מערכת COL | יום ב' תמוז ה׳תש״ע 14.06.2010

מרטיט: כשהרבי נשנק מבכי במלאות 16 שנים להעלם והסתר

לידי COL הגיעה הקלטה נדירה משיחה שנשא הרבי ביו"ד שבט ה'תשכ"ו ● בפתח השיחה, במהלכה נשנק מבכי, אמר הרבי: "הרי הי' דבר שאירע לפני 16 שנים, ונכחנו שם ועשינו כמה דברים על פי שולחן ערוך, הקשורים עם הפסק".. ● בהמשך מסביר הרבי על אודות נצחיות החיים של נשיא הדור: "באותו אופן ש"זרעו בחיים" – כך הוא בחיים. אין אפילו "קטלא פלגא"... ולא בחיים בכ"ף הדמיון, ולא בחיים עם פשט'לך... כשם שיהודים אלו חיים וביכולתם לפעול, וביכולתם לכבוש את העולם – כמו כן "אף הוא בחיים" כעת ג"כ" ● באדיבות מכון "השיחה היומית"  להקלטה ותמליל
מרטיט: כשהרבי נשנק מבכי במלאות 16 שנים להעלם והסתר
להאזנה לקטע הראשון, לחצו כאן 
להאזנה לקטע השני, לחצו כאן

 לכאורה מיד מתעוררת הקושיא:

הרי הי' דבר שאירע לפני 16 שנים [יו"ד שבט ה'שי"ת], ונכחנו שם, ועשינוו כמה ענינים לא רק כפי שנפש הבהמית רצתה, אלא גם כמה ענינים על פי שולחן ערוך, הקשורים עם הפסק, ובכן, כאמור כמה פעמים, כל ענינים אלו כתובים לא סתם בתורה, ובפנימיות התורה, אלא גם בנגלה דתורה:

כאשר הגמרא אומרת, ש"יעקב לא מת" – שואלת הגמרא את אותה הקושיא, "וכי בכדי חנטו חנטיא וספדו ספדייא", והרי זהו פסוק מפורש בחומש, שהי' "חנטו חנטיא" ו"ספדו ספדייא".

ואחרי הקושיא הגמרא לא התחרטה ואמרה אחרת, אלא הגמרא עונה, ש"יעקב לא מת" – למרות ש"חנטו חנטיא וספדו ספדיא", וזהו מעשה אמת היות שכך כתוב בתורה. במה מסבירה זאת הגמרא? "מה זרעו בחיים – אף הוא בחיים": (הבא להלן אמר כ"ק אד"ש בקול חנוך מבכי) באם רק ישנו "זרעו בחיים"... הנה אז אפילו כש"חנטו חנטיא וספדו ספדייא", וזהו מעשה שאירע במציאות, וכמדובר לעיל, שנעשו ענינים שהינם על פי שולחן ערוך – הנה אז "אף הוא חיים".

וזה לא כמו אלו שרוצים "לדלל" את הענין, ורוצים לפרש שעי"ז ש"זרעו בחיים", הרי זה כאילו שהוא הי' בחיים – כי ראשית יוצא, שאז הגמרא התחרטה ממה שהוא אמר קודם "יעקב לא מת", ויוצא שכן, אלא מאי – זהו כאילו, עי"ז ש"זרעו בקרבו", במילא זהו כאילו, יש לו הנאה בדיוק כמו שהוא הי' חי, שנית, זהו היפך לשון הגמרא: הגמרא אינה אומרת, שעל ידי זה ש"זרעו בחיים", אזי "כאילו הוא בחיים" – אלא הגמרא משווה זאת, ש"מה זרעו בחיים" – באותו אופן "אף הוא בחיים".

וזאת מביאה הגמרא בתור מענה על "וכי בכדי חנטו חנטיא וספדו ספדיא". הדבר מובן ע"י אגרת הקודש של אדה"ז, שכתבה בקשר להסתלקותו של ר' מענדעלע מהורודוק, ונדפסה בחלק אגרת הקודש דתניא. הוא אומר שם ומקדים לזה, על הלשון "שבק חיים לכל חי", הוא מסביר, שחיי הצדיק אינם חיים בשריים, אלא אהבה ויראה ואמונה, כהפסוקים שמביא על זה. ב"תרגום" ללשון פשוטה, ההסברה ב"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", היא: אותו אחד שמדובר אודותיו, כאשר נשמתו היתה בגוף אזי עיקר חייו היו אהבת ה' ויראת ה' ואמונה בה', וכפי שזה נמשך בגוף, כפי שרבינו נשיאנו מסביר בכמה ממאמריו, שכשם שמצות תפילין היא לכל הדעות מצוה גשמית: צריך שיהי' קלף גשמי, וצריך לכתוב על גבי הקלף אותיות בדיו, ואחר כך צריך להכניס זאת בתוך בתים גשמיים ולהלביש על גבי היד והראש הגשמי – עד"ז גם מצות אהבת ה' ויראת ה' ואמונה בה' צריך שיומשך זה בגשמיות הגוף שלו, אהבת השם, בשעה שהאדם חש אהבה לדבר שניתן למששו בידיים – אזי מצב רוחו משתנה, עד שליבו מתחיל לפעום אחרת. עד"ז צריך להיות גם ה"ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך", שזה צריך להיות ניכר באופן פעימת ליבו הגשמי.

