מערכת COL
|
יום ב' טבת ה׳תשע״ב
28.12.2011
נערה חרדית מביתר-עלית התאסלמה ומוחזקת בכפר חוסאן
מעל 1,000 פניות בשנה על חטיפות נשים ונערות על ידי בני מיעוטים, מגיעות לארגון "יד לאחים", כך נחשף היום (רביעי) בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ● חלק מהנחטפות הינן עולות במצב סוציו-אקונומי נמוך, או ישראליות ממשפחות מצוקה לסיפור המלא
פעולת חילוץ בלב שכונה ערבית (צילום: יד לאחים)
מעל 1,000 פניות בשנה על חטיפות נשים ונערות על ידי בני מיעוטים, מגיעות לארגון "יד לאחים", כך נחשף היום (רביעי) בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. חלק גדול מהנחטפות הינן עולות חדשות במצב סוציו-אקונומי נמוך, או ישראליות ממשפחות מצוקה.
יו"ר הוועדה ח"כ דני דנון (הליכוד) דרש "לעצור את התופעה הקשה הזאת לפני שיהיה מאוחר מדי. הקשרים מתחילים מרצון על ידי פיתוי, ונגמרים בכפייה של התעללות נפשית ופיזית".
לדבריו, 1,000 פניות הן רק קצה הקרחון, ומקרים רבים כלל לא-מדווחים. "חטיפת נשים צעירות זה תסמין של מדינת עולם שלישי ולא של ישראל בשנת 2011. דנון קורא להקמת צוות ממשלתי לטיפול בבעיה על ידי תכניות מניעה, מתן סמכויות נוספות לראשי הערים למניעת שוטטות בני-מיעוטים בערים, ובמקרה הצורה גם פתרון הסוגיה באמצעות חקיקה בכנסת".
פקד רחל גרייבן קצינת מדור נפגעי עבירה במשטרה, טענה כי במשטרה לא מוכרת התופעה אך "יש טיפול כללי בבעיות אלימות בלי התייחסות לרקע הלאום". לדבריה, יש מקרים בודדים שדומים למה שתואר בתקשורת.
בעקבות דבריה טען ח"כ דניאל בן סימון (העבודה) כי "אין רקע לדיון, ומדובר בתופעה שאיננה קיימת", ואולם חברי הכנסת רוברט טיבייב, שלמה מולה ומרינה סולודקין (קדימה), ליה שמטוב ואנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו), ניסים זאב ואברהם מיכאלי (ש"ס) וכן מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי), טענו בתוקף כי התופעה מוכרת להם היטב זה שנים-רבות, ממקומות מגוריהם, ממשפחות שפנו אליהם ומטיפול ממושך בעניין מול הרשויות והמשטרה. כן אישרו את הנתונים נציגי מחלקות הרווחה בעיריות באר שבע וקרית גת.
בנצי גופשטיין, מכ"ל ארגון להבה המטפל בנושא, סיפר כי בחורה בת 17 מאזור נהריה הייתה אמורה לאחרונה להתאסלם ולהתחתן, ובית המשפט הוציא ברגע האחרון צו-מניעה והרחיק אותה מביתה. "משרד החינוך לא נותן לנו להיכנס לבתי ספר ולהסביר לתלמידות על הסכנה - בטענה שמדובר בגזענות. כשם שהמדינה נלחמת בהתבוללות בחו"ל כך היא צריכה לאסור על פיתוי קטינה בצורה כלכלית". לדבריו, עולים חדשים מועדים יותר לתופעה בגלל מצבם הכלכלי, והם גם אינם מודעים להבדלים בין העמים.
יעל בריל, רכזת הדרכה ארצית בכישורי-חיים ממשרד החינוך ענתה כי אכן "עד היום דיברו על שוויון, רב תרבותיות ודו-קיום. משרד החינוך צריך להיות שוויוני ולכן לא נוכל לתת כניסה לארגונים הללו". לדבריה, מערכת החינוך מזהירה מפני פיתויים ומלמד מכיתה א' ועד י"ב זיהוי סכנות - אך ללא מיקוד במגזר מסוים. היא הבטיחה כי המשרד "ילמד את התופעה ויכין חומרים בהתאם".
העוסקים בתופעה הסבירו כי מדובר בעיקר בנערות עולות מחבר העמים או מאתיופיה וכן בישראליות ממשפחות מצוקה.
