גיל ורעד, תקווה וחרדה ● עמדה שבועית
הרב מנחם ברוד
צריך לדעת להכיל את התחושות המורכבות המאפיינות כל-כך את ימי ראש-השנה. איך משתלב יום הדין עם ארוחות חגיגיות?
ראש-השנה הוא חג מורכב, שיש בו מוטיבים מנוגדים. המורכבות הזאת גם יוצרת לפעמים בלבול באשר לתחושות שעלינו לחוש ביום הזה.
קודם-כול זה יום דין, "יום הרת עולם", שבו הקב"ה "יעמיד במשפט כל יצורי עולמים". אין אומרים בו 'הלל', כדברי חז"ל: "הקב"ה יושב על כיסא דין, וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו, וישראל אומרים שירה?!". גם אין אומרים בתפילה "מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון", כי ראש-השנה לא ניתן לשמחה ולששון.
ובכל-זאת מצווה לאכול ולשתות ולשמוח בו, ואף נאמר על היום הזה: "אִכלו משמנים ושתו ממתקים". השמחה נובעת מביטחוננו שהקב"ה ידון אותנו במידת הרחמים ויכתבנו ויחתמנו לשנה טובה ומתוקה.
לשמור על הראש
ההגדרה המושלמת ביותר לניגודיות הזאת היא מילות הפסוק "וגילו ברעדה". ראש-השנה משלב גיל ורעד, תקווה וחרדה, התרוממות- רוח ורצינות עמוקה. צריך לדעת להכיל את התחושות המורכבות האלה, המאפיינות כל-כך את ימי ראש-השנה.
לצד הארוחות החגיגיות, הברכות והאיחולים הלבביים, יש לשמור על כובד-הראש של הימים האלה. לכן נאמר שיש למעט בהנאת הגוף ובשינה בשני ימי ראש-השנה, ולנצל כל רגע פנוי לתפילה, לתורה, ובעיקר לאמירת תהילים.
שמו של היום הזה מבטא את מהותו – ראש-השנה. א' בתשרי אינו היום הראשון של השנה בלבד, אלא הוא ה'ראש' שלה. כשם שהראש מעניק חיוּת לכל הגוף ומפעיל את כל איבריו, כך ראש-השנה מכיל את כל השפע והברכה של כל השנה כולה. לכן חשוב כל-כך לייקר את הזמן הזה ולנצל אותו במידה המלאה.
הראש איננו דומה לכל איבר אחר. אם יש פגם ביד או ברגל, זו פגיעה נקודתית, שאינה משפיעה בהכרח על כל הגוף; אולם אם חלילה נפגע הראש – הגוף כולו נפגע. כל יום מימות השנה צריך לנצל כראוי, אבל אם חלילה לא ניצלנו יום אחד כהלכה, זו פגיעה נקודתית באותו יום. אבל אם חלילה ייפגע ה'ראש' של השנה, הדבר ישפיע על כל השנה כולה.
קבלת המלכות
העבודה הרוחנית המרכזית של ראש-השנה היא קבלת עול מלכות שמים. בתפילה אנו מבקשים: "מלוך על העולם כולו בכבודך... ויֵדע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו". פעמים רבות אנו מציינים שהקב"ה הוא מלך – "מלך על כל הארץ". הוא המלך ואנחנו מקבלים עלינו את עולו ומתחייבים למלא את רצונו.
איננו מסתפקים בקבלת-עול פרטית ואישית, אלא מבקשים שהיא תקיף את הבריאה כולה. אנו מתפללים ש"ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם" – שהאנושות כולה תתאחד לעבוד את ה', לאהבו ולירא מפניו.
והבקשה הגדולה של כולנו היא: "תן כבוד ה' לעמך... שמחה לארצך וששון לעירך", ובעיקר – "צמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן-ישי משיחך", במהרה בימינו.
מאפשרים לכם לקבל