ועד"ז בנוגע ליראת השם, ועד"ז בנוגע לאמונה בהשם. לכאורה כל המצוות הם מצוות רוחניים – אבל ככל עניני התורה ומצוותי', אימתי היא תכלית הקיום? – כאשר זה נמשך וניכר בדבר גשמי.

רק, שיש חילוק מהו העיקר לדידו ומהו הטפל: האם הענין הגשמי שבדבר, או הענין הרוחני שבדבר.

על דרך בהנחת תפילין, ניתן לקיים רק את מעשה המצוה לבד ולא לכווין את הכוונות המובאות בשולחן-ערוך, "לשעבד הלב והמוח", עאכו"כ הכוונות המובאות בספרי חסידות ובספרי קבלה, רק את הצד הגשמי שבדבר ותו לא; ישנו אופן נעלה יותר, שנוסף לצד הגשמי – יש לו גם את הכוונות, ובתכלית השלימות, שהוא משעבד בפועל את הלב והמוח, כח המחשבה וכח ההרגש, או המוחין דחכמה בינה דעת, כמבואר בתניא בנוגע לכוונת התפילין. וזהו מה שמסביר באגרת הקודש, שאפילו כאשר הצדיק הוא בחיים חייתו בעלמא דין, שאז על פי דין, כאשר הוא מברך ברכה על אכילתו, הוא מברך בשם ומלכות, א"כ זו מוכרחת להיות ברכה לא חס ושלום לבטלה. מוכרחים לומר, שאכילתו היא אכילה גשמית, היות שעל אכילה רוחנית אין מברכים "המוציא לחם מן הארץ", אזי בשעת מעשה אכן הוא מוכרח לאכול לחם גשמי, כיון שעל אכילת "לחם רוחני", כאשר הוא לומד ענין בתורה, "לכו לחמי בלחמי", אסור לו אז לברך ברכה אעפ"י שהוא חש שזה נעשה "דם ובשר כבשרו", כנאמר בתניא בתחילתו, אולם את הברכה הוא מברך "לעסוק בדברי תורה" או אשר "בחר בנו . . ונתן לנו את תורתו"; מתי הוא מברך "המוציא לחם מן הארץ"? – כאשר הוא אוכל דבר גשמי, הנה בשעת מעשה אצלו זהו ענין רוחני.

ובדוגמת הסיפור הידוע מהצמח צדק, (ששנה זו היא שנת המאה להסתלקות-הילולא שלו), שהוא אמר, שהוא אינו רואה את הקורה, אלא את "כח הפועל בנפעל". הייתה זו קורה שתפסה מקום גשמי, והחזיקה את התקרה, את הבית וכו' – אולם (הוא ראה) בקורה הוא ראה את כח הפועל בנפעל; לא את כח הפועל כפי שהוא לעצמו.

שעל דרך זה, כאשר צדיק, כנאמר באגרת הקודש שחייו אינם חיים בשריים אלא חיים רוחניים, הנה הפשט הוא, שכאשר הוא אוכל לחם ובשר, אוכל הוא לחם ובשר גשמיים, והא ראי' שהוא מברך את הברכה, זהו לא לחם רוחני אלא לחם גשמי, אולם בשעת מעשה חש הוא את הרוחניות שבדבר, ומזה הוא נהנה וזה נותן לו חיות.

יוצא על פי זה, (שענין הגשמיות שבו) שהאכילה ושתי' אצלו היו כדבר טפל בלבד, כדבר של לבוש בלבד. מזה מובן, שכאשר נוטלים ממנו את הדבר הטפל, ונותר הדבר העיקרי – לא ניתן לכנות זאת בשם מיתה, כיון שזאת שייך לומר על מי שבמה היו חייו – הם היו קשורים בדבר הגשמי שבגוף, עם הדבר הגשמי שבעניניו בעולם. כאשר אפילו בזמן שהנשמה הייתה בגוף, אכן הי' זה גוף שתפס מקום, אולם מה זה הי' אז לדידו? – הרוחניות שבדבר, רק הלבוש החיצוני הי' לבוש גשמי – מזה מובן, שכאשר הוא פשט לבוש אחד ולבש לבוש אחר, לא חסר אצלו בהחיות שלו.

במילא "יעקב אבינו לא מת".  איי ישנה הקשיא: "חנטו חנטיא וספדו ספדיא" – זאת עשו עם הגשמיות של גופו, שאצל אדם אחר, אפילו אצל יהודי, כאשר הוא בעולם הזה זהו עיקר ענינו. אלא מאי – הכוונה בזה היא "לשם שמים", ולמעלה יותר "בכל דרכיך דעהו", אולם מה הוא תופס? – תופס הוא את הגשמיות שבדבר.

אבל כאשר בחיים חייתו בעלמא דין היו אלו ג"כ חיים רוחניים; מה זאת אומרת: הרי הייתה לו אהבה גשמיית ויראה גשמית ואמונה גשמיית, שהרי"ז מתנאי המצוה? אולם אפילו אז הנה זה הי' טפל וזה הי' העיקר. כאשר עיקר החיות נותר אצלו, ונוטלים את החיות הטפל שבו – אזי אין מה לומר עליו "מת"; אז הוא "לא מת".     
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.