קטעים מהכתבה מאת שלמה בן-צבי

חצוצרות התזמורת הצה"לית שניגנו בעוז בטקס שהתקיים בבוקרו של יום שני במטה המטכ"ל, בקריה, סימנו את פתיחתו של דף חדש. רמטכ"ל חדש נכנס ובא בשערי הקריה, וכניסתו סימנה את סיומם של שבועות עקובים מחילופי מהלומות מילוליות בתקשורת.

כדרכם של דברים, בפרט בארצנו רוויות המחלוקות והקרבות הבינאישיים, ניסו ומנסים אנשים רבים לפענח את דמותו של האיש. מי מהצד הפוליטי, מי מהצד האנושי, מי ממבט של צדק ויושר, ומי ממבט יהודי-אמוני. רבים האנשים שצצים לפתע ומתיימרים, איש איש בתורו, למצב את עצמם כמכיריו של האיש, ולשווק את דמותו, ובכך למעשה גם את עצמם, לכל מאן דבעי.

עם זאת, דומה כי שני חסידי חב"ד באמת מכירים מקרוב את הרמטכ"ל החדש וגם את יחסו לכל העניינים המקופלים במילה 'אידישקייט': הרב שלמה ליפש, רבו של היישוב כפר אחים, המכהן למעשה כרבו של גנץ, והרב יעקב גלויברמן מלוד, שמיודד עמו אישית זה שלושים שנה.

"החב"דניק של המשפחה"

בנימין גנץ נולד לפני 51 שנים במושב כפר אחים השוכן בקרבת קריית מלאכי, לאביו נחום גנץ, יליד מחוז בצפון רומניה, ולאמו, מלכה, ילידת הונגריה, כבן זקונים לאחר שלש אחיות.

בבית הוריו, שהיו ממקימי היישוב הקטן, שנועד בעיקרו לעולי הונגריה, ספג הרמטכ"ל החדש אווירה חמימה לדת והרבה קרבה לאידישקייט.

בחנוכה של תשנ"ט, 'נחתו' בני הזוג הרב שלמה ליפש ורעייתו בכפר אחים. הרב ליפש נקרא לדגל לכהן כרב המקום, לאחר שרבו הקודם – הלא חב"די - של היישוב, עזב. הרב, שפעל במקום ללא תחושת שליחות כלשהיא, התקשה לפתח קשרים אמיתיים עם תושבי המקום ולשלוח את ילדיו למוסדות תורניים שאינם בקרבת מקום של ממש, ועזב את היישוב. הזוג ליפש, חדורי רוח שליחות, "הסתערו" עם הרבה מוטיבציה על היישוב הקטן, ושינו את פניו, למקום אורה ותורה.

גם חייהם של הגנצים, השתנו מאז לטובה - כיתר בני היישוב המונה כ-250 בתי אב - לפחות בכל הקשור לאידישקייט ולחיי תורה ומצוות.

נחום, אביו של בני גנץ, היה 'חם' בכל הנוגע לאידישקייט. למרות שביום-יום לא חבש כיפה לראשו, הנושא בער בו, והיה חשוב לו יותר מכל להעביר את האהבה והחמימות הזו הלאה, הן לסביבתו והן לבני משפחתו. נחום מילא למעשה את תפקיד "רב המשפחה", שאותו נשא בגאון. הדבר התבטא בין השאר בהגעת משפחת גנץ בהרכבה המלא – שלשת בנותיו ובנו (בני) של גנץ האב, לעיתים גם לצד קרובי משפחה נוספים, כדי לחגוג בצוותא וכהלכה, את חגי ומועדי ישראל. גנץ האב נהג לפקוד את בית הכנסת כמתפלל קבוע בתפילות השבת ובכל פעילות דתית אחרת.

היכרותו עם חסידי חב"ד התבררה כרבת שנים. מתוקף תפקידו כסגן מנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, הוא היה מרבה לבקר רבות בימי הבראשית של כפר חב"ד, ולעזור בביסוסו, כאשר עיקר הקשר שלו היה עם ר' אלעזר גרליק, ר' שלמה מיידנציק, ועוד כמה.

הרב ליפש מציין אפיזודה מעניינת שהתרחשה לפני תשע שנים כאשר מר נחום גנץ בא לנחמו כשישב 'שבעה' על אביו ע"ה בכפר חב"ד, ופגש בזקני היישוב שזכרוהו היטב לטובה..

