מערכת COL
|
יום כ"ו אדר ב ה׳תשע״ד
28.03.2014
הכתבה על הגרב"ד פוברסקי: הרב הלפרין והרב בלוי מדברים
הכתבה על הפגישה המרתקת בין הרב מאיר אליטוב, מפיץ משנת הרבי לבני הישיבות, לראש-ישיבת פוניבז' הגאון הרב דב פוברסקי, הפכה לשיחת היום בציבור החרדי על גווניו. במסגרת מגזין שישי של COL, ביקשנו לשוחח על הכתבה והשלכותיה, עם העורך הראשי של 'כפר חב"ד' הרב אהרן-דב הלפרין ואיש החינוך הדגול הרב טוביה בלוי ● הם מנתחים את הכתבה, מספרים על הישיבה הליטאית בה למדו וגדלו, מדברים על צימאון לימוד החסידות אצל בחורי ישיבה, ומתייחסים לאווירת האחדות בציבור החרדי ולתפקיד חסידי חב"ד בהפצת המעיינות הכתבה על הגרב"ד פוברסקי
הרב טוביה בלוי והרב אהרן-דב הלפרין. בקטן: שער 'כפר חב"ד' (צילום: ארכיון כפ"ח וארכיון 'בקהילה')
משה בן-חיים
הכתבה על הפגישה המרתקת בין הרב מאיר אליטוב, מפיץ משנת הרבי לבני הישיבות, לראש-ישיבת פוניבז' הגאון הרב דב פוברסקי, הפכה לשיחת היום בציבור החרדי על גווניו.
במסגרת מגזין שישי של COL, ביקשנו לשוחח על הכתבה והשלכותיה, עם העורך הראשי של 'כפר חב"ד' הרב אהרן-דב הלפרין ואיש החינוך הדגול הרב טוביה בלוי.
אהרן-דב הלפרין: "קו האחדות גובר"
הרב הלפרין, האם זה מפתיע אותך שראש ישיבת פוניבז' הגאון דב פוברסקי מדבר בצורה כה לבבית על תורתו של הרבי?
עצם היחס החיובי והחם לא מפתיע. מפתיע יותר, שהקו של האחדות גובר ומוכנים לדבר על כך בגלוי. אני סבור שגם לציבור הליטאי חשובה מאוד אווירת האחדות. בתקופה האחרונה הוכח שקו של שינאה לא מועיל והוא רק מזיק, והציבור הליטאי התייצב בצורה ברורה מאחורי המנהיגים שמובילים את האחדות בציבור החרדי.
יש לציין כי אביו של הרב דב פוברסקי, הרב דוד פוברסקי זצ"ל, היה ראש ישיבה של חב"ד בת"א, שם כיהן המשפיע הרב שאול ברוק זצ"ל. יש לציין גם כי הרה"ג הרב יואל כהן המכונה "החוזר של הרבי", היה תלמידו המובהק של ר' דוד פוברסקי.
הרב שאול ברוק הוא זה שהביא את הרב דוד פוברסקי לכהן כראש ישיבה שם. הרב דב יבדלח"ט ואביו הרב דוד זצ"ל היו מדברים על הרב יואל כהן בהערצה בלתי מוסתרת.
ספר לנו על האוירה בישיבה בה אתה למדת. האם למדתם שם חסידות?
למדתי בצעירותי בישיבת "קול תורה" בירושלים. ראש הישיבה היה הרב שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל. למדנו "תניא" בסתר. הרב שלמה זלמן עצמו לא הפריע לו הדבר, אבל לראשי ישיבה אחרים זה הפריע. אני זוכר גם מקרה ובו למדנו בביהכנ"ס של האדמו"ר הקודם מטולנא חסידות. לפתע נכנסו קבוצת בחורים מהישיבה שרצו לתפוס אותנו "על חם". הרבי מטולנא החביא אותנו מתחת לספסלים... אכן, היו ימים.
האם אתה רואה היום צימאון אצל בחורי ישיבה ללמוד חסידות, יותר מבעבר?
כן. יש בהחלט צימאון גדול. חשוב לי להדגיש, והרב מאיר אליטוב גם הדגיש זאת בשבועון "כפר חב"ד", שהגיע הזמן שהאור של הרבי, יגיע לציבור גדול שעדיין לא נחשף אליו, מכל מיני סיבות של שינאת חינם והסתה.
