מערכת COL
|
יום ג' טבת ה׳תשע״ב
29.12.2011
יַהֲדוּתוֹן > המהפכה בעולם הספרים החב"די ● מיוחד
'יהדותון' זהו המדריך החדש שילווה אתכם לכל מקום, חג, אירוע או שלב בחייכם בו תרצו לדעת מה, כמה, מתי ואיך ● סדרת החוברות "יַהֲדוּתוֹן" מגישה לקוראים את המושגים, ההלכות והמנהגים של עם ישראל בצורה נעימה, קלילה, ברורה ומתומצתת. סגנון הכתיבה המודרני של ה"יַהֲדוּתוֹן" מתאים לכל סוגי קהל-היעד – גם אם "דף הגמרא" הוא לא בדיוק "דף הבית" שלך... ● באדיבות שבועון 'כפר חב"ד' לסיפור המלא
(עיבוד: COL)
'כפר חב"ד'
לאחר אין ספור ספרים של מנהגים ופלפולים אודות חגי ומועדי ישראל, יצאו-לאור, לראשונה, מדריך מקיף ועכשווי לחיים יהודיים, המדריך מתאים לכל אחד, חסיד ומתקרב כאחד.
מדריך זה יוצא לאור כחלק מסדרת "יהדותון" - סדרת חוברות שיהוו מדריך מעשי ועכשווי לכל ישראלי על כל שלב בחיים ביהדות. עד עתה ייצאו לאור שישה חוברות המקיפות את חגי ומועדי ישראל, בהם נכתב על מהות החג, הסיפור ההיסטורי שמאחורי החגים, המנהגים ומדריך מעשי כיצד להעביר את החג.
החוברות הפופולריות והרב שנתיות הן 'בית כנסת ותפילות' ו'שבת קודש' בהם מוצא הקורא את כל מה שהוא צריך לדעת על נושאים אלו.
החוברות נערכות על-ידי הרב שמואל ביסטריצקי אשר סיפר ל'כפר חב"ד' כי כל מטרתו היא להנגיש את התוכן הפנימי של כל צעד בחיים היהודיים לכל ליהודי בעולם בשפה המדוברת והקרובה לליבו כדי שגם הוא יבין את הנסתר בספרים.
קדושת בית הכנסת
היות ובית הכנסת מהווה למעשה 'בַּיִת חלופי' לבית המקדש, קדושתו היא גדולה מאוד ויש להתנהג בו בצורה מכובדת וראויה:
• לבית הכנסת יש להיכנס בגוף נקי, בגדים נקיים ועם כיסוי ראש (כיפה, כובע וכדומה). בבתי כנסת רבים מצויים כיפות וניתן לחובשם לפני הכניסה.
• אין להיכנס לבית הכנסת 'סתם' כך ללא מטרה. אם בכל זאת אנו צריכים להיכנס בשביל לחפש דבר מה, יש להתיישב ולומר לפחות פסוק אחד מן התורה.
• יש להקפיד על נקיון בית הכנסת, ולהרים מן הרצפה ניירות, לכלוכים וכדומה.
• בבית הכנסת אין לשבת רגל על רגל, אין לעשן ואין לרוץ. אין נכנסים אליו עם אופניים, גם אם יש חשש שייגנבו. כמו כן, לא עושים בו 'שוק' למכירת מוצרים וכדומה.
• אכילה ושתיה בבית הכנסת מותרת רק בזמן שיעורי תורה או בעת שמחה של מצוה.
• אין לישון בבית הכנסת.
• יש לכבות או להשתיק את הפלאפון בעת הכניסה לבית הכנסת כדי לא להפריע למתפללים האחרים.
• אין לדבר בבית הכנסת דברים שלא קשורים לתפילה או ללימוד, אפילו שלא בזמן התפילה או קריאת התורה.
• הורים שמביאים את ילדיהם לבית הכנסת צריכים להושיב אותם לצידם ולדאוג שיתנהגו בהתאם לקדושת המקום. אין להביא ילדים קטנים שמתרוצצים הלוך ושוב, כדי לא להפריע לשאר המתפללים.
• גם היציאה מבית הכנסת צריכה להיעשות בצורה מכובדת ולכן אין לרוץ או לצאת ממנו במהירות, אלא בצורה רגועה ונינוחה.
מהי תפילה
התפילה (מהשורש פ.ל.ל. "לְפַלֵּל" = לקוות) היא פניית האדם לַבורא.
התפילה יכולה להיות שיח ספונטני, או קבוע. תפילה בעל-פה, או על פי טקסט כתוב. ישנה תפילה שבאה מתוך רגש של שמחה או הודיה להשם, וישנה כזו הנובעת מתוך בכי, כאב או צורך דחוף. התפילה יכולה להיות בקול רם ובצעקה, ופעמים רבות היא באה לידי ביטוי בזעקה אילמת, חרישית. כך או כך, המכנה המשותף לכולם הוא הקשר הבלתי אמצעי שלנו עם אבינו שבשמים, בורא העולם.
בתחילת היום, מודה האדם לבורא על כך שהחזיר לו את נשמתו חדשה ורעננה. לאחר מכן הוא מפליא בשבח הבורא ובעולם הנהדר אותו ברא, נותן לו תודה על כל הטובות שהוא גומל לו, ומבקש ממנו את כל בקשותיו ומשאלות ליבו.
תפילה כזו, הנאמרת בכוונה ובתשומת לב, מקנה למתפלל תחושה ודאית שכל מאורעות העולם נתונים בידיו של בורא העולם ומנהיגו.