מאוחר יותר, לאחר שהתברר כי אביו של בני גנץ נהג להסתובב בחודש אלול ביישוב באר טוביה הסמוך, ולתקוע בשופר לילדי הגנים ובית הספר, דבק בו הכינוי של הרב ליפש "החב"דניק של המשפחה", משפט שאומץ בחיבה על ידי משפחתו, וכמובן חידד יותר את הקשר של גנץ האב, כמו כל יוצאי חלציו, לרב ליפש ולרעיונותיה של חסידות חב"ד.

הקידוש שיהיה בשבת הקרובה..

לפני אחת עשרה שנים קודם גנץ לדרגת תת-אלוף, והוא התבקש על-ידי אביו לערוך קידוש בבית הכנסת בכפר אחים, למרות שכבר התגורר בראש העין. מאז, הפך העניין למסורת, ובכל פעם שקודם בתפקיד, יזם בני גנץ בעצמו את הקידוש בבית הכנסת, כאשר לפני כן הוא משתתף גם בכל תפילות השבת.

כך גם כשקודם לאחר שנה והפך לאלוף פיקוד הצפון, כך כשהפך למפקד זרועות היבשה, כך כשפרש מהצבא לפני תקופה קצרה כשהוא נושא את תפקיד סגן הרמטכ"ל, לאחר שהפסיד את הסיבוב הראשון לאלוף גלנט, וככל הנראה, משיחתו האחרונה עם הרב ליפש שהייתה השבוע, כך יהיה גם בשבת הקרובה...

מסורת הקידושים, חשוב להדגיש, אינה מגיעה חלילה מתוך כוונה להתרברב בפני תושבי המקום, אלא ממקור טהור של הודיה לקב"ה על התקדמותו של גנץ בשרשרת הפיקוד הצהלי"ת.

למרות מעבר מגוריו של גנץ לראש העין, ממשיך היישוב הקטן לכהן כחצר המרכזית וכמקום המפגש של משפחת גנץ. אילנה יוגב, אחותו של גנץ, שכיהנה כראש מחלקת חינוך ביישובי האזור, ולאחר מכן כמנהלת וועדת התרבות הארצית של תנועת המושבים, ממשיכה את המסורת של הקידושים, ודואגת לארח את אחיה כל אימת שהוא מועלה בדרגא זו או אחרת, לצד דאגתה המסורה לקיומו ועריכתו של הקידוש.

מסתבר כי גם על גברת יוגב, גברה השפעתם הנעימה ומסבירת הפנים של הליפשים, והיא מרגישה קרובה יותר ויותר למסורת ישראל ולחסידות חב"ד, כאשר מתוקף תפקידה כחברה במועצת הישוב, היא דואגת, בין היתר, להגדיר את הפעילות החב"דית ביישוב, כרשמית.

חשוב לציין כי הקשר לדת ולחב"ד, באמצעות הרב ליפש, לא היה נחלתו הבלעדית של גנץ האב, שנפטר בינתיים, לפני שבע שנים. מאז פטירת אביו, הרגיש גנץ הבן, מחויב יותר ויותר לדת, ופעמים רבות כאשר הוא פוקד את היישוב, הוא מתייצב בבית הכנסת לתפילות, ומתיישב על כסאו של אביו. בני גנץ היה זה שירש מאביו את תפקיד 'הרב של המשפחה', וכמו אביו, הוא נושא אותו בגאון.

לאחר פטירתו של האב שאירעה בחודש אדר, לקחה על עצמה משפחת גנץ המורחבת, לתרום מידי שנה מגילות ומשלוחי מנות לכל באי בית הכנסת, לצד מגילה מהודרת שקנו עבור בית הכנסת.

את הערכתו העזה לרב ליפש, ניתן אולי ללמוד מהעובדה הבאה: כאשר הגיע בנו של בני גנץ לגיל מצוות, היה מביא אותו אביו מידי יום שישי מראש העין לכפר אחים – מרחק של 50 ק"מ, כדי ללמוד את קריאת ההפטרה ולימודי יהדות נוספים מפי הרב ליפש. גם גנץ עצמו היה נשאר בזמן השיעור או בחלק ממנו בבית הרב ליפש, ונהנה להתבשם במשך שעה ארוכה משיחה עם הרב ליפש מתובלת בדברי תורה, ובהרבה מהוראותיו של הרבי על חיים יהודים וארץ ישראל.