"רבים ייחשפו לתורת החסידות, ולתורת הרבי". הרב הלפרין
בזכות מנהיגים בציבור הליטאי שרואים למרחוק, וטובת האחדות בראש מעייניהם. וגם בזכות הדברים של ראש הישיבה הרב פוברסקי שליט"א, יהיו רבים שייחשפו לתורת החסידות, ולתורת הרבי.
היום כל מיני סטיגמות שליליות מתנפצות אחת אחרי השנייה. כל זאת בזכות ההנהגה הנוכחית של הציבור הליטאי. נוצרה סוג של "מסננת" וכל מפיצי השינאה נפלטים אוטומטית החוצה.
אספר לך סיפור: הגיע פעם רב אחד לרבי ואמר שהוא הגיע לעשות שלום בין כל היהדות החרדית. אמר לו הרבי: איתי אין לך מה לדבר. אני לא עושה מלחמה עם אף אחד...
האם אוירת האחדות בציבור החרדי כולו היא כתוצאה מהגזירות וכינוס האחדות שבא בעקבותיו?
אולי הפוך. הנהגה של אחדות בציבור הליטאי גרמה לאחדות בכל הציבור החרדי, ומתוך כך יצא כינוס אחדות, שבסופו של דבר משפיע על מכלול הדברים.
האם אתה סבור שכיום תפקיד חסידי חב"ד הוא להשפיע על ישיבות ללמוד חסידות?
הרבי ראה את התפקיד הכי עיקרי ב"יפוצו מעיינותיך חוצה"! חלק גדול מאוד מאיגרות הקודש הרבי עסק בהפצת מעיינות החסידות דווקא ללומדי התורה!
● ● ●
הרב טוביה בלוי: "הצימאון ללימוד חסידות גובר"
הרב בלוי, האם זה מפתיע אותך שראש ישיבת פוניבז' מדבר בצורה כה לבבית על תורתו של הרבי?
ההפתעה היא מהאומץ לפרסם. לעצם העניין, רוב ראשי הישיבות הליטאיות מודעים לגאונות העצומה של הרבי. בשבוע שעבר סיפרתי בשבועון "כפר חב"ד" סיפור על הרב אלישיב המעיד על בקיאות וחריפות של הרבי.
סיפר לי פעם הרב רפפורט ראש ישיבת "לב אריה" שפגש פעם את הרב בולמן ז"ל ראש ישיבת "אור שמח". הרב רפפורט סיפר לו "וורט" של הרבי בלי לומר לו בשם מי. ענה לו הרב בולמן: "גם אתה מאלו שמתביישים לומר שזה של הרבי?"... מסתבר שגם הוא הכיר היטב את ה"וורט"...
בסך הכל אני מקווה שזו סנונית שמבשרת המשך חיובי, והתופעה של חשיפת ציבורים נוספים לתורת הרבי, תלך ותגבר.
האם יש צימאון של בחורי ישיבה יותר מבעבר ללמוד פנימיות התורה, והאם גם כיום עדיין בחורי ישיבה לומדים חסידות במחתרת?
התופעה עדיין קיימת. לפי דעתי ימשיכו ללמוד בחתרת בישיבות מסויימות. אבל מצד שני ככל שיתוודעו לתורת הרבי הצימאון ילך ויגבר, וילמדו יותר.
בכתבה ב"כפר חב"ד" על הגאון הרב פוברסקי, יש בעיקר דיון על סוגיות ב"נגלה". אך לדעתי, בני הישיבות, שילמדו בשיחות של הרבי את פנימיות התורה, מחשבת היהדות, וידיעת השם, הם ימשכו הרבה יותר.
האם אתה עצמך למדת חסידות במחתרת?
הישיבה "עץ חיים" בה למדתי היתה אמנם ישיבה ליטאית, אבל לא היתה התנגדות לכך. אני עצמי לימדתי בכל מיני מקומות אחרים חסידות במחתרת. גם כיום אני ממשיך לעסוק בהפצת המעיינות, וגם יש מקומות שזה בסתר.
