מערכת COL | יום כ"א חשוון ה׳תשס״ה 05.11.2004

"סיום הרמב"ם העולמי" בסיסמת "ב"ך יברך ישראל"

מעמד מרגש ומרומם ב"סיום הרמב"ם העולמי" כפי שהמעמד הזה נקרא על ידי הרבי. הודגש השוני והמיוחד בסיום זה: א) שמונה מאות שנה להסתלקות הרמב"ם, ב) סיום הרמב"ם ה"ב"ך יברך ישראל", ג) נחגג באור לכ' חשון, יום הולדת של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ "הרמב"ם של חסידות",ד) הזמן המיוחד של "התחברות" בלימוד הרמב"ם לבטל את הענינים הבלתי רצויים. קהל האלפים, מכל החוגים, זורם וממלא את האולם על כל גדותיו. תקנה ישנה שמוסיפה חיות והולכת ומתחזקת משנה לשנה, מתחזקים בה וממנה ובבחינת מוסיף והולך מיום ליום. כולם חיים עם בעל התקנה ומתקשרים עם בעל התקנה באופן יומי ותמידי, ובלשונו של כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"מ: "ביחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות אחדים ומיוחדים ממש מכל צדה ופנה".
צילומים: אשר ליצמן
פתח "החזן של הרבי" הרב משה טלשבסקי בפרק של הרבי בניגון מיוחד על כל פסוק ופסוק, מזכרת של ימים שהיו...ושיהיו. אחרי זה צפה הקהל במחזות הקודש כשהרבי מדבר על ההכרזה המיוחדת של "ממשה עד משה לא קם כמשה". המנחה הרב שמואל מנחם מענדל בוטמאן, מנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית ויושב ראש "סיום הרמב"ם העולמי" מדגיש המיוחד שבשנה זו שהיא שמונה מאות שנה להסתלקות הרמב"ם, ומזכיר לקהל שבדיוק לפני עשרים שנה דיבר הרבי "מיט א שטורעם" בהנוגע לשבע מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, הרי שלתאריכים של הרמב"ם יש חשיבות מיוחדת במשנת הרבי. והרבי הדגיש שהשלימות של הרמב"ם ניכרת גם בשנותיו—שבעים שנה, כ"ימי שנותנו בהם שבעים שנה". והרי החמישים שנה בין שבע מאות וחמישים לשמונה מאות שנה, והעשרים שנה בין תשמ"ה לשנת תשס"ה הם יחד שמונה מאות שנה. הדבר המיוחד השני הוא שזה סיום הרמב"ם הכ"ב שהוא ב"ך יברך ישראל, הברכה המרכזית והתיכונה ברכת הגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש. הרב הגאון ר' אברהם אזדאבא, חבר הבד"צ דקראון הייטס, כאן צוה ה' את הברכה, עמד בדבריו על המצב העכשוי שמנהלים משא ומתן ליתן לגויים אחיזה ח"ו בארץ הקודש. הרב אזדאבא הביא דברי הרמב"ם בהנוגע להלאו של "לא תחנם" והסיק שרואים מדברי הרמב"ם שיש איסור גמור של "לא תחנם" גם בזמן הזה. והרי יש בזה פסק ברור בהנוגע להמצב בארץ הקודש שאסור על פי תורה למסור להם שום שטחים כלל וכלל. הרב הגאון ר' אהרן יעקב שוויי, חבר הבד"צ דקראון הייטס, כאן צוה את הברכה, עמד בדבריו על הקשר המיוחד של הסיום עם לימוד הג' פרקים, בסוף ספר אהבה שבו אומר הרמב"ם שבשבת שלאחרי תשעה באב מפטירין נחמו נחמו עמי, בשניה ותאמר ציון, בשלישת עניה סוערה וכו' עד בשביעית שוש אשיש" והוא סיום ספר אהבה, ורצה "לסיים בטוב". הרב שוויי גם עידד וחיזק הלימוד בספר הרמב"ם וההתאחדות בתקנת הרבי. בזה אחר זה ניגשו הרבנים הגאונים שהציגו את שולחיהם וקהילותיהם בדברי עידוד וחיזוק. הגאון ר' ירחמיאל זעלצער מחבר ספר "נר למאה" הביא את ברכת אדמו"ר מסקולען שליט"א ללומדי ומסיימי הרמב"ם, "ברוך השם אני רואה חיזוק משנה לשנה" אמר בהתרגשות. הרב הגאון יצחק רבינוביץ הביא את ברכת של האדמו"ר מבויאן. "זה לא אותו סיום של אשתקד בכל שנה ושנה נתוסף רוחב ועומק חדש". "דאגה לכל ילד" הרב הגאון ר' יוסף מנחם