מערכת COL | יום י"ב תמוז ה׳תשע״ד 10.07.2014

כל מה שלא ידעתם על המבצע: הפרשן הצבאי בראיון מיוחד

מה מטרת מבצע "צוק איתן"? כיצד החמאס ממשיך לתעתע בישראל? אילו "הפתעות" מכין החמאס, האם תהיה פעולה קרקעית? האם יש מערכת אפקטיבית יותר מ"כיפת ברזל"? ועד כמה החמאס מתוסכל? ● בראיון ל-COL, הפרשן הצבאי הוותיק ישראל קצובר, עושה סדר במבצע ומטרותיו, ומדבר על ההחלטות מאחורי הקלעים ישראל קצובר
כל מה שלא ידעתם על המבצע: הפרשן הצבאי בראיון מיוחד
בעיגול: ישראל קצובר (צילומים: ברלה שיינר, מאיר דהן)

משה כהנא וחיים ברון

ישראל יצאה למבצע שכונה "צוק איתן". מה בעצם מטרת המבצע?

מדובר במבצע שבעצם החל לא בתוך ישראל, אלא מחוצה לה, בהחלטה של גורמים בחמאס לבצע את חטיפת שלושת הנערים ורציחתם. האמת היא, שכבר קודם, הסכם הפסקת האש שהושג בזמנו אחרי מבצע "עמוד ענן", החל להתרופף כשהחמאס ואירגונים נוספים הגבירו את הירי לעבר ישראל. במקביל, הלכו בחמאס למו"מ עם הרשות של אבו מאזן, לאיחוד בינהם והקמת ממשלה משותפת.

כל זאת כשהחמאס ממשיך במדיניות ירי הטילים והדומה לו, לפי האג'נדה הישנה והמוכרת שלהם.
ישראל ראתה מה שראתה והבליגה. ואז באה החטיפה.

החטיפה בוצעה ע"י אנשי חמאס שפעלו על דעת עצמם. ייתכן משום שידעו שאם הם ישאלו את צמרת החמאס, הם יקבלו שתי תשובות. משום שיש שתי פלגים בחמאס, המדיני והצבאי, ואין סינכרון ביניהם. כולם רוצים בהשמדת עצמם, אך עדיין יש שינויים בעמדות שלהם. הפלג המדיני, מצדד בצורך להתפשר עם אבו מאזן, וזאת כדי לקבל הכרה בינלאומית, ודרך זה סיוע כלכלי וכו'. ויש את הפלג הצבאי, שמצדד בתזה הישנה, של המשך המערכה נגד ישראל.

אחרי החטיפה של הנערים, ישראל באה חשבון עם אנשי החמאס, באמצעות מעצרים. הכוונה של ישראל היתה: א. להגיב על החטיפה. ב. לפגוע בחמאס ע"י מעצר של ראשיו ביו"ש. כדי שאם יהיו בחירות אצל הפלסטינים, החמאס לא ישתלט על יו"ש כמו שעשה ברצועת עזה.

פעילות זו שבמרכזה היה מעצר של 70 ממשוחררי עיסקת שליט, וכמה בכירים בפרלמנט הפלסטיני, היוותה סטירת לחי כואבת לאנשי הזרוע הצבאית של החמאס, שבעיסקת שליט הצליחו לשחרר את אנשיהם, והנה מחזירים אותם שוב לכלא.

כתגובה העלו את רף הירי מרצועת עזה לישראל, ולישראל לא היתה ברירה, אלא להגיב.

אחרי כל זה עדיין שמענו שנתניהו לא מיהר לפעול, ונתן אולטימאטום לחמאס להפסיק את הירי?

זה נכון, חלק נכבד בצבא ובממשלה סברו שבכל זאת יש לנסות ולשמר את ההסכם שנחתם אחרי מבצע "עמוד ענן". הם העדיפו להמשיך את הפסקת האש, והדבר תואם עם נציגי המודיעין המצרי שביקרו בחשאי בארץ, והציעו לפשר בין הצדדים.

