פסק הלכה בנוגע לאיסור חמור לקחת פיצויים עבור התפנות מבית בישוב יהודי הנה מצינו בשו"ע חו"מ הלכות מצרנות (סקע"ה ומקורו בגמ' ב"ק קי"ד,א) וז"ל; המוכר לעכו"ם או שוכר לו, משמתין אותו עד שיקבל עליו כל אונס שיבוא מהעכו"ם, עד שינהוג העכו"ם עם בן המיצר שלו בדיני ישראל בכלל". הוי אומר שאפי' בחו"ל אם מוכרים בית לעכו"ם והדבר יגרום לצרות לשכן היהודי, הרי מי שעושה זאת מטילים אותו כל' השו"ע בשמתא (חרם). כ"ש וק"ו בענייננו שקבלת פיצויים מה שיביא להתפנות מבית יהודי שאז לא סתם עכו"ם אלא מחבלים רוצחים יתגוררו כתוצאה מזה בשכנות לשדרות ואשקלון – עאכו"כ שמשמטין אותו! יתירה מזו; אםילו ליהודי אסור למכור בית בשכונה יהודית אם מתברר שהקונה היהודי הוא גבר אלם, ואפילו לא גבר אלם אלא רופא, אומן, שכתוצאה מכניסתו יבואו לקוחות או מתרפאים ויפריעו לשכנים (שו"ע חו"מ רסקנ"ו). ואפילו אם העכו"ם מציע מחיר יותר גבוה מאשר המחיר שמציע הישראל שפסק בשו"ע שם סעיף מ"א שאינו חייב להפסיד ויכול למכור לעכו"ם, -אי"ז מדבר כאשר ע"י מכירת הבית יגיע הפסד וודאי (דהיינו לא רק עפ"י סבירות והשערה) לישראל. שאז אפילו אם יפסיד המוכר כתוצאה ממכירת הבית לישראל, אסור לו למכור לעכו"ם. והנה מצינו בר"ן שבת (מ"ב, א, שהיזקא דרבים כסכנת נפשות חשיבא לן", כ"ש בנד"ד שלכתחילה מדובר נזקי נפשות ועוד של רבים!) והנה כל ההלכות הנ"ל מדובר על היזק שיכול להיגרם וליחידים, כ"ש וק"ו שההפסד דכאן עניינו קירוב המרצחים לבתינו ועידודם להמשיך במעשי הטירור שזהו "הפסד" לכל הארץ כולה, וכ"ש וק"ו לישובי הדרום. אמנם המרדכי (הו"ד ברמ"א שם רסקנ"ו), מחלק בין שכירות למכירה וטעמו לפי שבמכירה "אין הזיקו ברי", אבל בענייננו מדובר בהיזק ודאי כפי שכבר "הוכיחו" את עצמם שפיהם דיבר שווא וכל חייהם וחיותם הוא מחרבם ועל חרבם, והמפורסמות א"צ ראיה. זאת ועוד והוא העיקר; פסק המחבר בשו"ע או"ח סי' שכ"ט וז"ל; נכרים שצרו על עיירות ישראל..ויש לחוש שמא בא על עסקי נפשות, ואפילו עדיין לא באו אלא ממשמשים לבוא, יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללין עליהן את השבת", והוסיף בשו"ע הרב (שם ס"ז, "בזמן הזה שאנו דרין בין האומות ששוללין והורגין. אפילו אם לא באו אלא על עסקי ממון, מחללין את השבת, לפי שאם לא יניחנו הישראל לשלול ולבוז יהרגו. וחזקה שאין אדם מעמיד עצמו על ממונו, ויש לחוש שמא יהרוג אחד נגדם ויהרג, וה"ז עסק נפשות". חזינן שאפי' מדובר בחשש שיהודי אחד יהרג כבר מחללין את השבת, כ"ש בענייננו שמדובר בסכנת נפשות של רבים. והנה המדובר בשו"ע הוא בשבת, אבל בימי החול פשיטא שאף שבאים רק על עסקי ממון שדנים בזה כדיני נפשות". והנה בנד"ד כשיהודי אפי' יחיד יסכים לקבל הפיצויים ובזה "למכור" את ביתו (כי מה לי שקיבל הכסף ישירות מהגוי, או מצד שלישי, העיקר בעניינו הוא הרי שעי"ז קבלת הפיצויים יעבור ביתו לידי המרצח הגוי) הרי זה גרימת לא רק נזק ישיר לשאר אחב"י הגרים בסביבתו (ובמושגי המרחקים הקצרים שבארץ ישראל – כולם נחשבים שכנים לעניין זה, כ"ש הישובים בדרום הארץ), הרי דמו בראשו ר"ל שמעודד בתשלום הפיצויים האלה לחדירת מרצחים לאה"ק. ואף שהשלטונות (רה"מ הממשלה וכו') "מבטיחים" שעי"ז יהי יותר טוב, כבר ראינו ערך "חשיבתם" ו"הבטחותיהם" בהסכמי אוסלו, וכבר הורעו כוכ"פ חזקתם בזה, וכבר נתפרסם בשער בת רכים מה ערך חוות הדעת של אנשי "הבטחון" עכ"פ אלה שיש להם נגיעות פוליטיות וכיצד דעתם משתנית מן הקצה אל הקצה ממש פעם ימינה ופעם שמאלה לפי"ע השוחד הפוליטי, והמפורסמות א"צ ראיה. ופשוט שאין כאן שום ענין של דינא דמלכותא דינא, כי; א. השלטון הרי לא מכריח לקבל הפיצויים, ב. ואף אם מכריח להתפנות הרי מבואר בחו"מ קנ"ד בש"ך ס"ק ל"ו, שאין דינא דמלכותא דינא כל שהוא נגד דין תוה"ק. סוף דבר, והעולה מכל האמור, שחס ושלום ממש לקבל כספים מה שמתכנה "פיצויים" עבור התפנות רחמנא ליצלן, מגוש קטיף, וכל העושה זאת מסכן בסכנת דמים את אחיו ושכניו היהודים, וכפי שנתבאר לעיל שאפי' על סכנות בהרבה יותר פחותות אסור לעשות כן, כל שכן בנדוננו, שמדובר בגרימת סכנת חיים לאחינו בני ישראל יושבי ארץ הקודש. אבקש את אחי ורעי מעכת"ר הרבנים שליט"א לצרף חתימתם