מערכת COL
|
יום כ"ג שבט ה׳תשע״ב
16.02.2012
יוון בוערת: המפגינים הקיפו את ביתו של השליח ● ראיון בלעדי
מאות אלפי המפגינים שהבעירו את יוון במחאה על תכנית הצנע הדרקונית שאושרה בממשלה, הקיפו את ביתו של הרב מענדל הנדל במרכזה של העיר ● בראיון בלעדי מזדהה השליח החב"די עם מטרות המפגינים ואומר: "הסתובבנו בין המפגינים שהפגינו מתוך מצוקה, העיר נראית אמנם כמו אחרי חורבן וזה היה יותר מדיי, אבל ב"ה אף יהודי לא נפגע" ● הראיון מוגש באדיבות עיתון 'משפחה' לסיפור המלא
(צילומים: 'משפחה', COL)
אהרן גרנות-גרנביץ
הרב הנדל: "עבריינים ניצלו את המצב, על מנת לבזוז חנויות. הם עברו ברחובות, ניפצו חלונות ראווה ובזזו רכוש. אחד מיהודי הקהילה, בעל חנות גדולה לבגדים, קיבל ידיעה שגם חנותו נבזזת. הוא עשה את דרכו אל החנות וגילה את בוזזי החנות רעולי הפנים שהתגלו בכלל כפלסטינים"
מאות אלפי המפגינים שיצאו השבוע לרחובה של העיר העתיקה, וזרעו בה הרס ואש, הותירו את רישומם בכל חלקי העיר. גם ממרפסת ביתו של שליח חב”ד באתונה הרב הנדל מנדל ברח' אבירוף 5 באתונה, אפשר לראות את הנזקים הרבים שהשאירו אחריהם המפגינים: חנויות בזוזות, רחובות ששימשו זירת קרבות בין שוטרים למפגינים המלאים עדיין בפסולת בניין, אבנים שנעקרו ממקומם ונזרקו על השוטרים, שרידי מכוניות שנשרפו, ובעיקר את הדי הזעם והמתח העומדים עדיין בחלל האוויר. זעם על הממשלה שאישרה תכנית צנע דרקונית בניסיון להציל את הכלכלה המקומית, ומתח לקראת העתיד הלוטה בערפל.
במהלך השבוע ניתן היה לראות מהבית, היטב את המפגינים המגיעים לעיר מכל קצוות יוון. משעות הבוקר המוקדמות נראו אנשים רבים נוהרים ברחובות. הם הגיעו מכל חלקי המדינה, קבוצות- קבוצות. בידיהם נשאו שלטים שהעידו את מי הם מייצגים, על פניהם הייתה נחישות רבה לעצור בגופם את הקיצוצים שאושרו בממשלה, שהפרלמנט אמור לקבל. "בתחילה נראתה העיר כמו לפני הפנינג חגיגי, אף אחד לא חשב שזה ייגמר כל כך רע". אומר הרב הנדל בראיון ל'משפחה'.
ביתה של המשפחה ברחוב אבירוף 5 הוא לא רק המען הפרטי של משפחת הנדל, הוא גם בית חב"ד בעיר. כאן שוכנים המשרדים. לשליח, הרב מנדל הנדל אין בית כנסת משלו, על מנת שלא להתחרות חלילה בזה של הקהילה, ומהבית פנימה מתנהלת הפעילות הענפה שנמשכה כסדרה, למרות הכל, גם השבוע.
ביזה כמחאה
קל מאוד לשבש את עיר הבירה של יוון. היא קטנה אף יותר מתל אביב ומספר המתגוררים בה לא עולה על כמה מאות אלפים. ואכן, מיום שישי העיר משובשת לחלוטין. אין תחבורה ציבורית, אין שירותים ציבוריים, והעירייה אינה מפנה אשפה.
יומיים אחרי שנגמרו המהומות באתונה והמפגינים קיפלו את השלטים והלכו הביתה, מבינים תושבי אתונה שהם קצת הגזימו במחאתם שהרסה את העיר. ריח השריפות עוד נישא בחלל האוויר, ופועלי העירייה עוד לא הספיקו לפנות את האשפה הרבה שהצטברה.
