ואכן, לאחר שעות ארוכות של ריקודים וצפייה במראות הקודש ניתן היה לקבוע בוודאות כי "לא הייתה חצר בירושלים שלא הוארה משמחת בית השואבה". כל החוגים והחצרות השונים שאבו מלוא חופניים שמחה, חסידות והפצת המעיינות, מהבניין הגדול המשקיף וצופה על ירושלים כולה. אורה של מצווה ושמחה הייתה ניכרת על פני כולם. השמחה הגדולה החלה כבר בשעה היעודה, 8 בערב. צלילי תזמורתו של יוסף חיים, בליווי קולו הערב של הזמר החסידי הר' משה בן-הרוש, נשמעים הרחק, כבר במעלה הרחובות המובילים אל 770. בכניסה לבניין, שלבש חג לרגל השמחה, מקדמים את פני הבאים קבוצת אברכים תושבי השכונה, בקבוקי 'משקה' בידיהם, ומזמינים את הבאים לומר 'לחיים' בסוכה הצמודה, שעד מהרה משתלבים באווירה המרוממת השורה על פני הכל. וגדולה לגימה שמקרבת, ו"שמחה פורצת גדר". מעגלים מעגלים של רוקדים מכל גווני הקשת החרדית, שבכל מקום אחר נראים כבלתי אפשריים, כאן הם מובנים מאליו. כך ניתן לראות את הרב יעקב גולדשמיד, מראשי ישיבת תות"ל המרכזית, רוקד שלוב זרוע עם בן תשחורת ליטאי, תלמיד ישיבת "חברון" הירושלמית. תלמידי התמימים ואברכים מבוגרים, יחד עם חובשי כיפות סרוגות לצד כיפות בנוסח נטורי קרתא – מתרוממים יחד טפח מעל הקרקע. על השמחה הגדולה מנצח ביד אמן רב השכונה ומקים בניין 770, הרב יוסף יצחק הבלין, הנושא דברי תורה קצרים מעניינא דיומא בין ריקוד לריקוד. "חז"ל סומכים את דרשת "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו", לאמירת "מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נאה מימיו". אין ספק ששמחת בית השואבה בכרך נאה זה, בבית חיינו 770, היא אכן שמחה יוצאת דופן, שבוודאי תומשך על השנה כולה". עוד נשאו דברים מענייני דיומא, הרב נפתלי רוט, מארגן שמחות בית השואבה המרכזית בשיכון חב"ד בירושלים, והרב שמעון גד אליטוב, ראש ישיבת "עוז מאיר". כשכבים האורות ועל מרקעי מסכי הפלאסמה היחודיים לבניין 770 נראים מראות קודש מקלטות "תשרי עם הרבי", מתחלפת האווירה באחת. מרגעי שמחה לרגעי געגועים וצמא לחזות באור פני מלך חיים. ניתן היה לראות כי לא רק חסידי חב"ד צמאים ומתגעגעים לשוב ולראות את מראות הקודש, אלא גם חסידי פולין ואברכים ליטאים עמדו כמרותקים למראות הקודש. ושוב, מראות הקודש והאתנחתא לדברי הברכה היו רק הכנה להמשך השמחה הגדולה. עד לאחר חצות הלילה זרם הקהל הגדול ללא הרף, ומשתלב עד מהרה בשמחה. רבים מהבאים, שזו להם הפעם הראשונה לבקר במקום, לא הפסיקו להתפעל מהבניין המרשים, הבנוי במתכונת המדוייקת של בית רבינו 770, ומ"חדר הרבי" הבנוי במתכונת חדרו של הרבי ב770. ניתן לקבוע כי שמחת בית השואבה ברמת שלמה הפכה לחלק בלתי נפרד של רבים ממשפחות אנ"ש, שקבעו להם למסורת לעלות לירושלים במוצאי שבת חול המועד, עם נשיהם וטפם, ולהשתתף בשמחה זו. כך לדוגמה, התבטא הרב יוחנן בוטמן, שליח הרבי בחדרה, בפני הרב יוסף יצחק הבלין, בעיצומה של השמחה הגדולה: "אם לפני שנתיים ושלוש הייתי צריך להזכיר לילדי אודות שמחת בית השואבה בירושלים, הרי שכיום הם מזכירים לי כבר ימים אחדים לפני החג אודות נסיעה זו. מיד במוצאי השבת התארגנו לנסיעה לירושלים, המרוחקת כשעתיים נסיעה מחדרה, אך בשום אופן לא נוותר אני וילדי על נסיעה זו, שתורמת רבות לי ולילדי". וכך רבים מאנ"ש מכפר חב"ד, נחלת הר חב"ד, בני ברק והמרכז, שעלו במיוחד לירושלים במוצאי השבת. אולם ברמת שלמה לא טועמים טעם שינה בלילות חול המועד סוכות גם כשהתזמורת פוסקת מלנגן. עד אור הבוקר ישבו למעלה ממאה איש להתוועדות חסידית המסורתית, בסוכת 770, בראשות המשפיע הרב יחזקאל סופר.