מערכת COL | יום י"ח אלול ה׳תש״ע 28.08.2010

דיני עבודה לרגל החגים: בואו לגלות מה מגיע לכם

תגיות: פורים תש"ע
לקראת החגים הממשמשים ובאים, ובעקבות פניות רבות של קהל קוראנו, פנינו למומחה הכלכלי של COL – רו"ח אבי קדוש, על מנת שיבהיר את דיני העבודה החלים על המעבידים ועל העובדים בתקופת החגים (לקראת החג, בערב החג, בחג ובימי חול המועד). הכותב הינו מומחה למיסים, דיני עבודה, פנסיה וקופות גמל  לסיפור המלא

הגולשים מוזמנים להפנות שאלות באמצעות "מערכת התגובות" >>>
דיני עבודה לרגל החגים: בואו לגלות מה מגיע לכם
רו"ח אבי קדוש (צילומים: COL)

זכויות עובדים בתקופת החגים לקראת החג

חובת מתן שי לחג ומיסויו

אין חובה שבחוק על המעביד לתת שי לעובדיו בחג. עם זאת אם הושרש נוהג במקום העבודה שהמעביד נותן שי לעובדיו בימי חג, הנוהג הינו מחייב – בהתאם למשפט  עבודה.

כמו"כ אם קיימת הוראה בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה ענפי, תחול ההוראה על המעבידים באותם ענפים בהם חל הסכם / צו זה.

שי כזה, מחויב במס במלואו לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, כהטבה הניתנת מהמעביד לעובדו.

כשהשי ניתן באמצעות תלושי קניה – כאשר ערכם הנקוב שונה מעלותם למעביד – על המעביד לנכות מס מהעובד לפי הערך הנקוב בתלוש ולא לפי עלות התלוש למעביד (לפי תקנה 8 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים)). עם זאת, כאשר המעביד רוכש את התלושים בצורה מרוכזת, יותר לו לחייב אותם במס לפי עלות התלושים למעביד ולא לפי ערכם הנקוב (בהתאם להנחיית נציבות מס הכנסה).

ערבי חג

מהו מספר שעות העבודה, שעל עובד לעבוד בערבי חג?

לפי סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן: "חוק שעות עבודה
ומנוחה"), ביום שלפני חג, שהעובד אינו עובד בו, לא יעלה יום עבודה על שבע שעות. לכן, כל שעת עבודה שהינה מעבר לשבע שעות תהווה שעה נוספת.

עם זאת, במקומות עבודה, שעליהם חל צו הרחבה לקיצור שבוע העבודה לחמישה ימים - בערב חג שחל ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יהיה יום העבודה של שמונה שעות בתשלום של תשע שעות, או יום עבודה של שבע שעות בתשלום של שמונה שעות (המעביד ונציגות העובדים יקבעו את החלופה שתיבחר). לגבי יום כיפור - העובדים יעבדו שש שעות בתשלום של תשע שעות. במקומות עבודה, שבהם עבדו שש שעות בתשלום של שמונה שעות, בערבי חג, ימשיכו לעבוד כך.

במקום עבודה, אשר קיים בו נוהג שהעובדים עובדים ארבע או חמש שעות בערבי חג, זכות זו הופכת לנוהג שמחייב את המעביד להמשיך ולנהוג על-פיו.

יום חופשה בערב חג

לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא. עם זאת, קיימת הבחנה בין עובדים חודשיים לבין עובדים יומיים/שעתיים עובד חודשי זכאי, החל מיום עבודתו הראשון, לקבל שכר מלא בגין ימי חג שחלו בתקופת עבודתו.

עובד שעתי ויומי - החל מיום 1.7.00, זכאי לקבל שכר בגין יום חג (ב-9 ימי חג, ביניהם גם כל חגי תשרי), ובלבד שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני ו/או יום אחרי החג) שלא בהסכמת המעביד. לפי הפסיקה (פס"ד מטאשצ'וק) הנטל להוכי שהעובד נעדר ביום סמוך לחג, מוטל על כתפי המעביד.

