מערכת COL
|
יום י"ח אדר א ה׳תשע״א
22.02.2011
לשמור על מקור הברכה ● מאמר דעה
אדם עשוי להתאמץ ולהתייגע, להשקיע כוחות עצומים וכסף רב, וההבדל בין הצלחה לכישלון הוא רק עניין של ברכה. שמירת השבת היא 'מקור הברכה' ● דווקא אנשי עסקים מבינים את חשיבותה של הברכה. אדם עשוי להתאמץ ולהתייגע, להשקיע כוחות עצומים וכסף רב, וההבדל בין הצלחה לכישלון הוא רק עניין של ברכה. כשיש ברכה, גם עִסקה בעלת סיכויים נמוכים יכולה להניב תשואה גבוהה, ואילו כשהברכה נעדרת, גם העִסקה המבטיחה ביותר עלולה להסתיים במפח-נפש ● הרב מנחם ברוד, במאמרו השבועי ב'שיחת השבוע' למאמר דעה
ציור: ברוך נחשון
הרב מנחם ברוד
היו שנים שהציבור הדתי ניהל מערכות גדולות למען שמירת השבת במרחב הציבורי. הסוגיה הזאת עמדה במרכזם של מאבקים חריפים, בכנסת, בממשלה ובכיכרות הערים. בשנים האחרונות כמעט איננו רואים מאבקים כאלה ואיננו שומעים עליהן, אולי מפני שהסכר נפרץ וחילול השבת כבר נהפך לשיטפון.
עצוב מאוד לגלות שבמדינת היהודים מאות-אלפי יהודים נאלצים לעבוד בשבת. ככל שיותר ויותר מקומות בילוי ומסחר פועלים בשבת, מופעל לחץ על העובדים לעבוד ביום הקדוש. שומרי שבת אינם מתקבלים מלכתחילה לעבודה במקומות כאלה, ויהודים מסורתיים נכנעים ללחץ, כדי שלא לאבד את מקום עבודתם.
הכול תלוי בברכה
אולי דווקא הסברה חיובית תצליח לשכנע בעלי עסקים שפתיחת העסקים בשבת לא תניב להם רווחים אלא להפך. בכל ליל שבת אנו חושפים את סודה של השבת בפיוט הנפלא 'לכה דודי'. שם נאמר: "לקראת שבת לכו ונלכה, כי היא מקור הברכה".
בששת ימי המעשה אנחנו עובדים ומבקשים שהברכה תשרה במעשי ידינו, כמו שנאמר בפרשת השבוע: "ששת ימים תעשה מלאכה", אולם 'מקור הברכה' הוא השבת. שמירת השבת מבטיחה לנו את מקור השפע והברכה, ואז יש מניין לשאוב בששת ימי החול.
דווקא אנשי עסקים מבינים את חשיבותה של הברכה. אדם עשוי להתאמץ ולהתייגע, להשקיע כוחות עצומים וכסף רב, וההבדל בין הצלחה לכישלון הוא רק עניין של ברכה. כשיש ברכה, גם עִסקה בעלת סיכויים נמוכים יכולה להניב תשואה גבוהה, ואילו כשהברכה נעדרת, גם העִסקה המבטיחה ביותר עלולה להסתיים במפח-נפש.
בראייה חומרנית, עבודה בשבת אמורה לתת לאדם יותר כסף. על הנייר יש כאן עוד יום עבודה, ולכאורה התוצאה אמורה להיות יותר רווח. יש ענפים שבהם העבודה בשבת אמורה להניב אף רווח גדול מהעבודה ביום חול רגיל. אבל ראייה זו מתעלמת מהמרכיב החשוב והחיוני שנקרא ברכה. כאשר מביאים בחשבון את הברכה, מתברר שההפך הוא הנכון.
ברז דולף
ייתכן שעל הנייר האדם ירשום לעצמו יותר רווח, בעקבות עבודת השבת, אבל בסופו של יום לא ירוויח אלא יפסיד. גם אם העסק עצמו נראה מצליח, בכסף הזה לא תשרה הברכה. זה כסף שילך לרופאים, לכיסוי נזקים, לתקלות, למשפטים וכדומה. בסיכומם של דברים האדם לא ייהנה מהכסף הזה, והוא אף יגרור לאבדון כספים כשרים.
