תקופת החורף הרגועה יותר, מאפשרת לנו הצצה לכמה נושאים אחרים, ענייני נוחות שמעבר למחיר הכרטיס. והפעם - המושב בטיסה.

"סדר לי מושב טוב"... "פנק אותי"...
אז מהו מושב טוב? מסתבר שזה מאוד אינדוודואלי.

הבקשה הנפוצה ביותר והמוכרת ביותר היא - כמה שיותר קדימה. לא משנה חלון או מעבר רק קדימה. בתקווה לצאת ראשונים מהמטוס, להגיע ראשונים לדרכונים והלוואי גם במזוודות. למרות שבדרך כלל במזוודות כולם שווים בפני הקרוסלה.

מקובל לטעון שמאחורה מרעיש יותר, צפוף יותר וכל תזוזה במטוס מורגשת יותר. אגב, ממחקר שנערך לאחרונה עולה, כי בחלק האחורי של המטוס אכן מורגש יותר כל נענוע.
הרעש והצפיפות טרם הוכחו מדעית.

במעבר הימני, עד הסוף.
"אז למה אני תמיד מאחור? מדוע אף פעם לא ישבתי בשורה חמישית-שישית של המטוס?"
כיוון שהשורות הראשונות משוריינות אצל רוב חברות התעופה לנוסעים מתמידים בדרגות הגבוהות, זהב פלטינה וכדו', זו הדרך לצ'פר אותם על התמדתם. החברות רוצות לוודא שגם במידה ונוסע כזה יירכוש כרטיס רק יום לפני הטיסה, עדיין תהיה לו את הפריבילגיה הזו, לכן מפות ההושבה שאנו הסוכנים יכולים לבחור מתוכם מושב עבור נוסע רגיל, מתחילות בדרך כלל רק מאמצע המטוס.

לעיתים דווקא לחברות הזרות יש פלוס בנושא ההושבה. לרוב נציגי החברות בארץ יש הרשאה לטפל בנושא הושבה ולפעמים בשילוב קשר אישי שיש לנו, ניתן דווקא דרכם לחלץ מושבים מבוקשים יותר.
באל על המצב מורכב יותר, למחלקת ההושבה, אין כלל טלפון ואין דרך לקבל מענה אנושי.
הכל חיייב להתבצע רק דרך הכנסת הערות בהזמנה עצמה.
במקרים של נוסעת עם תינוק שחייבת עריסה, נוסע מבוגר שחייב מעבר או סתם נוסע בגובה 2 מטר שברור לכל כי הוא חייב מעבר, אין לנו עם מי לדבר!! המסקימום שניתן הוא להרים טלפון לנציג במחלקת הזמנות באל על, הוא זה שמעביר את הטיפול בהזמנה למחלקת ההושבה. עכשיו מובן מדוע הסוכן שלכם די מוגבל ומתקשה מאוד להתחייב לסדר לכם בקשות ספציפיות מידי.

חלון או מעבר?

אז מה עדיף? חלון או מעבר? התשובה לא ברורה ומאוד אינדוודואלית. בגדול, החלוקה היא בין נוסעים שאוהבים או צריכים לקום ולהסתובב לבין נוסעים שרק רוצים להניח הראש על החלון (אחרי ניגוב עם מגבון...??!!) ולתפוס תנומה. נוסעים עם ילדים או נוסעים מבוגרים יעדיפו מעבר בכדי שהגישה לחדרי הנוחיות תהיה קלה ומהירה.
בכל מטוס ג'מבו (בואינג 747) לניו יורק, מחלקת התיירים מחולקת כך:
146 מושבים ע"י מעבר, 76 מושבים ע"י חלון ו138 מושבים באמצע. מה שאומר ש37% מהנוסעים יישבו במושב אמצעי.
חשוב לזכור במטוס אין הרחבות אין מרפסות עישון ואין הוספת מושבים כמו באולמות אירועים קונצרטים, יש מה שיש.
במידה וכל מושבי החלון במטוס כבר משוריינים ע"י נוסעים, אין מהיכן להמציא עוד מושב כזה.
אפשר לעמוד מול דלפקי הבידוק – צק' אין ולצרוח שרוצים מעבר. זה מה יש !!

