הגעתי לשם כשעל העיניים שלי הרכבתי משקפיים מקצועיות, הסתכלתי לצדדים... אולם ענק 10,000 מקומות ישיבה, מסכי לדים בגודל עוצמתי לצפיה מעולה. איכות סאונד מצויינת, תפאורה מהממת שולחנות מעוצבים בטוב טעם, שומרים ומאבטחים בכל פינה ועשרות צלמים שמתעדים את האירוע מכל כיוון אפשרי...

זה מה שקורה כשאתה עוסק בתחום וחי אותו בכל יום מחדש..

המוח מיד מחשב כמה אנשים יש, כמה עוד אמורים להגיע והאם המארגנים הולכים לכסות את... עלויות ההפקה המטורפת הזו.

ואז עלה לבמה איש שנמוך ממני בראש ניראה קטן ולא מזיק אבל אז הוא פתח את הפה ושם--- אני נמסתי השלתי מעליי את חליפת ה'מבקרת' והלב נכנס לפעולה.

לא הרבה דברים מסוגלים לרגש אותי עד דמעות לא הרבה דברים מזיזים לי מיתר בנשמה, אבל לשמוע ניגונים שזורקים אותי כמה שנים טובות אחורה ולראות אלפי חסידים עומדים על הרגליים מקפצים רוקדים ושרים זה משהו מזכיר לי שיש בי נשמה, ושפועם בתוכי לב...

אף פעם לא נסתי 'לברוח' מהמקום שממנו הגעתי אבל החיים גילגלו אותי למקום אחר, משהו שונה ממה שחונכתי בילדותי, קצת אחרת ממה שהכרתי והרגעים האלו שבהם אני שומעת ניגונים איך לאמר... 'הלב שלי עומד' כשיש ניגון ברקע.. כן.. הערב שלי היה מרגש עד דמעות...

דמעות של התרגשות ושמחה, דמעה של זיכרון מתוק ורצון לשמר את הרגע.. לתעד אותו ולזכור שיש עדיין משהו שמסוגל לרגש אותי ולגרום לי להיות אחרת...

זה היה הערב שלי...

מתוך מייל ששלחה נחמה ברק מנהלת משרד פרסום ברמן הלפרט למיכאל כפלין מפיק הערב