתו ה-70. באביב 1972 סמוך ליום הולדתו השבעים של האדמו"ר מלובביץ' זי"ע, הוא קיבל מכתבים רבים מדורשי שלומו. כמה מהם הציעו שישקול להפחית את פעילותו הנמרצת לאחר שנותיו הפוריות הרבות: שאולי הגיע הזמן שינוח, כפי שעושים רוב בני גילו.
אולם לרבי, כמובן, לא היתה שום כוונה כזאת. ביום הולדתו ה 70, לאחר יום עמוס, שבו קיבל אורחים חשובים כמו יצחק רבין ז"ל והסופר הרמן ווק, נערכה התוועדות מיוחדת. בשיחתו הארוכה, מלאת הרגש והלהט, כדרכו בקודש, השתמש הרבי בנושא האישי כדי להעביר מסר אוניברסלי. הוא הדגיש שאל להם לקשישים להיכנע לחשיבה המקובלת ולהפסיק לנהל חיים יצרניים.
המשך בכתבה מלאה
גם לזקנים חיים יצרניים. הרבי.
ההיפך הוא הנכון. הם חייבים להשתמש בתוספת שנות החוכמה והניסיון, כדי ללכת "מחיל אל חיל". הוא הוסיף שהשלכת הזקנים הצדה אינו רק מעשה אכזרי אלא גם מטופש, משום שככל שממהר עולמנו להשתנות, אנו זקוקים יותר ויותר לניסיונם ולחוכמתם של חברים וקרובי משפחה מבוגרים.
את המסר הזה של האדמו"ר מלובביץ' כפי שמובא בספרו של סימון יעקבסון: "הדרך לחיים של משמעות" (חוכמת הרבי מנחם מענדל שניאורסון) חייבות להפנים כל אחת מהעמותות למען הזקן והקשיש. ארגוני הגימלאים עוסקים יותר בזכויות הגימלאים, ובצדק, אך פחות מדי בשינוי היחס באורח משמעותי כלפי הקשישים.
באחרונה פורסם דו"ח קשה ביותר על מצב הקשישים במדינה שמספרם אינו מבוטל. שר האוצר מבטיח כי התקציב החדש ייטיב עם הקשישים. הוא מתכוון ככל הנראה להוסיף להם באמצעות הביטוח הלאומי עוד 200-100 שקל שאין בהם כדי לשנות מצבם המביש בכלום. בקושי יוכלו לקנות בגד חדש בסכום הזה ואולי יעדיפו לרכוש איזו תרופה שתקל על מצבם. לא מעבר לזה.
רבותי הצעירים גם אתם תגיעו לגיל זיקנה ודי בקרוב, ולטובתכם, אנא הצטרפו למעגל של חשיבה אחרת בכל מה שקשור לגילאים המבוגרים.
עמותות השרות הלאומי עוסקות ברוב המקרים בדברים החשובים באמת. אולם, יש לתת את הדעת למסה הגדולה של הזקנים ולהקים שרות לאומי מיוחד עבור זקנים וקשישים ואשר בו ישרתו גם בנות שאינן שומרות מצוות. במקום להוסיף 200-100 שקל לזקן, מן הראוי שהאוצר יסבסד את עמותת השרות הלאומי שתעסוק בזקנים בסכומים משמעותיים. או אז יגיע האור לבתיהם של זקנים רבים שבני משפחתם מפנים להם עורף, או שאין להם בני משפחה. ומהו הכיוון?
"בהרבה חברות בימינו היה הגיל המבוגר לחיסרון והנעורים נחשבים להמלצה הטובה ביותר בכל תחום מהעסקים ועד המימשל מקום שבו הדור הצעיר יותר מתעקש ללמוד מהטעויות שלו, ואינו מנסה לטפס על כתפי המבוגרים יותר.
בגיל 50 אדם נחשב לזקן חסר תועלת, ומתחיל לשמוע רמיזות שמוטב שאת מקומו יתפוס מישהו שצעיר ממנו בעשרים וחמש שנים. למעשה, החברה מכתיבה שהשנים המבוגרות תישאנה חותם של חוסר מעש והתדרדרות; את המבוגרים מעודדים לעבור לקהילות של גימלאים ולבתי מרפא; לאחר עשרות שנים של הישגים חושבים אותם למעוטי-תועלת; היידע שלהם וכישרונותיהם נחשבים לפתע חסרי-ערך…
"… על הקשישים ליטול את חייהם בידיהם עוד לפני שתתחיל החברה להוקיר את ערכו של הגיל המבוגר; הקשישים צריכים ללמוד ליישם את אמונותיהם באותה עוצמה שהחברה המודרנית מפעילה את הכוח הגדול שלה.
… עלינו לשנות את גישתם של מנהיגי החברה, ואולם, עלינו לשנות גם את האופן שבו תופסים המבוגרים את עצמם. עלינו לומר להם: לא רק שאינכם חסרי תועלת, אתם נכס חשוב לחברה יותר מאשר אי-פעם בעבר ועליכם להפיק את המיטב מההזדמנויות שהפרישה מזמנת לכם".
זהו קטע קטן מדבריו של הרבי מלובביץ' על הזיקנה. מר גדעון בן-ישראל, יו"ר הגימלאים, קרא את הדברים הללו שוב ושוב, והבה נפעל כולנו בהתאם.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