חנויות רבות בעיר נראות כמו אחרי פוגרום, ובאמת נערך בהן פוגרום. רחובות מרכזיים הפכו באחת לעיי חורבות. פועלי העירייה עוסקים במרץ לפנות את שברי השיש שהרסו המפגינים בחמתם. "ייקח זמן רב להחזיר את העיר לתיקונה", אומרים פועלי העירייה העוסקים עכשיו בשיקום העיר. ראשי העיר העריכו כי הנזק שחוללו המפגינים בעיר, נאמד במיליוני יורו.
הנזקים שסופרים פועלי הבניין ואנשי מס הרכוש היוונים הם עצומים: 45 בניינים עלו בלהבות, חלק מהם בתים עתיקים ששימשו מוקד משיכה לתיירים, 170 נבזזו, אחד מהם הוא התיאטרון העירוני, חנויות. ועכשיו, במקום לדבר על הבעיה המרכזית של היוונים, עוסקת התקשורת היוונית רק בדבר אחד – איך העיר אתונה נהרסה כליל. על הבעיות האמיתיות איש אינו מדבר.
מי שמסתובב בימים אלה בבירת יוון רואה מיד כי החיוך נמחק מפניהם של תושבי אתונה. אפילו הודעת הממשלה מאתמול בבוקר שלפיה ייערכו הבחירות כבר באפריל, לא הרגיעו את היוונים, "כולם הבינו שהם הגזימו", אומר ל'משפחה' שליח חב"ד בעיר הרב מנדל הנדל, "העיר נראית כמו אחרי חורבן, אנשים הוציאו עצבים וזה טבעי, אבל זה היה יותר מדיי, עכשיו כולם משלמים את המחיר".
"מייד כששמענו על ההפגנות התארגנו מייד", מספר הרב הנדל, "ההפגנות פרצו ביום שישי וידענו שההפגנות יפריעו לאנשים להגיע בזמן לתפילות ולשיעורים. הכרזנו כי השיעורים יתקיימו, בכל מספר משתתפים, וכי בכל מקרה אנחנו לא מבטלים אף שיעור.
"ואכן, כל השיעורים התקיימו כסדרם. רבים מהמשתתפים בשיעורים, בימי שישי וראשון, ויתרו על הנסיעה ברכב פרטי והגיעו לשיעור ברגל", הוא אומר בגאווה. "המסעדה עבדה כרגיל והייתה מלאת סועדים. ההפגנות הוציאו לרחובות אנשים רבים שיצאו לראות את ה'אקשן'",
"בקרב הקהילה הובע החשש כי עקב ההפגנות והמהומות - יימנעו יהודים מלהגיע לבית הכנסת. החשש התבדה. בשבת התברר כי רוב המתפללים הגיעו כרגיל".
הקהילה היהודית חשה מאוימת מההתפרעויות?
"ממש לא. ההפגנות הן על רקע כלכלי חברתי, אין בזה אפילו שמץ אנטי יהודי. אנחנו לא פחדנו. הסתובבנו בין המפגינים, ראינו את המריבות בין המפגינים לשוטרים. יהודים לא נפגעו, בוודאי לא על רקע יהדותם.
"מה שכן" חולק הרב הנדל כאזרח יווני מודאג, "כל מיני עבריינים ניצלו את המצב, על מנת לבזוז חנויות. הם עברו ברחובות, ניפצו חלונות ראווה ובזזו את הרכוש. אחד מיהודי הקהילה, בעל חנות גדולה לבגדים, קיבל ידיעה שגם חנותו נבזזת. הוא עשה את דרכו אל החנות וגילה את בוזזי החנות רעולי הפנים שהתגלו בכלל כפלסטינים. הם כמובן לא העלו על דעתם שחנות שאותה הם בוזזים היא בכלל חנות בבעלות יהודית".
"זה היה אולי המקום היחיד שבו הנפגע היה יהודי. רק במוצאי שבת שככו ההפגנות. המפגינים הבינו כי הפרלמנט נחוש לקבל את חוקי הצנע שהכריזה הממשלה ושום הפגנה לא תעזור.
