מערכת COL
|
יום כ"א אדר ב ה׳תשע״א
27.03.2011
האם ניתן לערוך פדיון הבן מרחוק?
אדם שנולד לו בן-בכור, ובבוא יום 'פדיון הבן' האב שוהה במדינה אחרת, האם הוא יכול לפדות את בנו שם? הרב יוסף שמחה גינזבורג משיב ומפרט במדור "פינת ההלכה" לסיפור המלא
ארכיון
שאלה: אדם שנולד לו בן-בכור, ובבוא יום 'פדיון הבן' האב שוהה במדינה אחרת, האם הוא יכול לפדות את בנו שם?
תשובה: אחת המצוות שהאב חייב בה כלפי בנו (בן שהוא בכור לאימו) היא מצוות 'פדיון הבן' – לתת לכוהן 'חמישה סלעים', כפי שציוותה התורה, ביום השלושים ואחד ללידתו. ערך 'חמישה סלעים' כיום הוא כ-500 ש"ח, ויש לתת זאת לכוהן במטבעות כסף טהור או בתכשיטים ובמיטלטלים השווים סכום זה, אך לא בשטרות (גם לא בשִטרי כסף של המדינה).
אפשר לפדות את הבכור גם שלא בנוכחותו. לכן לכתחילה יפדה האב את בנו במקום שהוא נמצא בו, גם אם אין שם מניין, סעודה וכו'.
אולם אם אין שם כוהן, או שהאב אינו יכול לעשות זאת מסיבה כלשהי, האב רשאי למנות (גם בטלפון) שליח. השליח צריך להיות יהודי בן-מצוות, והוא יעשה את הפדיון בשליחות האב (ועדיף שיעשה זאת במקום שהבן נמצא). אפשר למנות גם אישה לשליחה, והיא מקיימת זאת בברכה.
עדיף שהשליח יפדה את הבן מממונו של האב. אפשר גם לקבל את כסף הפדיון מאדם אחר, ולתיתו לאדם שלישי שיגביהנו ויזכה בו בעבור האב.
השליח מברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על פדיון הבן". יש חילוקי דעות אם רשאי
לברך 'שהחיינו', ולכן ידאג שיהיה באותו מעמד פרי חדש, ותחול הברכה גם עליו, ויאכל ממנו.
אם לא קיים האב את המצווה בזמן, יזדרז לקיימה לאחר מכן. בכור שלא נפדה חייב לפדות את עצמו כשיגיע לגיל מצוות.
מקורות: שו"ע יו"ד סי' שה ס"א,ג,י,יא, רמ"א ונו"כ. פדיון הבן כהלכתו פ"א סי"ז ופ"ח סכ"ו וש"נ. 'ילקוט יוסף – שובע שמחות' סי' שה ס"ו-ז וש"נ.
תשובה: אחת המצוות שהאב חייב בה כלפי בנו (בן שהוא בכור לאימו) היא מצוות 'פדיון הבן' – לתת לכוהן 'חמישה סלעים', כפי שציוותה התורה, ביום השלושים ואחד ללידתו. ערך 'חמישה סלעים' כיום הוא כ-500 ש"ח, ויש לתת זאת לכוהן במטבעות כסף טהור או בתכשיטים ובמיטלטלים השווים סכום זה, אך לא בשטרות (גם לא בשִטרי כסף של המדינה).
אפשר לפדות את הבכור גם שלא בנוכחותו. לכן לכתחילה יפדה האב את בנו במקום שהוא נמצא בו, גם אם אין שם מניין, סעודה וכו'.
אולם אם אין שם כוהן, או שהאב אינו יכול לעשות זאת מסיבה כלשהי, האב רשאי למנות (גם בטלפון) שליח. השליח צריך להיות יהודי בן-מצוות, והוא יעשה את הפדיון בשליחות האב (ועדיף שיעשה זאת במקום שהבן נמצא). אפשר למנות גם אישה לשליחה, והיא מקיימת זאת בברכה.
עדיף שהשליח יפדה את הבן מממונו של האב. אפשר גם לקבל את כסף הפדיון מאדם אחר, ולתיתו לאדם שלישי שיגביהנו ויזכה בו בעבור האב.
השליח מברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על פדיון הבן". יש חילוקי דעות אם רשאי
לברך 'שהחיינו', ולכן ידאג שיהיה באותו מעמד פרי חדש, ותחול הברכה גם עליו, ויאכל ממנו.
אם לא קיים האב את המצווה בזמן, יזדרז לקיימה לאחר מכן. בכור שלא נפדה חייב לפדות את עצמו כשיגיע לגיל מצוות.
מקורות: שו"ע יו"ד סי' שה ס"א,ג,י,יא, רמ"א ונו"כ. פדיון הבן כהלכתו פ"א סי"ז ופ"ח סכ"ו וש"נ. 'ילקוט יוסף – שובע שמחות' סי' שה ס"ו-ז וש"נ.
למקרה שפספסתם
הוסף תגובה
0 תגובות