מערכת COL | יום כ"ט טבת ה׳תשע״א 05.01.2011

מחר ב"שעה טובה": כתבת ענק על עלוני השבת; חב"ד מככבת

מאות אלפי – ואולי מיליון - עלונים נפלטים מדי שבוע ממכבש הדפוס, ועושים את המשבצת שלהם בסדר היום השבתי ● "שעה טובה" מדווח מה, מי, למה וכמה עומד מאחורי קווי היצור הארוכים, ומביא את הסיפורים שמאחורי הקלעים; המימון, וכמובן מערכי ההפצה שחוצים את תבל רבה, וקונים שביתה בעונג שבת של מאות אלפי בתים יהודיים, כולל במה שמכונה 'ארצות אויב' ● העלון הנפוץ והוותיק מכולם, "שיחת השבוע", מככב כמובן בתחילת הכתבה לסיפור המלא 
מחר ב
בנימין שטרן

ערב שבת קודש, זה לא מכבר השלנו מאחורינו את כל טרדות חיי היום יום ואנו יוצאים לכיוון בית הכנסת בבגדי שיראין - כל אחד לפי מנהג קהילתו - כדי לקבל את פני שבת המלכה ולזכות לחוש בקדושתה.

אנחנו נכנסים אל תוך בית הכנסת המצוחצח, וריח של דפים טריים מקדם את פנינו. על בימת בית הכנסת ועל השולחנות העטופות בצחור מונחת כמות נכבדה של עלוני שבת, מהוותיקים יותר היוצאים לאור מזה שנים רבות, ומהחדשים הצצים כפטריות אחרי הגשם. כאשר לכל עלון סגנון וצורת הגשה משלו אך מטרה אחת לכולם; לתת לכל אדם באשר הוא אפשרות להתחבר לפרשת השבוע ולמאמרים תורניים בצורה השווה לכל נפש, ולרוב מנוסחת טלגרפית.

העלון הראשון במובנים רבים, שההתפתחויות בו גם היו העילה לעיתוי הכתבה, הוא 'שיחת השבוע', עלון שבתי שאפשר לומר שאין אדם דתי או חרדי שלא נחשף אליו, והוא גורם לרבים סוג של התמכרות, כאשר ארבעת הדפים שלו הפכו חלק מנוף השישי-שבת של רבים. הוא ערוך בטוב טעם ומופץ ומחולק בכמות בלתי מוכרת של עותקים מידי שבוע מזה עשרות שנים, שבהם קמו לו מתחרים צעירים ונמרצים, כמו עלון 'תודעה' של דגל התורה, שנועד לתת תחליף ליטאי לעלון החב"די, אך עלון זה גילה פחות כושר התמדה, ולאחר מספר שנים נעלם, יחד עם ארגון 'תודעה' עצמו שאינו מה שהיה. עד כמה שזה נשמע תמוה, לציבור הליטאי אין היום עלון בפריסה רחבה.

עוד עלון שהיה חזק בשעתו הוא 'אל המעיין' של ש"ס, שגם הוא היה מהעלונים המובילים, וגם הוא נפל קורבן לאחד הקיצוצים בשנים הרזות.

'שיחת השבוע' הראשון הופיע בי"ט כסלו, 'חג הגאולה' הנודע של חב"ד, בשנת תשמ"ז, עדיין בחיי חיותו של הרבי מליובאוויטש. אחד הדברים הבולטים בו נעוץ בעובדה שמבנה העיתון לא השתנה כמעט במהלך 24 שנות הופעתו, עובדה שיש בה גם יתרונות – של הרגל - וגם מגרעות, של ויתור על חדשנות במראה. כאמור לא עוד. מה שפחות ידוע שמזה שנים 'שיחת השבוע' יוצא גם ברוסית ובצרפתית.

200 אלף עותקים

הרב מנחם ברוד, עורך העלון מראשית היווסדו, שהוא מהעידית שבעידית של הכותבים בציבור החרדי ובישראל בכלל, וגם קופירייטר בעל מוניטין בנושאים ציבוריים (בין השאר אבי הסיסמה שניצחה את בחירות תשנ"ו: "נתניהו טוב ליהודים"), מחזיק ב'קופירייט' על היכולת הכמעט פינומינאלית למזער מקסימום מסרים, מדורים ונושאים בארבעה עמודים מצומצמים.

השבוע הוא מספר לנו על העלון אותו הוא מנווט 24 שנים ברציפות, על תחושת שליחות הקודש שמלווה אותו ועל התועלת המרובה שלהערכתו 'שיחת השבוע' מביאה. "רק עכשיו", מספר לנו הרב ברוד, "אני חוזר מכינוס השלוחים בארץ שהתקיים בניר עציון ובמהלכו ניגש אלי יהודי נשוא פנים שאינו נמנה על חסידות חב"ד והוא עוסק בקירוב קבוצות בירושלים, וכשהוא נשנק כולו מהתרגשות סיפר לי כמה העלון הזה נותן לו כיווני מחשבה והתעלות בעבודת השם ובעיקר בדרכו לקירוב רחוקים לאבינו שבשמים". "המפגש השבועי עם העלון נותן לי את החיות כל-כך הרבה שנים להמשיך ולהפיץ את הדבר הגדול הזה".

לא רק "דבר גדול", אלא גם הפצה גדולה יש לו, 200 אלף עותקים (!) - כפי שמוסר לנו הרב ברוד - מודפסים מידי שבוע ומופצים ברחבי העולם, כשההפצה נעשית בעיקר על-ידי בתי חב"ד בכל עיר ועיר הדואגים בדרכים משלהם לכסות את כל האזור, בבתי כנסת וכדומה. כמו-כן, חסידי חב"ד העומדים בדרכים כמצוות הרבי מליובאוויטש על מנת להניח תפילין ל'תינוקות שנשבו' מנצלים שהות זו בכדי לחלק את העלון. מכל זה יש להסיק שהעלון 'שיחת השבוע' הוא העלון התורני הנפוץ ביותר, ואולי מכוח זה, יש בו גם לא מעט פרסום.

