משפחה התבצרה בניצן; הרב קירשנזפט: "אין להם תקווה"
אחד ממפוני גוש קטיף שמתגורר ביישוב ניצן, הגיע למצב כללי קשה ביותר ונאלץ היום לאיים בפגיעה בו ובמשפחתו.
דיווח שהגיע למשטרת מרחב לכיש, סיפר על תושב אתר הקראווילות ניצן, שפונה לפני כחמש שנים, מגוש קטיף, במסגרת "תכנית ההתנתקות", הוא התבצר באחד המבנים ביישוב ואיים לפגוע בעצמו ובאשתו.
לטענתו, הוא אמר כי הוא מחזיק בבלוני גז ומאיים כי ישתמש בהם כדי לפוצץ את ביתו על יושביו. כוחות משטרה ואנשי מד"א הוזעקו למקום, ושכנעו אותו שיחזור בו ולא יסכן את עצמו ואת סובביו.
לאחר שיחות קצרות עם בני הזוג המתבצרים, נראה שכמעט הושגה שליטה והאירוע הסתיים. אלא שלאחר מספר דקות האישה עצמה, שנמצאת בהריון מתקדם, נטלה מצית ואיימה לפוצץ את ביתה עם עוד 3 בני משפחה נוספים. צוותים של מד"א שכבר הספיקו לעזוב את המקום, הוחזרו לזירה.
האירוע הסתיים בסופו של דבר בשלום, לאחר ששני בני הזוג השתכנעו שלא לפגוע בעצמם.
הרקע לאיום האובדני, הוא במצוקתו של האיש, שגורש מגוש קטיף לפני למעלה מחמש וחצי שני, ועד היום לא הצליח להשתקם כלכלית. בשל סיבות שונות, האיש ומשפחתו טרם התחילו לבנות את בית הקבע שלהם, למרות כל השנים שעברו, מה שהביא אותו לאיים במעשה הייאוש.
תמרור אזהרה
זהו אירוע המעמיד תמרור אזהרה בולט וזועק, בפני מקבלי ההחלטות, שהביאו לקריסתם של מאות משפחות והשלכתם ללא משענת, חרף ההבטחות כי "לכל מפונה יש פתרון" מתברר, כי בעוד מחבלי החמאס חוגגים על חרבות הבתים, נאלצים אחינו, המגורשים לחיות בצורה חמפירה, כשאין מי שעושה מעשה להצילם.
מנהל בית חב"ד בניצן-גוש קטיף, הרב יגאל קירשנזפט סיפר על התחושות בקרב המגורשים:
אין להם תקווה. לעולם לא יצליחו לבנות בית. אין להם פרנסה. בקושי יש אוכל לילדים. בית חב"ד מסייע בעזרה גשמית ורוחנית כל ימות השנה למאות משפחות מגורשי גוש קטיף, אבל כבר הגיעו מים עד נפש".
"קיבלתי 3,800 ש"ח למ"ר, אבל עולה לי 5000. מהיכן אביא עוד 1200 ש"ח למ"ר? הרי כל המחירים עלו".
מר שלמה וסרטייל, מגורש מגוש קטיף מתגורר בקראוון ביד בנימין, מספר על האטימות ועל הרשעות בטיפול במגורשי גוש קטיף.
"מראש, השמאים קיבלו הוראה להעריך את הבתים שלנו, בכ- 30% מתחת לשוויים האמיתי. בנוסף לכך היה לי בית בגודל 340 מ"ר, אבל רק 220 מ"ר עברו את אישורי התב"ע. לכן חוץ מהערכת החסר של השמאי, קיבלתי פיצויים על 220 מ"ר בלבד. הרי, אישורי תב"ע מקבלים לאחר 30 ואפילו 40 שנה".
"ככה זה כי יש בירוקרטיה. כלומר משפחות קיבלו בעצם רק 30 עד 50% מערך הבתים שהיו להם! עכשיו, אנשים צריכים לאכול, כי כמו שנזרקו מהבתים, גם נזרקו מהעבודה, כך שרוב האנשים אכלו את כספי הפיצויים במשך 6 השנים מאז הגירוש. באה משפחה ורוצים לבנות את ביתם. מבקשים לקחת משכנתא מהבנק, אבל הבנק מסרב לתת משכנתא למי שלא עובד"...
מאפשרים לכם לקבל