העבודה בשבת דומה לאדם שמתקין עוד ברז בחבית, אך אינו שם לב שהברז דולף. לכאורה יש לו עוד ברז, עוד מקור שפע, אך הדליפה תגרום בסופו של דבר שהחבית תתרוקן והוא יישאר עם הרבה ברזים אך עם חבית ריקה.
בעשרת הדיברות נאמר: "על-כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו". השבת היא יום של ברכה, שמעניק שפע וברכה לששת ימי החולין. שמירת השבת היא סוד הברכה של יהודים.
היו שנים שהציבור הדתי ניהל מערכות גדולות למען שמירת השבת במרחב הציבורי. הסוגיה הזאת עמדה במרכזם של מאבקים חריפים, בכנסת, בממשלה ובכיכרות הערים. בשנים האחרונות כמעט איננו רואים מאבקים כאלה ואיננו שומעים עליהן, אולי מפני שהסכר נפרץ וחילול השבת כבר נהפך לשיטפון.
עצוב מאוד לגלות שבמדינת היהודים מאות-אלפי יהודים נאלצים לעבוד בשבת. ככל שיותר ויותר מקומות בילוי ומסחר פועלים בשבת, מופעל לחץ על העובדים לעבוד ביום הקדוש. שומרי שבת אינם מתקבלים מלכתחילה לעבודה במקומות כאלה, ויהודים מסורתיים נכנעים ללחץ, כדי שלא לאבד את מקום עבודתם.
הכול תלוי בברכה
אולי דווקא הסברה חיובית תצליח לשכנע בעלי עסקים שפתיחת העסקים בשבת לא תניב להם רווחים אלא להפך. בכל ליל שבת אנו חושפים את סודה של השבת בפיוט הנפלא 'לכה דודי'. שם נאמר: "לקראת שבת לכו ונלכה, כי היא מקור הברכה".
בששת ימי המעשה אנחנו עובדים ומבקשים שהברכה תשרה במעשי ידינו, כמו שנאמר בפרשת השבוע: "ששת ימים תעשה מלאכה", אולם 'מקור הברכה' הוא השבת. שמירת השבת מבטיחה לנו את מקור השפע והברכה, ואז יש מניין לשאוב בששת ימי החול.
דווקא אנשי עסקים מבינים את חשיבותה של הברכה. אדם עשוי להתאמץ ולהתייגע, להשקיע כוחות עצומים וכסף רב, וההבדל בין הצלחה לכישלון הוא רק עניין של ברכה. כשיש ברכה, גם עִסקה בעלת סיכויים נמוכים יכולה להניב תשואה גבוהה, ואילו כשהברכה נעדרת, גם העִסקה המבטיחה ביותר עלולה להסתיים במפח-נפש.
בראייה חומרנית, עבודה בשבת אמורה לתת לאדם יותר כסף. על הנייר יש כאן עוד יום עבודה, ולכאורה התוצאה אמורה להיות יותר רווח. יש ענפים שבהם העבודה בשבת אמורה להניב אף רווח גדול מהעבודה ביום חול רגיל. אבל ראייה זו מתעלמת מהמרכיב החשוב והחיוני שנקרא ברכה. כאשר מביאים בחשבון את הברכה, מתברר שההפך הוא הנכון.
ברז דולף
ייתכן שעל הנייר האדם ירשום לעצמו יותר רווח, בעקבות עבודת השבת, אבל בסופו של יום לא ירוויח אלא יפסיד. גם אם העסק עצמו נראה מצליח, בכסף הזה לא תשרה הברכה. זה כסף שילך לרופאים, לכיסוי נזקים, לתקלות, למשפטים וכדומה. בסיכומם של דברים האדם לא ייהנה מהכסף הזה, והוא אף יגרור לאבדון כספים כשרים.
העבודה בשבת דומה לאדם שמתקין עוד ברז בחבית, אך אינו שם לב שהברז דולף. לכאורה יש לו עוד ברז, עוד מקור שפע, אך הדליפה תגרום בסופו של דבר שהחבית תתרוקן והוא יישאר עם הרבה ברזים אך עם חבית ריקה.
בעשרת הדיברות נאמר: "על-כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו". השבת היא יום של ברכה, שמעניק שפע וברכה לששת ימי החולין. שמירת השבת היא סוד הברכה של יהודים.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