הפרסום מביא אותנו לקטע של המימון, והוא תורם אם כי לא דרמאטית למערך המורכב הכולל כתיבה, הדפסה ובעיקר חלוקה. לדברי ברוד, מעבר לתרומות של אנשים פרטיים או באמצעות בתי חב"ד בארץ ובעולם, מאפשרת מערכת העלון התאמה של העלון לצרכים מקומיים של בתי חב"ד, וכך מודפסות עבורם מהדורות מקומיות עם פרסומות מקומיות, כולל שם הסניף המקומי וכדומה. כשחלק מהכנסות הפרסום (שהינו שטח מזערי מאד בעלון) מגיע לידי המערכת המרכזית על-מנת לכסות את הוצאות ההפקה.

הרעיון בעלון מסוג זה הוא שימוש מחושב בשטח המצומצם והבאת מקסימום נושאים בדרך טלגרפית, מה שמשפיע מאד על מבנה העיתון המסורתי שכולל – כפי שרבים מכירים - מאמר ראשי בעמוד הראשון - מאמר ראשי אקטואלי (נכתב על ידי העורך הרב מנחם ברוד). המאמרים האחרים עוסקים בדרך כלל בנושאים כלל יהודיים, אך לקראת תאריכים מיוחדים לחסידות חב"ד (כמו חג הגאולה) המאמר מיוחד לאותו תאריך. רבים מהמאמרים מתאפיינים בקו חשיבה של ארץ ישראל השלמה על פי שיטתו של הרבי מליובאוויטש, שמקוטלגת בציבור כ"ימנית". אם כי זו הגדרה מעט שטחית ובעיקר מכלילה.

'יש חדש' – בצד השמאלי של העמוד הראשון, מביא "חדשות מעולם היהדות", שזה כולל אירועים, ספרי יהדות חדשים ואף מוזיקה חסידית. לעתים מופיע במקומו מדור ספרים הסוקר ספרים חדשים.

עמ' 2 כולל את 'שולחן שבת' - קטע מעובד מ'ליקוטי שיחות' או מאחד משאר ספריו של הרבי מליובאוויטש על פרשת השבוע, שכולל ניתוח נושא מהפרשה על פי דרך החסידות, שמותאם להקראה בשולחן השבת. 'מן המעיין' - ליקוטי רעיונות מספרי התלמוד ובעיקר מספרי חסידות. בעלונים הראשונים (עד סביבות העלון ה-500) המאמרים היו קשורים לפרשה, אך לא בהכרח קשורים זה לזה; מן העלון ה-500 השתנתה המגמה ובכל שבת המאמרים מתמקדים בנושא אחד. את המדור כותב הרב אליעזר ברוד רבה של כרמי יוסף, ואחיו של ר' מנחם ברוד. 'אמרת השבוע' – אנקדוטה (לרוב חסידית) עם מוסר השכל חריף.

מי עומד מאחורי המדורים

עמוד 3 מביא את הקניידל'ך והמדור הפופולארי ביותר בעלון – 'מעשה שהיה'. לרוב זה סיפור חסידי, אך לא ממש תמיד. לעיתים הסיפור אינו קשור לחסידים, והוא עוסק במגוון נושאים כמאורעות מהשואה, מלחמות ישראל ועוד, ולא אחת הוא מביא סיפורים מגדולי ישראל ליטאיים מובהקים, כולל כאלה שלחב"ד לא היה קשר כלשהו עימם. המדור נכתב במשך 14 שנה על ידי זלמן רודרמן, וזאת עד חודש אלול תשס"ז, וכיום הוא נכתב על ידי נחמיה קפלון.

על אף האכסניה הקטנה, עמ' 3 מספק מקום גם למאמר על נושאים בחסידות- כאשר הנושא משתנה מתקופה לתקופה. מתחת לשני מדורים אלה (הסיפור השבועי ומדור החסידות) ישנה שורה (בכותרת 'בציפייה לגאולה') ובה מופיעה אימרה חסידית או אימרה הלקוחה מהמדרש העוסקת בגאולה (גם בחירת נושא זה החלה מהגיליון ה-500).

עמ' 4 מוקדש ל'חיים יהודיים' - ראיון עם אישיות כלשהי, כגון: דמות תורנית, חוזר בתשובה, בעל מיזם תורני (כגון מפעל הש"ס). הדמויות אינן בהכרח חסידיות ואף לא בהכרח חרדיות, והן מגיעות מכלל הקשת הדתית - חרדים ודתיים לאומיים.

המדור נכתב בעבר על ידי זלמן רודרמן, איש חב"ד היום עורך בעיתון 'קהילה', לאחר מכן על ידי אליעזר שולמן, עורך בעיתון 'משפחה' שמתגורר בשיכון חב"ד בלוד וכיום הוא נכתב על ידי מנחם כהן, איש סי.או.אל. של חב"ד וכיכר השבת.

'פינת ההלכה' - פינת שאלה הלכתית ומקורות למנהגים, שמזה שנות דור נכתבת בידי הרב יוסף גינזבורג, רב אזורי עומר.

העלון אינו כולל פרסומות רבות ושומר על מינון של לא יותר מעשרה אחוז מהשטח המודפס, אך עם זאת בעמוד האחרון מופיעות פרסומות נחשבות יחסית, של גופים מסחריים הנותנים מימון להדפסת העלון.
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.