מערכת COL
|
יום כ"ד חשוון ה׳תשס״ה
08.11.2004
"אי אפשר לתאר הרגשים"...
כמיטב המסורת, מהווה הכינוס הארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש, שהתקיים בשבוע שעבר בכפר-חב"ד, קבלת פנים ופרישת שלום, לאורחים ששבו מחצר הרבי 'בית חיינו' בחודש תשרי - חודש החגים. במהלך הכינוס נערך רב שיח בהשתתפות שלושה חסידים, משפיע, ראש-ישיבה ומחנך - הרב אברהם-שמואל בוקעיט, הרב ברוך בליזנסקי, והרב יוסף-ליפא אלפרוביץ', שחלקו את חוויותיהם מחודש החגים ב'בית חיינו' - בבית מדרשו של הרבי עם הקהל הרב.
כדי לנסות לתאר את התחושה ב-770, המשיל הרב בוקעיט בסיפור על יהודי שבזמן המלחמה, החביא בביתו את המלך נפוליון. לאחר שניצל נפוליון, הוא הציע ליהודי מטבעות זהב וכסף, אך היהודי סירב לקבלם. "אני רק מבקש לדעת כיצד הרגשת כששכבת מתחת למיטה, בשעה שאויבך נכנסו לביתי וחיפשו אותך", ביקש היהודי. נפוליון כעס על חוצפתו של האיש, והורה לתלותו במרכז העיר. היהודי הובא אחר כבוד אל הכיכר המרכזית, החבל נכרך סביב צווארו, ושנייה לפני שנפח את נשמתו ציווה המלך להורידו...
המשך ב'כתבה מלאה'.
משמאל: הרב אברהם-שמואל בוקעיט, הרב יוסף-ליפא אלפרוביץ', הרב ברוך בליזנסקי (צילום: י. בלינקו)
נפוליון קרא אליו את היהודי ואמר לו: "רצית לדעת איך הרגשתי כששכבתי מתחת למיטתך? כך בדיוק הרגשתי".... "כדי להרגיש בדיוק את האווירה ב-770 צריכים לנסוע לשם, לחוות אותה מקרוב, ולא להסתפק בתיאורים של חברים", סיים הרב בוקעיט.
בתחילת דבריו, ניסה הרב בוקעיט לתאר בכל זאת לקהל הרחב כיצד מרגישים ומתפללים עם הרבי ב-770, מכינים סוכה וד' מינים לרבי – דברים הגורמים געגועים עזים לרבי. הוא סיפר כי רבי מנחם-מענדל מרימינוב היה נוהג בחג הסוכות, כאשר היה מזמין את האושפיזין לסוכתו, להכין כיסא בסוכה עבור האושפיזין. גם אצל הרבי ראינו הנהגה דומה, בעת סדרי הפסח שהיה עורך הרבי בדירתו של אדמו"ר הריי"צ, ושהרבי היה נזהר שלא לשבת בצד 'מזרח', בו היה יושב אדמו"ר הריי"צ לפני פטירתו. "כל ההנהגות האלו מזכירות לנו את הרבי, ומעוררות בנו הגעגועים והצפייה לראות שוב את הרבי איתנו בעיני בשר".
הרב יוסף-ליפא אלפרוביץ' דיבר אף הוא על האווירה המיוחדת ב-770, על ההתוועדויות המיוחדות בראש השנה ובחג הסוכות, שכל הקהל מתאסף יחד ומנגן את ניגוני רבותינו–נשיאנו, ועל הקדושה שליד ה'אוהל' הק'.
הרב אלפרוביץ סיפר מעשה ששמע מר' מענדל מרוזוב על יהודי שחי בעירייה קטנה ברוסיה, כשביום בהיר אחד שמע על המצאת הרכבת. הוא החליט לבדוק בעצמו את הפלא החדש, נסע לתחנת הרכבת ורכש כרטיס יקר למחלקה הראשונה. בתוך כל ההמולה ושאון הרכבות לא ידע היהודי מה עליו לעשות ושאל את הקופאי לאן עליו לגשת. "תעשה מה שכולם עושים" פטר אותו. היהודי מיהר לרציף והצטרף לקבוצת אנשים שהמתינו לרכבת. אותם אנשים היו עניים שלא היה ברשותם האמצעים לרכוש כרטיסים לרכבת, ועל-כן ברגע שהיתה נכנסת הרכבת לרציף - היו נדחפים ומתחבאים מתחת לספסלים כדי שהכרטיסן לא יבחין בהם, ויסלק אותם.
היהודי התמים לא חשב פעמיים, וברגע שהגיעה הרכבת מיהר אף הוא להידחף עימם, ותפס מקום מתחת לאחד הספסלים... כיוון שלא היה מיומן בהתחבאויות שכאלו, הבחין בו הכרטיסן וביקש לראות את כרטיס הנסיעה. היהודי לא התבלבל, מישש בכיסיו והגיש לכרטיסן המופתע את הכרטיס. "טיפש", הטיח בו הכרטיסן, "יש לך כרטיס למחלקה הראשונה, ואתה מתחבא מתחת לספסל"?. "לכל חסיד יש כרטיס למחלקה ראשונה: שפע של חסידות, מאמרים, שיחות ויחידויות מהרבי, אך אנו מבזבזים את הזמן על שטויות ולא מנצלים את השפע הגדול"... סיים הרב אלפרוביץ'.
הרב בליזנסקי תיאר כיצד חודש תשרי משפיע ברוחניות על כל האורחים ובפרט על ה'תמימים'. "מחזה מרהיב במיוחד הוא לראות אלפי בחורים יושבים כל היום ב-770 ושוקדים על התורה ועל העבודה. בחורים שלא זכו כלל לראות את הרבי יושבים בהתוועדויות ואומרים שכל מטרתם ורצונם הוא לגרום נחת רוח לרבי. הרב בליזנסקי הדגיש בדבריו כי כל העניינים הנעלים שסופגים בחודש תשרי פועלים לטובה במשך כל השנה כולה.
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
2 תגובות
1.
====> לא מדוייק
כ"ד חשוון ה׳תשס״ה
בודאות - לא - מדובר במלך נפוליון
ומה גם שאצלנו חסידי חב"ד ידוע
הנ"ל לשימצא (ידוע שאדמו"ר הזקן נלחם בו עד מסירות נפש ורק "שבונפארט" לא ינצח)
כנראה מדובר במלך אוסטרי-ה
ומה גם שאצלנו חסידי חב"ד ידוע
הנ"ל לשימצא (ידוע שאדמו"ר הזקן נלחם בו עד מסירות נפש ורק "שבונפארט" לא ינצח)
כנראה מדובר במלך אוסטרי-ה
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
הסיפור מדוייק מאד
כ"ד חשוון ה׳תשס״ה
יש לי את הסיפור הנ"ל והוא מדוייק להפליא יישר כח לרב בוקעט רק חבל שאתה מתבזבז אצל צא"ח
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