ישראל לא מיהרה לפעול, והציעה "שקט ייענה בשקט". מה שלא הועיל, והחמאס הקצין את עמדותיו בהגישו רשימה של שישה סעיפים בניגוד להבנות "עמוד ענן", ובראשם שחרור מיידי של כל העצורים ממשוחררי עיסקת שליט. ישראל הודיעה שהדבר לא מקובל עליה, ואם החמאס לא יפסיק עם הירי ישראל תגיב, ובעוצמה. לא רק שהחמאס לא הפסיקו את הירי, הם גם הגבירו אותו. ולא רק "אירגוני הסירוב" השתתפו בירי, אלא בראשם החמאס עצמו.

האם יש תועלת בכניסה קרקעית? הרי הממשלה לא מעוניינת לרסק סופית את החמאס, והמבצע יועיל רק עד ה"סיבוב הבא", וחוזר חלילה?

לישראל יש שתי מטרות מרכזיות. א. להכות כדי להביא להפסקת אש. ב. הרתעה, וסוג של ענישה. התפתח וויכוח בין חברי הממשלה. חלק טענו, אם כבר צה"ל יוצא למבצע של ענישה והרתעה, יש לפעול למנוע אגירת נשק ואמל"ח ולרסק את החמאס כדי למנוע את הסיבוב הבא. זה היה הוויכוח לפני הפעולה.

נתניהו החליט ללכת לפעולה חלקית שמשלבת ענישה והרתעה, ואם זה לא יספיק, ילכו ככה"נ לפעולה קרקעית שתוביל למיטוט של החמאס.

יש גם טענה שפעולה קרקעית גם לא תביא את ההכרעה, ופעולה אווירית מספיקה. משום שלטענתם בין כה החמאס מתפורר ודועך, וייתכן שאותם הישגים יהיו גם בלי כניסה קרקעית, וסיכון חיילים.

כרגע אנו נמצאים בשלב ההתקפות מהאוויר, ואם הם לא יבינו את המסר, יהיה גם השלב של הכניסה הקרקעית.

האם יש תיסכול בחמאס לנוכח כשלונותיהם להסב לישראל אבדות?

אין ספק שבחמאס יש תיסכול עמוק, משום שהבטיחו "הפתעות" והכל נכשל. כולל ה"הפתעה" של המחבלים בזיקים. אני מוסיף ואומר שייתכן והם מכינים הפתעות נוספות בדמות אולי מזלטי"ם קטנים, או דברים דומים.

יש לציין ששבוע לפני ה"הפתעה" בזיקים, ביקר בגיזרה הרמטכ"ל בני גנץ, ואמר לחיילים שם שאם תהיה חדירת מחבלים, היא תהיה בגיזרה זו, ולכן שיפקחו עיניהם היטב.

בחמאס מתוסכלים, אבל צריך לומר שגם בצד הישראלי יש תסכול מסויים. ששופכים מאות טונות של חומרי נפץ, ועדיין לא נמצאה הנוסחה שתגרום להם להיכנע.

כל עוד ישראל לא החליטה למוטט את החמאס, היא רוצה הפסקת אש. כרגע זו המטרה, ואם זה לא יושג עכשיו, זה יושג בהמשך.

יש וויכוח על מערכת שנקראת "נאוטילוס" שמתיימרת ליירט באמצעות קרן לייזר עשרות טילים בבת אחת ובעלות נמוכה משמעותית מזו של מערכת "כיפת ברזל". יש מצדדים ויש טוענים שהמערכת לא מוכחת. מי מהם צודק?

ברור שכיפת ברזל היא לא הפיתרון האידיאלי כשעלות כל טיל יירוט מעל 100000 דולר. כשנורת רקטה לישראל, משוגרים גם שני טילים על מנת ליירטה. הבעייה במערכת ה"נאוטילוס", שהיא לא ניידת, וגם לא הוכחה כיעילה. החליטו ללכת על מערכת "כיפת ברזל", והמערכת עושה ב"ה את העבודה. זה מה שיש, וייתכן שבעתיד אולי ישפרו את ה"נאוטילוס" והיא תהיה ניידת ואפקטיבית יותר, ואז ייתכן שזה יהיה פתרון. שלא נצטרך לדברים האלה.

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.