התפילה לנפש היא כמו המזון לגוף, ותפילה אחת מלווה את האדם עד התפילה הבאה, כמו סעודה המשביעה את האדם עד סעודתו הבאה.
למה צריך להתפלל?
ההסבר הפשוט הוא משום שהתפילה גורמת לנו להכיר במגבלות שלנו, בחסרונותינו כבני אנוש רגילים, ולבקש מהבורא את מה שאנו זקוקים לו.
נתאר לעצמו שאלוקים היה בורא אותנו יחד עם כל הצרכים הנדרשים לקיומנו: בריאים, חכמים, עם פרנסה בכבוד, עם ביגוד ומזון בשפע וכדומה.
במצב כזה, היינו יכולים ליפול בקלות לתוך תפיסת עולם מעוותת של 'רַק אֲנִי קַיָּם', לגאווה חסרת גבולות, שהיתה מסלקת מנפשנו את ההכרה בבורא.
לכן ברא השם את עולמנו באופן כזה, שנצטרך לפנות אליו כשחסר לנו דבר-מה, ולהודות לו כאשר התמלאה בקשתנו.
אך לאמיתו של דבר, זה מְסַפֵּק לנו הסבר רק ברובד החיצוני של התפילה. האמת הפנימית של הצורך בתפילה הוא עמוק יותר מאשר היחס לתפילה כ'כספומט' לבקשות.
העובדה שאנו פונים לבורא כשחסר לנו משהו היא לא חלילה מין 'שעשוע' אלוקי. אדרבה, הבורא חפץ להיטיב לכל נברא ולמלא באהבה את כל צרכיו.
אולם המטרה האמיתית, העליונה והעמוקה ביותר, היא שהאדם יכיר את בוראו ויתוודע אליו. לכן נברא האדם באופן כזה שהוא מלא חסרונות, כך שעובדה זו גורמת לו לפנות לבוראו וליצור עימו קשר.
העובדה שהבורא ממלא את הבקשה לאחר התפילה, היא דבר צדדי, שהרי גם ללא התפילה היה הבורא יכול למלא את חסרוננו. עצם התפילה, עצם הַפְּנִיָּה והקשר עם הבורא - הם הם התכלית, הם הרווח האמיתי שטמון בתפילה.
הסידור
הסידור, ספר התפילה, הוא אחד מספרי היסוד של היהדות והוא מרכז בתוכו את כל התפילות שאנו מתפללים בימי החול, בשבת ובחגים, כל אחד לפי נוסח אבותיו.
הסידור הוא ה'אמצעי הראשי' לעבודת הבורא, בהיותו מַסְדִּיר וּמְסַדֵּר – כשמו כן הוא – את אשר נאמר ונבקש, בכל מצב ובכל רגע בחיינו.
מעבר לזמני התפילות, מלווה אותנו הסידור לאורך כל היום, בכל עת ובכל מקום. לא רק בבית הכנסת, אלא מרגע הקימה בבוקר ("מוֹדֶה אֲנִי" ו"בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר"), עד לשעת השינה ("קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה").
בסידור ניתן למצוא הוספות רבות, שלא קשורות לנוסח התפילה, כגון: ברכות הקשורות לשגרת היומיום - כמו "בִּרְכַּת הַמָּזוֹן" לאחר האוכל, או "תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ" לנסיעה ארוכה - לצד ברכות מיוחדות עבור פריחת האילנות, ראיית קשת או ברק, שמיעת רעם ועוד. קטעי הקריאה בתורה לימי שני וחמישי, פרקי תהלים, משניות של מסכת אבות ועוד.
הסידור מכיל גם קטעי תפילה עבור האירועים המרכזיים בחיינו: ברית מילה, בר מצוה, חתונה ואבלות.
ההלכה קובעת
התלבטויות כבדות משקל והחלטות גורליות עומדות לפני צוות העריכה של ה'יהדותון' כאשר על כל צעד יש להחליט ברמה הלכתית מה נקרא הידור ומה הכרחי למתקרב המתחיל, לשם כך הוקם צוות רבנים בראשות הרב ישראל יוסף הכהן הנדל רב קהילת חב"ד במגדל העמק והרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת, אשר מלויים ומאשרים כל חוברת לפני צאתה לאור, כאשר הכל מנוסח בשפה קלילה וברורה על ידי עורך ה'יהדותון' הרב שמחה הכהן פרידמאן.
האם מותר להתפלל עם 'קרוקס'?
במדריך זה ניתן למצוא את כל הפתרונות לשאלות האקטואליות היום, לדוגמא בחוברת 'בית כנסת ופתילות' מופיעה תשובה לשאלה הכל-כך נצרכת כיום, האם מותר להתפלל עם קרוקס? – שאלות אלו ותשובותיהם מופיעות במסגרות מיוחדות כדי לתת חשיבות ומענה לצרכים של הקרוא: "מותר להתפלל עם כל סוגי הנעליים, אך עדיף ללבוש גם גרביים", נכתב.
יהדות בכל השפות
סדרת 'יהדותון' מניבה פירות בחו"ל, ולאור בקשות בתי חב"ד בארה"ב החלה לצרת הסדרה באנגלית כדי שכל אמריקאי יוכל לקרוא את היהדותון ולהבין כל נושא ביהדות. החוברות שייצאו לאור באנגלית עד עתה התמקדו בעיקר בנושאים החשובים לבתי חב"ד, כגון שמירת שבת, בית כנסת והתפילות ובקרוב יופיעו שאר החוברות באנגלית.
להכניס כאן ההדמייה של האנגלית
יהדות בטעם של עוד...