"בהתחלה הכל היה שקט", מספר הרב, "המפגינים הפגינו אמנם, אך הם היו שקטים לגמרי. התחבורה הציבורית שובשה, לא הייתה קבלת קהל במשרדי הממשלה, הפגנה הייתה רגילה לחלוטין. ביום ראשון התלקחה המהומה עם הגעתם של רעולי הפנים לעיר. אלה התעמתו עם השוטרים פנים אל פנים, הם החלו להשתולל, לעקור מהרחובות אבנים ואבני שיש על מנת להשליך אותן על השוטרים. הם גם הרסו בניינים רבים שעד עכשיו עולים באש".
ההפגנות לא הסתיימו ברחוב, וגלשו גם לתקשורת המקוונת. קבוצה של האקרים הצליחה להפיל גם כמה אתרים ממשלתיים כמו: אתר משרד האוצר, לשכת ראש הממשלה, אתר המשטרה ועוד.
חודשים של סערה
ההפגנות פרצו ביוון על רקע החשש מפני פשיטת הרגל לתוכה תיקלע המדינה מוכת החובות. שכבר אויימה על ידי האיחוד האירופי, כי לא תוכל להסתייע בנדיבות ליבם של מדינות האיחוד, אם לא תקבל על עצמה תכנית צנע מקיפה. האיחוד האירופי התנה את עזרתו בתכנית קיצוצים נרחבת שעליה תכריז ממשלת יוון, בהקטנת המנגנון הממשלתי המנופח מאוד, לקצץ משכורות במגזר הציבורי, לקצץ בגמלה שמקבלים הגמלאים ולהוריד את שכר המינימום.
גם כשהכריזה הממשלה לפני כחצי שנה על תכנית הקיצוצים, פרצו מהומות באתונה. המהפכה החברתית שהחלה בספרד הגיע גם לשם. כותב השורות שהה אז בשליחות 'משפחה' באתונה בכיכר המרכזית שליד הפרלמנט. המפגינים דרשו שינוי חברתי, הורדות מיסים, צדק חברתי, ואיימו 'להפוך את אתונה' אם יתקבלו הקיצוצים.
בעודם מפגינים בסערה, קיבל הפרלמנט של יוון את תכנית הקיצוצים שהציעה הממשלה. בעקבות דרישת קרן ראשי החילוץ האירופי, התפטר ראש הממשלה יורגוס פפנדראו.
במקומו התמנה לתפקיד לוקאס דימיטריוס פפדמוס, שבעבר כיהן כנגיד הבנק המרכזי של יוון, וכסגן נשיא הבנק המרכזי האירופי. בנובמבר 2011 דווח בהרחבה בכלי התקשורת כי פפדמוס צפוי להתמנות לתפקיד ראש ממשלת המעבר הזמנית שתוביל את יוון דרך המשבר הפוליטי החמור שאליו נקלעה עקב המשבר הכלכלי, שפקד אותה בסוף העשור הראשון של המאה ה-21. המינוי נדרש על ידי ראשי קרן החילוץ האירופית שהתנו את הענקת הסיוע הכספי הנוסף בסך 130 מיליארד אירו, שעליו הוחלט בפסגת האיחוד האירופי, בהחלפת ראש הממשלה יורגוס פפנדראו. מטרת ממשלת המעבר הייתה ליישם את צעדי הצנע שעליהם הוסכם בפסגת האיחוד האירופי, ב-26 באוקטובר בקאן. ולאחר מכן תתקיימנה בחירות.
מייד עם ראשית כהונתו החל פפדמוס לעשות סדר בממשלה. הוא פיטר שרי ממשלה מכהנים ומינה תחתיהם שרים מקצועיים. ראש הממשלה החדש לא יכול היה לשאת את כל המריבות הפוליטיות שהעיבו מאוד על דיוני הממשלה הקודמת ולא נתנו לה להתקדם. הממשלה שהייתה בת לא פחות מ 48 שרים, הצטמצמה, ומכהנים בה מומחים בתחומם בלי כל זיקה פוליטית.