יש לי סיפור על הימים ההם:
לפני כ-30 שנה לימדתי בסתר חסידות. בין הלומדים אצלי היו שני אחים מישיבת "קול תורה". כך משכתי אותם לחסידות. באחד הימים שמתי לב כי האח הצעיר הפסיק להגיע.
התברר כי אחד הרבנים שכיהן אז שם כר"מ, שיכנע את הבחור להפסיק ללמוד חסידות, בטענה שהעיקר זה תורה. ושלא ילמד יותר חסידות. ניסיתי לשכנע את הבחור, אבל דבר לא הועיל. מה שמעניין, שהיום, האח המבוגר יותר שהפך ברבות השנים לחסיד חב"ד, לומד היום בכוילל ועוסק בתורה. ואילו האח הצעיר, עוסק למחייתו במחשבים..
האם הנך סבור שיש קשר בין הגזירות על הציבור החרדי וכינוס האחדות שהגיע בעקבותיו, יש להם השלכות על האחדות בתוך המחנה החרדי?
אצל עם ישראל תמיד צרות הביאו אחדות. נקווה שלא נצטרך צרות בשביל להיות מאוחדים.
ברצוני לציין את קריאת רבני חב"ד להשתתף בעצרת. דבר שתרם בשני תחומים:
א. הפצת המעיינות. הרי אם ח"ו נהיה מחוץ למחנה, לא נצליח להשפיע בהפצת המעיינות! ואנו במו ידינו נהיה ח"ו מ"בוני החומה" המפרידה. הרי הפצת המעיינות מוסיפה ומקרבת את ביאת המשיח, ותפקידנו לקרב ולא להרחיק. ב. חינוך הנוער. הקשר והאחדות עם כל הציבור החרדי חשוב מאוד.
האם אתה סבור שתפקיד חסידי חב"ד בעת הזאת להשפיע גם על ישיבות שילמדו אצלם חסידות? האם זה צריך להיות חלק מה"מבצעים" של חסידי חב"ד?
המשיח אמר לבעש"ט שהמשיח יבוא "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". בזמן הבעש"ט לא היו יהודים שלא הניחו תפילין ולא שמרו שבת. ולכן כל העניין של "יפוצו" זה בציבור הדתי והחרדי.
וכן הבעש"ט "כבש" את המקומות של הליטאים, בהפצת המעיינות אצלם, וגם הרביים המשיכו בדרך הזו. אז בוודאי שאנו צריכים לעסוק בכך. וכמו שצריך לפעול על מי שלע"ע אינם שומרי תומ"צ, כך גם על הציבור החרדי.
אני עצמי, ממשיך הרב טוביה בלוי, הרבי כתב לי במכתב: "אשרי חלקו, שה"חוצה" שלו עם בני ישיבה".
הכתבה על הפגישה המרתקת בין הרב מאיר אליטוב, מפיץ משנת הרבי לבני הישיבות, לראש-ישיבת פוניבז' הגאון הרב דב פוברסקי, הפכה לשיחת היום בציבור החרדי על גווניו.
במסגרת מגזין שישי של COL, ביקשנו לשוחח על הכתבה והשלכותיה, עם העורך הראשי של 'כפר חב"ד' הרב אהרן-דב הלפרין ואיש החינוך הדגול הרב טוביה בלוי.
אהרן-דב הלפרין: "קו האחדות גובר"
הרב הלפרין, האם זה מפתיע אותך שראש ישיבת פוניבז' הגאון דב פוברסקי מדבר בצורה כה לבבית על תורתו של הרבי?
עצם היחס החיובי והחם לא מפתיע. מפתיע יותר, שהקו של האחדות גובר ומוכנים לדבר על כך בגלוי. אני סבור שגם לציבור הליטאי חשובה מאוד אווירת האחדות. בתקופה האחרונה הוכח שקו של שינאה לא מועיל והוא רק מזיק, והציבור הליטאי התייצב בצורה ברורה מאחורי המנהיגים שמובילים את האחדות בציבור החרדי.
יש לציין כי אביו של הרב דב פוברסקי, הרב דוד פוברסקי זצ"ל, היה ראש ישיבה של חב"ד בת"א, שם כיהן המשפיע הרב שאול ברוק זצ"ל. יש לציין גם כי הרה"ג הרב יואל כהן המכונה "החוזר של הרבי", היה תלמידו המובהק של ר' דוד פוברסקי.
