7 שעות, 8 הרצאות, 800 משתתפים ● סיקור נרחב מ"ירחי כלה"
הצלחה גדולה למעמד "הירחי כלה" השנתי השני שנערך ע"י ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית באה"ק. כשמונה מאות איש מכל רחבי הארץ נטלו חלק במעמד ה"ירחי כלה" שנערך לאורך כל שעות הצהריים והערב של י"ט מנחם אב, ערב יום ההילולא כ' מנ"א, בהיכל הישיבה המרכזית בכפר חב"ד.
היה זה מעמד קידוש שם ליובאוויטש של תורה הלכה וחסידות, ובמשך שעות ארוכות הדהד ב"זאל" הלימודים רחב הידיים קול ריתחא דאורייתא של תלמידי חכמים, צורבא מדרבנן ואנשי מעשה, בחום ובלהט שגבר על החום הכבד ששרר ברחוב אותה שעה.
היו שם ראשי הישיבה ורבים מבוגריה, רבני קהילות אנ"ש מרחבי הארץ, ראשי ישיבות וראשי כוללים, אברכים צעירים צורבי דרבנן, אנ"ש תושבי כפר חב"ד ומאיזור המרכז וירושלים, שלוחים שהגיעו יחד עם מקורביהם, אנשי עמל ואנשי מעשה, ועוד, שבאו ליום שכולו תורה בעיצומם של חופשת הקיץ.
כל אלה נענו בשמחה ובאו למעמד ה"ירחי כלה" שיזמה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית באה"ק, בקשר ובסמיכות ליום ההילולא השישים-ושמונה של רבי לוי יצחק זצ"ל. וועדת ההיגוי המיוחדת של ה"ירחי כלה" ערכה כמידי שנה תוכנית ייחודית ומגוונת למעמד, וכללה שורת הרצאות תורניות בנגלה, בתורת הרבי ובתורת בעל ההילולא, ובהלכה למעשה בעידן המודרני.
המעמד הגדול נערך השנה לעילוי נשמתו של הנגיד הר"ר שמואל רוהר ע"ה, מגדולי תומכי השלוחים ומפעל השליחות ברחבי תבל, שנפטר ביום ראשון י"ז מנחם אב. הר"ר שמואל ראהר ומשפחתו הם גם מגדולי התומכים והמסייעים לישיבת "תומכי תמימים המרכזית" באה"ק ומוסדותיה מזה עשרות שנים.
לנגיד הר"ר שמואל רוהר ע"ה הייתה ידידות עזה ורבת שנים עם הרה"ח וכו' הרב אפרים וולף ע"ה, מנהל הישיבה ומוסדותיה במשך שישים שנה. הידידות ביניהם החלה במפגש אישי במשרד הישיבה בלוד לפני 35 שנה, בשלהי שנות הלמ"ד, והרב אפרים וולף הוא שפתח בפניו את ההיכרות עם הרבי ועם עולמה של חסידות חב"ד, וכיום בני משפחתו ממשיכים במסורת ידידות זו עם הנהלת הישיבה, ותומכים בכל עת בישיבה ומוסדותיה.
ואכן, בין הבאים הייתה גם נציגות נכבדה של שלוחים מרחבי תבל, שבאו לאה"ק כדי להשתתף בלווייתו של הנגיד ר' שמואל ראהר, והמשיכו בנטילת חלק במעמד שנערך לזכרו.
את פניהם של הבאים, בהם רבים מתלמידי הישיבה בעבר ובהווה, מקבלים הצוות הרוחני של הישיבה, הגה"ח הרב מאיר צבי גרוזמן מראשי הישיבה, והגה"ח הרב שניאור זלמן גופין משפיע הישיבה, ועמם שאר חברי הצוות החינוכי בנגלה ובחסידות, וכן חברי ההנהלה הרב מנשה חדד והרב גרשון סודקביץ, הנושאים בעול הגשמי של ניהול המוסדות.