תגובות רבות מתקבלות מידי יום במערכת ה'יהדותון', אנשים שאינם שומרי תומ"צ לעת עתה מספרים כי לאחר שעיינו בחוברות יכלו לשמור שבת כהלכה, והעיקר ללמוד על מהות השבת, וכיצד לקיים את מצוותיה מתוך מדריך פרטני ועכשווי.
ביהדותון שבת קודש נערוך היכרות עם סל מושגים הקשורים לשבת – כמו "מוקצה", "עירוב", "מלאכה" וכדומה, ונקרא על ההכנות של יום שישי: נקיון הגוף והבית, והכנת המאכלים והמטבח.
בהמשך נדע הכל על מצות הדלקת נרות שבת, נסקור את תפילות השבת, נלמד כיצד עושים "קידוש", ו"הבדלה", ונדע איך עלינו להתנהג במהלך השבת.
מקור השם "שַׁבָּת"
השם "שַׁבָּת" הוא הכינוי היהודי לַיום השביעי של השבוע. במספרו הסידורי ('היום השביעי') הוא נזכר לראשונה בסיום סיפור בריאת העולם בספר בראשית: "וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה".
באותו פסוק, משתמשת התורה במילה הבאה: "וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה". זהו המקור הראשוני לשם "שַׁבָּת", הנגזר מן הפועל לשבות ('שביתה') שפירושו בלשון המקרא הוא - הפסקה ממעשה, עבודה או מלאכה.
מהות השבת
מהותה של השבת היא למעשה - מנוחה.
יום השבת מזכיר לנו את שביתתו של הבורא ממלאכת בריאת העולם במשך השבוע, ונותן לנו תזכורת קבועה שעלינו להקדיש את היום השביעי ל"שַׁבָּת" - שביתה ממלאכת החולין ומשגרת היומיום, עבור קדושה והתעלות רוחנית.
מצוות שמירת השבת מופיעה ב"עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת" שניתנו לעם ישראל ישירות מאת בורא העולם בשעת מעמד הר סיני, לאחר יציאת מצרים: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי - שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ".
באותם פסוקים, ממש בהמשך ישיר, מסבירה לנו התורה את הרקע ל'יום המנוחה' היהודי: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ".
יום השבת מעניק לנו את המודעות שהעולם איננו 'שלנו' וכי אין אנו יכולים לעשות בו מה שאנו רוצים, היות ועולמנו הוא יצירתו הקדושה של הבורא.
יום של מנוחה
יום השבת עוצר את שגרת היומיום, את טרדות ועמל הפרנסה ואת מעשי החולין, וממקם אותנו במקום גבוה יותר, נעלה יותר ורוחני יותר.
כל מי ששומר שבת מכיר את התחושה הנפלאה ששוררת באוויר כשמגיע יום שישי. במשך היום אנו עושים שינוי ו'מעבירים הילוך' מעולם החול והחולין לעולם אחר לגמרי: עולם המנוחה, השלווה והקדושה. סוגרים את העסק, מסיימים לעבוד, מניחים בצד את הדאגות והטרדות, את המחשבות על 'כיצד להרוויח עוד שקל' ואת ההרהורים כיצד לשפר את הצד החומרי והגשמי של חיינו.
פעם בשבוע, במשך כ-25 שעות, העולם ה'חיצון' עומד מלכת, פשוטו כמשמעו: העסק סגור, המכונית נשארת בחניה, הטלפון חדל מלצלצל, הרדיו והמחשב נשארים כבויים, הנייד ה'חכם' שלנו 'הולך לנוח' ואיתו גם כל העולם הוירטואלי שלא מרפה מאיתנו את אחיזתו במשך כל שעות היממה...
הלחצים והדאגות של החיים נסוגים אל מאחורי מסך של שכחה זמנית. אנו עוצרים כל מעורבות יצירתית בעולם הפיזי ומבטנו מופנה פנימה - לעולם הרוחני, עולם הרגש והמחשבה, עולם פנימי ושקט.
יש לנו יותר זמן איכות להקדיש לחברים (כן, מרוב קשרים וירטואליים כבר אין כמעט זמן היום לדבר פנים אל פנים), למשפחה, ובעיקר לעצמנו, לנשמה שלנו.
"נְשָׁמָה יְתֵרָה"
אחד השינויים שחלים ביהודי ביום השבת הוא ה'נשמה היתרה' (כמו נשמה נוספת) שנכנסת בו ביום זה.
נשמה זו מעניקה לאדם את תחושת הקדושה המיוחדת והמרוממת של השבת, ואם אדם ינסה לשבות ממלאכה ביום שני למשל, ויתנהג כאילו היום שבת - הוא לא יחוש את אותה תחושה 'שבתית' מיוחדת.
הנשמה 'מתארחת' אצלנו במשך כל השבת, ומיד בצאת השבת היא פורחת לה והולכת. זו הסיבה אגב שמברכים על צמחים ריחניים ומריחים אותם בטקס ה"הַבְדָּלָה" במוצאי שבת, משום שאנו רוצים לְרַצות את הנפש ה'יומיומית' שלנו שנותרה לבדה...
ברכת "מֵעֵין שֶׁבַע"
לאחר פרשת "וַיְכֻלּוּ" מתחיל החזן את ברכת "מֵעֵין שֶׁבַע": ברכה מיוחדת המכילה בתוכה מעין 'קיצורי דרך' לכל שבע הברכות של תפילת ה"עֲמִידָה" שאמרנו זה עתה.