דויטש, שלוחו של אדמו"ר מקלויזנבורג שליט"א, ראש ישיבת קלויזנבורג, ויושב ראש מפעל הש"ס דיבר על הידידות רבת השנים של הרבי עם האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל ופעם כשהי' מסיבות בריאות ברוטשסטר, מיניסוטה ושלוחי הרבי עזרו לו בכל אמר בהתרגשות שרק הרבי מליובאוויטש עושה עבודה כזאת לדאוג ליהודים בכל מקום. הרב דויטש גם סיפר סיפור אישי, שלפני הרבה שנים הביא את בנו הקטן לתפילת מנחה עם הרבי. כשהרבי עבר בפרוזדור נתן לבנו "ניקל" (מטבע של חמש סנט) להכניס לקופסת צדקה. הוא מיד לקח את ה"ניקל" מיד בנו והחליפו ב"ניקל" אחר. הרבי הסתכל עליו, והוא ענה "איך בין אן אינגארישער איד אין איך וויל האבן דעם רבינ'ס מטבע". ("אני יהודי הונגארי ואני רוצה את המטבע של הרבי")הרבי שחק שחוק רחב ("א ברייטן שמייכל") הכניס ידו הקדושה לכיסו עוד הפעם ונתן לילד עוד "ניקל". ראש ישיבת "צמח צדיק" הגאון הרב ר' יחיאל מיכל דאסקאל שלוחו של אדמו"ר מוויזניץ שליט"א בארץ הקודש עמד על התקנה הנפלאה "לעשות רצון צדיק" והדגיש שה"התחברות וההתקשרות" על ידי לימוד הרמב"ם תבטל את ה"התנתקות" מכל וכל. גם סיפר סיפור אישי איך שהאדמו"ר מוויזניץ כיבד את שליחי חב"ד. הרב הגאון ר' שלמה שארף שלוחו ונכדו של אדמו"ר מסדיגורה שליט"א דיבר בשם סבו על התקנה הגדולה של הרבי כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה "הרבי צפה ותיקן לימוד מקיף שיאחד את כלל ישראל עוד יהודי יותר קרוב למשיח עוד יהודי יותר קרוב לגאולה". "לדעת לקרוא פדיון נפש" שלוחו של אדמו"ר מסקווירא שליט"א הגאון ר' אהרן גאלדמינצער, חבר הבית דין צדק ויושב ראש בית דין צדן לעניני כשרות עמד על כל שהסיום הוא באור לכ' חשון יום הולדת כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ "הרמב"ם של חסידות" ושהרמב"ם הי' ממלכות בית דוד ולכן כל הספרים על הרמב"ם יש בשמם ענין המלכות. הרב גאלדמינצער סיפר שאחרי פטירת האדמו"ר מסקווירא בא חסיד סקווירא להרבי ליחידות והתאונן שקודם הי' יהודי "שידע איך לקרוא פדיון נפש, ועכשיו..." ענה לו הרבי "מיר וועלן פראוון" ("אנחנו נשתדל"). היהודי נתן לרבי את הפדיון שלו, הרבי הסתכל בו, נתן לו ברכות על מה שביקש ויצא מאת פני הקודש. אחרי כן כשבדק את כיסיו מצא שהפדיון שהכין נשאר אצלו בכיס ומה שהושיט לרבי לא הי' אלא נייר פשוט... הרב גרשון טננבוים, מנהל איגוד הרבנים, דיבר על פעולותיו חובקות זרועות עולם של בעל התקנה, הרבי, ועל ההנאה הרוחנית והעידוד והחיזוק הנפשי שהוא שואב בביקוריו כאן."בשבילי זו הנאה רוחנית מיוחדת, תעלו ותמשיכו עד לגאולה השלימה". ראש ישיבת קרלין-סטולין, הרב הגאון ר' חיים ברוך וואלפין, הדגיש שהוא רואה התגברות גדולה והתלהבות יתירה בכל שנה ושנה, והרים על נס את המעלה הגדולה של דור של עיקבתא דמשיחא שיש בהם מעלה גדולה ונפלאה ולכן זכו להיות הדור של הגאולה השלימה. הגאון הרב גבריאל ציננער בעל המחבר נטעי גבריאל השתתף בהסיום ודבריו נמסרו על ידי ידידו הרב אברהם ברוך ווינקלער. "כהן שדעתו יפה" המנחה הודה להרב מאיר הכהן גוטניק על חסותו על סיום הרמב"ם העולמי, ועל חסותו על הוצאת שיחות הרבי על פירוש רש"י, באנגלית. "שני הלימודים שהרבי 'קאכט זיך' בהם הם רש"י ורמב"ם, והרב מאיר גוטניק 'כהן שדעתו יפה' ידע את אשר לפניו ופרש חסותו על שניהם". כאן הציג המנחה את הרבי הרב חיים מילר, שתירגם וערך את החומש "מהדורת