לכבוד י"א ניסן תשל"א, אף אחד לא חשב להתאים ניגון לקאפיטל החדש (ע), וכך נמשך הדבר עד סוף תשרי תשל"ב, אז זכה הרב אהרן מרדכי זילברשטרום ע"ה להביא את הניגון שהותאם על הפסוקים "ישישו וישמחו גו' ואני עני ואביון גו'".

וכך הם סיפור הדברים:

בירושלים הי' המשפיע הנודע הרה"ח ר' יהושע ("שייע") ליפקין ע"ה, שלהתוועדויותיו יצא שם טוב בציבור החרדי בירושלים, והרבה שלא נימנו על חסידי חב"ד היו מגיעים להשתתף בהתוועדויותיו ולשמוע את דבריו. הניגון [שהותאם לפסוקים הנ"ל] הי' ידוע ומושר אצל ציבור החרדי וע"כ [ראה זאת כחלק מ"ההפצה" ו]התאים המשפיע ר' שייע את המילים מהקאפיטל של הרבי לניגון הנ"ל, ובכל פארבריינגען שהי' נוכח היו מנגנים זאת בהתלהבות גדולה (מתחילת קיץ תשל"א).

לחלקו השני של חודש תשרי תשל"ב זכיתי להגיע לרבי. בהתוועדות שמח"ת, לקראת סיומו, ניגשתי להבעל מנגן הרה"ח ר' צבי הירש (היישקע) גאנזבורג, ואמרתי לו שיש לי ניגון חדש מירושלים על הקאפיטל של הרבי, וביקשתיו שישיר זאת. אך הוא הגיב שכבר מאוחר מדאי ואין זמן לנגן זאת.

לאחר מעריב התקיים חלוקת "כוס של ברכה", ניגשתי להחזן ר' משה טלישבסקי ואמרתי לו כנ"ל, ובקשתי את עזרתו. ר' משה התחיל לנגן זאת בקול לא גדול, אך גם לא נמוך, ואט אט החלו הסובבים לתפוס את הניגון ולהצטרף.

לפתע פנה הרבי אליו (עמדתי אז לידו), הביט בו, ואז הניח הכוס על השולחן והחל מעודד בב' ידיו הק' כו"כ פעמים, וכך גם בהמשך החלוקה עוד כו"כ פעמים. וכמובן שכל הקהל הצטרף ובהתלהבות גדולה. ומאז החלו לנגן הניגון בהתוועדויות וכו' עד י"א ניסן הבא – תשל"ב, שאז כבר הי' ברור ופשוט להתאים ניגון על הקאפיטל החדש לכבוד י"א ניסן, וכל אחד רצה בזכות הזאת, וכידוע שעל קאפיטל זה (ע"א) ישנם ארבעה ניגונים.

(נרשם מפיו ע"י נכדו הרה"ת ר' מנחם מענדל ב"ר טוביה זילברשטרום שיחי', צפת עיה"ק)