החזן מתחיל: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵנוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵנוּ .. הָאֵ-ל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵ-ל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ", ואז הציבור אומר יחד את הקטע העיקרי המכיל בתוכו בקיצור נמרץ את כל תוכנן של שבע ברכות ה"עֲמִידָה":
1. "מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ" - כנגד ברכת אבות ("מָגֵן אַבְרָהָם").
2. "מְחַיֶּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ" - כנגד ברכת גבורות ("מְחַיֶּה הַמֵּתִים").
3. "הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ" - כנגד ברכת קדושות ("הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ").
4. "הַמֵּנִיחַ לְעַמּוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם" - כנגד ברכת קדושת היום ("רְצֵה בִּמְנוּחָתֵנוּ").
5. "לְפָנָיו נַעֲבֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד" - כנגד ברכת העבודה ("רְצֵה ה'").
6. "וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד" - כנגד ברכת הודאה ("מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ").
7. "אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם" - כנגד ברכת השלום ("שִׂים שָׁלוֹם").
לאחר שהציבור מסיים קטע זה, המסתיים במילים "זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית", החזן ממשיך: "אֱלֹקֵנוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה נָא בִמְנוּחָתֵנוּ . . וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת", ו'חותם' את הברכה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת".
ברכת "מֵעֵין שֶׁבַע" הוכנסה לסידור התפילה בתקופה שבה בתי הכנסת היו נמצאים מחוץ לעיר, בתוך היערות או השדות, בכדי שיהיו מבודדים מהמולת ושאון העיר.
בכדי לתת מספיק זמן לאותם מתפללים המאריכים בתפילה, הוסיפו ברכה זו עבורם בכדי להאריך את תפילת הציבור ולמנוע מצב שבו יישארו כמה מתפללים בודדים בבית הכנסת שיצטרכו לחזור וללכת לבדם בתוך היער המסוכן, בדרך לביתם.
גם כיום, כשבתי הכנסת מצויים בתוך העיר, תקנת חכמים זו אינה מתבטלת וממשיכים לומר את ברכת "מֵעֵין שֶׁבַע".
לדורות
הוצאת הספרים 'לדורות' שקמה בשנים האחרונות על ידי הרב שמואל ביסטריצקי, שמה לעצמה מטרה להוציא ספרים הנצרכים על ידי הציבור. בהוצאה זו שותפים היום מעל כעשרים אברכים העובדים יומם וליל על פורייקטים שונים, חלקם ייצאו לאור לרגל חג הספרים – ה טבת השתא, וחלקם ייצאו לאור בחודשים הקרובים.
בין עשרות הספרים שהוציאה עד היום "לדורות", ניתן למצוא את הספרים, רבי המכר בחנויות הספרים של חב"ד, בארץ ובעולם, ביניהם "אסדר לסעודתא" – שני חלקים של תוכן חסידי עשיר ומרתק אותם ניתן ללמוד יחד כל בני המשפחה סביב שולחן השבת, כפי הוראת הרבי אשר סעודות השבת יוצרות קירוב ובונות אחדות משפחתית, והישיבה בצותא סביב שולחן השבת הערוך בכל טוב, במאכלים ומשקאות משובחים ובאוירה שבתית נעימה, קדושה ומרוממת – יוצרת רוגע נפשי ואיחוד בין כל בני המשפחה.
ספר נוסף הינו "המבצעים כהלכתם" והוא אוצר טעמים, מנהגים והוראות מיוחדות מהרבי על מבצע הקודש שייסד במשך השנים, ספר זה התקבל באהדה רבה בקרב שלוחי הרבי בעולם כולו, התמימים וכל אנ"ש הפועלים במבצעים, בספר ניתן למצוא סקירה של שיחות הרבי בזמן ייסוד המבצע, טעמים ומנהגים אודות המצווה והעיקר – שאלות נפוצות ופתרונן על כל הנושאים העולים לסדר היום בזמן קיום המבצעים. ספר זה אף זכה וקיבל את הסכמת בית דין רבני חב"ד, הרה"ג הרב זלמן נחמי'ה גודלברג ועוד.
אגף 'ילדים ונוער' שעל-ידי 'לדורות' הספיק להוציא לאור כעשרה פרויקטים ייחודיים וחסידיים לשלל גילאי הילדים, החל מ"סידורי החסידי" – סידור תפילה ייחודי לגיל הרך, שיצא במהדורה מיוחדת לבנים ולבנות, "חיילי המבצעים" – סיפורם המרתק של עשרת המבצעים לילדים, מלווים במשימות ושיחות הרבי, תוכניות לימודים על חסידות חב"ד המכינה את תלמידי כיתות ה-ו ללימוד התניא המעמיק שילמדו בשנים המאוחרות יותר.
לרגל חג-הספרים השנה הושקו שני ספרים חסידיים, "הקומיקס החסידי" – סיפורים על פי דברי רבותינו נשיאינו, מאויירים במיוחדות ועדינות חסידית, עם המון תוכן חסידי ומבר חינוכי, ספר נוסף חדש באגף זה הינו "האותיות הקדושות שלי" – שיטת לימוד חדשנית להכרת האותיות.
פרוייקט נוסף וייחודי הינו סדרת סיפורי רבותינו נשיאינו – שבעה ספרונים חדשים המספרים מופתים שמיימים שארעו עם רבותינו נשיאינו, הספרונים נערכו במיוחד לילדים, בכתב קריא ומנוקד ומלווה באיורים מיוחדים מאוד.
בהוצאת 'לדורות' מדגישים כי הם משקיעים מאמצים רבים להגיע לכל רכוזי חב"ד על מנת שכל חסיד ומתקרב יוכל ליהנות משלל הספרים, כדי להגיע לכולם 'ספריית אשל' לקחה אחריות על הפצת הספרים, ובמיוחד לרגל ה' טבת להגיע לכל נקודה חב"דית במפה.