הממשלה הסכימה לכל הקיצוצים שקרן המטבע האירופית דרשה. שריה התחייבו להוריד את שכר המינימום, לקצץ במשכורות. אולם ראשי קרן החילוץ האירופאית ביקשו התחייבות של כל סיעות הבית בפרלמנט שהצעות החוק של הקיצוצים יעברו משום שבפעם הקודמת על אף שהממשלה החליטה על הקיצוצים, הם לא עברו בפרלמנט. ליוון לא נותרה ברירה, חשש פשיטת רגל המוחשי הביא את כל סיעות הבית לחתום על ההתחייבות. וההפגנות פרצו במהירות.
עם שוך המהומות, עסקה התקשורת היוונית בדבר אחד – בהודעת הממשלה על עריכת בחירות בקרוב. מהדורות החדשות שידרו שוב ושוב את הודעתו של דובר הממשלה על כך שהבחירות הארציות להחלפת ממשלתו הזמנית של ראש הממשלה לוקאס פפדמוס יתקיימו באפריל. בכך הכריז פפפדמוס ראש הממשלה כי הוא לא מקבל את הבקשה להאריך את כהונתו בעוד שנה רק על מנת שיוכל להגשים את כל יעדי הרפורמה.
הפרשנים הפוליטיים עימם שוחנו, תמימי דעים. אם ייערכו הבחירות במועד זה הן יהיו לטובת המפלגה הדמוקרטית החדשה בראשות אנטוניס סמאראס, המובילה בכל הסקרים העדכניים.
ההפגנות התפזרו אחרי שברור היה ליוונים שאין עוד מה לעשות, שחייבים לבצע את הקיצוצים ושהפרלמנט אכן קיבל את תכנית הקיצוצים. "לפי שעה, אני לא צופה הפגנות נוספות", אומר הרב מנדל הנדל.
ההפגנות התפזרו אבל לא ההתרחשויות הפנימיות בפוליטיקה היוונית. הממשלה הודיעה אך אתמול בבוקר כי הבחירות הכלליות אכן יתקיימו באפריל, וזה על רקע הקשיים בגישור בין הדעות של מפלגות הקואליציה. השאלה הגדולה: מה יהיה אחרי הבחירות ביוון? אם יזכה אנטוניס סמארס בבחירות, עשויה זכייתו לחדש את המהומות.
סמארס, ראש מפלגת הדמוקרטיה החדשה, היה בממשלה הקודמת באופוזיציה. אבל עכשיו הוא קרא לתמוך בתכנית הכלכלית החדשה.
הרב הנדל: "עבריינים ניצלו את המצב, על מנת לבזוז חנויות. הם עברו ברחובות, ניפצו חלונות ראווה ובזזו רכוש. אחד מיהודי הקהילה, בעל חנות גדולה לבגדים, קיבל ידיעה שגם חנותו נבזזת. הוא עשה את דרכו אל החנות וגילה את בוזזי החנות רעולי הפנים שהתגלו בכלל כפלסטינים"
מאות אלפי המפגינים שיצאו השבוע לרחובה של העיר העתיקה, וזרעו בה הרס ואש, הותירו את רישומם בכל חלקי העיר. גם ממרפסת ביתו של שליח חב”ד באתונה הרב הנדל מנדל ברח' אבירוף 5 באתונה, אפשר לראות את הנזקים הרבים שהשאירו אחריהם המפגינים: חנויות בזוזות, רחובות ששימשו זירת קרבות בין שוטרים למפגינים המלאים עדיין בפסולת בניין, אבנים שנעקרו ממקומם ונזרקו על השוטרים, שרידי מכוניות שנשרפו, ובעיקר את הדי הזעם והמתח העומדים עדיין בחלל האוויר. זעם על הממשלה שאישרה תכנית צנע דרקונית בניסיון להציל את הכלכלה המקומית, ומתח לקראת העתיד הלוטה בערפל.
