מערכת COL
|
יום כ"ב ניסן ה׳תשע״ג
02.04.2013
הארי שבחבורה: ארי רוט הוא רגיש, שמח ואופטימי
הוא יוצא בימי שישי לקניונים בעיר כדי לעודד אנשים להניח תפילין. בדרך לתלמוד תורה הוא אוהב לשמוע מוזיקה חסידית. יש לו 11 אחים, מחשב ואהבה גדולה לציור ● "ידיעות הדרום" על הת' ארי רוט במסגרת כתבות על בני נוער הארי שבחבורה
מי אני? ארי רוט (14), כיתה ט'
משפחה: אני הבן השני במשפחה. יש לי 11 אחים: שייני, ארי, גרשי, לוי, צ'רי, דבורה לאה, פראדי, רחלי, גיטי, חזקי ומנוחי. אבא שלי, נועם, מנהל את צעירי חב"ד בירושלים, ואימא גילה מזכירה במרכז חינוכי של חב"ד.
הבית: אני גר בשכונת רמות ב' בירושלים. אין לי הרבה שעות פנויות להעביר בבית מכיוון שיום הלימודים שלי נגמר בשעה שש. בזמנים הפנויים אני עוזר לאבא ואימא, או משלים שעות לימוד. בזמן הפנוי שלי אני מתעסק בציור כתחביב. יחד איתי בחדר גרים עוד שני אחים. יש לי מחשב שאני מכין עליו עבודות ומיטת קומתיים שנפתחת. על הקיר יש תמונה של הרבי מחב"ד ולכל אחד מהאחים יש יחידת מגירות ששייכת לו. רוב הזמן אני במטבח ובסלון, שם מרכז החיים. בסלון יש לנו כמו עמדת בידור, שכוללת מחשב ועמדת וידיאו, ושם יש גם את שולחן השבת, שמאוד נוח לצייר וללמוד עליו.
בית ספר: אני לומד בתלמוד תורה אהלי מנחם בבית"ר עילית. אני נוסע לשם כל בוקר והנסיעה לוקחת בערך שעה. את הזמן הזה אני מעביר בשמיעת מוזיקה חסידית ושיעורים מוקלטים. אני גם קורא את שיעורי התניא ושיעורים ברמב"ם שמחולקים לפי ימות השנה.
למה דווקא אני? בימי שישי אני יוצא לשעתיים לפעילות של הנחת תפילין בקניונים בירושלים ולחלוקת נרות שבת וחומר עיוני לפרשת השבוע. בדרך כלל התגובות אלינו חיוביות אבל יש גם תגובות ציניות ומזלזלות של כאלה שאומרים 'מחר אני אניח' או 'הנחתי כבר פעמיים'. חונכנו לא לוותר ואנחנו יודעים שלפעמים זה לוקח יותר זמן. בגלל שאני יותר צעיר ההתייחסות אליי היא יותר אדיבה ונחמדה ואנשים נהנים מהפתיחות ומהיוזמה. חוץ מזה יש לי תפקיד בתלמוד תורה כחבר בוועדת אירועים.
הכי שונא: להשתעמם, המתנה ארוכה וזמן שמתבזבז בגלל תכנון לא טוב ונסיעות מיותרות.
הכי מאושר: ציון טוב, כשאני מסיים ציור או כשאני קונה בגד חדש.
הכי מרגש: כשאני מסיים שיעור טוב שהבנתי אותו זה מרגש אותי מאוד, וכך גם סיפורי גבורה של יהודים שעשו קידוש השם וסיפורי שואה.
הכי מבאס: כשאני מאבד משהו אני מאוד מתבאס, אנחנו מאמינים בהשגחה פרטית ולכן אנחנו מוצאים דרך לעודד את עצמנו גם כשאנחנו מתבאסים.
הכי אני: רגיש, שמח ואופטימי.
הכי אני בעוד 20 שנה: אני רוצה להיות שליח של הרבי באחד מבתי חב"ד בעולם, להקים במקום שיש יהודים מוקד רוחני של הפצת תורה, יהדות ואהבת ישראל אצל כל היהודים שם, ולהעניק לאחרים אור ואהבה שיהיה גם להם טוב.