יהדותון אונליין
בקרוב מאוד יושק אתר האינטרנט של ה'יהדותון' באתר יוכלו הגושלים לשאול שאלות בלכ נושא ביהדות, לקבל מידע כל כניסת ויציאת שבת, הדרכה מעשית לאירועים במעגל החיים ועוד.
לאחר אין ספור ספרים של מנהגים ופלפולים אודות חגי ומועדי ישראל, יצאו-לאור, לראשונה, מדריך מקיף ועכשווי לחיים יהודיים, המדריך מתאים לכל אחד, חסיד ומתקרב כאחד.
מדריך זה יוצא לאור כחלק מסדרת "יהדותון" - סדרת חוברות שיהוו מדריך מעשי ועכשווי לכל ישראלי על כל שלב בחיים ביהדות. עד עתה ייצאו לאור שישה חוברות המקיפות את חגי ומועדי ישראל, בהם נכתב על מהות החג, הסיפור ההיסטורי שמאחורי החגים, המנהגים ומדריך מעשי כיצד להעביר את החג.
החוברות הפופולריות והרב שנתיות הן 'בית כנסת ותפילות' ו'שבת קודש' בהם מוצא הקורא את כל מה שהוא צריך לדעת על נושאים אלו.
החוברות נערכות על-ידי הרב שמואל ביסטריצקי אשר סיפר ל'כפר חב"ד' כי כל מטרתו היא להנגיש את התוכן הפנימי של כל צעד בחיים היהודיים לכל ליהודי בעולם בשפה המדוברת והקרובה לליבו כדי שגם הוא יבין את הנסתר בספרים.
קדושת בית הכנסת
היות ובית הכנסת מהווה למעשה 'בַּיִת חלופי' לבית המקדש, קדושתו היא גדולה מאוד ויש להתנהג בו בצורה מכובדת וראויה:
• לבית הכנסת יש להיכנס בגוף נקי, בגדים נקיים ועם כיסוי ראש (כיפה, כובע וכדומה). בבתי כנסת רבים מצויים כיפות וניתן לחובשם לפני הכניסה.
• אין להיכנס לבית הכנסת 'סתם' כך ללא מטרה. אם בכל זאת אנו צריכים להיכנס בשביל לחפש דבר מה, יש להתיישב ולומר לפחות פסוק אחד מן התורה.
• יש להקפיד על נקיון בית הכנסת, ולהרים מן הרצפה ניירות, לכלוכים וכדומה.
• בבית הכנסת אין לשבת רגל על רגל, אין לעשן ואין לרוץ. אין נכנסים אליו עם אופניים, גם אם יש חשש שייגנבו. כמו כן, לא עושים בו 'שוק' למכירת מוצרים וכדומה.
• אכילה ושתיה בבית הכנסת מותרת רק בזמן שיעורי תורה או בעת שמחה של מצוה.
• אין לישון בבית הכנסת.
• יש לכבות או להשתיק את הפלאפון בעת הכניסה לבית הכנסת כדי לא להפריע למתפללים האחרים.
• אין לדבר בבית הכנסת דברים שלא קשורים לתפילה או ללימוד, אפילו שלא בזמן התפילה או קריאת התורה.
• הורים שמביאים את ילדיהם לבית הכנסת צריכים להושיב אותם לצידם ולדאוג שיתנהגו בהתאם לקדושת המקום. אין להביא ילדים קטנים שמתרוצצים הלוך ושוב, כדי לא להפריע לשאר המתפללים.
• גם היציאה מבית הכנסת צריכה להיעשות בצורה מכובדת ולכן אין לרוץ או לצאת ממנו במהירות, אלא בצורה רגועה ונינוחה.
מהי תפילה
התפילה (מהשורש פ.ל.ל. "לְפַלֵּל" = לקוות) היא פניית האדם לַבורא.
התפילה יכולה להיות שיח ספונטני, או קבוע. תפילה בעל-פה, או על פי טקסט כתוב. ישנה תפילה שבאה מתוך רגש של שמחה או הודיה להשם, וישנה כזו הנובעת מתוך בכי, כאב או צורך דחוף. התפילה יכולה להיות בקול רם ובצעקה, ופעמים רבות היא באה לידי ביטוי בזעקה אילמת, חרישית. כך או כך, המכנה המשותף לכולם הוא הקשר הבלתי אמצעי שלנו עם אבינו שבשמים, בורא העולם.
בתחילת היום, מודה האדם לבורא על כך שהחזיר לו את נשמתו חדשה ורעננה. לאחר מכן הוא מפליא בשבח הבורא ובעולם הנהדר אותו ברא, נותן לו תודה על כל הטובות שהוא גומל לו, ומבקש ממנו את כל בקשותיו ומשאלות ליבו.
תפילה כזו, הנאמרת בכוונה ובתשומת לב, מקנה למתפלל תחושה ודאית שכל מאורעות העולם נתונים בידיו של בורא העולם ומנהיגו.
התפילה לנפש היא כמו המזון לגוף, ותפילה אחת מלווה את האדם עד התפילה הבאה, כמו סעודה המשביעה את האדם עד סעודתו הבאה.
למה צריך להתפלל?
ההסבר הפשוט הוא משום שהתפילה גורמת לנו להכיר במגבלות שלנו, בחסרונותינו כבני אנוש רגילים, ולבקש מהבורא את מה שאנו זקוקים לו.