במהלך השבוע ניתן היה לראות מהבית, היטב את המפגינים המגיעים לעיר מכל קצוות יוון. משעות הבוקר המוקדמות נראו אנשים רבים נוהרים ברחובות. הם הגיעו מכל חלקי המדינה, קבוצות- קבוצות. בידיהם נשאו שלטים שהעידו את מי הם מייצגים, על פניהם הייתה נחישות רבה לעצור בגופם את הקיצוצים שאושרו בממשלה, שהפרלמנט אמור לקבל. "בתחילה נראתה העיר כמו לפני הפנינג חגיגי, אף אחד לא חשב שזה ייגמר כל כך רע". אומר הרב הנדל בראיון ל'משפחה'.
ביתה של המשפחה ברחוב אבירוף 5 הוא לא רק המען הפרטי של משפחת הנדל, הוא גם בית חב"ד בעיר. כאן שוכנים המשרדים. לשליח, הרב מנדל הנדל אין בית כנסת משלו, על מנת שלא להתחרות חלילה בזה של הקהילה, ומהבית פנימה מתנהלת הפעילות הענפה שנמשכה כסדרה, למרות הכל, גם השבוע.
ביזה כמחאה
קל מאוד לשבש את עיר הבירה של יוון. היא קטנה אף יותר מתל אביב ומספר המתגוררים בה לא עולה על כמה מאות אלפים. ואכן, מיום שישי העיר משובשת לחלוטין. אין תחבורה ציבורית, אין שירותים ציבוריים, והעירייה אינה מפנה אשפה.
יומיים אחרי שנגמרו המהומות באתונה והמפגינים קיפלו את השלטים והלכו הביתה, מבינים תושבי אתונה שהם קצת הגזימו במחאתם שהרסה את העיר. ריח השריפות עוד נישא בחלל האוויר, ופועלי העירייה עוד לא הספיקו לפנות את האשפה הרבה שהצטברה.
חנויות רבות בעיר נראות כמו אחרי פוגרום, ובאמת נערך בהן פוגרום. רחובות מרכזיים הפכו באחת לעיי חורבות. פועלי העירייה עוסקים במרץ לפנות את שברי השיש שהרסו המפגינים בחמתם. "ייקח זמן רב להחזיר את העיר לתיקונה", אומרים פועלי העירייה העוסקים עכשיו בשיקום העיר. ראשי העיר העריכו כי הנזק שחוללו המפגינים בעיר, נאמד במיליוני יורו.
הנזקים שסופרים פועלי הבניין ואנשי מס הרכוש היוונים הם עצומים: 45 בניינים עלו בלהבות, חלק מהם בתים עתיקים ששימשו מוקד משיכה לתיירים, 170 נבזזו, אחד מהם הוא התיאטרון העירוני, חנויות. ועכשיו, במקום לדבר על הבעיה המרכזית של היוונים, עוסקת התקשורת היוונית רק בדבר אחד – איך העיר אתונה נהרסה כליל. על הבעיות האמיתיות איש אינו מדבר.
מי שמסתובב בימים אלה בבירת יוון רואה מיד כי החיוך נמחק מפניהם של תושבי אתונה. אפילו הודעת הממשלה מאתמול בבוקר שלפיה ייערכו הבחירות כבר באפריל, לא הרגיעו את היוונים, "כולם הבינו שהם הגזימו", אומר ל'משפחה' שליח חב"ד בעיר הרב מנדל הנדל, "העיר נראית כמו אחרי חורבן, אנשים הוציאו עצבים וזה טבעי, אבל זה היה יותר מדיי, עכשיו כולם משלמים את המחיר".
"מייד כששמענו על ההפגנות התארגנו מייד", מספר הרב הנדל, "ההפגנות פרצו ביום שישי וידענו שההפגנות יפריעו לאנשים להגיע בזמן לתפילות ולשיעורים. הכרזנו כי השיעורים יתקיימו, בכל מספר משתתפים, וכי בכל מקרה אנחנו לא מבטלים אף שיעור.
"ואכן, כל השיעורים התקיימו כסדרם. רבים מהמשתתפים בשיעורים, בימי שישי וראשון, ויתרו על הנסיעה ברכב פרטי והגיעו לשיעור ברגל", הוא אומר בגאווה. "המסעדה עבדה כרגיל והייתה מלאת סועדים. ההפגנות הוציאו לרחובות אנשים רבים שיצאו לראות את ה'אקשן'",
"בקרב הקהילה הובע החשש כי עקב ההפגנות והמהומות - יימנעו יהודים מלהגיע לבית הכנסת. החשש התבדה. בשבת התברר כי רוב המתפללים הגיעו כרגיל".
