סיפור הקמת מוסד "ילדינו" התפרסם בעיתון "כפר חב"ד", גיליון מספר 979: זה קרה לא מזמן, בבואנוס-איירס, ארגנטינה. לפני בית-המשפט לענייני משפחה התייצבו שני הורים. לזוג שני ילדים, אח ואחות הלומדים בבית-הספר של חב"ד בעיר. האם, בעלת-תשובה, האב, לא רוצה לשמוע על יהדות, והם רבים על הזכות להחזיק בילדים. השופט כבר הוציא פסק-דין: צריך למסור את הילדים למוסד ממלכתי, כדי שלא יהיו לא עם האב ולא עם האם. בשלב זה התייצב, לפני בית-המשפט, הרב צבי גרינבלאט, השליח הראשי של הרבי למדינת ארגנטינה, וביקש לטפל בילדים בעצמו. השופט החליט להיוועץ ביועצת המומחית לענייני קטינים מטעם המדינה, אישה יהודייה ושמה ד"ר סוטשאביקי. "אתה מדבר על גרינבלאט מחב"ד?" שאלה היועצת את השופט, "אם כך זה בסדר גמור. אני מכירה אותו. הם אנשים טובים ורציניים שיעשו עבודה מצויינת". השופט ביטל את פסק הדין הקודם והוציא פסק דין חדש, בו כתב מפורשות שהסיבה לשינוי ההחלטה היא העובדה שחב"ד נטלה על עצמה לטפל בילדים. כך ניצלו באחת שני ילדים יהודים מטמיעה במוסדות הלא-יהודיים. ולא רק הם: השופט פנה לרב גרינבלאט ושאל אותו, מדוע לכל הארגונים הדתיים במדינה יש בתי מחסה לילדים עזובים וליהודים אין עם מי לדבר על הנושא. לבסוף, סיכמו השופט והשליח שמאותו יום והלאה, כל ילד יהודי עזוב יועבר לטיפולו של הרב גרינבלאט. עם הזמן נהפך הדבר לאחד הפרוייקטים המרכזיים של חב"ד בארגנטינה והיה למוסד של קידוש שם שמים אדיר. כיום יש 200 ילדים בטיפולו של מרכז "ילדינו" של חב"ד. מהם שתי תינוקות שלולא חב"ד היו במוסדות ממלכתיים. תשאלו, איך הכירה היועצת המומחית את הרב גרינבלאט מחב"ד? פשוט מאוד. בדיוק שלושה שבועות לפני המקרה המתואר, ביקרה היועצת המומחית בביתו של הרב גרינבלאט, שלא ידע דבר על עיסוקה, אלא ביקש לקרבה ליהדות ולהראות לה שבת מהי. בכל העולם - מקרה קלאסי של "השגחה פרטית". בחב"ד ארגנטינה - עוד חוליה בשרשרת "השגחות פרטיות" שגרתית.