נתאר לעצמו שאלוקים היה בורא אותנו יחד עם כל הצרכים הנדרשים לקיומנו: בריאים, חכמים, עם פרנסה בכבוד, עם ביגוד ומזון בשפע וכדומה.
במצב כזה, היינו יכולים ליפול בקלות לתוך תפיסת עולם מעוותת של 'רַק אֲנִי קַיָּם', לגאווה חסרת גבולות, שהיתה מסלקת מנפשנו את ההכרה בבורא.
לכן ברא השם את עולמנו באופן כזה, שנצטרך לפנות אליו כשחסר לנו דבר-מה, ולהודות לו כאשר התמלאה בקשתנו.
אך לאמיתו של דבר, זה מְסַפֵּק לנו הסבר רק ברובד החיצוני של התפילה. האמת הפנימית של הצורך בתפילה הוא עמוק יותר מאשר היחס לתפילה כ'כספומט' לבקשות.
העובדה שאנו פונים לבורא כשחסר לנו משהו היא לא חלילה מין 'שעשוע' אלוקי. אדרבה, הבורא חפץ להיטיב לכל נברא ולמלא באהבה את כל צרכיו.
אולם המטרה האמיתית, העליונה והעמוקה ביותר, היא שהאדם יכיר את בוראו ויתוודע אליו. לכן נברא האדם באופן כזה שהוא מלא חסרונות, כך שעובדה זו גורמת לו לפנות לבוראו וליצור עימו קשר.
העובדה שהבורא ממלא את הבקשה לאחר התפילה, היא דבר צדדי, שהרי גם ללא התפילה היה הבורא יכול למלא את חסרוננו. עצם התפילה, עצם הַפְּנִיָּה והקשר עם הבורא - הם הם התכלית, הם הרווח האמיתי שטמון בתפילה.
הסידור
הסידור, ספר התפילה, הוא אחד מספרי היסוד של היהדות והוא מרכז בתוכו את כל התפילות שאנו מתפללים בימי החול, בשבת ובחגים, כל אחד לפי נוסח אבותיו.
הסידור הוא ה'אמצעי הראשי' לעבודת הבורא, בהיותו מַסְדִּיר וּמְסַדֵּר – כשמו כן הוא – את אשר נאמר ונבקש, בכל מצב ובכל רגע בחיינו.
מעבר לזמני התפילות, מלווה אותנו הסידור לאורך כל היום, בכל עת ובכל מקום. לא רק בבית הכנסת, אלא מרגע הקימה בבוקר ("מוֹדֶה אֲנִי" ו"בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר"), עד לשעת השינה ("קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה").
בסידור ניתן למצוא הוספות רבות, שלא קשורות לנוסח התפילה, כגון: ברכות הקשורות לשגרת היומיום - כמו "בִּרְכַּת הַמָּזוֹן" לאחר האוכל, או "תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ" לנסיעה ארוכה - לצד ברכות מיוחדות עבור פריחת האילנות, ראיית קשת או ברק, שמיעת רעם ועוד. קטעי הקריאה בתורה לימי שני וחמישי, פרקי תהלים, משניות של מסכת אבות ועוד.
הסידור מכיל גם קטעי תפילה עבור האירועים המרכזיים בחיינו: ברית מילה, בר מצוה, חתונה ואבלות.
ההלכה קובעת
התלבטויות כבדות משקל והחלטות גורליות עומדות לפני צוות העריכה של ה'יהדותון' כאשר על כל צעד יש להחליט ברמה הלכתית מה נקרא הידור ומה הכרחי למתקרב המתחיל, לשם כך הוקם צוות רבנים בראשות הרב ישראל יוסף הכהן הנדל רב קהילת חב"ד במגדל העמק והרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת, אשר מלויים ומאשרים כל חוברת לפני צאתה לאור, כאשר הכל מנוסח בשפה קלילה וברורה על ידי עורך ה'יהדותון' הרב שמחה הכהן פרידמאן.
האם מותר להתפלל עם 'קרוקס'?
במדריך זה ניתן למצוא את כל הפתרונות לשאלות האקטואליות היום, לדוגמא בחוברת 'בית כנסת ופתילות' מופיעה תשובה לשאלה הכל-כך נצרכת כיום, האם מותר להתפלל עם קרוקס? – שאלות אלו ותשובותיהם מופיעות במסגרות מיוחדות כדי לתת חשיבות ומענה לצרכים של הקרוא: "מותר להתפלל עם כל סוגי הנעליים, אך עדיף ללבוש גם גרביים", נכתב.
יהדות בכל השפות
סדרת 'יהדותון' מניבה פירות בחו"ל, ולאור בקשות בתי חב"ד בארה"ב החלה לצרת הסדרה באנגלית כדי שכל אמריקאי יוכל לקרוא את היהדותון ולהבין כל נושא ביהדות. החוברות שייצאו לאור באנגלית עד עתה התמקדו בעיקר בנושאים החשובים לבתי חב"ד, כגון שמירת שבת, בית כנסת והתפילות ובקרוב יופיעו שאר החוברות באנגלית.
להכניס כאן ההדמייה של האנגלית
יהדות בטעם של עוד...
תגובות רבות מתקבלות מידי יום במערכת ה'יהדותון', אנשים שאינם שומרי תומ"צ לעת עתה מספרים כי לאחר שעיינו בחוברות יכלו לשמור שבת כהלכה, והעיקר ללמוד על מהות השבת, וכיצד לקיים את מצוותיה מתוך מדריך פרטני ועכשווי.
ביהדותון שבת קודש נערוך היכרות עם סל מושגים הקשורים לשבת – כמו "מוקצה", "עירוב", "מלאכה" וכדומה, ונקרא על ההכנות של יום שישי: נקיון הגוף והבית, והכנת המאכלים והמטבח.