הקהילה היהודית חשה מאוימת מההתפרעויות?
"ממש לא. ההפגנות הן על רקע כלכלי חברתי, אין בזה אפילו שמץ אנטי יהודי. אנחנו לא פחדנו. הסתובבנו בין המפגינים, ראינו את המריבות בין המפגינים לשוטרים. יהודים לא נפגעו, בוודאי לא על רקע יהדותם.
"מה שכן" חולק הרב הנדל כאזרח יווני מודאג, "כל מיני עבריינים ניצלו את המצב, על מנת לבזוז חנויות. הם עברו ברחובות, ניפצו חלונות ראווה ובזזו את הרכוש. אחד מיהודי הקהילה, בעל חנות גדולה לבגדים, קיבל ידיעה שגם חנותו נבזזת. הוא עשה את דרכו אל החנות וגילה את בוזזי החנות רעולי הפנים שהתגלו בכלל כפלסטינים. הם כמובן לא העלו על דעתם שחנות שאותה הם בוזזים היא בכלל חנות בבעלות יהודית".
"זה היה אולי המקום היחיד שבו הנפגע היה יהודי. רק במוצאי שבת שככו ההפגנות. המפגינים הבינו כי הפרלמנט נחוש לקבל את חוקי הצנע שהכריזה הממשלה ושום הפגנה לא תעזור.
"בהתחלה הכל היה שקט", מספר הרב, "המפגינים הפגינו אמנם, אך הם היו שקטים לגמרי. התחבורה הציבורית שובשה, לא הייתה קבלת קהל במשרדי הממשלה, הפגנה הייתה רגילה לחלוטין. ביום ראשון התלקחה המהומה עם הגעתם של רעולי הפנים לעיר. אלה התעמתו עם השוטרים פנים אל פנים, הם החלו להשתולל, לעקור מהרחובות אבנים ואבני שיש על מנת להשליך אותן על השוטרים. הם גם הרסו בניינים רבים שעד עכשיו עולים באש".
ההפגנות לא הסתיימו ברחוב, וגלשו גם לתקשורת המקוונת. קבוצה של האקרים הצליחה להפיל גם כמה אתרים ממשלתיים כמו: אתר משרד האוצר, לשכת ראש הממשלה, אתר המשטרה ועוד.
חודשים של סערה
ההפגנות פרצו ביוון על רקע החשש מפני פשיטת הרגל לתוכה תיקלע המדינה מוכת החובות. שכבר אויימה על ידי האיחוד האירופי, כי לא תוכל להסתייע בנדיבות ליבם של מדינות האיחוד, אם לא תקבל על עצמה תכנית צנע מקיפה. האיחוד האירופי התנה את עזרתו בתכנית קיצוצים נרחבת שעליה תכריז ממשלת יוון, בהקטנת המנגנון הממשלתי המנופח מאוד, לקצץ משכורות במגזר הציבורי, לקצץ בגמלה שמקבלים הגמלאים ולהוריד את שכר המינימום.
גם כשהכריזה הממשלה לפני כחצי שנה על תכנית הקיצוצים, פרצו מהומות באתונה. המהפכה החברתית שהחלה בספרד הגיע גם לשם. כותב השורות שהה אז בשליחות 'משפחה' באתונה בכיכר המרכזית שליד הפרלמנט. המפגינים דרשו שינוי חברתי, הורדות מיסים, צדק חברתי, ואיימו 'להפוך את אתונה' אם יתקבלו הקיצוצים.
בעודם מפגינים בסערה, קיבל הפרלמנט של יוון את תכנית הקיצוצים שהציעה הממשלה. בעקבות דרישת קרן ראשי החילוץ האירופי, התפטר ראש הממשלה יורגוס פפנדראו.
