הועדה לביקורת המדינה דנה היום (שלישי) בפעם השלישית במעמדם של רבני שכונות. זאת, בעקבות דו"ח חמור של מבקר המדינה, שהצביע על הגדרה לא-ברורה של תפקידם, העדר נוהל בחירה ודיווח נוכחות וימי חופשה וכן בקרה על פעילותם. נציג המבקר, יובל חיו, הדגיש כי ניכרת עבודה אמיתית במשרד הדתות לתיקון המצב.

ממלא-מקום יו"ר הועדה, ח"כ עתניאל שנלר (קדימה) מתח ביקורת על מעמדם ומשכורתם של רבני השכונות בארץ, והגדיר זאת כ"בושה וכלימה. רב עם ותק של ארבעים שנה מקבל 10,000 ₪ בחודש - אם הוא מקבל את המשכורת בזמן. זהו פרי אזלת-יד של שנים של הסכם קיבוצי אומלל, וסוף סוף הגיע משרד דתות אמיץ ששם את הבעיה על השולחן".

בישיבה הציג מנכ"ל משרד הדתות אביגדור אוחנה, את הנוהל החדש המתגבש במשרד. שנלר הדגיש כי חובה להציב גם סנקציות לרב שאיננו עומד בדרישות עבודתו, ולקבוע נוהל להעברה מכהונתו של רב שאיננו מתפקד - או שאיננו מתאים לקהילתו. לדברי שנלר, הנוהל חייב גם לשלב יותר את הציבור בבחירת הרב.

אוחנה הוסיף כי בעוד שמשרד הדתות מבקש להציב רב שכונה לכל 15 אלף תושבים, ובכלל הרבנים ייחשבו גם רבני העיר, הרי שהרבנות הראשית מבקשת להוריד את התקן לרב אחד לכל 12 אלף תושבים –כאשר רבני העיר לא יכללו במניין.

רבנים שונים מחיפה, תל אביב וירושלים, וכן נציגי ארגונים קראו לשלב יותר את הקהילה ותושבי השכונה בבחירת הרב. לדבריהם, נציגי המועצה הדתית הם ממונים ולא נבחרי ציבור, והגוף הבוחר צריך לייצג את נציגי התושבים - שנבחרו על ידיהם.
נציגת התנועה הרפורמית קבלה לעומתם על כך שהנוהל לא מותאם לדבריה, לבחירת רבנים לא-אורתודוקסים. ראשי המועצות הדתיות בתל אביב ובירושלים הוסיפו כי יש להפעיל את רבני השכונות בחיזוק פעילותה של המועצה הדתית, בפיקוח כשרות, מקוואות ושיעורי תורה.