בהמשך נדע הכל על מצות הדלקת נרות שבת, נסקור את תפילות השבת, נלמד כיצד עושים "קידוש", ו"הבדלה", ונדע איך עלינו להתנהג במהלך השבת.
מקור השם "שַׁבָּת"
השם "שַׁבָּת" הוא הכינוי היהודי לַיום השביעי של השבוע. במספרו הסידורי ('היום השביעי') הוא נזכר לראשונה בסיום סיפור בריאת העולם בספר בראשית: "וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה".
באותו פסוק, משתמשת התורה במילה הבאה: "וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה". זהו המקור הראשוני לשם "שַׁבָּת", הנגזר מן הפועל לשבות ('שביתה') שפירושו בלשון המקרא הוא - הפסקה ממעשה, עבודה או מלאכה.
מהות השבת
מהותה של השבת היא למעשה - מנוחה.
יום השבת מזכיר לנו את שביתתו של הבורא ממלאכת בריאת העולם במשך השבוע, ונותן לנו תזכורת קבועה שעלינו להקדיש את היום השביעי ל"שַׁבָּת" - שביתה ממלאכת החולין ומשגרת היומיום, עבור קדושה והתעלות רוחנית.
מצוות שמירת השבת מופיעה ב"עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת" שניתנו לעם ישראל ישירות מאת בורא העולם בשעת מעמד הר סיני, לאחר יציאת מצרים: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי - שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ".
באותם פסוקים, ממש בהמשך ישיר, מסבירה לנו התורה את הרקע ל'יום המנוחה' היהודי: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ".
יום השבת מעניק לנו את המודעות שהעולם איננו 'שלנו' וכי אין אנו יכולים לעשות בו מה שאנו רוצים, היות ועולמנו הוא יצירתו הקדושה של הבורא.
יום של מנוחה
יום השבת עוצר את שגרת היומיום, את טרדות ועמל הפרנסה ואת מעשי החולין, וממקם אותנו במקום גבוה יותר, נעלה יותר ורוחני יותר.
כל מי ששומר שבת מכיר את התחושה הנפלאה ששוררת באוויר כשמגיע יום שישי. במשך היום אנו עושים שינוי ו'מעבירים הילוך' מעולם החול והחולין לעולם אחר לגמרי: עולם המנוחה, השלווה והקדושה. סוגרים את העסק, מסיימים לעבוד, מניחים בצד את הדאגות והטרדות, את המחשבות על 'כיצד להרוויח עוד שקל' ואת ההרהורים כיצד לשפר את הצד החומרי והגשמי של חיינו.
פעם בשבוע, במשך כ-25 שעות, העולם ה'חיצון' עומד מלכת, פשוטו כמשמעו: העסק סגור, המכונית נשארת בחניה, הטלפון חדל מלצלצל, הרדיו והמחשב נשארים כבויים, הנייד ה'חכם' שלנו 'הולך לנוח' ואיתו גם כל העולם הוירטואלי שלא מרפה מאיתנו את אחיזתו במשך כל שעות היממה...
הלחצים והדאגות של החיים נסוגים אל מאחורי מסך של שכחה זמנית. אנו עוצרים כל מעורבות יצירתית בעולם הפיזי ומבטנו מופנה פנימה - לעולם הרוחני, עולם הרגש והמחשבה, עולם פנימי ושקט.
יש לנו יותר זמן איכות להקדיש לחברים (כן, מרוב קשרים וירטואליים כבר אין כמעט זמן היום לדבר פנים אל פנים), למשפחה, ובעיקר לעצמנו, לנשמה שלנו.
"נְשָׁמָה יְתֵרָה"
אחד השינויים שחלים ביהודי ביום השבת הוא ה'נשמה היתרה' (כמו נשמה נוספת) שנכנסת בו ביום זה.
נשמה זו מעניקה לאדם את תחושת הקדושה המיוחדת והמרוממת של השבת, ואם אדם ינסה לשבות ממלאכה ביום שני למשל, ויתנהג כאילו היום שבת - הוא לא יחוש את אותה תחושה 'שבתית' מיוחדת.
הנשמה 'מתארחת' אצלנו במשך כל השבת, ומיד בצאת השבת היא פורחת לה והולכת. זו הסיבה אגב שמברכים על צמחים ריחניים ומריחים אותם בטקס ה"הַבְדָּלָה" במוצאי שבת, משום שאנו רוצים לְרַצות את הנפש ה'יומיומית' שלנו שנותרה לבדה...
ברכת "מֵעֵין שֶׁבַע"
לאחר פרשת "וַיְכֻלּוּ" מתחיל החזן את ברכת "מֵעֵין שֶׁבַע": ברכה מיוחדת המכילה בתוכה מעין 'קיצורי דרך' לכל שבע הברכות של תפילת ה"עֲמִידָה" שאמרנו זה עתה.
החזן מתחיל: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵנוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵנוּ .. הָאֵ-ל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵ-ל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ", ואז הציבור אומר יחד את הקטע העיקרי המכיל בתוכו בקיצור נמרץ את כל תוכנן של שבע ברכות ה"עֲמִידָה":
1. "מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ" - כנגד ברכת אבות ("מָגֵן אַבְרָהָם").
2. "מְחַיֶּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ" - כנגד ברכת גבורות ("מְחַיֶּה הַמֵּתִים").
3. "הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ" - כנגד ברכת קדושות ("הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ").