הזאל הגדול רחב הידיים סודר בצורה חגיגית לקראת המעמד. על השולחנות הונח חומר עיוני מיוחד שהוכן עבור ה"ירחי כלה", "קובץ ירחי כלה" – חוברת מהודרת הכוללת שיחת קודש מהרבי על חביבות המעמד, שורה של כתבי יד נדירים מהרבי בקשר עם מעמדי ה"ירחי כלה", תכנים מפורטים ומראי-מקומות של ההרצאות התורניות שיימסרו במעמד על ידי הרבנים והמרצים השונים, מאמר הגות מאת החוזר הרב יואל כהן על תורתו של בעל ההילולא זצ"ל, וסקירה מקיפה על המעמד הגדול של ה"ירחי כלה" שנערך אשתקד. כמו כן חולקה למשתפים חוברת "מעיינותיך" שיצאה לאור במהדורה מיוחדת לרגל כ"ף אב על ידי "תורת חב"ד לבני הישיבות", וחולקה כתשורה למשתתפי ה"ירחי כלה".
בשעה היעודה פותח המנחה הרב מנחם קעניג, ר"מ ומשגיח בישיבת "תומכי תמימים" בלוד, את המעמד. בטוב טעם ובנעימות, סקר הרב קעניג את יחסו המיוחד של הרבי למעמד זה, כשהוא מקשר את דבריו עם תורתו של בעל ההילולא שהמעמד מתקיים לכבודו.
הרב קעניג מציין בפתח דבריו שהלימוד במעמד זה מתקיים לעילוי נשמתו של הנגיד הר"ר שמואל ראהר מתומכי השלוחים והישיבה, ומבקש להזמין לשאת דברים בפתיחת ה"ירחי כלה" את אורח הכבוד, סיו"ר ה"מרכז לעניני חינוך" הרב משה קוטלרסקי.
הרב קוטלרסקי, ידיד קרוב ונאמן של משפחת ראהר מזה עשרות שנים, והאיש שבאמצעותו תרמו משפחת ראהר מליוני דולארים למפעל השליחות, הגיע לאה"ק לפנות בוקר כדי לשתתף בלוויית הנגיד ראהר ולהיות מקרוב לצד בני המשפחה. בשעות הבוקר השתתף הרב קוטלרסקי בלוויה, ולפני שחזר לניו יורק הגיע לשאת דברים במעמד הגדול.
בפתח דבריו גילה הרב קוטלרסקי עובדות מרתקות מכ' אב לפני עשרים ושתים שנה, כאשר נפתחו שערי מסך הברזל וכינוס השלוחים הראשון נערך סמוך לציונו של בעל ההילולא. "הרבי ביקש שנתפלל שם את שלוש תפילות היום, ובשרשרת של השגחה פרטית מופלאה הצלחנו למלא את רצון הרבי, על ציונו של אביו זצ"ל".
"ר' שמואל ראהר שלווינו בדרכו האחרונה הבוקר, היה יהודי שאהב את הרבי אהבת נפש", המשיך הרב קוטלרסקי, בנאום נרגש בעל פן אישי וכאוב, "לא היו לו חשבונות, הוא והבן שלו ר' יקותיאל יהודא, יבדלחט"א - לא היה להם חשבונות. הייתי יושב עם ר' שמואל ומספר לו על שליח שצריך מניין, או על מקום שצריך שליח, והוא היה משיב 'עשו ועשו'.
בין הרב קוטלרסקי לרוהר שררה ידידות רבת-שנים. "פעמים רבות הוא היה משאיר לי הודעה בשתיים בלילה, אחרי שקרא את הד"וחות מפעילות השלוחים, אותם היה מקבל באופן קבוע", סיפר.