כיצד להינצל ממושב אמצע?
ראשית, להיות עירניים וכבר בשלב ההזמנה לבדוק ולהתעניין אצל הסוכן לגבי המושב.
מפת ההושבה לא מונחת לנו מול העיינים כל הזמן, המסך הראשי שלנו נועד בעיקרו לקרבות אוויר מול המחירונים של חברות התעופה, ובכדי לחלץ מהם עוד מושב במחיר הזול ביותר.
רק אחר כך אנחנו נכנסים למסך נוסף המראה לנו את מפת ההושבה על אותה טיסה שכל כך נלחמנו להשיג עליה מקום. והנה מתברר שבדיוק על הטיסה הזו נותרו רק מושבי אמצע.
האם הלקוח לא סוגר במקרה הזה?? אגלה לכם סוד. הוא סוגר!! עוד לא ראיתי לקוח שהסכים לשלם מראש עוד כסף ולעבור לטיסה אחרת רק בכדי שיהיה לו בוודאות מושב חלון או מעבר. (בשונה ממושב אקסיט, ראה בהמשך)
הרוב יאמרו שמקסימום הם יבקשו בשדה התעופה בזמן הבידוק. דבר שיכול בהחלט להצליח כיוון שחברות התעופה כאמור משריינות לעצמן הרבה מקומות על המטוס לנוסעים מתמידים בכירים וכשהם לא דורשים אותם בסופו של דבר, הם נפתחים לכל הקהל.
השלב שבו המושבים הללו נפתחים, הוא עוד לפני הבידוק בשדה. מי מבינינו שהתנסה במערכת הצ'ק אין המוקדם דרך האינטרנט, ראה כיצד לפתע פתאום מושבים רבים שעד אתמול נראו כתפוסים, בתוך טווח של 24 שעות לטיסה פתאום פנויים וזמינים לכל.
בשלב שבין רכישת הכרטיס לבין 24 שעות לטיסה אז מופעלת מערכת הצ'ק אין המוקדם, ישנו שלב אמצע, בו ניתן גם כן לעלות לאתר החברה ולבדוק מידי פעם אולי התפנו מושבים.
אולי נוסעים שביטלו, או נוסעים שהחליפו מושב. ברור שהסוכן לא יכול לבדוק הזמנה של כל נוסע ברמת התכיפות שהנוסע האחד והבודד יכול לבדוק בכוחות עצמו. הצצה יומית ואופס... התפנה חלון והנוסע מסודר.

אקסיט – יציאת חירום
אמרנו שהנוסע לא ישלם מראש עבור מושב חלון או מעבר, אבל ישנם מושבים מועדפים שעבורם לפעמים שווה כן לשלם מראש
אין ספק שהמושבים הנחשקים ביותר במטוס, הם המושבים בשורת יציאת החרום, המכונה בלע"ז – אקסיט. עליהם גובה כיום אל על תשלום נוסף. בקווים לניו יורק – 59 דולר לנוסע לכיוון.
כדאי לבדוק את הכדאיות של תשלום עבור מושב כזה. נכון שיש מקום לרגליים וזה נותן תחושה נעימה של מרווח, אבל ישנם גם שני מינוסים גדולים.
האחד, בשורות אלו משענת היד לא עולה, והיא משענת עמוקה ומקובעת מהמושב עצמו ועד לגובה המרפק, כך שאין גם מקום לתחוב כמה סנטימטרים של עצמך... למושב ליד.
בנוסף, דווקא בשורות הללו של מעברי החירום, עומדים להם הממתינים לחדרי הנוחיות והחוזרים ושבים לעוד סענדאוויץ' (יש לקרוא בטעמי מקרא ירושלמיים) במטבח המהביל.
רבים מהם, יידרכו לך על הרגל מידי פעם, הם יהיו אדיבים, לפעמים ידרכו על ימין ולפעמים על שמאל.
בדרך כלל, זה גם יעיר אותך...

הורים לתינוקות – בהפרדה

הנה משהו שרבים מכם נתקלתם בו אבל מעולם לא זכיתם להסבר מניח את הדעת בשל מה נחתה עליכם הגזירה הזו. בעיקר בציבור שלנו, קורה לפעמים לזוג הורים לטוס עם שני תינוקות. שני ילדים מתחת לגיל שנתיים שלא מחוייבים במושב וברכישת כרטיס אלא מוחזקים בידי ההורים או בבסקט על הקיר ממול. במקרה של טיסה צפופה ומלאה מאוד, לא יינתן להורים לשבת יחד באותה השורה, אלא בשורות נפרדות. ההסבר לכך הוא שמסיכות החמצן המוכרות לנו מסרטון הבטיחון בתחילת כל טיסה, מאוכסנות מעל ראשי הנוסעים, ובכל שורה ישנה מסיכה אחת נוספת במקרה שיושב שם תינוק, אבל רק מסיכה אחת נוספת. לכן במידה וכל המושבים בשורה מאויישים יוצא מצב שבמקרה חירום לא תהיה לתינוק השני מסיכת חמצן וזה כבר לא בטיחותי. ההורים מופרדים לשתי שורות שונות וכך ישנה שם למעלה עוד מסיכה למקרה הצורך.

סעיף השורות הקטנות...
נכון שהסוכן סגר לך מושב, וגם באתר ווידאת את זה, אבל בשורות הקטנות של פוליסות השירות של חברות התעופה מצויין שהן יכולות ורשאיות לטרנספר אותך ממושב למושב על פי הצרכים שלהן.
אם תפסת מקום בשורה השלישית כבר חודשיים לפני הטיסה, ולילה לפני הטיסה שר הביטחון הצטרף לטיסה ועלו עוד 30 אנשי משרד הביטחון לטיסה. החברה יכולה להושיב אותם בקידמת המטוס ולהטיס אותך למושב בשורה 47. אין למי לבוא בטענות ואין כל עילה לתביעה.
נאחל שבטיסתכם הקרובה יישארו לצדכם כמה מושבים ריקים ותוכלו להתרווח בנחת.
נסיעה טובה!!