אחד המנהגים החשובים ביותר בעדת החסידים, הוא המנהג לטבול במקווה לפני התפילה. בספרי רבותינו נשיאינו מבואר, במקומות אין ספור, הנחיצות והחשיבות של הטבילה מידי יום-ביומו. לתועלת הציבור בחרנו מתוך ים המקורות קטעים אחדים על מנת שיקויים בנו הפסוק "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם".

ב'סידור' בדרוש "כוונת הטבילה" מבאר אדמו"ר הזקן את מהות פעולת הטבילה והשינוי הנעשה על ידה:

...וענין הטבילה במקוה... דהיינו כאשר יבטל האדם את עצמו מכל וכל בהיותו טובל במקוה ואז יכוון המעשה דטבילה אל מה שבלבבו ביטול רוחני ואז יגרום למעלה בחי' הביטול. וזהו הטעם דטבילה במקוה דוקא ואותיות ביטול כאותיות טבילה.

וכך אנו לומדים מהנהגת הבעש"ט  מובא בכתר שם טוב סרי"ט:

אמרו על רבי ישראל בעל שם שזכה לכל הארות והמדריגות שהי' לו הכל מחמת המקוואות. שהיה תמיד בטבילות. ומקוואות טוב יותר מהתענית. שהתענית מחליש את הגוף מעבודת השם.  

אדמו"ר הצמח צדק באגרותיו אג' כה:

ועוד זאת נידון תיקון שיהיו מחממים המקוה בכל יום כנהוג בכל עירות בכדי שיוכלו לטבול אשר זה חובא לדינא לכמה פוסקים ולכולי עלמא הוא מדת חסידות הקרוב לדין והיא תקנה גדולה ובזה יתעלו למעלה מעלה מנפש עד בשר.

באגרות כ"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ז ע' ר"פ:

בספרי הזכרונות אשר לי נרשמו כמה סיפורים ממורנו הבעש"ט שבאו בקבלה מנשיאי חב"ד בגודל ענין טבילת טהרה – אלו הטובלים עצמם לא בשביל להטהר מטומאתם שנקראת טבילה סתם אלא הטובלים עצמם בשביל טהרת הנפש:

א) אחד הגאונים מתלמידי הגאון ר' שכנא מלובלין, הנה בעת לימודו הי' מתבלבל במוחו וייעצו מורו הגאון שישמור טבילת טהרה המחזקת את המוח בתורה ומחזקת את הלב בתפילה.

ב) אחד מגבירי פאדובה שהי' ירא שמים ובעל צדקה ובדיבורו הי' מזלזל בטבילת טהרה שנהגו המקובלים ולהיותו ראש הקהל לא רצה לתת מקופת הקהל לבנין המקוה שגם אנשים יוכלו להשתמש בה. פתאום נחלה באיבוד הזכרון ר"ל והובילו אותו להגאון ר' אלי' בעל שם וריפא אותו שקבל עליו טבילת טהרה.

ג) בימי המהר"ל מפראג הי' איש אחד שדרכו הי' להלוות גמ"ח לאנשי השוק ונתפרסם אשר מעותיו מצליחים, אבל הי' איש פשוט ביותר ותמה המהר"ל על זה. אחרי כן נודע אשר רבות בשנים הי' נוהג בטבילת טהרה.

קטע משיחת הרבי כ"ג אדר תש"כ:

ענין זה מרומז גם בהטבילה במקוה: בסוף הלכות מקוואות כותב הרמב"ם: "הטבילה מכלל החוקים הוא גזירת הכתוב... ואעפי"כ רמז יש בדבר... הביא נפשו במי הדעת טהור" – ובזה צריכה להיות הטבילה – אותיות הביטל – שכל מציאותו נעשית בטלה (ער ווערט אויס מציאות) ומכוסה ב"מי הדעת", שמקיפים כל מציאותו.

בשיחת וארא תשי"ב אמר הרבי:

לכאורה אינו מובן מדוע צריכים לטבול גם חלק הראש של האדם במי המקוה, הרי הראש הוא דעת ושכל? ההסברה היא, שדעת ושכל האדם הוא בבחינת גבול ואילו "מי הדעת" הוא בלי גבול, ולכן צריך לטבול גם את הראש, כדי לפעול בו הביטול של דעתו ושכלו ל"מי הדעת" שהם למעלה מהשכל.

אגרות הרבי ח"ט רנ"ג:

... ובפרט כשהמדובר בנוגע לנוער ולאלו הנמצאים בארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה, ובמילא עליו להשתדל להשפיע על אחיו שיטבול לעתים קרובות יותר עד כמה שאפשר...

אגרות הרבי חי"א ע' ת:

במ"ש אודות שייכות טבילה במקוה לפני התפלה, יעויין בסידור. ויש להסבירה גם על פי נגלה, אשר האדם בקומו בבוקר הוא ככהן המתכונן לעבודה, והרי אין נכנסים לעבודה אלא בטבילה תחלה...

משיחת אדמו"ר הריי"צ י"ט כסלו תש"ז:

חסידים היו הולכים לפני התפלה למקוה, לא כי היו חייבים עפ"י נגלה, אלא כדי להיטהר בטהרה פנימית עם בקשה מהקב"ה שירחם עליו ויתן לו רגש בעבודת התפלה בכלל ובתיקון המדות בפרט.

אגרות הרבי חט"ו ע' פח:

בכלל בכדי שהתפלה תהיה מקובלת יותר, נכון להפריש איזה פרוטות לצדקה לפני התפלה בכל יום חול, וישתדל שתהיה התפלה בטהרת הגוף ע"י טבילה במקוה לעת הצורך ולהתפלל במקום שהצבור מתפללים, ששם האויר מזוכך יותר.

מאמר של הרבי ד"ה "לפיכך נקרא הראשונים סופרים" תשט"ז:

...והנה העצה להעביר את טמטום המוח בעבודה הוא ע"י ג' העניינים שצריכים קודם התפלה כידוע... וגם צריך להיות טבילה במקוה קודם התפלה, דתפלה הוא אותיות הביטל, היינו ביטול המהות... כי צריך לדעת שהמקוה הוא מקום טהרה ובעת שנמצא שם הרי הוא בעצם במעמד ומצב נעלה... שזהו שטבילה אותיות הביטל, שהוא ענין ביטול המהות...

מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' תפג:

...ומה שלפעמים אינו מועיל העצה זו כי אינו מטמטום הלב כי אם מטמטום המוח שנתגשם מחמת עסקו בעניינים גשמיים ואפילו היתר וממילא נעשה לבו קשה כאבן... שאי אפשר להגיע לזה בלתי ינער אבק עניני עוה"ז מהמוח. ועצה לזה לטהר עצמו במקוה...

אדמו"ר הרש"ב ב"תורת שלום" שמח"ת תרע"ג:

...העצה לזה לטבול עצמו במקוה, אין הכוונה לטהר מטומאה כי זה דבר ברור, אבל העיקר הוא שידע שמקוה הוא ענין שלמעלה מטעם ודעת. בשעה שהוא נמצא במקוה הוא במצב נעלה ביותר...

-------------------------------------------
מוגש ע"י המועצה הדתית האזורית עמק לוד