למרות הקשר האיתן שלו לחב"ד, מיאן רוהר בתחילה לפגוש את הרבי ללא הכנה ראויה. "הוא הרגיש לא מוכן ותמיד שאל 'מה הרבי צריך לראות אותי'... פעם אחת דיברתי איתו על העניין ועל ההכנה הדרושה לכך, והוא עשה הכנה מופלאה. במשך שנה תמימה, מסר שיעור בחומש. לשיעור, שהיה מתקיים מידי יום שלישי, היו מגיעים בערך מאה איש. לאחר שנה, הוא אמר לי 'עכשיו אני יכול להגיע לרבי, יש לי עם מה".
"יש ממי ללמוד, זה היה ר' שמואל רוהר. חבל על דאבדין, אבידה גדולה לעולם כולו ובפרט לשלוחים ולמוסדות של הרבי", סיים הרב קוטלרסקי את נאומו הנרגש.
לפתיחת המושב הראשון של ה"ירחי כלה" השנתי מציין המנחה הרב קעניג כי השנה היא שנת המאתיים להסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן, והמושב יעסוק בתורתנו של רבינו הזקן. הנואם הראשון במעמד הוא הגאון הרב מאיר צבי גרוזמן, מראשי ישיבת "תומכי תמימים", מארחי מעמד ה"ירחי כלה".
נאומו של הרב גרוזמן עוסק בשיטות הראשונים בדיני שעטנז וכלאיים בציצית. בפלפול מעמיק, מדייק הרב גרוזמן בהשוואות המקורות בין מקורות דיני ציצית ושעטנז במסכת נידה וברמב"ם הלכות כלאיים, ומבהיר ומחדש את שיטות הראשונים בדבר, תוך הארה מופלאה מגישת רבינו הזקן בעניין.
הנואם השני במושב זה הוא מרא דאתרא דכפר חב"ד, הגה"ח הרב מרדכי שמואל אשכזני. הרב אשכנזי עמד בדבריו בהרצאה "לשונו הזהב של רבינו הזקן בסידורו" על דיוקים נפלאים במקומות בהם בנוסח התפילה מכונה השבת כנחלה ובמקומות אחרים כירושה, וביאר זאת על יסוד דברי הספרי במקום אחר המחלק בין נחלה וירושה.
בתוך הדברים הוכיח הרב אשכנזי כיצד בכל חלק ופיסקה בנוסח התפילה, מסתתרים גדרי דינים והלכות הקשורים לגדרי השביתה של השבת. כך הציג הרב חידוש העולה מלשונו הזהב של רבינו הזקן שלאחר ההבדלה עושים מיד מלאכה, וביאר בזה את נוסח ההבדלה "אתה חוננתנו".
המושב השני של המעמד יוחד לתורתו של בעל ההילולא, כ"ק הרה"ג והרה"ח רבי לוי יצחק זצ"ל. מי שנשא דברים במושב זה הוא הגאון החסיד הרב חנניה יוסף אייזנבאך, מחבר הספרים הנודעים "מחנה יוסף".
הרב אייזנבאך הביא דוגמאות מפירושים הגאוניים של בעל ההילולא בפשט דברי הזוהר, והשמיע מערכה שלימה ומקיפה בענייני כיסוי וגילוי בתפילין של ראש, לאור ביאורי "לקוטי לוי יצחק", ותוך כך הראה שע"פ הגדרות תורת הקבלה מתיישבות קושיות גדולות בהלכה. עוד דיבר על נושא חיוב כוס של ברכה בנשים, לאור חידוש דברי הזוהר בזה, והשוואתו לעניין הציצית, כדברי בעל ההילולא, לפי ביאורי כ"ק אדמו"ר זי"ע.
בדבריו דיבר גם אודות הקטע ב"היום יום" של יום ההילולא, ודייק בלשון ק' "כשם שמצוות תפילין עד"מ יש לה מקום קבוע בראש ובזרוע, ומרגיש כובד התפילה של רש וההידוק דתפילה של יד", אשר י"ל שנתכוון לרמוז בכך למה שחידש בשו"ת ארץ צבי סימן י"א על יסוד ה"עטרת זקנים" והמהר"ל, שדין הידוק יש רק בתפילין של יד ולא בתש"ר.
