האורחת: חווה לוין צרפת

מתכון של גראטן תפוחי אדמה

המוצרים:
קילו תפוחי אדמה
40 גר' חמאה
100 גר' גבינה צהובה מגוררת
2 כוסות חלב
4 כפות קמח
כף מלח
כפית פלפל
2 כפות אגוז מוסקט טחון

אופן ההכנה:
מבשלים את תפוחי האדמה עם קצת מלח ומצננים, מכינים רוטב בשמל - בסיר קטן שמים חלב עם חמאה, קמח, מלח, פלפל שחור ו-2 כפות אגוז מוסקט טחון על אש נמוכה עד שנהיה לרוטב בשמל סמיך.

פורסים את תפוחי האדמה ושמים בתבנית, מעל מפזרים גבינה צהובה ומעליה שכבה נוספת של תפ''א וכך שמים עוד שכבות וכשהתבנית מלאה עד למעלה שופכים את רוטב הבשמל שמים בתנור על 180 מעלות לחצי שעה.

מקום השליחות:
אנחנו נמצאים באחד המקומות הקסומים וההיסטוריים של צרפת בעיר הנקראת "דוביל" באזור נורמנדי.

שנמצא במרחק שעתיים נסיעה מפריז שליחותינו משתרעת מעל חופי הפלישה המפורסמים בנורמנדי.

זמן:
הגענו לפה לפני שנה וחצי בחג השבועות של שנת תשס"ט.

אופי השליחות:
השליחות היא כפולה. המקום הוא תיירותי מאוד מכל רחבי העולם מבקרים כאן אך בעיקר מפריז וסביבותיה, רוב גדול של הבתים נקנו ע"י יהודים שבחלקם הגדול מגיע לפה מידי שבת לשאוף את האוויר המיוחד של הים ובחלקם נמצאים פה בעסקי סוסים ומרוצים מכיוון שנורמנדי מפורסמת בתחום זה ברחבי העולם. הקהילה המקומית והמאוד מתבוללת שנמצאת במקום.

הפעילות:
הפעילות פה מאוד מגוונת וחולשת על שני ציבורים עיקריים - התיירים שמגיעים לפה מפעם לפעם וכמובן המקומיים- אלו שנהיו לחלק מהקהילה.

הפעילות עם התיירים - בחודשי הקיץ ובחגים אנחנו פותחים שלושה בתי חב"ד כדי לקבל את ההמון שמגיע לפה, המרכז הגדול הוא מאהל ענק שמקבל כשלוש מאות מתפללים שם מתרכזת כל הפעילות של התיירים ומשכירים עוד מקומות ע"מ שלהתפרס על כל האזור. בסוכות בונים סוכת ענק וכן עורכים שבתונים לקהילות מצרפת.

הפעילות עם המקומיים - כמובן הפעילות הרגילה של שיעורים, ביקורי בית ופעילות חגים תשרי חנוכה פורים וכו'. בר מצוות ומקווה, אך ישנם דברים שהמקום הזה דורש כי אנו הראשונים והיחידים עם סמכות דתית שגרים באזור, לכן הקמנו חברא קדישא ואנו מטהרים וקוברים ואף פועלים לחלקות יהודיות בבתי העלמין. בקיצור מהלידה ועד הקבורה.

המלחמה הכי קשה שאנו צריכים לנהל כאן זו מלחמת ההתבוללות שמכה בצורה קיצונית וכואבת.

סיפור מעניין:
בימים הראשונים שנחתנו באזור ובעצם עוד לפני, לא מצאנו דירה להשכרה.

מאוד קשה למצוא דירות באזור ולאחר כמה חודשי חיפוש הציעו לנו לבוא לראות דירה מסוימת. נסענו נסיעה ארוכה. הגענו למקום בו היה בנין דירות מחודש והיו שני דירות פנויות, בקומה הראשונה מורחבת וזולה יותר ובקומת הקרקע על הרחוב עצמו, יותר קטנה ובמחיר גבוה יותר .בגלל הסיכון לגניבות כמובן שבחרנו.

את הדירה בקומה הראשונה בטוח וזול, אבל אדם אחר בעל אמצעים גבוהים יותר הקדים אותנו והציע מחיר גבוה וקיבל את הדירה העליונה בעוד אנו נאלצים לגור בקומת הקרקע.

בעלי חובב ספרים מושבע - מילא את קירות הבית עם ספריות כך שכל החלונות לעבר הרחוב היו חסומות עם ספרים, תוך כמה שבועות הפכנו לבית הכי מוכר באזור, בפי כולם היה שגור הבית על הרחוב, הבית עם הספרים, כולם יהודים וגויים,עד כדי כך שהעניין הגיע עד ראש העיר, בפגישה עם בעלי אמר לו שהוא ראה ושמע על הבית המפורסם עם הספרים והתרשם מאוד...

וכך בהשגחה פרטית האכזבה הכ''כ גדולה הייתה בעצם הקיצור דרך שלנו להגיע לידיעת הציבור!

הכוח הנשי בשליחות:
אמחיש זאת בסיפור. בבית הראשון שלנו היו כמה חלונות על הרחוב (מה שלא היה תפוס בספריה) מידי פעם היה עובר איזה זוג מבוגר מסתכל וממשיך, יום אחד הם עוברים בדיוק בזמן שאני מלמדת ושרה עם הבן שלי, אני מדברת איתו יידיש כבת למשפחה ירושלמית (פרקש) כשהם שמעו את היידיש נעצרו ליד החלון. ניגשתי אליהם וכשהתקרבתי אל החלון האשה צעקה אלי ביידיש "גענוג" כלומר "די" שאלתי למה היא מתכוונת. "די להביא ילדים, שתיים זה מספיק תעצרי!..." הייתי קצת בהלם אך היות והורגלתי כבר במקום הזה לאנשים מסוג זה נרגעתי ופשוט אמרתי לה שאני אשמח אם תסכים לקבל ממני חלה טרייה מהתנור. היא הסכימה ומאז בלי שום הסבר הגיוני היא מגיעה כל ערב שבת לקבל את החלה, יושבת, שותה איתי קפה. עם הזמן היא הפכה ללבבית והרבה יותר מעורבת...

מסר הוראה:
המסר ההוראה שאני מפיקה פה באופן יומיומי היא שבשונה ממה שחושבים שהשליחות מורכבת מחיים פרטיים מחד וציבוררים מאידך, הרי שבחיים הפרטיים וההתנהגות האישית אפשר לפעול לפעמים יותר מעשרים שיעורים.

תיכנונים ומטרות:
מטרתי היא לא לתכנן.

תגובות\פידבקים לשליחות:
לעבור בבית החיים ולראות אשה ניצולת שואה שבזכותינו הוטהרה כדין וזכתה לחלקת ישראל, או בחור יהודי שעזב את הגויה, להיות שותפה בברית לילד יהודי, מבחינתי זה פידבק.