הנוסע המתמיד ● תובנות מטיסה
הרב אריק מלכיאלי
בטיסתי האחרונה לניו יורק, עלו במוחי ובעיני רוחי כמה תובנות שיכולים אולי לעזור לאיכות החיים שלנו, והנה אני משתף אתכם בהם.
א. במהלך ההמראה והנחיתה ואף בחלק מהטיסה, יכלנו לראות במבט על את כל מה שתחתינו. הכל נראה כל כך קטן וחסר משמעות.
ישנם הרבה דברים בחיים שבמבט הרגע, של 'הכאן ועכשיו' הם נראים כדברים הכי חשובים קריטיים ודחופים, אך אם נאמץ לעצמינו מבט עליון יותר כל הדברים הנראים לנו כמאיימים, מפלצתיים ובלתי עבירים כמעט, יקבלו את הפרופורציה הנכונה שלהם.
אם נקח את עצמנו במנהרת זמן כמה שדנים קדימה ונסתכל על נקודת הזמן הנוכחית במבט עתידני, הדברים הקשיים והאתגרים יקבלו זוית אחרת בוגרת יותר אחראית יותר ושקולה יותר.
ב. לקראת ההמראה נקראים הנוסעים לנתק את המכשירים הסלולריים הנמצאים ברשותם.
לעיתים בחיים כדי להתחבר צריך קצת להתנתק. לכבות את המחשב כדי שהוא יגיב נכון יותר. בעידן הסלולרי של היום אדם קשוב ליותר מדי דברים שחלקם ולעיתים תכופות אף רובם לאו דווקא מהדברים הנחותים לו באמת או מדברים העומדים ברובו של עולם.
אני נוסע תכופות ברכבת ואני נפעם כל פעם מחדש על המאמץ העילאי שעושים אנשים רבים מידי, מדי בוקר להלעיט את עצמם ולקרוא בעיון את החינמונים 'ישראל היום ישראל מחר וישראל אתמול' ועוד ועוד מותגי כתבי עת שונים, שהצד השווה בהם שהם חוזרים על עצמים בווירציה כזו או אחרת, ולא באמת האדם צריך את כל האינפורמציה ושטף המלל הנתון בהם.
ועוד לא דיברתי על הפרסומות שיווק השונות הסוחפות את האדם לסוג תחושה תת מודעת שהוא חסר ללא יהיה לו את כל או לפחות חלק מהמוצרים (תחושה הגורמת בסופו של יום לתרבות צריכה לא פרופרציונלית לתקציב הריאלי שלו), או על המודעות חסרי הצניעות והכבוד, שלא מוסיפים מאומה לרמתו הרוחנית הערכיעת והמוסרית של האדם..
היום יש כבר מקצוע הנקרא 'מידענות' על מנת שהאדם לא יאבד מיקוד נצרך מרוב מידע, וכך ייפספס את הניצול הנכון של המידע שהוא כן אמור להיות מחובר אליו.
זהו בעצם יתרונו של הלייזר על אור רגיל. כוחו במיקודו. זה הופך אותו לחד יותר ואפקטיבי יותר.
ישנם זמנים שאנו חייבים לפרגן לעצמינו את החופש מהחיבור המיותר הזה. פשוט לחזור לעצמינו. הרבי דיבר פעמים רבות על כך שכשאדם עוסק בדברים ערכיים בלימוד או תפילה עליו להיות מרוכז לחלוין במב שהוא עושה באותו רגע כאילו זה עיסוקו היחיד בעולמו.. פעם אף התבטא ואמר שכשהטלפון מצלצל אז יש להתייחס אליו כמו 'במצב שבת' ולא לפנות אליו.
אדם שידע בביתו להיות מחובר לבני ביתו עם זמן איכות עטיב לעצמו ולסובבים אותו.
ג. אחד מפלאי הטכנולוגיה המוחשיים הוא ללא ספק המחזה ההזוי של ציפור ברזל ענקית המתרוממת לגבהי מרומים וחוצה אוקיינוסים.
תופעה מופלאת זו היא תוצאה של התנגדות האוויר המנוצלת בהזדמנות זו למצב של התרוממת של הדבר המתנגש בכוח ההתנגדות והולך נגד הזרם.
החיים הם לא פיקניק/ירח דבש. בחיי האדם ישנם מצבים רבים בהם הלך החיים לא נמצא בתנועה של סיוע לרצונינו.לעיתים רבים האדם נאלץ להתמודד עם קשיים שונים הן מבית, בנפשו פנימה והן מצד גורמי חוץ.
ישנם שני דרכי תגובה:
האחת ברירת המחדל (המח-דל..) - היכנעות והתכופפות לקשיים.
האופציה השנייה היא ההבנה שדווקא האתגרים יכולים לקדם אותו למחוזות רציניים יותר הן בבנין האישיות שלנו והן במצב הכללי של חיינו החיצוניים.
המורשת היהודית מליאה במורשות קרב ותובנות, שהלילה הוא ההקדמה ההכרחית לבוא היום. האין הוא תנאי סף למציאות היש המתהווה.זוהי תובנה בסיסית הנגזרית מהאמונה שהכל בשליטה עליונה וממילא ברור שאין רע יורד מלמעלה.
ניצול נכון ואמונה ברורה שאם רק נרצה - נוכל ( או ברוסית צחה: חוציש - מוזעש..).
בכלל תורת הקבלה והחסידות מסבירה שכל בריאת האדם והעולם הוא סוג של מימוש תאווה אלוקית של צפייה באתגרי ההתמודדית הערכית של האדם והעולם.
בדיוק כמו בספורט, הוא יכול לעניין רק כששני הקבוצות היריבות הן חזקות ומקצועניות. משחק של שני כיתות א' עירוניות, לא ימלא אצטדיונים..
אם נשחק טוב יותר את משחק החיים באומץ ובבטחון בה', בידיעה שיש על מי לסמוך וממה לשמוח, ללא מורא ותסבוך מיותר ודמיוני של המצב, אולי נעלה לליגת העל...
מאפשרים לכם לקבל