בסיום דבריו הזכיר הרב אייזנבאך את רשימתו הידועה של בעל ההילולא על שמו "לוי יצחק" המורה על גבורות, והסביר בביאור נפלא כיצד מתיישב הדבר עם המקובל אצל רבוה"ק להזכיר את שמו של רבי לוי"צ מברידטשוב לעורר רחמים וחסדים על ישראל.
המושב הבא ייוחד לתורתו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. מטבע הדברים, המרצה במושב זה הוא הגאון החסיד הרב אפרים פישל דמיחובסקי, ממשפיעי הישיבה המרכזית, ומי שהיה במשך שנים ארוכות מצוות ה"חוזרים" של שיחות הרבי.
בבהירות נפלאה ובקאך ובלהט חסידי, דיבר הרב דמיחובסקי בנושא "גאונות נפלאה במראי המקומות של תורת הרבי", בהבאת דיוקים מעמיקים במראי המקומות שכתב הרבי על ספר התניא, ובהשוואתם עם מקומות אחרים בתורתו, והבהיר לפי דיוקים אלו הבנה החדשה במשמעותם של "הלכה למשה מסיני".
חלק מרכזי בדבריו היה ביאור מחודש בדברי הרבי סיום המאמר הראשון "ונזכה זעהן זיך מיטן רבין . . והוא יגאלנו", ובמ"מ שהרבי מביא על כך מספר חסידים ולאחר מכן ממדרש רבה, אשר שני מ"מ אלה הם גדרים מחולקים בקשר של החסיד עם הרבי.
המנחה מכריז כעת על תפלת מנחה ואתנחתא קלה לקראת המושב הרביעי. לפני התיבה עובר השליח הרב מנחם מענדל אזימאוו, מנהל בית ליובאוויטש בפאריז, שהגיע להשתתף בהלוויית הר"ר שמואל ראהר.
קהל המשתתפים במעמד ניצל את האתנחתא ליהנות מתקרובת עשירה ומכובדת שהוגשה ביד רחבה בחלקו האחורי של הזאל. לצד שתיה קרה וחמה ופירות צוננים, נהנה הקהל הרב משפע רב של מזונות ומאפים באיכות גבוהה ובטוב טעם, תרומתם של האחים הנדיבים ר' זלמן ור' צבי ליפסקר בעלי "מאפיית ליפסקר", שנדבו ביד רחבה ממוצרי המאפה שלהם למעמד זה, בבחינת "יש קמח – יש תורה".
המושב הרביעי "הלכה למעשה בעידן המודרני", היה המושב הארוך והמרכזי במעמד, והוא התמשך על פני כשלוש שעות.
במשך כל ההרצאות שנישאו בזמן זה, המה הזאל מריתחא דאורייתא של המרצים והמאזינים, רבנים היושבים על מדין וצורבא דרבנן, אברכים צעירים ובעלי בתים, שהתנצחו בהלכה למעשה וביקשו לשמוע אודות הנושאים הנידונים מכל היבט אפשרי.
מושב זה עסק בנושאים מגוונים הנוגעים לחיי היום יום של כל יהודי שומר תומ"צ, ונטלו בו חלק אורחים נכבדים מחוגים שונים. ראשון הנואמים במושב זה היה רבה של העיר מודיעין, הרב אליהו אלחרר.
הרצאתו של הרב אלחרר עסקה בנושא של פתרונות הלכתיים לפרגולות לסוכות. דבריו לוו במצגת מרתקת על בעיות אפשריות בהקמת סוכה במצבים שונים, והוא שילב בדבריו גם מפסקיו ההלכתיים של רבינו הזקן בעניין.