הכי לא ידעתם עליי: יש לי אוסף של כל המבחנים שלי ומחברות מהילדות שאני שומר עליהם באדיקות.
משפחה: אני הבן השני במשפחה. יש לי 11 אחים: שייני, ארי, גרשי, לוי, צ'רי, דבורה לאה, פראדי, רחלי, גיטי, חזקי ומנוחי. אבא שלי, נועם, מנהל את צעירי חב"ד בירושלים, ואימא גילה מזכירה במרכז חינוכי של חב"ד.
הבית: אני גר בשכונת רמות ב' בירושלים. אין לי הרבה שעות פנויות להעביר בבית מכיוון שיום הלימודים שלי נגמר בשעה שש. בזמנים הפנויים אני עוזר לאבא ואימא, או משלים שעות לימוד. בזמן הפנוי שלי אני מתעסק בציור כתחביב. יחד איתי בחדר גרים עוד שני אחים. יש לי מחשב שאני מכין עליו עבודות ומיטת קומתיים שנפתחת. על הקיר יש תמונה של הרבי מחב"ד ולכל אחד מהאחים יש יחידת מגירות ששייכת לו. רוב הזמן אני במטבח ובסלון, שם מרכז החיים. בסלון יש לנו כמו עמדת בידור, שכוללת מחשב ועמדת וידיאו, ושם יש גם את שולחן השבת, שמאוד נוח לצייר וללמוד עליו.
בית ספר: אני לומד בתלמוד תורה אהלי מנחם בבית"ר עילית. אני נוסע לשם כל בוקר והנסיעה לוקחת בערך שעה. את הזמן הזה אני מעביר בשמיעת מוזיקה חסידית ושיעורים מוקלטים. אני גם קורא את שיעורי התניא ושיעורים ברמב"ם שמחולקים לפי ימות השנה.
למה דווקא אני? בימי שישי אני יוצא לשעתיים לפעילות של הנחת תפילין בקניונים בירושלים ולחלוקת נרות שבת וחומר עיוני לפרשת השבוע. בדרך כלל התגובות אלינו חיוביות אבל יש גם תגובות ציניות ומזלזלות של כאלה שאומרים 'מחר אני אניח' או 'הנחתי כבר פעמיים'. חונכנו לא לוותר ואנחנו יודעים שלפעמים זה לוקח יותר זמן. בגלל שאני יותר צעיר ההתייחסות אליי היא יותר אדיבה ונחמדה ואנשים נהנים מהפתיחות ומהיוזמה. חוץ מזה יש לי תפקיד בתלמוד תורה כחבר בוועדת אירועים.
הכי שונא: להשתעמם, המתנה ארוכה וזמן שמתבזבז בגלל תכנון לא טוב ונסיעות מיותרות.
הכי מאושר: ציון טוב, כשאני מסיים ציור או כשאני קונה בגד חדש.
הכי מרגש: כשאני מסיים שיעור טוב שהבנתי אותו זה מרגש אותי מאוד, וכך גם סיפורי גבורה של יהודים שעשו קידוש השם וסיפורי שואה.
הכי מבאס: כשאני מאבד משהו אני מאוד מתבאס, אנחנו מאמינים בהשגחה פרטית ולכן אנחנו מוצאים דרך לעודד את עצמנו גם כשאנחנו מתבאסים.
הכי אני: רגיש, שמח ואופטימי.
הכי אני בעוד 20 שנה: אני רוצה להיות שליח של הרבי באחד מבתי חב"ד בעולם, להקים במקום שיש יהודים מוקד רוחני של הפצת תורה, יהדות ואהבת ישראל אצל כל היהודים שם, ולהעניק לאחרים אור ואהבה שיהיה גם להם טוב.
הכי לא ידעתם עליי: יש לי אוסף של כל המבחנים שלי ומחברות מהילדות שאני שומר עליהם באדיקות.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