הרב שאול ברוק הוא זה שהביא את הרב דוד פוברסקי לכהן כראש ישיבה שם. הרב דב יבדלח"ט ואביו הרב דוד זצ"ל היו מדברים על הרב יואל כהן בהערצה בלתי מוסתרת.
ספר לנו על האוירה בישיבה בה אתה למדת. האם למדתם שם חסידות?
למדתי בצעירותי בישיבת "קול תורה" בירושלים. ראש הישיבה היה הרב שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל. למדנו "תניא" בסתר. הרב שלמה זלמן עצמו לא הפריע לו הדבר, אבל לראשי ישיבה אחרים זה הפריע. אני זוכר גם מקרה ובו למדנו בביהכנ"ס של האדמו"ר הקודם מטולנא חסידות. לפתע נכנסו קבוצת בחורים מהישיבה שרצו לתפוס אותנו "על חם". הרבי מטולנא החביא אותנו מתחת לספסלים... אכן, היו ימים.
האם אתה רואה היום צימאון אצל בחורי ישיבה ללמוד חסידות, יותר מבעבר?
כן. יש בהחלט צימאון גדול. חשוב לי להדגיש, והרב מאיר אליטוב גם הדגיש זאת בשבועון "כפר חב"ד", שהגיע הזמן שהאור של הרבי, יגיע לציבור גדול שעדיין לא נחשף אליו, מכל מיני סיבות של שינאת חינם והסתה.
"רבים ייחשפו לתורת החסידות, ולתורת הרבי". הרב הלפרין
בזכות מנהיגים בציבור הליטאי שרואים למרחוק, וטובת האחדות בראש מעייניהם. וגם בזכות הדברים של ראש הישיבה הרב פוברסקי שליט"א, יהיו רבים שייחשפו לתורת החסידות, ולתורת הרבי.
היום כל מיני סטיגמות שליליות מתנפצות אחת אחרי השנייה. כל זאת בזכות ההנהגה הנוכחית של הציבור הליטאי. נוצרה סוג של "מסננת" וכל מפיצי השינאה נפלטים אוטומטית החוצה.
אספר לך סיפור: הגיע פעם רב אחד לרבי ואמר שהוא הגיע לעשות שלום בין כל היהדות החרדית. אמר לו הרבי: איתי אין לך מה לדבר. אני לא עושה מלחמה עם אף אחד...
האם אוירת האחדות בציבור החרדי כולו היא כתוצאה מהגזירות וכינוס האחדות שבא בעקבותיו?
אולי הפוך. הנהגה של אחדות בציבור הליטאי גרמה לאחדות בכל הציבור החרדי, ומתוך כך יצא כינוס אחדות, שבסופו של דבר משפיע על מכלול הדברים.
האם אתה סבור שכיום תפקיד חסידי חב"ד הוא להשפיע על ישיבות ללמוד חסידות?
הרבי ראה את התפקיד הכי עיקרי ב"יפוצו מעיינותיך חוצה"! חלק גדול מאוד מאיגרות הקודש הרבי עסק בהפצת מעיינות החסידות דווקא ללומדי התורה!
● ● ●
הרב טוביה בלוי: "הצימאון ללימוד חסידות גובר"
הרב בלוי, האם זה מפתיע אותך שראש ישיבת פוניבז' מדבר בצורה כה לבבית על תורתו של הרבי?
ההפתעה היא מהאומץ לפרסם. לעצם העניין, רוב ראשי הישיבות הליטאיות מודעים לגאונות העצומה של הרבי. בשבוע שעבר סיפרתי בשבועון "כפר חב"ד" סיפור על הרב אלישיב המעיד על בקיאות וחריפות של הרבי.
סיפר לי פעם הרב רפפורט ראש ישיבת "לב אריה" שפגש פעם את הרב בולמן ז"ל ראש ישיבת "אור שמח". הרב רפפורט סיפר לו "וורט" של הרבי בלי לומר לו בשם מי. ענה לו הרב בולמן: "גם אתה מאלו שמתביישים לומר שזה של הרבי?"... מסתבר שגם הוא הכיר היטב את ה"וורט"...