הנואם השני במושב הלכה למעשה הוא אורח נוסף, הגה"ח הרב פנחס ווינד, מחשובי חסידי בעלז, דיין בכולל ממונות ומחבר הספר "ברית פנחס" על דיני ריבית. הרב ווינד נחשב כיום מגדולי המומחים באה"ק להלכות ריבית על מורכבותיה הרבות, ומטבע הדברים הרצאתו עוררה עניין רב.
הרצאתו של הרב ווינד ארכה כשעה תמימה, בהם הוא העלה שורת נושאים בעיות הנוגעות לדיני ממונות ביום יום, כריבית בחשבון הבנק, ריבית בכרטיסי אשראי, חשבונות חשמל ומים עם ריביות והצמדות, השיטות השונות ב"היתר עיסקא" והתנאים וההלכות הנצרכים להיתר עיסקא ועוד.
גם הרצאתו של הרב ווינד לוותה במצגת מפורטת, שתרמה רבות להבנת הנושאים המורכבים. שעה ארוכה לאחר סיום דבריו במעמד, עוד נראו קבוצות של אברכים מקיפים את הרב ווינד, ומבקשים לשמוע עוד ועוד בנושא זה, המשליך על כל תחומי ההתנהלות הכספית של כל אדם ירא שמים.
הנואם האחרון במושב זה, שנעל גם את המעמד כולו, הוא הגאון החסיד הרב אברהם אלאשוילי. הרב אלאשוילי זכה בשנים האחרונות להיות מהצוות המצוצמם שערך את המהדורה החדשה של שולחן ערוך רבינו הזקן, וכן הוא משמש כראש כולל בלוד.
הרצאתו של הרב אלאשוילי עסקה אף היא בתחום הנוגע רבות לכל אחד – "אמירה לנכרי בשבת – היבטים מעשיים". בבקיאות נפלאה ובדיוקים בלשונו הזהב של רבינו הזקן בהלכות שבת, פירט הרב אלשוילי את המותר והאסור בדיני אמירה לנכרי, תוך הבאת שפע של דוגמאות ומצבים שונים, הצגת פרטי המקרה בבהירות וקביעת הכללים מתי וכיצד מותר לומר לנכרי לעשות עבורו מלאכה.
גם דבריו של הרב אלשוילי עוררו דיונים סוערים בין קהל המשתתפים, ראשי ישיבות ובעלי בתים כאחד, שביקשו ללבן עוד ועוד את הנושא והסוגיות המסתעפות ממנו, והרב אלשוילי בטוב טעם ובבהירות השיב דבר דבר על אופנו.
לאחר הרצאתו של הרב אלאשוילי התפלל הקהל תפילת מעריב, והמעמד הסתיים לקראת השעה תשע וחצי בלילה בצפייה במראות קודש מהרבי אודות הלקח אשר יש ללמוד משמותיו של בעל ההילולא "לוי" ו"יצחק" בעבודת השם.
רבים מהמשתתפים הביעו במהלך המעמד ובימים שלאחר מכן את הוקרתם בפני ראשי הישיבה וחברי ההנהלה, על המסורת הברוכה של עריכת המעמד חשוב של ה"ירחי כלה", שחסרונו היה ניכר בציבור, ומהווה מידי שנה מעמד של קידוש שם ליובאוויטש.
ראשי הישיבה וחברי הנהלת הישיבה מבקשים להודות לכל אלו שטרחו ועמלו רבות למען הצלחת המעמד הגדול, לחברי וועדת ההיגוי של ה"ירחי כלה" הרב אליהו וולף, הרב זושא וולף, הרב לוי וילנקין, הרב מאיר רבינוביץ, הרב שמעון רבינוביץ, הרב יוסף יצחק וויספיש על עזרתם הרבה, ולהגב' ע. סודקביץ על התמסרותה שבועות ארוכים להצלחת המעמד, וכן לכל התומכים והמסייעים בממונם החפצים בעילום שמם, שנדבו למען האירוע שלבטח גרם נחת רוח רבה לרבי.
מאפשרים לכם לקבל
