חודשים של הכנה קדמו לכינוס השלוחים שננעל השבוע. 'ועד הכינוס' מונה צוות מורכב ומיומן של חמישים איש העמלים לילות כימים למען הצלחת כל אחד מהרגעים המרכיבים את ארבע היממות של הכינוס.

אני עצמי איני אלא המנצח על התזמורת הגדולה הזאת. כמי שנפלה בחלקי הזכות להיות בקשר אישי עם כל אחד מהשלוחים, במשך כל ימות השנה, איני יכול שלא להתרגש בכל פעם מחדש, כשאני עולה לבמה, בעיצומו של האירוע המרכזי, 'הבאנקט', להקריא את שמות המדינות ולמקרא שמותיהם ניצבים ועומדים כל שליח על מקומו, לקול תשואות הקהל כולו.

קרוב לארבעת אלפים ושבע מאות איש גדשו את האולם הענק שבו התקיים הכינוס. לא היה מי שלא התרגש. אבל מעטים מבין הקהל הגדול ידעו לזהות באינטונציה שלי את ההתרגשות האישית שמסתתרת מאחורי כל שם של מדינה.

הנה זה השליח שאך תמול שלשום עודדתי אותו באומרי, אין לך מושג איזו מהפכה מחולל הילד החינני שלך, עם הכיפה לראשו, עם הציציות המתבדרות משולי מכנסיו, בעצם לכתו ברחובה של עיר.

הנה זה השליח שברגע של מצוקה, תוך כדי שהוא חולש על אימפריה ענקית, מרים את הטלפון, מחייג ולוחש, ר' מוישה, אני לא יודע, באמת לא יודע, איך אסיים את החודש הזה.דומה שלא אכחד אם אומר שאין עוד ארגון יהודי בעולם כולו שמעסיק כל כך הרבה אנשים המרותקים כולם, שכם אחד, למען מטרה זהה, בשם אידיאולוגיה זהה ובשירות אותה אמונה טהורה וצרופה.

ביתו של השליח צריך להיות חם ומואר. הן בגשמיות והן ברוחניות. ואנו, כמי שיושבים בבסיס העורפי של מרכז השליחות, נשתדל לעשות כל שביכולתנו על מנת לספק את המבוקש הזה.וכשההכרזה הזו תמה וכולם פרצו במארש הניצחון, כולם פרצו בריקוד עז. באותה שעה נראה היה כי גם הקירות של האולם רקדו אף הם.

כי הרגע הזה של הכינוס הוא רגע מרומם ונשגב שבו כל פיסה באולם מכריזה ושואגת במלוא הגרון הניחר: "יעקב אבינו לא מת". כי הלא המה דברי חז"ל הנצחיים: "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". זה המסר העולה מהכינוס: נצח ישראל לא ישקר. צבא השלוחים יעשה הכול על מנת להפיח רוח בעצמות היבשות, לעורר עוד נקודה יהודית חבויה בקרב מיליוני היהודים החיים על פני הגלובוס כולו, על מנת "לתקן עולם" ולהכשירו לקראת הגאולה.

הרב משה קוטלרסקי הוא סיו"ר 'המרכז לענייני חינוך' ובמשך כל השנה מהווה איש הקשר עם כל השלוחים. הביא לדפוס: אבי שלום