בסך הכל אני מקווה שזו סנונית שמבשרת המשך חיובי, והתופעה של חשיפת ציבורים נוספים לתורת הרבי, תלך ותגבר.
האם יש צימאון של בחורי ישיבה יותר מבעבר ללמוד פנימיות התורה, והאם גם כיום עדיין בחורי ישיבה לומדים חסידות במחתרת?
התופעה עדיין קיימת. לפי דעתי ימשיכו ללמוד בחתרת בישיבות מסויימות. אבל מצד שני ככל שיתוודעו לתורת הרבי הצימאון ילך ויגבר, וילמדו יותר.
בכתבה ב"כפר חב"ד" על הגאון הרב פוברסקי, יש בעיקר דיון על סוגיות ב"נגלה". אך לדעתי, בני הישיבות, שילמדו בשיחות של הרבי את פנימיות התורה, מחשבת היהדות, וידיעת השם, הם ימשכו הרבה יותר.
האם אתה עצמך למדת חסידות במחתרת?
הישיבה "עץ חיים" בה למדתי היתה אמנם ישיבה ליטאית, אבל לא היתה התנגדות לכך. אני עצמי לימדתי בכל מיני מקומות אחרים חסידות במחתרת. גם כיום אני ממשיך לעסוק בהפצת המעיינות, וגם יש מקומות שזה בסתר.
יש לי סיפור על הימים ההם:
לפני כ-30 שנה לימדתי בסתר חסידות. בין הלומדים אצלי היו שני אחים מישיבת "קול תורה". כך משכתי אותם לחסידות. באחד הימים שמתי לב כי האח הצעיר הפסיק להגיע.
התברר כי אחד הרבנים שכיהן אז שם כר"מ, שיכנע את הבחור להפסיק ללמוד חסידות, בטענה שהעיקר זה תורה. ושלא ילמד יותר חסידות. ניסיתי לשכנע את הבחור, אבל דבר לא הועיל. מה שמעניין, שהיום, האח המבוגר יותר שהפך ברבות השנים לחסיד חב"ד, לומד היום בכוילל ועוסק בתורה. ואילו האח הצעיר, עוסק למחייתו במחשבים..
האם הנך סבור שיש קשר בין הגזירות על הציבור החרדי וכינוס האחדות שהגיע בעקבותיו, יש להם השלכות על האחדות בתוך המחנה החרדי?
אצל עם ישראל תמיד צרות הביאו אחדות. נקווה שלא נצטרך צרות בשביל להיות מאוחדים.
ברצוני לציין את קריאת רבני חב"ד להשתתף בעצרת. דבר שתרם בשני תחומים:
א. הפצת המעיינות. הרי אם ח"ו נהיה מחוץ למחנה, לא נצליח להשפיע בהפצת המעיינות! ואנו במו ידינו נהיה ח"ו מ"בוני החומה" המפרידה. הרי הפצת המעיינות מוסיפה ומקרבת את ביאת המשיח, ותפקידנו לקרב ולא להרחיק. ב. חינוך הנוער. הקשר והאחדות עם כל הציבור החרדי חשוב מאוד.
האם אתה סבור שתפקיד חסידי חב"ד בעת הזאת להשפיע גם על ישיבות שילמדו אצלם חסידות? האם זה צריך להיות חלק מה"מבצעים" של חסידי חב"ד?
המשיח אמר לבעש"ט שהמשיח יבוא "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". בזמן הבעש"ט לא היו יהודים שלא הניחו תפילין ולא שמרו שבת. ולכן כל העניין של "יפוצו" זה בציבור הדתי והחרדי.
וכן הבעש"ט "כבש" את המקומות של הליטאים, בהפצת המעיינות אצלם, וגם הרביים המשיכו בדרך הזו. אז בוודאי שאנו צריכים לעסוק בכך. וכמו שצריך לפעול על מי שלע"ע אינם שומרי תומ"צ, כך גם על הציבור החרדי.
אני עצמי, ממשיך הרב טוביה בלוי, הרבי כתב לי במכתב: "אשרי חלקו, שה"חוצה" שלו עם בני ישיבה".
הוסף תגובה
0 תגובות