מערכת COL | יום ו' תשרי ה׳תשס״ה 21.09.2004

כשמתגלית הנקודה היהודית

ביום-הכיפורים אנחנו משילים מעלינו את כיסויי השקר ומתחברים למה שהננו באמת. היום הזה מאחד את כל בני העם היהודי, כי זה מה שאנחנו – יהודים! - מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד
כשמתגלית הנקודה היהודית
מספרים על חסיד שנעשה סוחר, והחל לנהל עסקים עם אנשי האצולה בסביבה. מכיוון שלא הרגיש בנוח להתהלך בין עמיתיו הסוחרים בבגדיו החסידיים, מצא לעצמו פתרון: בעירו היה נוהג ללבוש בגדי חסידים, אולם בצאתו למסעות העסקים לבש בגדים מודרניים. כך נהג שנים. יום אחד החל להרהר בדבר וחש שהוא בעצם חי בשקר. אם רוב הזמן הוא לובש בגדים מודרניים, למה לו להוליך שולל את בני עירו וללבוש שם בגדים חסידיים? אמר ועשה, וכך הופיע בבית-מדרשו של רבו, לבוש בגדים של סוחר מודרני. כשהתייצב לפני רבו הרגיש צורך להתנצל על הופעתו החדשה ואמר: "רבי, החלטתי להפסיק לשקר". חייך הרבי ואמר: "ידעתי, בני, שבצאתך למסעות העסקים אתה לובש בגדים מודרניים, אבל הנחתי שאתה נאלץ 'לשקר' שם, ואילו האמת שלך נמצאת כאן. עכשיו אתה אומר שההפך הוא הנכון?"... מתחברים לאמת כשיהודים מכל שכבות הציבור נאספים בבתי-הכנסת ביום-הכיפורים, צמים ומתענים, אומרים 'על חטא' ומתכנסים בתוך נפשם, יש שירצו לראות בכך העמדת-פנים. רבים מהם אינם מרגישים קשר לתורה ולמצוותיה בשאר ימות השנה. עניינים שבדת-ישראל רחוקים מהוויית חייהם. הם אף מכנים את עצמם 'חילוניים', כביטוי לכך שחייהם סובבים סביב ציר החולין ואין בעולמם עניינים של קודש. ובכל-זאת הם מרגישים צורך עמוק לצום ביום-הכיפורים, לבוא לבית-הכנסת להתפלל, להתחבר אל ההוויה היהודית רבת-השנים. האם יש כאן העמדת-פנים וצביעות? וכי הם מבקשים 'לשחד' את הקב"ה ביום אחד של צום ותפילה, ותמורת זה לקבל 'היתר' לנהוג כל השנה ככל העולה על רוחם? האם יום-הכיפורים הוא יום שבו אנשים משקרים, חלילה, לעצמם ולאלוקיהם? ברור שאין זה כך. לא צריך להיות בוחן כליות ולב כדי לדעת שאנשים צמים ביום-הכיפורים והולכים לבית-הכנסת לא מתוך צביעות ולא כמס-שפתיים. דיי להביט בפניהם ולראות שהיום הזה מעיר נקודה אמיתית מאוד בנפשם. זו נקודת היהדות שקיימת בליבו של כל יהודי. כל ימות השנה יש מתעלמים מהנקודה היהודית שבנפשם. חיי החולין והשגרה סוחפים את האדם, עד שלא תמיד באה הזהות היהודית לידי ביטוי ממשי. אולם כשמגיע יום-הכיפורים חש כל יהודי את הנקודה היהודית שבנפשו, והוא מרגיש צורך עמוק להתחבר ליהדותו ולאמת הפנימית שבו. אותו יהודי, שבמשך כל השנה מסתפק בעצם היותו יהודי, ואין הוא רואה צורך לתת ביטוי ליהדותו בקיום תורה ומצוות, מרגיש עכשיו דחף פנימי עמוק לבטא את יהדותו. לכן הוא צם ובא לבית-הכנסת. בכך הוא כאילו מכריז ואומר: גם אני יהודי הנני! יהודים של קודש יהודי שעומד ביום-הכיפורים ושופך את נפשו לפני בורא-עולם חושף למעשה את האמת שבו. אם יש שקר והעמדת-פנים, הם נמצאים בחיי השגרה של כל ימות השנה. שם אנחנו משקרים לעצמנו, מתכחשים לאמת הפנימית שבנו, מתעלמים מהמאוויים האמיתיים של נשמתנו. ביום-הכיפורים אנחנו משילים מעלינו את כיסויי השקר ומתחברים למה שהננו באמת. יום-הכיפורים מגלה שבעצם אין יהודים 'חילוניים'. כל יהודי קדוש הוא. אי-אפשר לחלק את העם היהודי ליהודים של קודש וליהודים של חולין. הקדושה היא חלק בלתי-נפרד ממהותו של כל יהודי. לא תמיד היא באה לידי ביטוי, אבל תמיד היא קיימת במעמקי הנפש והיא ממתינה להזדמנות לפרוץ ולהתגלות. ביום-הכיפורים אנחנו מגלים את הקדושה שבתוכנו, ולכן היום הזה מאחד בדרך נפלאה כל-כך את כל בני העם היהודי. כי אחרי שנופלות כל המסכות, זה מה שאנחנו – יהודים!
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.