4. "הַמֵּנִיחַ לְעַמּוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם" - כנגד ברכת קדושת היום ("רְצֵה בִּמְנוּחָתֵנוּ").
5. "לְפָנָיו נַעֲבֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד" - כנגד ברכת העבודה ("רְצֵה ה'").
6. "וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד" - כנגד ברכת הודאה ("מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ").
7. "אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם" - כנגד ברכת השלום ("שִׂים שָׁלוֹם").
לאחר שהציבור מסיים קטע זה, המסתיים במילים "זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית", החזן ממשיך: "אֱלֹקֵנוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה נָא בִמְנוּחָתֵנוּ . . וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת", ו'חותם' את הברכה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת".
ברכת "מֵעֵין שֶׁבַע" הוכנסה לסידור התפילה בתקופה שבה בתי הכנסת היו נמצאים מחוץ לעיר, בתוך היערות או השדות, בכדי שיהיו מבודדים מהמולת ושאון העיר.
בכדי לתת מספיק זמן לאותם מתפללים המאריכים בתפילה, הוסיפו ברכה זו עבורם בכדי להאריך את תפילת הציבור ולמנוע מצב שבו יישארו כמה מתפללים בודדים בבית הכנסת שיצטרכו לחזור וללכת לבדם בתוך היער המסוכן, בדרך לביתם.
גם כיום, כשבתי הכנסת מצויים בתוך העיר, תקנת חכמים זו אינה מתבטלת וממשיכים לומר את ברכת "מֵעֵין שֶׁבַע".
לדורות
הוצאת הספרים 'לדורות' שקמה בשנים האחרונות על ידי הרב שמואל ביסטריצקי, שמה לעצמה מטרה להוציא ספרים הנצרכים על ידי הציבור. בהוצאה זו שותפים היום מעל כעשרים אברכים העובדים יומם וליל על פורייקטים שונים, חלקם ייצאו לאור לרגל חג הספרים – ה טבת השתא, וחלקם ייצאו לאור בחודשים הקרובים.
בין עשרות הספרים שהוציאה עד היום "לדורות", ניתן למצוא את הספרים, רבי המכר בחנויות הספרים של חב"ד, בארץ ובעולם, ביניהם "אסדר לסעודתא" – שני חלקים של תוכן חסידי עשיר ומרתק אותם ניתן ללמוד יחד כל בני המשפחה סביב שולחן השבת, כפי הוראת הרבי אשר סעודות השבת יוצרות קירוב ובונות אחדות משפחתית, והישיבה בצותא סביב שולחן השבת הערוך בכל טוב, במאכלים ומשקאות משובחים ובאוירה שבתית נעימה, קדושה ומרוממת – יוצרת רוגע נפשי ואיחוד בין כל בני המשפחה.
ספר נוסף הינו "המבצעים כהלכתם" והוא אוצר טעמים, מנהגים והוראות מיוחדות מהרבי על מבצע הקודש שייסד במשך השנים, ספר זה התקבל באהדה רבה בקרב שלוחי הרבי בעולם כולו, התמימים וכל אנ"ש הפועלים במבצעים, בספר ניתן למצוא סקירה של שיחות הרבי בזמן ייסוד המבצע, טעמים ומנהגים אודות המצווה והעיקר – שאלות נפוצות ופתרונן על כל הנושאים העולים לסדר היום בזמן קיום המבצעים. ספר זה אף זכה וקיבל את הסכמת בית דין רבני חב"ד, הרה"ג הרב זלמן נחמי'ה גודלברג ועוד.
אגף 'ילדים ונוער' שעל-ידי 'לדורות' הספיק להוציא לאור כעשרה פרויקטים ייחודיים וחסידיים לשלל גילאי הילדים, החל מ"סידורי החסידי" – סידור תפילה ייחודי לגיל הרך, שיצא במהדורה מיוחדת לבנים ולבנות, "חיילי המבצעים" – סיפורם המרתק של עשרת המבצעים לילדים, מלווים במשימות ושיחות הרבי, תוכניות לימודים על חסידות חב"ד המכינה את תלמידי כיתות ה-ו ללימוד התניא המעמיק שילמדו בשנים המאוחרות יותר.
לרגל חג-הספרים השנה הושקו שני ספרים חסידיים, "הקומיקס החסידי" – סיפורים על פי דברי רבותינו נשיאינו, מאויירים במיוחדות ועדינות חסידית, עם המון תוכן חסידי ומבר חינוכי, ספר נוסף חדש באגף זה הינו "האותיות הקדושות שלי" – שיטת לימוד חדשנית להכרת האותיות.
פרוייקט נוסף וייחודי הינו סדרת סיפורי רבותינו נשיאינו – שבעה ספרונים חדשים המספרים מופתים שמיימים שארעו עם רבותינו נשיאינו, הספרונים נערכו במיוחד לילדים, בכתב קריא ומנוקד ומלווה באיורים מיוחדים מאוד.
בהוצאת 'לדורות' מדגישים כי הם משקיעים מאמצים רבים להגיע לכל רכוזי חב"ד על מנת שכל חסיד ומתקרב יוכל ליהנות משלל הספרים, כדי להגיע לכולם 'ספריית אשל' לקחה אחריות על הפצת הספרים, ובמיוחד לרגל ה' טבת להגיע לכל נקודה חב"דית במפה.
יהדותון אונליין
בקרוב מאוד יושק אתר האינטרנט של ה'יהדותון' באתר יוכלו הגושלים לשאול שאלות בלכ נושא ביהדות, לקבל מידע כל כניסת ויציאת שבת, הדרכה מעשית לאירועים במעגל החיים ועוד.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