עובד משמרות, שהמעביד החליט שלא לשבץ אותו למשמרת ביום סמוך לחג ובשל כך
לא עבד ביום סמוך לחג, יהיה זכאי לקבל שכר מלא בגין ימי החג (פס"ד מיטל ארדיטי).

ישנם הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ענפיים שקובעים הוראות המיטיבות עם העובדים בעניין ימי חג. בענפים בהם הם חלים, יהיו זכאים העובדים להוראה המיטיבה.

יום חג שחל בשבת – אין זכאות לקבל שכר בגינו. אם החג חל ביום שבו העובד בכל מקרה לא היה אמור לעבוד (למשל – יום שישי) – אין הכרעה ברורה בסוגיה זו.

הוצאה לחופשה כפויה בערבי חגים – ע"י המעביד

קיימת למעביד סמכות להוציא את עובדיו לחופשה בימים שנוחים לו, בכפוף לשתי מגבלות:

א. אם החופשה היא לפחות למשך שבעה ימים, עליו להודיע על כך לעובדיו לפחות שבועיים מראש. (סביר שגם אם היא לתקופה פחות מכך, צריך להודיע תקופה סבירה מראש).

ב. לא ניתן להוציא עובדים לחופשה כפויה, על חשבון ימי חופשה עתידיים. לכן, אם לעובד אין מספיק ימי חופשה לניצול שהוא זכאי להם – לא ניתן לזקוף ימי חופשה אלו על חשבון ימי חופשה עתידיים להם יהיה זכאי. בכל מקרה, ימי חג לא ייחשבו כימי ופשה, לעניין חוק חופשה שנתית (הם באים בנוסף לימי החופשה, ולא כחלק מהם).

ימי חג - ערך יום החג

ערך יום החג הוא ערך יום עבודה מלא. כשמדובר בעובד שהיקף משרתו ומשכורתו משתנים מדי חודש, מומלץ לנהוג לפי ממוצע השכר ליום עבודה לפי שלושת החודשים האחרונים, אם כי קיימות גם חלופות אחרות (בשל כך שאין הוראה ברורה בצו ההרחבה כיצד לנהוג בסיטואציה כזו).

זכאות עובד זר לימי חג

לפי סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון, עובד לא יהודי רשאי לבחור כימי חג את חגי או ישראל או את חגי עדתו – לפי רצונו.

בפס"ד של ביה"ד הארצי לעבודה (יצחק אהרונוב) נפסק כי עובד זר שהוצא לחופשה כפויה בחגי ישראל (למרות שבחר כימי חג את ימי עדתו), לא יזקפו ימי חג אלו כימי ופשה, אם העובד אינו חפץ בכך. לעניין התשלום – ביה"ד לא התייחס, אולם מקובלת הפרשנות שאינו זכאי לקבל תשלום בגין ימי חג אלו.

דמי מחלה בחג

האמור להלן חל הן בהקשר של עובד חודשי (מכוח החוק) והן בהקשר של עובדי
יומי/שעתי (מכוח פרשנות מקובלת):

לגבי עובד שנעדר מהעבודה בשל מחלה, ובמהלך תקופת מחלתו חלו גם ימי חג,
קיימות שתי אופציות (שתיהן מקובלות):

1. העובד יקבל בגין יום החג – שכר כיום עבודה מלא.
2. העובד יקבל בגין יום החג – שכר כיום מחלה (37.5% מיום עבודה מלא –
בימים השני והשלישי ו-75% מיום עבודה מלא החל מהיום הרביעי).
כמובן שבענפים שחלים עליהם הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה ענפיים (הן לעניין ימי חג שהעובד שהה בהם בחופשת מחלה והן לעניין דמי מחלה), תחול ההוראה שמיטיבה עם העובד.

חול המועד - שעות העבודה בחוה"מ

בענפים בהם אין הסכם קיבוצי או צו הרחבה ענפי ייחודי, שעות העבודה בחוה"מ הם שעות העבודה ביום רגיל. הוצאה לחופשה כפויה בחוה"מ – ע"י המעביד ראה לעיל – לעניין הוצאה לחופשה כפויה בערבי חגים – ע"י המעביד.

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.