במקומו התמנה לתפקיד לוקאס דימיטריוס פפדמוס, שבעבר כיהן כנגיד הבנק המרכזי של יוון, וכסגן נשיא הבנק המרכזי האירופי. בנובמבר 2011 דווח בהרחבה בכלי התקשורת כי פפדמוס צפוי להתמנות לתפקיד ראש ממשלת המעבר הזמנית שתוביל את יוון דרך המשבר הפוליטי החמור שאליו נקלעה עקב המשבר הכלכלי, שפקד אותה בסוף העשור הראשון של המאה ה-21. המינוי נדרש על ידי ראשי קרן החילוץ האירופית שהתנו את הענקת הסיוע הכספי הנוסף בסך 130 מיליארד אירו, שעליו הוחלט בפסגת האיחוד האירופי, בהחלפת ראש הממשלה יורגוס פפנדראו. מטרת ממשלת המעבר הייתה ליישם את צעדי הצנע שעליהם הוסכם בפסגת האיחוד האירופי, ב-26 באוקטובר בקאן. ולאחר מכן תתקיימנה בחירות.
מייד עם ראשית כהונתו החל פפדמוס לעשות סדר בממשלה. הוא פיטר שרי ממשלה מכהנים ומינה תחתיהם שרים מקצועיים. ראש הממשלה החדש לא יכול היה לשאת את כל המריבות הפוליטיות שהעיבו מאוד על דיוני הממשלה הקודמת ולא נתנו לה להתקדם. הממשלה שהייתה בת לא פחות מ 48 שרים, הצטמצמה, ומכהנים בה מומחים בתחומם בלי כל זיקה פוליטית.
הממשלה הסכימה לכל הקיצוצים שקרן המטבע האירופית דרשה. שריה התחייבו להוריד את שכר המינימום, לקצץ במשכורות. אולם ראשי קרן החילוץ האירופאית ביקשו התחייבות של כל סיעות הבית בפרלמנט שהצעות החוק של הקיצוצים יעברו משום שבפעם הקודמת על אף שהממשלה החליטה על הקיצוצים, הם לא עברו בפרלמנט. ליוון לא נותרה ברירה, חשש פשיטת רגל המוחשי הביא את כל סיעות הבית לחתום על ההתחייבות. וההפגנות פרצו במהירות.
עם שוך המהומות, עסקה התקשורת היוונית בדבר אחד – בהודעת הממשלה על עריכת בחירות בקרוב. מהדורות החדשות שידרו שוב ושוב את הודעתו של דובר הממשלה על כך שהבחירות הארציות להחלפת ממשלתו הזמנית של ראש הממשלה לוקאס פפדמוס יתקיימו באפריל. בכך הכריז פפפדמוס ראש הממשלה כי הוא לא מקבל את הבקשה להאריך את כהונתו בעוד שנה רק על מנת שיוכל להגשים את כל יעדי הרפורמה.
הפרשנים הפוליטיים עימם שוחנו, תמימי דעים. אם ייערכו הבחירות במועד זה הן יהיו לטובת המפלגה הדמוקרטית החדשה בראשות אנטוניס סמאראס, המובילה בכל הסקרים העדכניים.
ההפגנות התפזרו אחרי שברור היה ליוונים שאין עוד מה לעשות, שחייבים לבצע את הקיצוצים ושהפרלמנט אכן קיבל את תכנית הקיצוצים. "לפי שעה, אני לא צופה הפגנות נוספות", אומר הרב מנדל הנדל.
ההפגנות התפזרו אבל לא ההתרחשויות הפנימיות בפוליטיקה היוונית. הממשלה הודיעה אך אתמול בבוקר כי הבחירות הכלליות אכן יתקיימו באפריל, וזה על רקע הקשיים בגישור בין הדעות של מפלגות הקואליציה. השאלה הגדולה: מה יהיה אחרי הבחירות ביוון? אם יזכה אנטוניס סמארס בבחירות, עשויה זכייתו לחדש את המהומות.
סמארס, ראש מפלגת הדמוקרטיה החדשה, היה בממשלה הקודמת באופוזיציה. אבל עכשיו הוא קרא לתמוך בתכנית הכלכלית החדשה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