ח"כ רוברט טיבייב המכיר את התופעה בעיר מגוריו אופקים הדגיש כי מיעוט התלונות נובע מחוסר האמון שמערות אלו חשות כלפי המשטרה וציין כי הרקע אינו רק כלכלי אלא הניכור מהחברה הישראלית שיש לפתור ע"י השקעה ממלכתית בחינוך.
ח"כ ניסים זאב סיפר על "בת למשפחה חרדית מביתר עילית שהייתה שבויה בכפר חוסאן הסמוך, והערבים פירסמו כי זכינו לקחת מתנחלת ולאסלם אותה", וקרא לאסור בחוק המרת דת עד גיל 21.
העובדת הסוציאלית אלינה צנעני, מארגון "יד לאחים" טענה כי לארגון מגיעים כאלף פניות בשנה, וכ-19% מהפניות הן עולות, בעלות בוחן שיפוט לקוי, שאין להן כלים לזהות ניצול ופיתוי. הרב אריה לר, המסייע לעדה האתיופית הזהיר כי כ-60 בנות הקהילה חיות היום ברהט, ובבאר שבע כ-200 בנות מצויות בקשרים עם בדואים.
יוסי גנץ מנכ"ל יד לאחים הוסיף כי סגן ראש עיריית עפולה סיפר כי בנות בגילאי 12-13 עוברות לגור בכפרים הערבים הסמוכים לעיר, והשנה קיבל ארגונו חמש פניות למשפחות של בנות 11 שנקלעו לאותו המצב. הוא הזהיר כי בגלל מחסור במקומות במעון טיפולי, אין המשטרה מבצעת צווי בית משפט להוצאת קטינות אלו מהכפרים הערבים. נתונים אלו אושרו גם ע"י נציגי משרד הרווחה.
ח"כ שלמה מולה (קדימה) טען לפני כחמש שנים הוא טיפל בבעיה דומה עם בנות העדה ברחובות, ו"אם המידע על 60 בנות אתיופיות ברהט נכון – הרי שאמות הסיפים בארץ צריכים לרעוד. צריך להקים ועדת משנה ולעקוב אחרי העניין אם בחסות הליברליות נעשים מעשים חמורים. הארגונים הללו עושים עבודת קודש אבל בכך אין די".
ח"כ ליה שמטוב המכירה את נצרת עילית, קראה להקמת מאגר נתונים אחיד למערכת החינוך, המשטרה והרווחה כדי למגר את התופעה, ואילו ח"כ מרינה סולודקין הוסיפה כי הבעיה נוצרת מתוך "חוסר מודעות עמוק ביותר לסכנות ביחסים בין עולות לערבים".
יו"ר הוועדה ח"כ דני דנון (הליכוד) דרש "לעצור את התופעה הקשה הזאת לפני שיהיה מאוחר מדי. הקשרים מתחילים מרצון על ידי פיתוי, ונגמרים בכפייה של התעללות נפשית ופיזית".
לדבריו, 1,000 פניות הן רק קצה הקרחון, ומקרים רבים כלל לא-מדווחים. "חטיפת נשים צעירות זה תסמין של מדינת עולם שלישי ולא של ישראל בשנת 2011. דנון קורא להקמת צוות ממשלתי לטיפול בבעיה על ידי תכניות מניעה, מתן סמכויות נוספות לראשי הערים למניעת שוטטות בני-מיעוטים בערים, ובמקרה הצורה גם פתרון הסוגיה באמצעות חקיקה בכנסת".
פקד רחל גרייבן קצינת מדור נפגעי עבירה במשטרה, טענה כי במשטרה לא מוכרת התופעה אך "יש טיפול כללי בבעיות אלימות בלי התייחסות לרקע הלאום". לדבריה, יש מקרים בודדים שדומים למה שתואר בתקשורת.
בעקבות דבריה טען ח"כ דניאל בן סימון (העבודה) כי "אין רקע לדיון, ומדובר בתופעה שאיננה קיימת", ואולם חברי הכנסת רוברט טיבייב, שלמה מולה ומרינה סולודקין (קדימה), ליה שמטוב ואנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו), ניסים זאב ואברהם מיכאלי (ש"ס) וכן מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי), טענו בתוקף כי התופעה מוכרת להם היטב זה שנים-רבות, ממקומות מגוריהם, ממשפחות שפנו אליהם ומטיפול ממושך בעניין מול הרשויות והמשטרה. כן אישרו את הנתונים נציגי מחלקות הרווחה בעיריות באר שבע וקרית גת.