גוטניק" עם שיחות הרבי באנגלית, שנאם באנגלית על התקנה המיוחדת של הרבי של לימוד המאחד את כלל ישראל. "את האור של משיח כבר רואים " כעת ניגשו בדחילו ורחימו למטרת הסיום והמנחה הדגיש את גודל השמחה שלמעלה כשכל כך הרבה אלפים מאחינו בני ישראל בכל העולם כולו מסיימים את הרמב"ם והציג את האדמו"ר מללוב שליט"א לסיים את הרמב"ם. האדמו"ר מללוב עמד בדבריו על דברי הרמב"ם בהתחלת פרק י"ב מהלכות מלכים "על יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם", שהלכה זו היא הקדמה לההלכה האחרונה של "ובאותו הזמן לא יהיה לא רעב ולא ולא מלחמה ולא קנאה ולא תחרות כי תהיה הטובה מצויה הרבה וכל המעדנים יהיו כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. והסביר שהרמב"ם רוצה כאן לפסוק הלכה שהמלך המשיח לא צריך לחכות עד "שהעולם ישתנה"-- הוא יכול לבוא מיד ממש, והדגיש בדבריו שאם כי התגלות המלך המשיח עדיין לא ראינו, הרי שעל ידי פעולות הרבי –את אורו של משיח כבר רואים כעת. הרב נחום קרנווייסער, שלוחו של אדמו"ר מגור שליט"א התחיל את התורה מחדש ולימד את ההלכה הראשונה ברמב"ם, "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון ממציא כל נמצא וכל הנבראים אשר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת הנצאו". הרב קרנווייסר סיפר סיפור ששמע מה"חברותא" שלו, שאצל ידידו במשרדו יש תמונה של הרבי וכששאלו לפשר הדבר ענה כך. הוא שלח את בתו לטיול בעולם ושם הכירה נכרי אחד ואמרה להוריה שהיא רוצה ר"ל להתחתן עמו. הוריה ביקשו אותה לבוא אתם לרבי. כשבאו לרבי ביום ראשון בבוקר לדולרים והאב אמר לרבי מה נעשה, הרבי נתן דולר לאב, לאם ולבת, ואחרי זה נתן לבת עוד דולר שתמסור לנכרי. האב התבהל, אך הרבי הרגיע אותו. הבת מסרה לנכרי את הדולר של הרבי ואחרי שני ימים טלפן לה ואמר שהוא מנתק כל הקשרים איתה... המנחה הרב בוטמאן הדגיש כי שני דברים מרכזיים הושמעו במשך כל מעמד סיום הרמב"ם , והם, התגלות המשיח ושלימות הארץ, שקשורים זה בזה, כי הרבי נלחם על שלימות התורה, סיומי הרמב"ם, שלימות העם (מיהו יהודי) ושלימות הארץ, שהם ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה. הרב בוטמאן הודה לבנו הרב יוסף יצחק בוטמאן שרכז וסידר את כל המעמד הנפלא על ריבוי עניניו פרטיו. זכות הרבי והרמב"ם יעמדו לו. כעת הקשיב הקהל קשב רב והתענג לשמוע צלילי קולותיהם של כארבעים מילדי ישראל, הבל שאין בו חטא, בנצחונו של הרב אליהו ליפסקער. הילדים נתנו קולם בשיר ונתמלא הבית כולו שמחת קדושה וחדוה. הקהל התפזר והלכו לבתיהם בשלום שמחים וטובי לב ומלואי תקוה שתקנת הרבי תביא את היעד המאוחל בו חותם הרמב"ם את ספרו "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" והרבי יוציא אותנו מהגלות תיכף ומיד ממש.
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
Sharp. Clear. Excellent.
כ"א חשוון ה׳תשס״ה
Professional pictures!!!

Very nice.
2.
יפה מאוד מאוד
כ"א חשוון ה׳תשס״ה
בשביל תמונות כאלו יפהפיות היה שווה לחכות קצת
3.
amazing
כ"א חשוון ה׳תשס״ה
What a beutiful kidush shem lubavitch
4.
אהבתי את השילוב של הלוגו
כ"א חשוון ה׳תשס״ה
זה שהתמונות מדהימות אני לא צריכה לכתוב. רואים את זה מכל פיקסל מפוקסל

אבל הכי נהניתי לראות איך שכל פעם הלוגו משתלב באובייקט מתאים

אהבתי.
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.