בנצי גופשטיין, מכ"ל ארגון להבה המטפל בנושא, סיפר כי בחורה בת 17 מאזור נהריה הייתה אמורה לאחרונה להתאסלם ולהתחתן, ובית המשפט הוציא ברגע האחרון צו-מניעה והרחיק אותה מביתה. "משרד החינוך לא נותן לנו להיכנס לבתי ספר ולהסביר לתלמידות על הסכנה - בטענה שמדובר בגזענות. כשם שהמדינה נלחמת בהתבוללות בחו"ל כך היא צריכה לאסור על פיתוי קטינה בצורה כלכלית". לדבריו, עולים חדשים מועדים יותר לתופעה בגלל מצבם הכלכלי, והם גם אינם מודעים להבדלים בין העמים.
יעל בריל, רכזת הדרכה ארצית בכישורי-חיים ממשרד החינוך ענתה כי אכן "עד היום דיברו על שוויון, רב תרבותיות ודו-קיום. משרד החינוך צריך להיות שוויוני ולכן לא נוכל לתת כניסה לארגונים הללו". לדבריה, מערכת החינוך מזהירה מפני פיתויים ומלמד מכיתה א' ועד י"ב זיהוי סכנות - אך ללא מיקוד במגזר מסוים. היא הבטיחה כי המשרד "ילמד את התופעה ויכין חומרים בהתאם".
העוסקים בתופעה הסבירו כי מדובר בעיקר בנערות עולות מחבר העמים או מאתיופיה וכן בישראליות ממשפחות מצוקה.
ח"כ רוברט טיבייב המכיר את התופעה בעיר מגוריו אופקים הדגיש כי מיעוט התלונות נובע מחוסר האמון שמערות אלו חשות כלפי המשטרה וציין כי הרקע אינו רק כלכלי אלא הניכור מהחברה הישראלית שיש לפתור ע"י השקעה ממלכתית בחינוך.
ח"כ ניסים זאב סיפר על "בת למשפחה חרדית מביתר עילית שהייתה שבויה בכפר חוסאן הסמוך, והערבים פירסמו כי זכינו לקחת מתנחלת ולאסלם אותה", וקרא לאסור בחוק המרת דת עד גיל 21.
העובדת הסוציאלית אלינה צנעני, מארגון "יד לאחים" טענה כי לארגון מגיעים כאלף פניות בשנה, וכ-19% מהפניות הן עולות, בעלות בוחן שיפוט לקוי, שאין להן כלים לזהות ניצול ופיתוי. הרב אריה לר, המסייע לעדה האתיופית הזהיר כי כ-60 בנות הקהילה חיות היום ברהט, ובבאר שבע כ-200 בנות מצויות בקשרים עם בדואים.
יוסי גנץ מנכ"ל יד לאחים הוסיף כי סגן ראש עיריית עפולה סיפר כי בנות בגילאי 12-13 עוברות לגור בכפרים הערבים הסמוכים לעיר, והשנה קיבל ארגונו חמש פניות למשפחות של בנות 11 שנקלעו לאותו המצב. הוא הזהיר כי בגלל מחסור במקומות במעון טיפולי, אין המשטרה מבצעת צווי בית משפט להוצאת קטינות אלו מהכפרים הערבים. נתונים אלו אושרו גם ע"י נציגי משרד הרווחה.
ח"כ שלמה מולה (קדימה) טען לפני כחמש שנים הוא טיפל בבעיה דומה עם בנות העדה ברחובות, ו"אם המידע על 60 בנות אתיופיות ברהט נכון – הרי שאמות הסיפים בארץ צריכים לרעוד. צריך להקים ועדת משנה ולעקוב אחרי העניין אם בחסות הליברליות נעשים מעשים חמורים. הארגונים הללו עושים עבודת קודש אבל בכך אין די".
ח"כ ליה שמטוב המכירה את נצרת עילית, קראה להקמת מאגר נתונים אחיד למערכת החינוך, המשטרה והרווחה כדי למגר את התופעה, ואילו ח"כ מרינה סולודקין הוסיפה כי הבעיה נוצרת מתוך "חוסר מודעות עמוק ביותר לסכנות ביחסים בין עולות לערבים".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
